איך מחזירים את המחירים לשפיות?

"להפסיק עם הפופוליזם של השרים"

ורד צרפתי זבולון, מנכ"לית משותפת בחברת צרפתי שמעון ויו"ר ועדת ביקורת בהתאחדות בוני הארץ:

"הממשלה הפקירה את היזמים, דוגמא לכך אפשר לראות במכרזי מחיר למשתכן בפריפריה. מחיר למ"ר עומד על 7,000 שקל למ"ר, שבמכרז נרשם מפורשות כי המחיר מוצמד במלואו למדד תשומות הבנייה. כעת, שהממשלה פתרה את ההצמדה למדד באמצעות תיקון לחוק המכר, הסכום הצמוד למדד יעמוד על 2,800 שקל למ"ר בלבד - וזה משקף פחות מחצי מעלות הבנייה בפועל. התיקון לחוק יגרום להפסד ישיר ליזמים והקבלנים המוערך בכ-10 מיליון שקל בממוצע לפרויקט. זו הפרה בוטה של המדינה כלפי המכרזים של מחיר למשתכן שהיא עצמה הוציאה. הפגיעה הקשה בקבלנים עלולה להוביל להקפאה בשיווק פרויקטים מסוג זה, או חלילה לגרום לפרויקטים מסוימים שלא יוכלו להשלים את הבנייה בשל הפסדים כספיים רחבי היקף".

״לשחרר דירות יד שניה לשוק״

מיכל גור, מנכ"לית קבוצת אלמוגים:

"על הממשלה לשנות "דיסקט" ולהכיר בכך ששוק דירות יד שנייה הוא המנוע של ענף הדיור. כחלק מכך נדרש לתת למעגל הטבעי של היצע וביקוש לפעול ולשחרר כמות גדולה של דירות יד שניה לשוק. לצד זאת, הממשלה צריכה להשקיע מאמצים בבנייה בפריפריה ולעודד אוכלוסייה צעירה באמצעות מענקי מקום, חיזוק תעסוקה מקומית, תחבורה נוחה, שירותי בריאות איכותיים וחינוך מתקדם, כדי שיהיה להם מוטיבציה להתגורר ביישובים אלה. במציאות של לפני 30 שנה זוגות צעירים התחילו את חייהם באזורים מרוחקים יותר וברבות השנים החליפו דירות והתקדמו לדירת החלומות".

״הקבלנים יתחייבו להקפיא את המחירים״

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ:

"אנו מציעים לממשלה ולשלטון המקומי עסקת חבילה היסטורית שתחסל את משבר הדיור תוך 5 שנים. אני קורא לשותפים בממשלה, לכנסת ולשלטון המקומי, שימו בצד את האגו ועזרו לנו למנוע קטסטרופה כלכלית בשנים הבאות - הממשלה תתחייב לשווק באופן מיידי (עד סוף 2022) קרקע מתוכננת עם צבר של כ-300 אלף יח״ד עם יעד להשלמת עסקאות מכירה להקמת 100 אלף יחידות דיור כל שנה בין השנים 2023-2025. כמו-כן יהיה עליה לבצע תכנון של שלושה מטרופולינים חדשים ולתמרץ בהטבות מס (TAX CREDIT) קבלנים שיבנו התחדשות עירונית בפריפריה. הענף, לעומת זאת, יתחייב להגיע להתחלות בנייה בהיקף של 120 אלף יחידות דיור בשנה, עם התחייבות למכור דירות לזכאי משרד הבינוי והשיכון במחירי 2019, בתוספת הצמדת רכיבי מדד תשומות הבנייה, ללא עלות קרקע״.

"תוכנית דיור לאומית ארוכת טווח"

תמיר כהן, מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי:

"שוק הנדל"ן יחזור לשפיות בתקווה שנזכה בסבב הבחירות הקרוב ליציבות שלטונית ושלטון מרכזי מתפקד. הממשלה החדשה שתקום תצטרך להתמודד עם משבר הדיור באמצעות תוכנית דיור לאומית ארוכת טווח, המבוססת על מודל של משולש שווה צלעות: מדיניות פיננסית, תכנונית וקרקעית. החל מתוספת אמיתית של דירות לשוק ושיווק קרקעות לבנייה כך שההיצע והביקוש יהיו תואמים, פיתוח תשתיות ותחבורת המונים, הגדלת היקף זכויות הבנייה על כל קרקע, האצת קצב התכנון והבנייה, קיצור ביורוקרטיה וחסמים בכלל ובתחום ההתחדשות העירונית בפרט, הגדלת היקף הדירות בשכירות ארוכת טווח, מעונות סטודנטים, וכלה בחיזוק הפריפריה באמצעות מעטפת של שירותים תומכים כדוגמת תעסוקה, חינוך ושירותי רפואה".

