רק לפני כשלושה חודשים ערב הבחירות הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו שישמש מייד עם כינון ממשלתו החדשה כיו״ר קבינט הדיור.
מה קורה היום?
כדי לפתור את משבר הדיור, הודיע נתניהו ממש לאחרונה כי ישנן 300 אלף דירות עבור 1.2 מיליון תושבים, אך הדבר נתקע בגלל מו"מ בין הרשויות ובין אגף התקציבים באוצר. לדבריו, עם קום הממשלה יוקם קבינט דיור והוא עצמו יעמוד בראשו, וההחלטה הראשונה שתתקבל לדבריו תהיה הוראה לאגף התקציבים לתקצב את התשתיות עבור הרשויות כדי לשחרר את אותן מאות אלפי יחידות דיור תקועות. נשמע פשוט מאד. אלא שיש בעיה אחת מרכזית: אם בודקים את היקף ההבטחות שהעניק נתניהו בקדנציות קודמות בהן כיהן כראש ממשלה, החל מרפורמת התשתיות, מצוקת הדיור ומחנק הבירוקרטיה - ניווכח שקיים פער אדיר בין הבטחות למציאות.
נזכיר לבעלי הזיכרון הקולקטיבי הקצר כיצד בשיאה של המחאה החברתית ב-2011 הכריז נתניהו מול המוני המפגינים: ״נוריד את מחירי הדיור״.
בפועל, מאז עלו מחירי הדיור בשיעור של למעלה מ-100%. יותר מזה, מבדיקת נתוני ה-OECD עולה, כי בקדנציות נתניהו זינקו המחירים יותר מבכל מדינות המערב גם יחד. העלייה שנרשמה בשנה האחרונה בשיעור של 20% על-ידי ממשלת לפיד-בנט לא ממש תורמת, למעט מאשר לקופת המדינה עצמה.
המרוויחה הגדולה מעליית המחירים היא המדינה, מה שקרוי ״כספי הציבור״. רף הכנסות רשות מקרקעי ישראל (רמ״י) נשבר שנה שנייה ברציפות, כאשר היקף ההכנסות בשנה האחרונה רשם שיא חדש של 37 מיליארד שקל, לעומת 32 מיליארד שקל הכנסות משיווקי קרקע ב-2021.
רק לצורך השוואה, ב-2020 הסתכמו היקף ההכנסות של רמ"י משיווי קרקע ב-12 מיליארד שקל בלבד. כל זאת בזמן שהשכר הממוצע במשק עלה לראשונה רק בחודש דצמבר בשיעור 0.1% בלבד ועומד היום על 12,214 שקל לחודש למשרת שכיר.
למה הנדל״ן חשוב
לכלכלה הישראלית?
המשבר הקשה שפוקד את ענף הבנייה בעשורים האחרונים חושף את כשלי המשק שעומדים לכולנו לרועץ. יותר מ-1,200 קבלנים בענף הבנייה והתשתיות הגיעו מתחילת 2021 עד היום לקריסה כלכלית. כך עולה מנתונים שהציג מנכ"ל חברת BDI Corface, אייל ינאי.
משבר הדיור בישראל הוא מהמשפיעים המרכזיים על המשק הישראלי ועל מצבם הכלכלי, החברתי והמורלי של אזרחי ישראל. לאוכלוסיית ישראל נוספים כל שנה מעל 60,000 משקי בית חדשים, תוספת של 2.2% בממוצע.
מאידך, בכל שנה מסתיימת בנייתן של כ-50,000 יחידות דיור חדשות בלבד, כך שהמחסור בדירות במשק מוערך כעת בכ-190,000 דירות.
לאורך 20 השנים האחרונות, מתעצמת שורה ארוכה של חסמים, כמו שיווק מואט של קרקעות מדינה לבנייה, מחסור בכוח אדם מקצועי, חסמי בירוקרטיה, תשתיות ומיסוי.
כל אלו גורמים להימשכות הליכי התכנון, הרישוי והביצוע. לדוגמא, המתנה של 30 חודשים בממוצע להיתר בנייה.
המדינה לא מצליחה לספק את היקף פתרונות הדיור הנדרש לתושביה והתוצאה של התנהלות הממשלות בשנים האחרונות הביאה לזינוק של מעל 250% במחירי הדירות מאז 2002.
כל ניסיונות הממשלות שכיהנו לפתור את המשבר, כמו תוכניות: מחיר מטרה, מע"מ אפס, מחיר למשתכן, דירה בהנחה, הטלת מיסים עודפים על משקיעים, שינוי חוק המכר ועוד – התמקדו בעיקר בעצירת הביקושים, ועל-כן נכשלו.
הקבלנים וחברות הבנייה הם יצרני הדירות, מבני הציבור והתשתיות למשק הישראלי ובכך מהווים את הפוטנציאל לפתרון משבר הדיור.
כדי לממש פתרון למשבר המתמשך, יש לאמץ דפוס פעילות המטפח את יכולות הקבלנים וחברות הבנייה, באופן שיפחית את הסיכונים שהם לוקחים וישפר את הסביבה העסקית שלהם, במקום לתקוף, לבקר ולפגוע בהם.
רמ"י שוברת שיא –
הקונים שוברים חסכונות
כדי ליישר את ההדורים, צריכים להודות שבכל זאת נעשו כמה דברים טובים. כך למשל הוותמ״ל - אותה ועדה מהירה שנועדה לתת בוסט לתוכניות הבנייה; קבינט הדיור המעולה בראשותו של אביגדור יצחקי; הפיכתו של מינהל מקרקעי ישראל לרשות והעברת החוכרים לבעלי דירות ועוד. אלא שהכל קצת מדי ומעט מדי.
גם המספרים הנזרקים כעת לחלל האוויר מרשימים למדי, או כמו שאמר יו״ר מטה הדיור, עו"ד שלומי הייזלר, שלאחרונה מונה למנכ״ל משרד האוצר, ״מטעינים את המחסנית״.
רשות מקרקעי ישראל מדווחת על שנת שיא בשיווקי קרקעות למגורים, שנה שניה ברציפות, כאשר פרסמה לשיווק ב-2022 מספר שיא של כ-107 אלף יח"ד, כ-6% יותר מאשר ב-2021. כ-46 אלף משיווק הקרקעות למגורים פורסמו לדיור בר-השגה, תוכניות מחיר מטרה ודירה בהנחה לצעירים ומחוסרי דיור, וכן דיור להשכרה לטווח ארוך.
גם מנהל התכנון מדווח על שיא של כל הזמנים בתכנון, כאשר בשנת 2022 אושרו 158 אלף יח"ד, כ-50% יותר מאשר בשנת 2021, בה אושרו 104 אלף יח"ד. מתוך יחידות דיור אלה, מעל 77 אלף יחידות דיור אושרו במסגרת התחדשות עירונית - גם נתון זה הינו נתון שיא.
אלא שכבר גילינו שמעשים לחוד ומימושים לחוד. מה שנראה ורוד, נעצר לבסוף בצוואר הבקבוק של הבירוקרטיה. כל עוד לא יטופל הנושא מהשורש, רוב השיווקים, והשיאים המפוצצים, יוותרו על הנייר.
״אם כל הרפורמות״
כיצד הכל התחיל?
הרי את צוואר הבקבוק בבירוקרטיה יכולנו לפתור כבר לפני כעשור.
הכל התחיל ביולי 2009 ב״פצצה״ שזרק ראש הממשלה נתניהו שהבטיח לערוך את "אם כל הרפורמות" - מהפכה בשוק הנדל"ן שזכתה לכינוי "רפורמות המרפסות", שכל מטרתה היתה לקצר את משך הזמן הנדרש כדי לקבל אישורים לתוכניות בנייה ופיתוח, החל ממרפסות ועד כבישים.
"אין סיבה לא לקבל אישור על תכנון בניין או כביש תוך שלושה־ארבעה חודשים", אמר ראש הממשלה נתניהו כשנפגשנו לפני כמה שנים טובות בחנוכת כביש 6 בצפון.
נתניהו הוסיף כי "במדינת ישראל תהליך רכישת דירה הוא מאוד סבוך וקשה. קשה לבנות, קשה לקנות, קשה לתכנן ואפילו לשפץ.
לך תסגור פה מרפסת. הרפורמה הראשונה והפשוטה ביותר היא לפשט את תהליך הבנייה ולהביא להוזלת מחירי הדירות, לקצץ בביורוקרטיה ולשחרר את האזרחים".
נתניהו הבטיח בפורום קיסריה: "לך תסגור פה מרפסת. המאמץ הכלכלי הטריוויאלי ביותר אך גם הקשה ביותר שעושה כל משפחה בישראל הוא לקנות דירה. במדינת ישראל הפעולה הזו מאוד מאוד קשה".
מה יצא מקריאות אלה? כחודשיים לאחר מכן התכנסה ועדת שרים ואישרה את ההצעה של נתניהו.
במקביל התחייבה הממשלה להגיש תוך 3 חודשים הצעת חוק לרפורמה בתחום התכנון והבנייה, שתצמצם בין השאר את מספר הערכאות התכנוניות משלוש לשתיים ותעביר סמכויות רבות מהוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה לוועדות המקומיות. אחד הסעיפים המרכזיים ברפורמה נגע לקצב שיווק הקרקע לבנייה, דבר שאמור היה להוזיל מחירים עקב גידול בהיצע הקרקעות.
ומה קורה בפועל? מאז קוצר מעט הזמן ולקח כשנתיים להוציא היתר בנייה, גם לאחר תב"ע מאושרת!! הרפורמה, להזכיר, דיברה על כחודשיים בלבד לקבלת היתר בנייה. היום אגב, המצב הורע ומשך הזמן להוצאת היתר בנייה התארך ועומד על שלוש שנים.
ומה קרה מאז? ביולי 2010, שנה לאחר שראש הממשלה נתניהו הבטיח להקל על האזרחים, שיגר שר הפנים אלי ישי, שאמור היה להוביל את הרפורמה, מכתב לנתניהו ולמנכ"ל משרדו, אייל גבאי, בו הביע אי אמון ביכולתה של הרפורמה לממש את יעדי האצת הליכי התכנון והבנייה, ואף התריע שהיא עלולה לסרבל את ההליכים.
"הפרה הקדושה" של המדינה
ינואר 1996: חודשים ספורים לאחר שהסקרים ניבאו לבנימין נתניהו תבוסה מול שמעון פרס, התבטא נתניהו שמינהל מקרקעי ישראל הוא גוף מונופוליסטי שמנהל את קרקעות המדינה בחוסר יעילות, מה שתורם להעלאת מחירי הדיור ופגיעה בשכבות החלשות והבינוניות, כך לדבריו. נתניהו קרא באותה נשימה לעשות הפרטה עמוקה במינהל.
בפועל: מאז ועד היום, אף אחד לא העז לנגוע במינהל והמדינה הסתפקה ברפורמה בלבד.
17 שנה לאחר מכן, המשכנו לשמוע קריאות דומות. במרס 2013 כבר בימים הראשונים שלאחר הקמת הממשלה של אותם ימים, הבטיח רה"מ נתניהו להפריט את רמ"י. ערב הבחירות הבטיח גם למנות כיו״ר רמ"י את משה כחלון. זה לא קרה, וגם לא מינוי כחלון. את הפיקוח והניהול על רמ"י קיבל כחלון שנתיים לאחר מכן, תחת כסות אחרת ומפלגה אחרת.
מדובר בדפוס חוזר. אף אחד לא רוצה לנגוע ב"פרת המזומנים הקדושה" של המדינה. אחרי הכל, רמ"י מתגאה (ובצדק) בהכנסות משיווק קרקעות של כ-27 מיליארד שקל בממוצע משלוש השנים האחרונות.
אם כך, למה שהמדינה תוותר על "משאבת" הכסף הזו?
קרקע חינם לחיילים? כבר לא!
בינואר 2010 הכריז נתניהו על רפורמה חלוקת קרקעות בחינם לחיילים קרביים ומילואים בשירות פעיל, לבנייה פרטית בנגב ובגליל. במסגרת התוכנית שהציג, יוענקו לחיילים קרביים ששירתו שירות מלא ביחידות קרביות קרקעות ללא תשלום בשטח של כרבע דונם. שווי הקרקעות נאמד בזמנו על כ-150,000 שקל.
באותם ימים אף הוצגה רשימה מפורטת של ישובים בנגב ובגליל העונים על הקריטריונים. את התוכנית הובילה ח"כ גילה גמליאל (ליכוד), סגנית שר במשרד ראש הממשלה.
גם במקרה זה, מלבד כותרות ראשיות בעיתונות, אף חייל משוחרר גם לא קרבי עוד לא קיבל קרקע בחינם. היוזמה נחתמה במחלוקת שנגעה להיקף הקרקעות שישתתפו בתוכנית.
אולי עכשיו נראה שינוי? "מפזר ההבטחות" התורן היום הוא שר הביטחון יואב גלנט שמקדם את התוכנית לסבסוד 90% מעלות רכישת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים. כבר לא מדובר על קרקע בחינם.
עד כה הייתה הטבה דומה רק לחיילים משוחררים דרוזים וגלנט מעוניין להרחיב אותו לכל החיילים. בעוד 3 חודשים תגובש ותובא לדיון בממשלה.
ומה קרה מאז? ביולי 2010, שנה לאחר שראש הממשלה נתניהו הבטיח להקל על האזרחים, שיגר שר הפנים אלי ישי, שאמור היה להוביל את הרפורמה, מכתב לנתניהו ולמנכ"ל משרדו, אייל גבאי, בו הביע אי אמון ביכולתה של הרפורמה לממש את יעדי האצת הליכי התכנון והבנייה, ואף התריע שהיא עלולה לסרבל את ההליכים.
"הפרה הקדושה" של המדינה
ינואר 1996: חודשים ספורים לאחר שהסקרים ניבאו לבנימין נתניהו תבוסה מול שמעון פרס, התבטא נתניהו שמינהל מקרקעי ישראל הוא גוף מונופוליסטי שמנהל את קרקעות המדינה בחוסר יעילות, מה שתורם להעלאת מחירי הדיור ופגיעה בשכבות החלשות והבינוניות, כך לדבריו. נתניהו קרא באותה נשימה לעשות הפרטה עמוקה במינהל.
בפועל: מאז ועד היום, אף אחד לא העז לנגוע במינהל והמדינה הסתפקה ברפורמה בלבד.
17 שנה לאחר מכן, המשכנו לשמוע קריאות דומות. במרס 2013 כבר בימים הראשונים שלאחר הקמת הממשלה של אותם ימים, הבטיח רה"מ נתניהו להפריט את רמ"י.
ערב הבחירות הבטיח גם למנות כיו״ר רמ"י את משה כחלון. זה לא קרה, וגם לא מינוי כחלון.
את הפיקוח והניהול על רמ"י קיבל כחלון שנתיים לאחר מכן, תחת כסות אחרת ומפלגה אחרת.מדובר בדפוס חוזר.
אף אחד לא רוצה לנגוע ב"פרת המזומנים הקדושה" של המדינה. אחרי הכל, רמ"י מתגאה (ובצדק) בהכנסות משיווק קרקעות של כ-27 מיליארד שקל בממוצע משלוש השנים האחרונות. אם כך, למה שהמדינה תוותר על "משאבת" הכסף הזו?
קרקע חינם לחיילים? כבר לא!
בינואר 2010 הכריז נתניהו על רפורמה חלוקת קרקעות בחינם לחיילים קרביים ומילואים בשירות פעיל, לבנייה פרטית בנגב ובגליל.
במסגרת התוכנית שהציג, יוענקו לחיילים קרביים ששירתו שירות מלא ביחידות קרביות קרקעות ללא תשלום בשטח של כרבע דונם. שווי הקרקעות נאמד בזמנו על כ-150,000 שקל.
באותם ימים אף הוצגה רשימה מפורטת של ישובים בנגב ובגליל העונים על הקריטריונים.
את התוכנית הובילה ח"כ גילה גמליאל (ליכוד), סגנית שר במשרד ראש הממשלה.
גם במקרה זה, מלבד כותרות ראשיות בעיתונות, אף חייל משוחרר גם לא קרבי עוד לא קיבל קרקע בחינם. היוזמה נחתמה במחלוקת שנגעה להיקף הקרקעות שישתתפו בתוכנית.
אולי עכשיו נראה שינוי? "מפזר ההבטחות" התורן היום הוא שר הביטחון יואב גלנט שמקדם את התוכנית לסבסוד 90% מעלות רכישת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים. כבר לא מדובר על קרקע בחינם.
עד כה הייתה הטבה דומה רק לחיילים משוחררים דרוזים וגלנט מעוניין להרחיב אותו לכל החיילים. בעוד 3 חודשים תגובש ותובא לדיון בממשלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו