"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לקראת מהפיכה בענף הנדל"ן: מנהל התכנון יאפשר שינויים בתקנים שיקצרו ויוזילו את תהליך הבניה

מינהל התכנון מקדם שינוי שיאפשר לראשונה להסתמך ישירות על תקינה אירופית ולהרחיב את השימוש בחומרי בנייה ובטכנולוגיות מתקדמות • המטרה: להפחית עלויות, לקצר את משך הבנייה ולצמצם את התלות בפועלים זרים

0השמעה
עגורן באתר בניה , getty images
עגורן באתר בניה | צילום: getty images

רפורמה חדשה שמקדם מינהל התכנון עשויה לשנות לא רק את האופן שבו בונים בישראל, אלא גם את מבנה העלויות של הקבלנים והיזמים ובטווח הארוך עשויה להיות לה השפעה גם על רוכשי הדירות.

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות בני ארביב, דנה היום (שלישי) בטיוטת תקנות חדשות בנושא תקני הבנייה, שלד וביסוס. אחת הבשורות המרכזיות היא אימוץ העיקרון "מה שטוב לאירופה טוב לישראל": לראשונה יוכלו מהנדסים ומתכננים להסתמך ישירות על מערך התקינה האירופי, ה-Eurocodes, במקרים שבהם אין תקן ישראלי עדכני המאמץ תקינה בינלאומית.

עד היום, הכנסת חומר או שיטת בנייה שלא קיבלו מענה בתקינה הישראלית חייבה הליכים ממושכים לאישור כ"שיטת בנייה חדשה". החסם הזה הקשה על הכנסת פתרונות שכבר נמצאים בשימוש בעולם, ובהם חומרים מורכבים ושיטות בנייה מתועשות.

מבחינת רוכשי הדירות, הנקודה המרכזית היא כלכלית. אם הרפורמה תאפשר ליזמים להשתמש בשיטות בנייה מהירות ומתועשות יותר, לצמצם את מספר העובדים באתר ולהגדיל את התחרות בין ספקי חומרים וטכנולוגיות, עלות הקמת הדירות עשויה לרדת. קיצור משך הבנייה עשוי גם לצמצם עלויות מימון של פרויקטים ולהקטין את החשיפה לעיכובים שהם מוסיפים עלויות שבסופו של דבר מגולמות בתחשיב הכלכלי של כל פרויקט.

עם זאת, ירידה בעלויות הבנייה אינה מבטיחה ירידה מקבילה במחירי הדירות. מחיר דירה מורכב גם מעלות הקרקע, מיסוי, מימון, היטלים, רווח יזמי ומצב הביקוש וההיצע. לכן השאלה המרכזית מבחינת הציבור תהיה כמה מהחיסכון שייווצר, ככל שייווצר, יתגלגל בסופו של דבר לרוכשים.

"הסרת החסמים תאפשר להכניס לשוק פתרונות יעילים ומתועשים יותר, שיכולים להפחית את עלויות הבנייה ואת התלות בכוח אדם", אמר מנכ”ל מינהל התכנון, רפי אלמליח. לדבריו, המטרה היא לאפשר לענף "לבנות באופן יעיל ומהיר יותר ולהפחית את עלויות הבנייה".

לצד ההתייעלות, הרפורמה אינה אמורה להקל בדרישות הבטיחות. התקנות החדשות כוללות הוראות בנוגע למניעת “התמוטטות בשרשרת”, הגנה מפני עומסים חריגים ועמידות בפני תנודות ותופעות תהודה.

עבור רוכשי הדירות, אם כן, ההבטחה המרכזית אינה הוזלה מיידית במחיר הדירה, אלא יצירת תנאים לענף בנייה תחרותי, מהיר ומתועש יותר. המבחן האמיתי יהיה האם החיסכון בעלויות ובזמן הבנייה יישאר אצל היזמים או יגיע גם לכיס של הרוכשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר