"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

הוראה חדשה של בנק ישראל חושפת: כך הוזרמו עשרות מיליארדי שקלים לקבלנים

הוראה של בנק ישראל אילצה את הבנקים לחשוף את האשראי שמוענק דרך גופים חוץ בנקאיים • הנתונים מגלים כי מחצית מ-66 מיליארד שקלים זרמו לקבלנים בריביות גבוהות תוך עקיפת מגבלות הפיקוח • גורמים במערכת טוענים לגיוון התיק אך ברגולציה מזהירים מפני גידול בסיכון

, עודכן
0השמעה
נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון. , אורן בן חקון/GettyImages
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. צילום: אורן בן חקון/GettyImages

הוראה חדשה של בנק ישראל חושפת היום (שני) את היקף האשראי שהמערכת הבנקאית מעניקה לשוק הנדל"ן שלא דרך התיק הרגיל. הנתונים מצביעים על תופעה שבה בנקים מלווים עשרות מיליארדי שקלים לקבלנים דרך גופים חוץ בנקאיים ובכך עוקפים את מגבלות היציבות.

הדוחות הכספיים של המערכת הבנקאית לרבעון השני של השנה מציגים תמונה של מערכת איתנה ורווחית, עם תשואה דו-ספרתית על ההון. רווחיות כזו אמורה להפחית את הצורך של הבנקים בנטילת סיכונים עודפים כדי להשיא חן בעיני בעלי המניות, שחלק ניכר מהם הן קרנות הפנסיה של הציבור. עם זאת, ניתוח דוחות הבנקים שפורסמו לאחרונה, ובהם דוחות בנק לאומי, מצביע על מגמה שונה בתחום האשראי לנדל"ן.

ניתוח דוחות הבנקים שפורסמו לאחרונה, ובהם דוחות בנק לאומי, מצביע על מגמה שונה בתחום האשראי לנדל"ן. סניף בנק לאומי, צילום: כפיר סיון

בנק ישראל מגביל את חשיפת הבנקים לסקטור הקבלנים לעד 23% מתיק האשראי כדי לשמור על יציבות המערכת. מרבית הבנקים נמצאים קרוב לרף זה. בחודשים האחרונים זיהו בבנק ישראל עלייה בפעילות המכונה נש"א - העמדת אשראי לגופים חוץ בנקאיים. גופים אלו מנצלים את הכסף כדי לתת הלוואות לציבור ולקבלנים בריביות גבוהות משמעותית מאלו שמציעים הבנקים.

הנתונים לסוף חודש יוני מראים כי היקף האשראי במסלול זה עומד על כ-66 מיליארד שקלים. כמחצית מסכום זה שימש למימון קבלנים שלא יכלו לקבל מימון ישיר מהבנקים בשל מגבלות בנק ישראל. התפלגות האשראי בין הבנקים מראה כי בנק לאומי הוביל את המגמה עם 23.5 מיליארד שקלים (כ-35% מהסכום הכולל). בנק הפועלים אחראי לכ-30% מהסכום, בנק דיסקונט העמיד 14 מיליארד שקלים, מזרחי טפחות 4.8 מיליארד שקלים, והבנק הבינלאומי 1.7 מיליארד שקלים.

נזכיר רק שאשראי שהמערכת הבנקאית מעמידה לטובת נותני האשראי החוץ בנקאי היא נמוכה (יחסית) וגופי האשראי החוץ בנקאי "מגלגלים" את האשראי הזה בריבית גבוהה מאוד, עד כדי ריבית דו-ספרתית, מה שמסכן עוד יותר את מי שמקבל את האשראי הזה בסופו של תהליך.

מגביל את חשיפת הבנקים לסקטור הקבלנים לעד 23% מתיק האשראי. בנק ישראל (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

קונפליקט ומשמעויות לשוק

העמדת האשראי בדרך זו מעוררת מחלוקת. גורמים במערכת הבנקאית הסבירו כי המהלך מסייע בגיוון תיק האשראי של הבנק, שכן מחצית מהסכום מופנית לענפים אחרים שאינם נדל"ן. מנגד, מתעוררת שאלת טיב הערבויות שהגופים החוץ בנקאיים מספקים לבנקים למקרה של כשל פירעון.

גורמים אחרים מסרו ל"היום" כי מדובר במסלול שעוקף את מגבלות בנק ישראל ומגביר את הסיכון הכולל. הלוואות אלו ניתנות פעמים רבות בריביות דו-ספרתיות, מה שמכביד על הקבלנים. הדבר מהווה סיכון משמעותי במיוחד כעת, כאשר שוק הנדל"ן חווה האטה וקבלנים רבים נותרים עם מלאי דירות לא מכורות, מצב שמאלץ אותם לצאת במבצעי מימון ששוחקים את רווחיותם.

בשיחה עם "היום", גורמי רגולציה אישרו כי בנק ישראל בוחן מקרוב את מסלול האשראי העוקף. דרישת הבנק המרכזי מהבנקים לייצר גילוי מפורט בדוחות נועדה להגביר את השקיפות ולצמצם את הסיכונים הנובעים מחשיפה עקיפה זו.

תגובת בנק ישראל תפורסם כשתתקבל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר