המשרד החדש כבר לא מסתיים בלובי, במעלית ובחדר הישיבות. בעידן של עבודה היברידית, מתחמי התעסוקה המבוקשים הם אלה שמציעים לעובדים ולמבקרים חוויית חיים מלאה: מספורט ותרבות ועד בריאות, מסחר וקהילה. פארק עתידים תל אביב מדגים כיצד מרחב משרדים יכול להפוך לעיר עסקים חיה, פעילה ורב-שימושית

עם כמיליון מ"ר בשלבי פיתוח ועשרות פרויקטים בפריסה ארצית: שיכון ובינוי מרחיבה את פעילות הנדל"ן המניב שלה ומבססת לעצמה נוכחות משמעותית באחד התחומים הצומחים והמבטיחים ביותר בענף • מאת: יוסי ניסן

יותר מ-400 מיליון שקל הושקעו בהקמת "קמפוס הרכבת" בפארק העסקים קיסריה. לצד נגישות תחבורתית יוצאת דופן, בנייה ירוקה וקהילה עסקית מתפתחת, הפך המתחם לאחד ממוקדי התעסוקה הגדולים והמובילים מחוץ לגוש דן, עם יותר מ-350 חברות הפועלות במקום וקהילה עסקית של כ-18 אלף עובדים ומנהלים

שישה מרכזים פעילים, הכפלה באום אל-פחם, הרחבה בטירה ומרכזים חדשים בדרך: אבישי אברהם, מנכ"ל רני צים מרכזי קניות, מסביר איך הפכה הפעילות בחברה הערבית ממודל ייחודי למנוע צמיחה אסטרטגי של הקבוצה

מאחורי כל מגדל משרדים, מרכז מסחרי או פרויקט עירוב שימושים, קיים מודל מימון מורכב שמכתיב מי יתקדם ומי יישאר על הנייר • עופר פטרסבורג בודק מי עומד מאחורי הכסף שמניע את הנדל"ן המניב בישראל

כך נראית המפה החדשה של הערים שמבקשות להפוך למוקדי התעסוקה הבאים של ישראל

עירוב שימושים הפך ממונח תכנוני למודל חיים חדש: מגורים, עבודה, מסחר, פנאי וקהילה באותו מרחב. מהמרכז ועד חדרה, טירת כרמל ובאר שבע, שוק הנדל"ן משרטט מחדש את העיר הישראלית של השנים הקרובות • עופר פטרסבורג יוצא למסע בין המתחמים שפועלים 24/7

בין הגרלות, מינוף יתר ושכירות מתייקרת: הצעירים של היום לא מבקשים הנחות – הם מבקשים סיכוי אמיתי • עופר פטרסבורג על דור שחולם בגדול, אבל חוזר לגור אצל ההורים

איך בודקים רעיון עירוני בלי להפוך את העיר כולה לניסוי? סטארטאפים בתחומי התחבורה, הקיימות והעיר החכמה מוצאים היום את התשובה במודל הסנדבוקס: מעבדה חיה שמדמה את השטח, מחברת בין תשתיות, משתמשים ואתגרי יום-יום, ומאפשרת לראות מה באמת עובד גם מחוץ למצגת. פארק עתידים תל אביב ומעבדת CityZone מציגים את המודל מקרוב

מאחורי ההיתרים, הזכויות והמספרים נמצאים אנשים אמיתיים שחיים את ההתחדשות העירונית מבפנים: הדיירים שעברו מבניינים ישנים לדירות חדשות וממוגנות, מספרים איך רגע אחד של אזעקה יכול להסביר טוב יותר מכל טבלה למה הפרויקט הזה משנה חיים

כבר לא רק סופר, פארם ובית קפה: המרכזים השכונתיים החדשים הופכים למוקדי חיים שמשלבים קניות, אוכל, בילוי, שירותים וקהילה. המהלך שמקדמת “רני צים מרכזי קניות” בגני תקווה ממחיש לאן הולך הדור הבא של ענף המסחר ליד הבית

מאחורי ההבטחה הגדולה של ההתחדשות העירונית מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה: תב"עות שנתקעות, דיירים שחוששים, רישומים ישנים שמקפיאים פרויקטים ואתרי בנייה שנעצרים בגלל טילים ונגיפים • איך ממשיכים לבנות גם כשהכול כמעט מתפרק? בכירי הענף עם הסיפורים שאף תוכנית לא מצליחה להכיל

פרויקטי נדל"ן 2026 — בונים קהילות חדשות עם תכנון מתקדם.

על רקע העלייה באנטישמיות בעולם, יותר יהודים מהתפוצות כבר לא מסתפקים בתחושת שייכות מרחוק: הם רוכשים דירות בישראל, מצטרפים לקהילות ובונים לעצמם עוגן רגשי, משפחתי וכלכלי ליום שאולי יגיע. הצצה לתנועה השקטה שמחברת מחדש בין נדל"ן, זהות וביטחון

העלייה בעסקאות הקומבינציה והתקדמות תוכניות הענק במרכז הארץ מדגישות את חשיבות ההתאגדות המוקדמת של בעלי קרקעות, בעיקר במתחמים שבהם ריבוי בעלים עלול לעכב את המימוש. עו״ד שמואל שוב מסביר למה זה קורה דווקא עכשיו

78 שנים אחרי הקמת המדינה, הדרך מהצריף של בן-גוריון בשדה בוקר ועד מגדלי היוקרה של תל אביב – חושפת לא רק שינוי באורח החיים של מנהיגי ישראל, אלא גם את השינוי העמוק ביחסה של המדינה לבית, לקרקע ולתפקידה בשוק הדיור • עופר פטרסבורג יוצא לביקור בית אצל מנהיגיה הגדולים של המדינה

פעם שכונה חדשה הייתה בעיקר עוד הרחבה של העיר. היום היא נדרשת להציע לתושביה כמעט הכול: מגורים, מסחר, חינוך, פנאי, תחבורה וקהילה. מהצפון, דרך גוש דן, ועד הדרום: כך נראות המיני-ערים שמשנות את מפת הביקוש בישראל

אחרי כמעט שלוש שנות מלחמה, הפנינו לבכירי הנדל"ן, המימון, התכנון והבנייה את אחת השאלות החשובות של התקופה: מה צריך לקרות עכשיו כדי להחזיר את ענף הנדל"ן למסלול של צמיחה? • להלן התשובות

בין הריסות שנשארו בזיכרון לבנייה שמתקדמת בקצב מואץ, חבל תקומה מציג תמונת מצב יוצאת דופן: יותר מ-92% מהתושבים כבר חזרו, האוכלוסייה גדלה לכ-65 אלף תושבים, והעוטף הופך בהדרגה ממרחב של שיקום לאזור שמתכנן את קפיצת המדרגה הבאה שלו. כך נראה היום אחד ממיזמי השיקום הגדולים והמורכבים בישראל

בכתבה מיוחדת למוסף נדל"ן היום, חברות הנדל"ן המשפחתיות ממשיכות לפתוח את הבית: מהחזון של הדור המייסד, דרך כניסת הילדים והנכדים לעסק, ועד האיזון העדין בין שולחן העבודה לשולחן השבת. כך נראית משפחתיות כשהיא הופכת לכוח עסקי שמחזיק לאורך דורות