"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ערוכים לכל תרחיש: ההכנות שעושות: את ההבדל בין כישלון להצלחה
מחיר הקרקע והרווח מפרויקט נדל"ן הצפוי הם רק ההתחלה. עוד לפני שהכלים עולים לשטח יזמים, גופי מימון וחברות פיקוח בוחנים אם העסקה באמת יכולה לעבוד: האם התקציב ריאלי, באיזו רמה הצוות יודע לבצע ומה הנסיון שמביא עימו הקבלן, ומה יקרה אם המציאות תהיה פחות נוחה מהתוכנית

ערוכים לכל תרחיש: ההכנות שעושות: את ההבדל בין כישלון להצלחה

מחיר הקרקע והרווח מפרויקט נדל"ן הצפוי הם רק ההתחלה. עוד לפני שהכלים עולים לשטח יזמים, גופי מימון וחברות פיקוח בוחנים אם העסקה באמת יכולה לעבוד: האם התקציב ריאלי, באיזו רמה הצוות יודע לבצע ומה הנסיון שמביא עימו הקבלן, ומה יקרה אם המציאות תהיה פחות נוחה מהתוכנית

0השמעה
פרויקט נדל"ן באשר הוא חייב לעבור שלב חשוב - מבחן המציאות; כי מה שנראה באקסל מצוין לא בהכרח נראה אותו דבר בעת מסירת המפתח  ,
פרויקט נדל"ן באשר הוא חייב לעבור שלב חשוב - מבחן המציאות; כי מה שנראה באקסל מצוין לא בהכרח נראה אותו דבר בעת מסירת המפתח
[object Object]

הרבה לפני שהמנופים עולים לשטח, ולעיתים אפילו לפני שהדירה הראשונה יוצאת לשיווק, פרויקט נדל"ן חייב לעבור שלב חשוב לא פחות - מבחן המציאות. על הנייר העסקה יכולה להיראות מצוין - קרקע במיקום מבוקש, מאות דירות, מחיר מכירה צפוי ורווח יזמי אטרקטיבי. אלא שבין האקסל למסירת המפתח מפרידות שנים של תכנון, מימון וביצוע, ובכל אחת מהן משהו יכול להשתנות.

לכן יש משמעות גדולה לכך שהפרויקט ייבחן בשלב מוקדם מכמה זוויות: היזם בודק אם המוצר והמחיר נכונים לשוק; הגוף המממן בוחן אם העסקה יכולה לעמוד גם בתרחישים פחות אופטימיים; וחברת הפיקוח צריכה לוודא שהתקציב, התכנון ולוחות הזמנים אכן יכולים להפוך את המספרים שעל הנייר לבניין בשטח.

מה מספרים המספרים?

הבדיקה מתחילה בשאלות הבסיסיות: כמה עולה הקרקע, כמה יעלה לבנות, באיזה מחיר ניתן למכור, מה יהיו הוצאות המימון ומה יישאר ליזם בסוף.

עדי גזית, שותף מייסד ומנכ"ל חברת מימון הנדל"ן ברקת | צילום: ניר סלקמן

עדי גזית, שותף מייסד ומנכ"ל ברקת: "כשאנחנו בוחנים פרויקט, השאלה היא עד כמה הוא יודע לספוג גם תרחישים פחות נוחים. אנחנו מסתכלים על איכות היזם, על מבנה העסקה, על ההון העצמי, על התקציב ועל ההיגיון הכלכלי שמאחוריה. פרויקט טוב הוא כזה שלא דורש תנאי שוק מושלמים כדי להצליח. אנחנו לא מחפשים יזם שיגיד שאין סיכונים בפרויקט, כי אין פרויקט כזה. להפך, יזם שמכיר את נקודות החולשה יודע לכמת אותן ומגיע עם פתרונות ועם מרווחי ביטחון, ומייצר הרבה יותר אמון".

שליטה, ניסיון ומקצועיות

מעבר למספרים, עסקה טובה תלויה בסופו של דבר גם באנשים שמנהלים אותה. לכן נבחנים הניסיון של היזם והמערכת המקצועית שסביבו: אילו פרויקטים כבר השלים, כיצד התמודד עם תקופות מאתגרות ומי אנשי המקצוע המלווים אותו.

רמה אורם, מנכ"לית חברת גלנור | צילום: אבשלום לוי

רמה אורם, מנכ"לית קבוצת גלנור, מדגישה כי גם לאופי הניסיון יש משמעות: "מעבר לוותק, ניסיון בענף נמדד גם במגוון ובמורכבות של הפרויקטים שהחברה יודעת לבצע. מניסיון שצברנו במשך יותר מ-45 שנה בהקמת תשתיות רחבות היקף, בהן הרכבת הקלה, גשרים, מחלפים וכבישים, ובהמשך גם פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בירושלים - למדנו שיש לבחון פרויקט לא רק לפי התוכנית שעל הנייר, אלא לפי היכולת של היזם להתמודד עם אתגרים הנדסיים, תכנוניים ורגולטוריים לאורך שנים, ולהביא אותו עד להשלמה".

לצד הניסיון היזמי נבחנת גם רמת המוכנות לביצוע. כאן נכנסת חברת הפיקוח, שצריכה לחבר בין התקציב לבין תוכניות העבודה, הכמויות, לוחות הזמנים ומורכבות הפרויקט.

ניר אפללו, מנכ"ל ובעלי אפללו ניהול ופיקוח נדל"ן | צילום: צילום עצמי

ניר אפללו, מנכ"ל ובעלים אפללו ניהול ופיקוח נדל"ן: "כבר בשלב הייזום צריך לוודא שהזכויות, התכנון, התקציב והיעדים העסקיים מדברים באותה שפה, ולזהות מראש חסמים שעלולים להפוך בהמשך לחריגות יקרות. מבחינתנו, פיקוח נכון מתחיל בהחלטות שמתקבלות עוד קודם כניסתו של הקבלן לאתר. ככל שהשליטה בתכנון, בתקציב ובלוחות הזמנים מתחילה מוקדם יותר, כך אפשר לצמצם סיכונים ולהגן טוב יותר על הרווח היזמי לאורך חיי הפרויקט".

רמי חדאד, מנכ"ל ובעלים משותף בחברת יואב את רמי | צילום: צילום עצמי

רמי חדאד, מנכ"ל ובעלים משותף בחברת יואב את רמי, מוסיף כי "אחד הדברים שצריך לבחון עוד לפני שעולים על הקרקע הוא עד כמה היזם שולט בפועל בעלויות, בלוחות הזמנים ובאיכות הביצוע.

"בתקופה שבה עלויות הבנייה יכולות להשתנות תוך כדי הפרויקט, תלות בקבלן חיצוני עלולה לייצר לחץ על התקציב ועל לוחות הזמנים. כשהחברה גם יוזמת וגם מבצעת, יש לה שליטה טובה יותר על כל שרשרת הביצוע ויכולת להגיב מהר יותר לשינויים, וזה יכול להיות גורם משמעותי בחוסן של הפרויקט לאורך הדרך".

כמעט אף פרויקט אינו מתקדם בדיוק לפי האקסל המקורי. עלויות משתנות, לוחות זמנים מתארכים ולעיתים גם קצב המכירות שונה מהתחזית. לכן חוסנו של פרויקט נבחן גם ברגע שבו המספרים מתחילים לזוז: מה יקרה לרווחיות אם הביצוע יתייקר, כמה זמן ניתן לספוג האטה במכירות והאם המבנה הפיננסי משאיר ליזם מרחב פעולה?

הבטחת היציבות

משה פלדמר, סמנכ"ל שיווק, מכירות ופיתוח עסקי בחברת עדית פייננס, מסביר את חשיבות ההיערכות מראש: "פרויקט נדל״ן לא נבחן רק לפי המספרים ביום שבו הוא עולה לקרקע, אלא לפי היכולת שלו להתמודד עם מה שיקרה אחר כך. עלייה בעלויות הבנייה, קצב מכירות איטי מהמתוכנן או דחייה בלוחות הזמנים יכולים לשנות בתוך חודשים את כל תמונת המימון. לכן, מבחינתנו כגוף מימון, תכנון פיננסי נכון אינו רק בדיקת כדאיות אלא בניית תרחישים, זיהוי נקודות הכשל מראש ויצירת מרווחי ביטחון שיאפשרו לפרויקט להמשיך ולהתקדם גם כשהמציאות משתנה".

משה פלדמר, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי עדית מימון | צילום: גל חרמוני

זו גם הסיבה שרווחיות גבוהה על הנייר אינה בהכרח המדד היחיד לעסקה טובה. לעיתים פרויקט עם רווח יזמי מתון יותר, אך עם תקציב שמרני, תכנון בשל, הון מתאים וצוות מנוסה, יהיה חזק יותר מפרויקט שמציג רווחיות חריגה אך דורש שכמעט כל התחזיות יתממשו.

ג'וליאן סטרוסטה, מנכ"ל קל בניין | צילום: יח"צ

ג'וליאן סטרוסטה, מנכ"ל קל בניין, מסביר כי גם מצד היזם נדרשת כבר בשלב מוקדם היערכות לתרחישים שונים: "בכל פרויקט נדל"ן, מחיר הקרקע והרווח הצפוי הם רק נקודת ההתחלה. עוד לפני שהכלים עולים לשטח, אנחנו תמיד נערכים להפתעות ולכן מכינים טבלאות רגישות שבוחנות את הסיכונים מראש: משינויים בריבית, דרך תנודות במחירי הדירות ועד התייקרות בעלויות הביצוע. התפקיד שלנו, יחד עם גופי המימון וחברות הפיקוח, הוא לוודא שהתקציב ריאלי והפרויקט יישאר יציב גם אם המציאות תהיה פחות נוחה מהתוכניות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו