חיי שרה: מבט חדש על משמעות החיים שלאחר המוות

האם יש חיים לאחר המוות?
זו אחת השאלות העתיקות והעמוקות ביותר שמעסיקות את האנושות מאז ומעולם. פרשת "חיי שרה" מציעה זווית מפתיעה על השאלה הזו – גם אם לא באופן ישיר.

לכאורה, שם הפרשה מרמז שהיא עוסקת בחייה של שרה אמנו. אך בפועל, היא נפתחת דווקא עם הידיעה על פטירתה:
“וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה: וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ” (בראשית כ"ג)

בהמשך מסופר כיצד אברהם רוכש עבורה חלקת קבר. ומכאן ואילך, שרה אינה נוכחת עוד בסיפור. אז מדוע הפרשה נקראת דווקא “חיי שרה”? יש שיאמרו ששמות הפרשות נבחרו לפי המילים הראשונות בפסוק הפותח, ללא קשר מהותי לתוכן; אך פרשנים רבים טוענים שהשם נבחר כדי לשקף את מהות הפרשה כולה. כדי להבין זאת, כדאי לשאול: מה נחשב “חיים”?

חיים ביולוגיים מול חיים של משמעות

ההגדרה הרפואית לחיים ברורה: אדם חי אם מוחו פועל. אך האם זו ההגדרה היחידה? ייתכן שאדם חי מבחינה פיזית, אך אינו פועל טוב, אינו מתקשר, ואינו משפיע על סביבתו – האם חייו נחשבים חיים?

המסורת היהודית מציעה הבחנה מעניינת: “רשעים – בחייהם קרויים מתים.” לעומתם, “צדיקים – במיתתם קרויים חיים.” כלומר, אדם שכל חייו מוקדשים לפגיעה באחרים – חייו חסרי ערך; ואילו מי שפעל לטובת הכלל ממשיך להשפיע גם לאחר מותו ונחשב “חי” אף שחייו הביולוגיים הסתיימו.

בבתי מדרש, כשמצטטים דברי חכמים, לא נאמר “רבי עקיבא אמר”, אלא “רבי עקיבא אומר” – בלשון הווה. דבריהם ממשיכים להדהד, ללמד, להשפיע. כך גם הם עצמם ממשיכים “לחיות” דרך רעיונותיהם.

חיי שרה – חיים של השפעה

שרה אמנו הקדישה את חייה להמשכיות הדור. רק בגיל 90 ילדה את יצחק, והלכה לעולמה כשהיה בן 37, ועדיין לא נשוי. ההגשמה המלאה של חייה מתממשת דווקא לאחר מותה – כאשר יצחק מתחתן ומקים משפחה.

בכך מתממש החלום הגדול של שרה: המשכיות של חיים עם משמעות וערך – דור חדש, עתיד. אנחנו, צאצאיה וצאצאי צאצאיה החיים לאורה, מהווים את המשך חייה. לכן, דווקא פרשה זו ראויה לשם “חיי שרה”.

חיים שממשיכים גם אחרי

בשבועות האחרונים הוחזרו לישראל גופותיהם של כמה חללים נוספים שנחטפו. העצב על מותם מהול בתחושת הקלה על השבתם. אך השאלה הקשה נותרת: איך ממשיכים את חייהם, למרות שאינם איתנו?

מה מתוך מעשיהם ממשיך להשפיע? מה יישאר לדורות הבאים, כדי שחייהם לא יסתיימו עם מותם הביולוגי? זו משימה שלנו, החיים עלי אדמות, להמשיך את חייהם הרוחניים: לשאוב מתוך מעשיהם ערכים, השראה ומשמעות – ולהעביר אותם הלאה. כך הם ממשיכים לחיות גם לאחר מותם.

אם “צדיקים – במיתתם קרויים חיים”, הרי שמי שנפלו למען הגנת העם והארץ ודאי ראויים לתואר הזה. שבת שלום.

הרב יונתן אורן הוא ראש המדרשה בקמפוס טל של המרכז האקדמי לב.

1. מתי צריך לקדש בלילה?

ראוי לקדש ולהתחיל לאכול מיד לאחר החזרה מבית הכנסת כדי לקדש את יום השבת מיד בכניסתו. עם זאת, כאשר האדם אינו רעב או כשיש צורך חיוני, ניתן לדחות את הקידוש והסעודה.

2. האם מותר לקדש על מיץ ענבים?

אפשר לכתחילה לקדש על מיץ ענבים. עדיף להשתמש במיץ ענבים שעבר פסטור ואין בו חומר משמר. ישנו הידור להשתמש ביין.

3. האם אפשר לקדש עם כוס חד־פעמית?

יש אומרים שלא ניתן, כיוון שאיננה נחשבת כלי. ויש מקילים כיוון שבאמת ראויה לשימוש כמה פעמים ורק בגלל שהיא זולה זורקים אותה. לכן, עדיף גביע או כוס רגיל, אבל כשאין – אפשר גם בכוס חד־פעמית.

4. קידוש – בעמידה או בישיבה?

בליל שבת, המנהג הרווח הוא לעמוד בכל הקידוש ולשבת רק בשתיית היין, אך יש הנוהגים לשבת. בקידוש הנעשה ביום, רוב העולם נוהגים לשבת, אך יש הנוהגים לעמוד על פי הקבלה. וכל אחד ימשיך במנהגו.

— סעודות —

הלכות הסעודות בשבת: חיוב, זמנים, לחם משנה ומנהגים.

5. האם נשים חייבות לאכול שלוש סעודות שבת?

