"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
גורם המקורב לבית הלבן מעריך כי דרישה אמריקנית מישראל להסיג את כוחות צה"ל מדרום לבנון היא רק עניין של זמן. לדבריו, כאשר דרישה כזו תגיע, היא תעמיד את ישראל - ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו - בפני דילמה קשה מאוד.
ואנס: "אנחנו מקווים להתקדם בסוגיית הגרעין ולהתקדם בסוגיית הפסקת האש בלבנון" // רשת X
במקביל, גם בסביבת ראש הממשלה מעריכים כי וושינגטון צפויה להציב לישראל תכתיב בעניין נסיגה מדרום לבנון. עם זאת, נתניהו אמר לאנשיו כי עזיבת אזור הביטחון בדרום לבנון היא "קו אדום", כלשונו.
לצד הקביעה הזו, ראש הממשלה הנחה את צה"ל להיערך באופן שיגן על חיילי צה"ל הפועלים במרחב. בסביבת נתניהו אומרים כי המצב מול האמריקנים "בהחלט מאתגר", על רקע השינוי במדיניות ממשל טראמפ והלחץ המדיני הגובר על ישראל.
שר הביטחון ישראל כ"ץ חיזק את הקו הזה והבהיר כי "לא הייתה ואין שום מגבלה על חיילי צה"ל בלבנון לפעול להסרת איומים". לדבריו, בעקבות הפגיעה בכוחותינו צה"ל הגיב בעוצמה רבה, סיכל "כמות גדולה מאוד" של מחבלי חיזבאללה ופגע בתשתיות טרור רבות.
מכחיש כל מגבלה על לוחמי צה"ל בלבנון. השר ישראל כ"ץ,צילום: גדעון מרקוביץ'
כ"ץ הוסיף כי שמירת חיי החיילים והאזרחים היא "בעדיפות עליונה ומוחלטת", וכי הישגי צה"ל במערכה בלבנון נשמרים כאשר הכוחות פרושים באזור הביטחון בקו הצהוב ופועלים משם פנימה נגד מחבלים ותשתיות טרור. "הפסקת האש שעליה הוכרז אתמול משאירה את צה"ל בכל העמדות באזור הביטחון שמגן על יישובי הצפון", אמר. "כפי שראש הממשלה בנימין נתניהו ואני הבהרנו: ישראל לא תיסוג מאזור הביטחון בלבנון".
"כן איפה שאפשר, לא כמה שצריך". נתניהו וטראמפ (ארכיון),צילום: רויטרס
עוד אמרו בסביבתו של נתניהו כי במצב שנוצר יש "לפעול בחכמה" ולהגיב מהראש ולא מהבטן. גורם מדיני הדגיש כי ישראל תשמור על ביטחונה: "האויבים נמצאים מסביב לגבולות שלנו, ולא של אף אחד אחר, ואנחנו נפעל מולם".
עוד צוין כי בשלב ההוא לא הייתה מוכרת דרישה אמריקנית להסגת כוחות צה"ל מדרום לבנון, אך בישראל העריכו כי דרישה כזו עשויה להגיע בהמשך. כעת נראה כי ההערכה הזו הולכת ומתחדדת, הן בוושינגטון והן בירושלים, כאשר סוגיית הנוכחות הישראלית בדרום לבנון מסתמנתכאחד ממוקדי החיכוך בין ישראל לממשל האמריקני.
ערב שידור הפרקים הרגישים ביותר של העונה, yes יצאה בהבהרה מיוחדת לצופי "פאודה": פרקים 7 ו-8 שלהעונה החמישית, שישודרו מחר (שני), מבוססים באופן ישיר על אירועי ה-7 באוקטובר, וכוללים תכנים, מראות וקולות שעלולים להיות קשים לצפייה.
"צופי פאודה, שימו לב", נכתב בהודעת הרשת. "הפרקים הללו חוזרים ליום הנורא ההוא ועומדים בפני עצמם. אם הצפייה קשה מדי, זה בסדר גם לוותר עליהם ולהתחבר לעלילת העונה, שתמשיך בפרק שישודר בשבוע הבא".
ההודעה לצופי פאודה,צילום: באדיבות yes
''יעשו שירות בינלאומי למדינה''
ברשת מסבירים כי ההחלטה לצאת בהבהרה מראש נובעת מהרגישות הרבה של התכנים. הפרקים נתפסים כחשובים ואף כשליחות שמספרת לעולם מה התרחש כאן, אך יוצרי הסדרה חוששים שצפייה לא מוכנה עלולה לפגוע במי שנושא עדיין את צלקות אותו יום, ובהם גם חיילים המתמודדים עם פוסט טראומה.
שני הפרקים בנויים כך שהם עומדים בפני עצמם, מעין "פרקי בועה". המשמעות היא שמי שיבחר שלא לצפות בהם לא יאבד את חוט העלילה, ויוכל לחזור אל הסיפור המרכזי של העונה כבר בפרק הבא, בשבוע הבא.
העונה החמישית של "פאודה", שעלתה ב-yes במאי האחרון, מתרחשת כשנתיים לאחר ה-7 באוקטובר ומלווה את צוות הלוחמים בראשות דורון קביליו (ליאור רז) בהתמודדות עם הטראומה הלאומית והאישית, לצד מבצע לסיכול מגה-פיגוע. ב-yes ממליצים למעריצים להחליט מראש אם הם מעוניינים לצפות, ולמי שהתכנים עלולים להיות מטריגרים, לשקול לוותר ולחזור אל העלילה בשבוע שאחרי.
ליאור רז ונטע גרטי ב''פאודה'',צילום: אליה ספינופולוס, באדיבות yes
אגם זכה בפרס היוקרתי בשנה שעברה על פועלו במשך שבעה עשורים עבור האמנות הישראלית והבינלאומית שלו, ועל היותו יוצר שפרץ את גבולות האמנות הפלסטית וחידש את שפות האמנות הקינטית והאופ-ארט.
האלמנט החדשני המרכזי ביצירתו לאורך השנים הוא רעיון השינוי הפנימי – הן בגוף היצירה עצמה והן מנקודת מבטו המשתנה של הצופה. יצירותיו משלבות אלמנטים חזותיים עם אלמנטים מוזיקליים בתנועה בחלל ובזמן, ומשקפות מציאות דינמית ומתחדשת. יצירתו מבטאת תפיסה שלפיה האמנות חייבת להיות תנועתית ומשתנה, כשם שהמציאות עצמה נבראת ומתעצבת ללא הרף.
יעקב אגם,צילום: גדעון מרקוביץ
אגם, מגדולי האמנים הישראלים וממייסדי מוזיאון אגם בראשון לציון, הקדיש את חייו ליצירה חדשנית ששינתה את פני האמנות המודרנית והשפיעה על דורות של אמנים ברחבי העולם.
הארון של יעקב אגם יוצב בטקס אשכבה לזכרו ברחבת מוזיאון אגם בראשון לציון ביום שני 22.6.26 בין השעות 14:00 - 16:00. ההלוויה תצא מרחבת בית העלמין הצבאי ברחובות ביום שני 22.6.26 בשעה 17:00. השבעה תתקיים השבוע במוזיאון אגם, רחוב מיש"ר 1 ראשון לציון, בימים שלישי, רביעי, חמישי בין השעות 13:00 - 10:00 ואחה"צ בין השעות 16:00 - 20:00 וביום שישי בין 10:00-13:00.
יעקב אגם נולד בראשון לציון. הוא למד באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" בירושלים ולאחר מכן בציריך שבשוויץ, ובתחילת שנות החמישים של המאה העשרים השתקע בפריז.
אגם היה מהאמנים הישראלים הראשונים שזכו להכרה בינלאומית רחבת היקף. במשך למעלה משבעה עשורים הוא פיתח שפה אמנותית ייחודית המבוססת על תנועה, אור, צבע והשתנות מתמדת, ובכך חולל מהפכה בתפיסת היחסים שבין היצירה לבין הצופה. עבורו, האמנות לא הייתה אובייקט קבוע אלא חוויה מתחדשת, המשתנה עם כל תנועה וכל נקודת מבט.
יעקב אגם,צילום: לירון מולדובן
יצירותיו של אגם הוצגו במוזיאונים המובילים בעולם, כגון מוזיאון גוגנהיים בניו יורק ומרכז פומפידו בפריז, והוצבו במרחבים ציבוריים בערים רבות ברחבי הגלובוס.
בין עבודותיו הידועות ביותר נמנות מזרקת "אש ומים" בכיכר דיזנגוף בתל אביב, "אלף השערים" במשכן נשיאי ישראל בירושלים, המזרקה הקינטית בלה דפאנס בפריז והחנוכייה הגדולה בעולם בשדרה החמישית בניו יורק.
מוזיאון אגם, שנפתח בשנת 2017, הוקם כיוזמה משותפת של עיריית ראשון לציון והאמן בעיר הולדתו, מתוך חזון ליצור מרכז בינלאומי שינציח את יצירתו וחזונו החינוכי, יעמיק את המחקר עליה ויחשוף את תפיסתו האמנותית לקהלים בארץ ובעולם.
מוזיאון אגם,צילום: אבי קקון
רות מקבי, מנהלת ואוצרת ראשית במוזיאון אגם, ספדה לו ואמרה כי "יעקב אגם היה מן האמנים הנדירים שהצליחו לשנות את האופן שבו אנחנו תופסים אמנות. היא הוסיפה כי "הוא לא רק יצר יצירות, אלא יצר דרך חדשה להתבונן בעולם, כאשר עבורו התנועה, הזמן וההשתנות היו לב היצירה, והצופה היה שותף פעיל בהשלמתה.
עוד ציינה מקבי כי "מוזיאון אגם הוא התגשמות חזונו, אשר נולד מתוך שותפות יוצאת דופן בין יעקב אגם לבין עיריית ראשון לציון, עיר הולדתו, מתוך אמונה שיצירתו ראויה לבית קבע בינלאומי שימשיך להאיר את מורשתו לדורות הבאים".
לדבריה, בכל יום מחדש הם רואים כיצד חזונו ממשיך לעורר השראה בקרב ילדים, חוקרים, אמנים ומבקרים מהארץ ומהעולם, וכי הם רואים שליחות בהמשך שימור יצירתו, במחקר, בחינוך ובהנגשת מורשתו, כדי שרוח החדשנות, הסקרנות והאופטימיות שאפיינה אותו תמשיך לפעום גם בעתיד.
ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך: "אנו אבלים היום על לכתו של יעקב אגם ז"ל - בן העיר, חתן פרס ישראל, ואחד האמנים הגדולים, המשפיעים ופורצי הדרך של מדינת ישראל והעולם.
"לאורך שנות עבודתו, אגם ז"ל מתח את גבולות האומנות הפלסטית כפי שהייתה מוכרת, חידש את שפת האומנות הקינטית ויצר שפה אומנותית ייחודית ששילבה תנועה, שינוי ונקודת מבט מתחלפת של הצופה.
"למדנו ממנו שהמציאות אינה קבועה אלא משתנה בהתאם לאופן שבו אנו בוחרים להתבונן בה. היום, אותה תנועה שכל כך אפיינה את חייו ואת עבודתו נעצרת, וראשון לציון מרכינה ראש בפני אומן דגול שצמח ויצר בה והיה לאמן בינלאומי שעבודותיו מוצגות בכל רחבי העולם. אומן שאף זכה בפרס ישראל בגיל 97 על חדשנותו ותרומתו ארוכת השנים לאומנות.
"אני גאה בכך שיעקב אגם ז"ל היה תושב העיר וגאה לא פחות בכך שהקמנו איתו את מוזיאון אגם שהראה לו עוד בחייו כמה אהבנו והערכנו אותו. מוזיאון אגם ימשיך להיות פנינה עירונית שתנציח את פועלו וחזונו ותאפשר לדורות הבאים ללמוד, לחוות ולהוקיר את אחד הגדולים שצמחו פה.
"אני שולח תנחומים למשפחתו היקרה, לחבריו ולכל אוהבי האומנות בארץ ובעולם. יהי זכרו ברוך".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר: "קיבלתי בצער את הידיעה על פטירתו של האמן יעקב אגם, חתן פרס ישראל ומי שהיה מהבולטים והמשפיעים שבאמני ישראל בעולם. אגם היה אמן פורץ דרך, שהעניק ליצירה הישראלית שפה ייחודית, ומעוררת השראה. מורשתו האמנותית תמשיך להאיר ולהשפיע על דורות של יוצרים בארץ ובעולם. בשם משרד התרבות והספורט, אני שולח תנחומים למשפחתו, לחבריו ולכל אוהבי האמנות בישראל".
נשיא המדינה יצחק הרצוג: "קיבלתי בצער עמוק את הידיעה על פטירתו של יעקב אגם ז"ל, מגדולי האמנים של ישראל ואחד היוצרים הישראלים המוערכים והמוכרים בעולם.
"אגם, חתן פרס ישראל, פרץ גבולות והעניק לעולם שפה אמנותית ייחודית של תנועה, שינוי והתחדשות. עבודותיו, שהפכו לחלק מן המוזיאונים והאוספים החשובים בעולם, וגם כאן בבית הנשיא, ביטאו חזון יצירתי יוצא דופן והיוו מקור השראה לדורות של אמנים ויוצרים.