״קרן תחזוקה לפינוי בינוי״

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה:

"יש לתמרץ רשויות מקומיות בכל הארץ לאשר פרוייקטים של התחדשות עירונית במרכזי הערים. התמריצים הכלכליים שיגיעו ישירות לרשות המקומית אמורים לאפשר את הגדלת קצב הפקת היתרי הבנייה ולהביא להגדלת מלאי הדירות. חייבים לאשר במהירות תב"עות בהתחדשות עירונית, תוך שילוב דיור לזוגות צעירים בהנחה ודיור להשכרה מסובסדת כחלק אינטגרלי מכל שכונת מגורים שנבנית. יש להקים קרן תחזוקה בפרויקטים של פינוי-בינוי לטובת הדיירים הוותיקים בכדי לתמרץ אותם למהר ולהוציא לפועל פרויקטים של התחדשות עירונית ולא לחשוש מהעלויות המתווספות לכל משפחה בשל העלייה ברמת החיים שלהם".

״לנתק את פרת המזומנים״

יוסי אברהמי, יו"ר ובעלים קבוצת יוסי אברהמי:

"יותר מ-60% ממחיר הדירה הינו מיסוי שהולך למדינה. מיסוי נדל"ן הוא אחד מ"פרות המזומנים" הגדולות של הממשלה ולכן לא סביר שהיא תמהר להוריד את שיעורי המס בענף, אך אם היא רוצה ליצור שינוי אמיתי בשוק היא חייבת לשנות גישה. המדינה גם צריכה לשנות את שיטת המכרזים על הקרקעות. המצב הנוכחי לפיו ההצעה הגבוהה ביותר היא הזוכה, מעודדת קבלנים להסתער על כל פיסת קרקע ולהציע הצעות במחירים לא ריאליים שמשקפים עליות מחירים חדות והכי חשוב, המדינה חייבת לשחרר עוד ועוד קרקעות לבנייה, לא בטפטופים, על מנת להביא להגדלה משמעותית של היצע הדירות בשוק".

״לפרק כבר את רמ״י״

רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים:

"צריך לפרק כבר את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), לשנות את שיטת המכרזים, להוזיל את מחירי הקרקע ולהתחיל לשווק בכמויות גדולות באזורי הביקוש. חייבים להגדיל ב-30% את זכויות הבנייה בכל פרויקט (שבס כחלון) כשמתוך זה 20% ישווקו לדיור מוזל ו-10% שכירות מסובסדת לטווח ארוך. בד בבד, יש לבטל את תוכנית 'מחיר מטרה' שנכשלה כמו 'מחיר למשתכן' היות והתוכנית מקטינה את היצע הדיור בשוק החופשי ומתדלקת שלא לצורך את רמות המחירים. לפני הכל, חייבים להביא עוד 60 אלף עובדים שחסרים לענף, על מנת שיהיו הרבה יותר התחלות בנייה".

"תוכנית חירום למצב חירום"

רחל מלכה, מנכ"לית ובעלים משותפת בחברת מעוז דניאל:

״מתן עדיפות להתחדשות עירונית מבחינה רגולטורית וממשלתית: קידום מזורז של מתחמי ענק להתחדשות, חתימת הסכמי גג עם רשויות לעידוד ההתחדשות, החלת 'נוהל ותמ"ל' על פרויקטים בתחום ואף תמרוץ ראוי לרשויות מקומיות שיעודדו התחדשות. "מסלול ירוק" לפרוייקטי התחדשות הנבחנים באזורים מסוכנים שבהם הבתים רעועים ומטים ליפול. ראינו שזו כבר לא קלישאה – המדינה צריכה ליזום קול קורא ליזמים שיבואו לחדש את הבניינים. באופן כללי, המדינה צריכה להבין ולהפנים שאנחנו במצב חירום בשוק הדיור, והוא דורש תוכנית חירום. התחדשות עירונית בהחלט יכולה להוות פתרון״.

״ערים חדשות בנגב ובגליל״

חיים פייגלין, מנכ״ל צמח המרמן וסגן נשיא ההתאחדות:

"לקבל את החלטת הממשלה על הקמת שתי ערי ביקוש חדשות ולהניח להן אבן פינה עוד השנה: ברמת הנגב - 3 מיליון תושבים על 100 אלף דונם ובגליל - בצומת גולני או מצפון לכנרת - 1.5 מיליון תושבים על 50,000 דונם. להקצות בהן את הקרקעות למגזר העסקי (יזמים, קבלנים, מוסדיים) במחיר אפס, בתמורה להתחייבות להשקעות בקרן תשתיות ומבני ציבור בהיקף 200 אלף שקל ליח״ד. כל התשתיות הפיתוח ומבני הציבור יבוצעו במימון המגזר העסקי בלבד ללא מעורבות תקציבית ממשלתית מתקציב מדינה. לכל עיר תוקם ועדה עצמאית מיוחדת עם סמכויות של מחוזית ומקומית וחברי הוועדות יהיו אנשי מקצוע בלבד מהמגזר העסקי. כל השוק יבין שנגמר הדואופול של השלטון המקומי מצד אחד ורמ״י מצד שני, על גבו של הציבור".

״מיסוי על קרקעות לא בשימוש״

מיכה קליין, מנכ״ל אפריקה ישראל מגורים:

"יש להקציב תקופת זמן קצובה שלאחריה יוחל מיסוי על קרקעות לא בשימוש (לבעלי קרקעות פרטיות) על מנת לעודד מימוש קרקעות. לשחרר חסמים מהם סובלים הרשויות המקומיות, דוגמת פיתוח מט"שים, פתרונות תחבורתיים ומוסדות חינוך. יש גם לדאוג להקצאת תקנים חדשים ודאגה לתנאי שכר אטרקטיביים לבעלי תפקידים באגפי הרישוי וברשויות המקומיות, זה נכון מרמת מהנדס העיר ועד בודק התוכניות".

״מנגנונים לקידום מהיר של תוכניות״

רון אבידן, מנכ"ל אזורים:

"הבעיה העיקרית בענף הדיור למגורים הוא חוסר בהיצע זמין לבנייה ולמכירה. המענה העיקרי יגיע ממיזמים של התחדשות עירונית ובראשם תחום פינוי בינוי, בשל ההיקפים הגדולים. לעומת זאת, אנו רואים את המספרים: כמות היתרי הבנייה בשנת 2022 הנובעים מהתחדשות עירונית היא כמות זעומה וזאת בעיקר בשל חסמים ביורוקרטים. הממשק מול הרשויות המקומיות ממשיך להוות הגורם המעכב המוביל. זה מצריך את מקבלי החלטות לייצר מנגנונים שיאפשרו קידום תוכניות באופן מהיר יותר. לדוגמא: מתן תמריצים לראשי רשויות לאשר היתרי בנייה וכן עבור הוצאת טפסי 4 על מנת להגביר את היצע הדירות. כמו-כן יש לתת מענה תקציבי הולם לטענת ראשי הרשויות באשר לחוסר במשאבים ובתשתיות לקליטה של תושבים חדשים בסדר גודל כזה."

״להימנע מלהציב יעד הורדה מהיר למחיר״

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר:

"לא ניתן לפתור את משבר הדיור בפעולה מהירה. אני מציע לממשלה החדשה שתקום להימנע מלהציב לעצמה יעד הורדה מהיר ומשמעותי של מחירי הדיור. זהו יעד לא ריאלי בשוק שבו התהליכים לשינוי אורכים זמן רב וכוללים טיפול במרכיבים רבים החל מרפורמות בהליכי התכנון, המשך בתגבור וחיזוק גורמי התכנון, יצירת מוטיבציה לרשויות המקומיות וסנכרון בין הגורמים הרבים המשפיעים על התחום. גם אם היה ניתן להוריד את מחירי הדירות בשיעור ניכר תוך זמן קצר, זה עלול לפגוע בשוק - הן ביזמים ובקבלנים שרכשו קרקעות במחירים גבוהים, הן בבנקים המממנים ובציבור רוכשי הדירות. אם שוק הדיור ייכנס לסחרור, הרי שבסופו של דבר גם הזוגות הצעירים ישלמו מחירים גבוהים יותר".

״קיצור הליכי סטטוטוריקה ורישוי״

רונן יפו, מנכ"ל החברה הממוזגת דוניץ ואלעד מגורים החדשה:

״הדגש צריך להיות בפעילות המגדילה את ההיצע: קיצור הליכי סטטוטוריקה ורישוי וחיזוק תשתיות תומכות בפרויקטים של חינוך, תעסוקה ותחבורה. אחרון אבל ראשון - הגדלת ההיצע. כל עוד יש פערים כה גדולים בין הביקוש להיצע יהיה בלתי אפשרי להוריד את מחירי הדירות. פעולות בצד הביקוש לא נותנות מענה לצרכים ולכן יוצרות בלם מלאכותי ולא יעיל״.

״המדינה נותנת יד למחול שדים״

חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים:

"הדבר הראשון שעל הממשלה החדשה לעשות בענף הנדל"ן הוא לשווק קרקעות לבנייה בהיקפי ענק ולא בטפטופים. עד כה המדינה ספסרה בקרקעות ונתנה יד למחול שדים בקרב היזמים בריצה אחרי כל פיסת קרקע, דבר המוביל למחירי קרקעות מטורפים ולא ריאליים. הדבר השני זה לדאוג לחיבור וסנכרון בין הוועדות השונות והרשויות העירוניות – סנכרון בין שני הצדדים עשוי להקל ולזרז באופן משמעותי את הליכי הרישוי ומתן היתרי הבנייה. הממשלה גם צריכה לשדרג מערכות בתחום התכנון על מנת לשחרר חסמי בירוקרטיה משמעותיים שמעכבים את הבנייה".

״מטה דיור מתכלל״

אבישי בן-חיים, מנכ״ל חברת רוטשטיין:

"הקמת מטה דיור שיתכלל את כל הגופים הנוגעים בדבר ויתכנן עד שנת 2050 כולל רישוי עצמי - קרי, העברת סמכויות להנפקת היתרי בנייה ותעודות גמר לגוף פרטי עם רגולציה מתאימה. המשך פישוט הליכים בתחום ההתחדשות, כולל מתן סמכויות רחבות לוועדות המקומיות לשם הוצאה לפועל של פרוייקטים בתחום".

״שילוב של מספר פעילות במקביל״

שלום שטרית, בעלי חברת שתית:

"ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים לא השכילו לקבל החלטות שיטיבו עם בעיית הדיור במדינה. יש פער עצום וגדל בין צרכי השוק לבין החלטות הממשלה וחוסר משילות מול הפקידות בארץ. מי שמנהל כיום את מדיניות הדיור בישראל היא הפקידות ולא קובעי המדיניות. הפתרון הרב מערכתי הוא שילוב של מספר פעולות במקביל ולא הרצת תכנית עבודה אחת. צריכים דיור ציבורי, להקטין את זמן מתן היתרי הבנייה, הרבה יותר התחדשות עירונית ובעיקר צריכים שהרשויות יישמו דרישות וצרכי המדינה ולא להיפך".

״התחדשות עירונית כתוכנית לאומית"

מריו קופל, מנכ"ל אורון נדל"ן מקבוצת אורון אחזקות והשקעות:

"התחדשות עירונית לפני הכל. הממשלה הנכנסת צריכה לעשות את מה שקודמותיה נמנעו לעשות ולבנות תוכנית מיידית לקידום התחדשות עירונית מהירה בכל הארץ. תוכנית לאומית כזו צריכה לכלול מסלולים ירוקים ומהירים לאישור תוכניות התחדשות עירונית בגופי התכנון, מציאת פתרון מקיף לאזורים שסובלים מחוסר כדאיות כלכלית ויצירת סטנדרט תכנוני אחיד ברשויות המקומיות לצד תכנון תשתיות מותאם. התחדשות עירונית יכולה להביא פתרון מהיר לא רק להזרמת אלפי יח"ד למשק, הגדלת היצע והורדת המחירים, אלא גם תביא לצמצום הפערים הסוציואקונומיים בחברה הישראלית ותפחית משמעותית את הסיכוי לאסון שיתרחש פה עם התמוטטות של בניינים מסוכנים, כפי שכמעט קרה פה מספר פעמים לאחרונה".

״אחריות להביא מזור״

עו"ד חופית פרץ אמסלם, סמנכ"לית פרץ בוני הנגב:

"על כתפיה של הממשלה הבאה מוטלת האחריות להביא מזור אמיתי למצוקת הדיור בישראל. הממשלות האחרונות היו עסוקות בפתרונות שונים דוגמת הגרלות, שבפועל לא פתרו את הבעיה הקיימת בשוק וסייעו רק לחלק מסוים וקטן באוכלוסייה. על הממשלה לפעול ביתר שאת על מנת לסייע לכלל האוכלוסייה בישראל ובכלל זה גם לקצר את הליכי התכנון והבירוקרטיה הקיימים עד לקבלת היתר בנייה. קיצור זמן הטיפול יביא עימו יותר בנייה, והגדלת היצע שיענה על הביקוש הגדול".

״ממשלת בטיחות״

משה בן זקן, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה:

"החזרת השפיות לענף הנדל״ן קשורה גם לבטיחות בענף שתחסוך בראיית המיקרו מיליארדי שקלים למדינה ומעל הכל בחיי אדם. נושא הבטיחות בענף הבנייה והתשתיות הוא מהנושאים הקשים והקריטיים ביותר בענף ומתחילת השנה נהרגו כ-12 פועלים (נכון לכתיבת שורות אלו). שיפור הבטיחות הוא חלק מסטנדרטיזציה של הענף. יש לעשות מאמצים גדולים למנוע ככל האפשר את התאונה הקטלנית הבאה תוך הטמעת טכנולוגיות באתרי בנייה".

מינוי פרויקטור לתוכנית חומש

איל הנדלר, יו"ר ובעלים קבוצת כנען:

"מינוי פרויקטור שיהיה אחראי על תוכנית חומש לאומית שתגדיר יעדים לשנים קדימה ללא קשר למצב הפוליטי ולממשלות שיכהנו, להגדלת היצע הדירות בעיקר באזורי הביקוש - שהם הברומטר לרמות המחירים בכל הארץ. יש ליצור מנגנון למתן זכויות שייצרו כדאיות כלכלית לפי כל אזור וערכי הקרקע שלו, דבר שיסייע ליזמים ולדיירים של אותם מתחמים ישנים לקדם התחדשות, אך גם למדינה שתקבל תוספת משמעותית של יחידות דיור שיגדילו את ההיצע באזורי ביקוש וכך ישפיעו על המחירים. יש לחוקק תקנות ולוחות זמנים ברורים וקשיחים שיחייבו את כל הגורמים ויקצרו את זמני אישורי התוכניות וקבלת ההיתרים".

״מימוש רפורמת רישוי עצמי״

משה מילר, בעלי קבוצת שובל:

"היזמים נתקלים בעומסים בלתי סבירים בקושי להתנהל מול הרשויות. חייבים לממש את רפורמת רישוי עצמי. אפילו אם יזם מבקש היתר במסגרת מסלול ירוק, יעברו מינימום שנה וחצי עד שנתיים עד שיקבל היתר בנייה. תיק המידע הוא המצאה ישראלית מכבידה ומיותרת. במקום שרשות תפרסם באינטרנט תוכנית פשוטה וברורה לגבי הדרישות, החובות והזכויות החלות לגבי בנייה ספציפית, יזם צריך להוציא תיק מידע שלפעמים בינו ובין המציאות המרחק רב. בנוסף, אין סנקציה על רשויות שלא עומדות בלוחות זמנים וגם אין הטלת אחריות אישית על נושאי משרות ברשויות המקומיות שלא ממלאים את תפקידם ולא עומדים בלוחות הזמנים הקבועים בחוק ובדרישותיו". להימנע מהתערבות ממשלתית בכוחות השוק״.

"להימנע מהתערבות בכוחות השוק"

יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג:

"צריך לקיים תוכנית ארוכת טווח שתכלול הגדלת היצע, קיצור תהליכים וגיוס כוח אדם מתאים, בדגש על תוכנית שאינה תלויה בחילופי שלטון ותוכל להמשיך לפעול גם במצב של אי ודאות פוליטית; לצמצם את הבירוקרטיה כזרז לביצוע מהיר על מנת לקדם תהליכי תכנון ורישוי, משלבי התב"ע הראשוניים ועד לאכלוס; להימנע מהתערבות ממשלתית בכוחות השוק אלא באמצעות מתן הטבות כפי שנעשה למשל בנושא הדיור להשכרה".

״המדינה צריכה להכניס את היד לכיס״

איתן לוי, מבעלי חברת היזמות אילה אגם:

"הגדלת ההיצע באזורים השונים באופן מותאם; קצב התחלת הבנייה – צמצום בזמן הנדרש להליכי רישוי בארץ שהיום נראה כי רק הולכים ומתארכים. ישנה הצפה ברשויות בפרויקטים של התחדשות עירונית. הרשויות נדרשות לתת מענה בתיגבור גורמי התכנון והרישוי ובעיקר בייעול התהליכים וצמצום הביורוקרטיה; המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולוותר על חלק מההכנסות שלה ממכירת הקרקעות".

״תמריצים ומינופים לראשי רשויות״

דני מור, מנכ״ל בסט ייזום:

"הסוגייה העיקרית הינה שאין הפנמה מלאה של עוצמת הביקושים הגוברים למגורים הצפויים בעשורים הקרובים. השלטון המרכזי מתחלף בתדירות גבוהה ולכן הכלים המקצועים נמצאים בידי ראשי הרשויות שיכולים לפעול מיידית בצעדים מתבקשים. המדינה מצידה נדרשת לייצר תמריצים ומנופים כלכליים תומכים לראשי הרשויות שיקדמו הגדלת היצע הדיור, מינוי פרויקטור לאומי שיאגד ויתכלל את כל הגופים הרלוונטיים ויקצר לוחות זמנים, מינוי ועדה להסרת חסמים של תשתיות ציבוריות, הגדלת תקנים בוועדות ערר וקיצור לוחות זמנים לשמיעת עררים והתנגדויות. הכל בידינו - וניתן ליישום, רק נדרשת מנהיגות והכרה בגודל השעה".

״לאפשר פיצולי דירות״

ערן סיב, נשיא התאחדות קבלני השיפוצים:

"לאפשר פיצולי דירות בצורה מסודרת ומפוקחת, כמובן תחת תנאים שיקבעו מראש. בדרך הזו נוכל להוסיף עוד עשרות אלפי יחידות דיור בזמן קצר, דבר שיסייע להוריד את מחירי השכירות בעשרות אחוזים. על אותו משקל יש להאיץ את התוכניות להסבת עשרות אלפי משרדים במקומות אסטרטגיים לדירות מגורים. בהוראת שעה אחת ניתן לשנות סטטוסים של אלפי מחסנים ומרתפים ולהסב אותם לדירות מגורים קטנות. גם מהלך כזה יוסיף היצע של אלפי דירות שיפלטו לשוק".

ההצעה השלישית - זוכה

דורון עטיה, מנכ"ל חברת אסיה סיירוס:

"עשרות מיליארדי השקלים שקיבלה הממשלה בתוכנית מחיר למשתכן, צריכים להיות מושקעים בתשתיות בפריפריה, לקידום תחבורה, רכבות מהירות, כבישים מהירים, תעסוקה, העברת משרדי ממשלה ובסיסים צבאיים לפריפריה לצד הטבות כלכליות למפעלים שיעברו לשם. אני בעד שינוי שיטת המכרזים של רמ"י, כך שרק ההצעה השלישית בגובהה, תזכה. כך חברות גדולות שמשחקות בפנסיות של הציבור לא יזרקו מחירים מוגזמים לאדמות״.

״לא כל צעיר מוכרח להחזיק דירה"

רועי פדלון, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת שפונדר פדלון:

"קידום התחדשות עירונית כמענה למחסור בקרקעות לבנייה. מדובר בסכנה ממשית לאנשים רבים שחיים בבניינים רעועים ואין כל סיבה להפשיר קרקעות חדשות לפני חידוש הערים הקיימות, יש הרבה מה "לנצל". נדרש שינוי מנטלי ותפיסתי: לא כל אדם/זוג צעיר מוכרח להחזיק בבעלותו דירה. המדינה, שנתנה פתרון ותמריץ נהדר באמצעות קידום פרויקטים של שכירות ארוכת טווח, תצטרך לפעול במקביל לטובת שינוי תפיסת המגורים בישראל. עם זאת בעקבות עליית הריביות נראה עצירה גם בקידום פרויקטים אלה. הפתרון הוא באמצעות קרנות למגורים או הטבות שיאפשרו ליזמים להקים פרויקטים לשכירות בעזרת מימון זול ולאחר מספר שנים למכור את הדירות עם פטור ממיסוי".

״למנות לשר השיכון איש מקצוע״

גיורא שרבט, מנכ"ל משותף בחברת האחים שרבט:

"למנות לתפקיד שר השיכון איש מקצוע עם רקע בענף, כשם שנהוג למנות שרי ביטחון עם רקע בטחוני צבאי, רצוי ששר השיכון יכיר את הענף והמורכבות שלו לפני שיציע תוכניות דיור ניסיוניות. המדינה חייבת להפסיק לספסר בקרקעות, זה קל להאשים את היזמים בעליית מחירי הקרקעות ולהגיד להם אל תציעו מחירים גבוהים, אולם בפועל המדינה אשמה כי כאשר רמ"י מוציאה מכרזים טיפין טיפין באותה שכונה היא זאת שגורמת להעלאת המחירים. יזם שהתמודד במכרז הראשון והפסיד, יציע במכרז הבא מחיר גבוה יותר ואנחנו רואים איך באזורים בהם יצאו מכרזים בהדרגה המחיר עלה ממכרז למכרז ושהדירות יצאו לשוק תומחרו לפי המכרז הגבוה ביותר".

״להרחיב אמצעים למימון פרויקטים למגורים״

אבי זיתוני, מנכ״ל ובעלים חברת א. זיתוני:

"יש להגדיל את שיווק הקרקעות של רמ״י בצורה משמעותית ובמכירה חופשית. חייבים להקטין הרגולציה בהליכי רישוי לבנייה, תוספת כוח אדם לבדיקת תוכניות ולהגדיל את האמצעים של המערכת הבנקאית למימון ליווי פרויקטים לבנייה למגורים. רק פעולות אלו יגדילו את המחסור בדירות ויאפשרו להחזיר את שוק הדיור לשפיות".

יצירת "בעל בית"

יובל רוזיו, בעלים ומנכ"ל קבוצת רוזיו:

"יש צורך בסיסי ביצירת '"בעל בית" אחד שיתכלל את כלל ההיבטים – החל מנציגים של משרדי האוצר, השיכון, מנהל התכנון, משרד התחבורה, רשות המים, רמ"י וגופים נוספים שיעסקו בחסמים, יציעו פתרונות דיור ויאפשרו זירוז הליכים. יש לייצר תמריצים לעיר להתחדש ולהעניק מענק כספי לרשות מקומית שמקדמת התחדשות. כספים אלו יועברו לרווחת התושבים, לאוכלוסיות מוחלשות ולקידום פרויקטים שמתקדמים את העיר עשור קדימה".

״קידום מהיר של התחדשות עירונית״

תמיר חפץ, מנכ״ל חברת קן התור התחדשות עירונית:

"נדרש קידום מהיר של תהליכי התחדשות עירונית שייצרו מלאי דירות באזורי ביקוש ויגדילו את ההיצע. הממשלה החדשה צריכה להתייחס להתחדשות עירונית כאל צדק חברתי – זה כלי מעולה לייצר איכות חיים לאזרח הפשוט ואנחנו רואים את זה בכל פרויקט שאנחנו מובילים ומאוד גאים בזה! גם נדרש שיפור מערכות תחבורה עירוניות ובין עירוניות שייצרו אזורי ביקוש חדשים ויקלו על עליית המחירים באלו הקיימים".

״מסלול ירוק ליזמים״

חיים אביטן, יו"ר קבוצת הרציג נדל"ן ולשעבר יו״ר הרשות להתחדשות עירונית:

״יש ליצור מסלול ירוק ליזמים, בכל רשות עירונית, כך שיוכלו להתקדם עם היתרים ביתר קלות. כיום זמן מתן היתר הוא ארוך לאין שיעור, ומעבר לכך – הזמן החולף בין מתן ההיתר לאישור תחילת העבודות הוא גם ארוך מאוד ויקר. קיצור התהליכים יגביר את הבנייה ויקצר את לוחות הזמנים. בנוסף, יש לתמרץ בצורה ניכרת רשויות מקומיות המקדמות התחדשות עירונית, ומסייעות בכך להגדלת היצע הדיור ולהורדת מחירים. לבסוף, אני מציע להמשיך ולהשקיע היקפים משמעותיים של תקציבים בתכנון מתחמים גדולים במסלולי רשויות, שכן תכנון מקדים יאפשר גל של בנייה בבוא העת״.

״מועצה לאומית עם גורם מקצועי״

שחר רז, בעל חברת "קונטמפו" מבית חיזוק ובינוי:

"מדינת ישראל לא צריכה 5 שרי שיכון בשלוש שנים, עם 3 תוכניות דיור בשנה. אנחנו זקוקים למועצה לאומית, שבראשה יעמוד גורם מקצועי מוערך ולא פוליטי. לפי מבקר המדינה, משך הזמן הממוצע לקבלת היתר בנייה מגיע ל-407 ימים, פי 4 מהזמן הממוצע במדינות ה-OECD לפי הבנק העולמי. זמן הבנייה הממוצע של בניין הוא כשנתיים וחצי (30.8 חודשים), תשעה חודשים יותר מאשר בשנת 1995. אם רוצים לטפל במצוקת הדיור – צריך קודם לשחרר את החסמים הבירוקרטיים. יעדי הדיור בתוכנית האסטרטגית שהגדירה הממשלה לפני חמש שנים דרשו תכנון של לפחות 26 אלף יח"ד בהתחדשות עירונית בשנת 2021, בפועל אושרו רק 18,482 יח"ד. אסור להסתפק בכך ויש להרחיב משמעותית את היעד הלאומי להתחדשות עירונית".

״קרן לעידוד בנייה למגורים״

עומר אלפרן, שותף בכיר בחברת מימון רובי קפיטל:

"אני מציע שהממשלה תקשיב לאנשי המקצוע ותאמץ את רפורמת הארנונה של אגף תקציבים, לפיה תוקם קרן לעידוד בנייה למגורים, שתמומן בחלקה על-ידי ההכנסות מארנונה לעסקים ומשרדים. משבר הדיור מתחיל להשפיע גם על שכר הדירה. אמנם בעלייה הנוכחית יש תיקון מסוים בשוק השכירות, אך מנגד על הממשלה להגביל את קצב עליית שכר הדירה למגורים, כדי למנוע השתוללות בשוק".

״כמו בלונדון - מכסות להיתרים״

אמנון מחרז, מנהל פיתוח עסקי ויזמות, חברת משכנות בראל:

"הממשלה צריכה לייצר תוכנית מענקים לרשויות ע"פ הצלחתן בקידום פרויקטי התחדשות עירונית ביחס לגודלן הנוכחי. בתחילת שנות ה-2000 כאשר הייתה בעיה דומה בלונדון, העירייה הראשית קבעה מכסות להיתרים לכל אחת מ-23 עיריות המשנה שבעיר, עם תוכנית מענקים לכל אחת מהן ע"פ הישגיה בתחום. לצד זאת נדרש תכנון מהיר של מתחמים גדולים ושיווקם ע"י רמ"י, כאשר בתנאי המכירה יקבעו מספר תנאים שיגרמו למימוש מהיר של הבנייה כגון - הגבלת זכייה במגרש אחד לכל יזם וקביעת לו"ז למימוש, שלאחריו היזם ישלם תשלום נוסף בעבור הקרקע שהוחזקה אצלו ללא מימוש".

״דיור להשכרה בפרויקטים להתחדשות עירונית״

ערן ענבים, מנכ"ל קרן הריט אזורים Living:

"בכל המתחמים בהם אנו פועלים ראינו עלייה של 10-20 אחוז במחירי השכירות בחוזים חדשים שנחתמו סביבנו בשנים האחרונות. שכירות ארוכת טווח מהווה פתרון משמעותי האפקטיבי היחיד בעניין זה, כיוון שפתרון כזה מבטיח מחיר ידוע מראש, יציבות וודאות לטווח ארוך. נכון להיום אין מספיק דירות להשכרה והדיור המוסדי להשכרה מהווה פחות מ-1% מהשוק. ככל שהדיור המוסדי יצמח ויגדל באופן אקספוננציאלי, ואני מאמין שכך יקרה, הוא ישפיע על הסביבה ועל השכירות בשוק החופשי, ולמעשה יצור סטנדרטיזציה. בנוסף, יש חשיבות שמקבלי ההחלטות ידונו גם באפשרות של שילוב דיור להשכרה לטווח ארוך בפרויקטים של התחדשות עירונית וכן ייעוד קרקעות להשכרה לנצח, כפי שעושים כבר היום במדינות מערביות רבות".

״הורדת רף ההסכמה״

עו״ד צבי שוב, מומחה לנדל״ן ותכנון ובנייה:

"יש לחוקק חוקים שיגבילו את הרשויות במועדי אישור תוכניות והוצאת היתרים ויטילו סנקציות במקרה של עיכובים. יש להחיל על כלל התוכניות את ההחלטה במתווה 'שקד', לפיה ערר על ביצוע תמ"א לא יעצור את ההיתר באופן אוטומטי, ולתת ליו"ר הוועדה סמכות ושיקול דעת האם להורות על עיכוב והפקדת בטוחות. יש להקל על תכנון בקרקעות מרובות בעלים באמצעות קידום היוזמות מחוק ההסדרים, הורדת רף ההסכמה ל-51% והחזר הוצאות תכנון ושכר ראוי ליזם המקדם".