נשים חייבות בסעודות. ולמרות שזו מצווה התלויה בזמן, כיוון שהסעודות הן זכר לנס ירידת המן שהתרחש גם לנשים, וכן משום ש"חייב בשמור – חייב בזכור", וכך נפסק להלכה.

6. עד מתי אפשר להתחיל לאכול סעודה שלישית?

לכתחילה יש לאכול כזית (כ־27 סמ״ק) לחם לפני שקיעת השמש (בימים אלו בין 16:30 ל־17:00). מי שלא עשה כך – רשאי לאכול עד 13.5 דקות לאחר השקיעה.

7. האם חייבים לאכול לחם בסעודות השבת?

בשתי הסעודות הראשונות יש לאכול לחם: 1) זכר למן שנקרא לחם; 2) משום כבוד ועונג שבת; 3) "אין קידוש אלא במקום סעודה". בסעודה שלישית – לכתחילה לחם, אך מי ששבע וקשה לו יאכל בשר/דגים או מאכל מרכזי אחר.

8. האם חלה קפואה מצטרפת ללחם משנה?

לכתחילה לקחת שתי חלות מופשרות וראויות לאכילה. כשיש רק אחת מופשרת – אפשר לצרף חלה קפואה, ועדיף להפשיר אותה במהלך אותה סעודה.

9. באילו סעודות יש לכסות את הלחם?

הטעמים: מצד סדר הברכות (קודם לחם) וזכר למן שהיה מכוסה בטל. בסעודה שלישית שאין בה קידוש – נותר רק הטעם השני, ולפיכך יש מנהגים שונים (חזון איש לא כיסה; בן איש חי וחסידים כיסו).

10. איך בוצעים בפועל על החלות?

לפני הברכה מסמנים קלות בסכין (בלי לחתוך) כדי לשמור שלמות ל"לחם משנה". בברכה אוחזים בשתי הידיים, ראוי לשים עשר אצבעות, ובהזכרת שם ה׳ – מגביהים. בסיום – חותכים פרוסה לרוחב כל החלה, ומניחים לפני המסובים (נתינה ליד – מנהג אבלים).

11. איזו חלה מבין השתיים בוצעים?

מנהגי ספרדים: יש הבוצעים תמיד תחתונה ויש דווקא עליונה. מנהגי אשכנזים: בליל שבת – התחתונה (ומקרבים אותה לבוצע); בשאר הסעודות – העליונה.

12. האם יש חובה לטבול את החלה במלח?

מעיקר הדין אין חובה, כי הלחם מתובל וטעים. על פי הקבלה נהגו לטבול, ויש שכתבו לטבול שלוש פעמים.

— הבדלה וצאת שבת —

דיני הבדלה: מי מבדיל, עד מתי, על מה מברכים ומנהגי ישיבה/עמידה.

13. האם אישה יכולה לעשות הבדלה?

מחלוקת הפוסקים. לכתחילה עדיף שתשמע מגבר שלא הבדיל, וגם מפני שנהגו נשים לא לשתות מיין ההבדלה. אם אין אפשרות – תבדיל לעצמה. גבר שהבדיל יכול להבדיל שוב עבור אישה כשיש צורך.

14. עד מתי אפשר להבדיל?

אשכנזים – עד סוף יום שלישי (כשלא טעם עדיין); ספרדים – עד סוף יום ראשון בברכה (וחוששים לברכה לבטלה). ברכות בשמים ונר – רק במוצאי שבת עד עלות השחר.

15. האם מותר לעשות מלאכה לפני הבדלה?

כן, לאחר שאומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול". גם מי שאמר בתפילת ערבית "אתה חוננתנו" רשאי במלאכה. מי שלא התפלל – יאמר "ברוך המבדיל" לפני עשיית מלאכה ולהדלקת נר ההבדלה.

16. האם אפשר להבדיל על משקאות אחרים?

אפשר על "חמר מדינה" – משקה חשוב במקום. לספרדים: רק כשאין יין מצוי בקביעות. לשיטות מסוימות – דווקא משקה משכר. לכתחילה יין/מיץ ענבים; בדיעבד – משקה חריף (כגון בירה במקום שמצוי), ואם לא – קפה/תה, ובשעת הדחק – משקאות קלים משובחים.

17. איזו ברכה יש לברך על הבשמים?

ספרדים: לברך לפי הסוג – "עצי בשמים", "עשבי בשמים", ובספק "מיני בשמים". אשכנזים: נוהגים תמיד "בורא מיני בשמים" לצאת מכל הספקות, ומעדיפים להשתמש בציפורן/קינמון שהברכתם כך לכתחילה.

18. על איזה נר יש לברך?

מצווה מן המובחר – אבוקה, שאורה חזק ורואים גוונים. נר עם שתי פתילות נחשב כאבוקה אם הלהבות מתאחדות. אפשר לקרב שני נרות/גפרורים. ובמניעה – מברכים גם על נר יחיד.

19. הבדלה – בעמידה או בישיבה?

ספרדים: בישיבה לקביעות הוצאת השומעים ידי חובה. אשכנזים: בעמידה מכובדת; אפשר לצאת ידי חובה גם בעמידה סביב המבדיל. את היין שותים דווקא בישיבה.

20. האם סעודת מלווה מלכה חובה?

לדעת המשנה ברורה – מצווה אך לא חובה; בקרב פוסקי ספרד נפוצה יותר הדעה שהיא חובה. מכל מקום – ראוי לקיימה לפחות באופן סמלי להפנמת קדושת השבת ולא "לברוח" מיד לימי החול.

הרב יוסף צבי רימון הוא ראש הישיבה במרכז האקדמי לב, נשיא תנועת המזרחי העולמית, יו"ר עמותת סולמות ורבה של המועצה האזורית גוש עציון.