"זכיתי להכיר אותו עוד מימי ילדותי, והוא היה אדם מרתק. בכל מפגש עמו ניכרו הלהט, הסקרנות והיצירתיות הבלתי נדלית שאפיינו אותו לאורך כל חייו. מורשתו האמנותית והאנושית תוסיף ללוות את התרבות הישראלית ואת אוהבי האמנות בארץ ובעולם עוד שנים רבות".
יוסף קריספל, ראש המחלקה לאמנות והתכנית לתואר שני באמנויות באקדמיה בצלאל: "יעקב אגם היה מן האמנים הישראלים הבולטים והמשפיעים ביותר, שצמחו מתוך בצלאל והגיעו להכרה בינלאומית יוצאת דופן.
"הוא הרחיב את מושג הציור והראייה אל מחוזות חדשים של תנועה, זמן ותפיסה, והפך את רעיון השינוי עצמו לחומר גלם אמנותי. מורשתו תמשיך להוות מקור השראה עבור קהילת האמנים בארץ ובעולם".
הקאמבק של בועת ההודעה:אפליקציית המסרים הפופולרית וואטסאפ מתחילה להזרים עדכון גרסה חדש למשתמשי הבטא ב-iOS, שמביא איתו שינוי קוסמטי משמעותי לחוויית השימוש היומיומית. לפי דיווח בלעדי של אתר ההדלפות WABetaInfo, החברה מחזירה אלמנט ויזואלי אהוב שהוסר בעבר. אנימציית כניסה מתוחכמת לבועות ההודעות.
במקום שהודעות טקסט פשוט יצוצו על המסך באופן מיידי וקשיח, האנימציה החדשה גורמת לבועת ההודעה להופיע בהדרגה תוך כדי שהיא גדלה מעט עד שהיא מתייצבת בתוך שיחת הצ'אט. מדובר באפקט ויזואלי חלק וזורם משמעותית, שמחליף לחלוטין את העיצוב הסטטי הקיים.
האפקט החדש שמגיע לאייפון - והכפתור שיציל את מי שסובל מבחילה,צילום: WABetainfo
המהלך נולד כלקח ישיר מכישלון העבר של מטא. כאשר החברה הציגה לראשונה אנימציות דומות באייפון, היא לא סיפקה אפשרות לבטל אותן. ההחלטה ההיא גרמה לגל תלונות מצד משתמשים הסובלים מרגישות לתנועה או מטרד ויזואלי. במקום לתקן, וואטסאפ פשוט הסירה את הפיצ'ר. כעת, היא חוזרת לשולחן השרטוט עם ארכיטקטורה נכונה יותר שמציבה את חוויית המשתמש והנגישות במרכז.
לראשונה באייפון: חופש בחירה מלא
החידוש האמיתי בעדכון הנוכחי (גרסת בטא 26.24.10.70 הזמינה דרך פלטפורמת TestFlight) הוא הוספת מתג שליטה ייעודי. לראשונה, משתמשי אייפון שמוצאים את האפקטים הללו כמסיחי דעת או מעוררי אי-נוחות יוכלו לכבות אותם לחלוטין בצורה פשוטה.
השליטה באנימציה החדשה מוטמעת בתוך תפריט ייעודי באפליקציה:
ניווט אל: הגדרות > צ'אטים > אנימציות.
במסך זה, לצד השליטה באנימציות של סטיקרים, גיפים ואימוג'ים, יופיע כפתור ההפעלה/כיבוי של אנימציית ההודעות.
סגירת הפער מול אנדרואיד
המהלך הנוכחי של וואטסאפ מיישר קו כמעט לחלוטין עם גרסת האנדרואיד, שקיבלה עדכון דומה לא מזמן. נתיב הניווט להגדרות והתנהגות הבועות הפכו זהים בשתי הפלטפורמות, מה שמספק חוויית שימוש אחידה עבור משתמשים המדלגים בין סמארטפונים שונים של שתי מערכות ההפעלה.
התכונה החדשה מופצת כעת באופן מדורג בקרב נסייני הבטא של האפליקציה, וצפויה להגיע לכלל המשתמשים בגרסה היציבה במהלך השבועות הקרובים. עבור מי שלא יכול לחכות, מומלץ לבדוק אם העדכון כבר ממתין להורדה בחשבון ה-TestFlight שלכם.
תנועת "מאמינים", ההתארגנות החדשה בימין הדתי-לאומי, עולה שלב בניסיונותיה להשפיע על המערכת הפוליטית - וכבר מושכת עניין מצד דמויות בכירות במערכת. ל"היום" נודע כי בתקופה האחרונה התקיים מפגש בין ראשי ההתארגנות לבין השר והשגריר לשעבר גלעד ארדן, ובמקביל מוזכר גם שמו של תא"ל במיל' עופר וינטר כמי שמקיים שיח עם אנשי התנועה.
גלעד ארדן בכנס קטיף לאחריות לאומית: "בכוונתי לחזור לשליחות ציבורית בקרוב" \ מרכז מורשת גוש קטיף
התנועה הוקמה לפני כחודש, על רקעהביקורת הגוברת במגזר הדתי-לאומיעל התנהלות הקואליציה בסוגיית חוק הגיוס והיחסים עם המפלגות החרדיות. מטרתה המוצהרת היא לשמש בית פוליטי לציבור רחב במגזר, שלדברי מייסדיה חש כי המפלגות הקיימות אינן מייצגות עוד את עמדותיו.
בראש ההתארגנות עומד סגן ראש המועצה האזורית שומרון, דוידי בן ציון. בין החברים הבולטים בתנועה ניתן למנות את ללי דרעי, ששכלה את בנה הרב סעדיה דרעי במלחמה; את חתן פרס ישראל מנחם קלמנזון, שזכה להוקרה על גבורתו בלחימה בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר; ואת ד"ר מארק אביטבול, ששכל את בנו אליאב במלחמה.
המגעים הפוליטיים מתרחבים
ל"היום" נודע כי לפני כשבועיים התקיים מפגש בין ראשי ההתארגנות לבין ארדן, שבמסגרתו נבחנו אפשרויות לשיתוף פעולה לקראת הבחירות הבאות. בפגישה השתתפו, בין היתר, בן ציון, קלמנזון ודרעי. גורמים המעורים בפרטים אומרים כי הקשר בין הצדדים צפוי להימשך גם בתקופה הקרובה.
עומד בראש ההתארגנות. דוידי בן ציון בבית ספר "מוריה" בניו ג'רזי,צילום: חופשי
לצד ארדן, גם שמו של תא"ל במיל' עופר וינטר מוזכר כאחד האישים שמקיימים שיח עם אנשי ההתארגנות. לפי אותם גורמים, בשבועות הקרובים עשויות להירשם התפתחויות נוספות בזירה הזו, על רקע הניסיונות לגבש מסגרת פוליטית חדשה בימין הדתי-לאומי.
העניין הגובר סביב "מאמינים" מגיע בתקופה שבה חלקים בציבור הדתי-לאומי מביעים אכזבה מהייצוג הפוליטי הקיים, בעיקר סביב סוגיות הגיוס, חלוקת הנטל והיחס למפלגות החרדיות. בשלב זה עדיין לא ברור אם ההתארגנות תהפוך למסגרת פוליטית עצמאית, תשתלב במסגרת קיימת או תשמש מוקד לחץ בתוך המחנה - אך המגעים האחרונים מלמדים כי במערכת הפוליטית כבר עוקבים אחריה מקרוב.
אנטישמיות בגרמניה: גבר בן 48 הותקף ברובע שרלוטנבורג שבברלין במסגרת פשע שנאה שמונע על ידי אנטישמיות, כך דווח העיתון הגרמני "BZ".
על פי הדיווח, הקורבן, שליח חב"ד בעיר, טייל עם שני ילדים וחבש כיפה. לכאורה,העבריין גבר בן 31, דובר ערבית איים לפתע, העליב וירק על הקורבן. לאחר מכן האיש היכה את הקורבן מול ילדיו. ה-"BZ" מדווח כי העבריין הוא ממוצא ערבי. עוברי אורח הצליחו לקרוא למשטרה שעצרה את החשוד.
דוברת המשטרה מסרה לעיתון כי היה "תחילה עימות מילולי, ולאחר מכן תקיפה פיזית". המשטרה עצרה את החשוד לבדיקת דם. משרד החקירות הפליליות של המדינה בודק כעת האם מדובר באירוע אנטישמי.
בשגרירות ישראל בברלין הגיבו למקרה בפוסט ברשת החברתית X שבו נכתב: "הם אפילו לא חסים על ילדים. מילים מביאות לסנטימנט, סנטימנט מביא למעשה
