אחרי ארה"ב: הריבית במדינה נוספת מזנקת - לשיא של 31 שנה

טוקיו מחשבת מסלול מחדש: הבנק המרכזי של יפן (BOJ) הודיע אמש (שישי) על העלאת הריבית המרכזית שלו לשיא של 31 שנים. המהלך, שסימן את המשך ההתרחקות של המדינה מעשורים של עלויות אשראי אפסיות, התקבל בהתאם לציפיות המוקדמות בשווקים, ומעמיד כעת את הריבית היפנית על 1.25% (עלייה מ-1%) - רמה שלא נראתה במדינה מאז 1995.

ההחלטה של הבנק היפני מצטרפת למגמה עולמית רחבה של הידוק מוניטרי. בנקים מרכזיים ברחבי העולם נאלצים כעת להעלות ריביות, בשל הזינוק באינפלציה שנגרם ממחירי האנרגיה הגבוהים בצל המלחמה באיראן. רק ביום רביעי האחרון העלה הבנק המרכזי האמריקני (הפדרל ריזרב) את ריבית הבסיס שלו לראשונה מזה למעלה משלוש שנים, בעוד שהבנק המרכזי האירופי (ECB) העלה גם הוא את עלויות האשראי מוקדם יותר החודש.

עבור יפן, מדובר במהפך של ממש: הבנק המרכזי החל להעלות את הריבית בשנת 2024, אז עוד עמדה על שיעור שלילי של מינוס 0.1%. מאז, ביצע הבנק שש העלאות ריבית בשנתיים וחצי האחרונות, בניסיון ליישר קו ולהגיע לרמות ריבית הדומות לאלו של הכלכלות הגדולות האחרות.

"אחד המקורות האחרונים בעולם לכסף זול במיוחד הולך ונעלם", הסבירה לאלה אקונר, אנליסטית שווקים מחברת ההשקעות eToro. בדרך כלל, העלאת ריבית מחזקת את המטבע המקומי והופכת אותו לאטרקטיבי יותר עבור סוחרים – צעד קריטי כעת עבור יפן.

האינפלציה חוזרת, הין קורס

יפן מתמודדת בימים אלה עם סערה כלכלית: ין חלש באופן כרוני, מחירים מאמירים וכוח אדם מתכווץ. נתונים רשמיים שפורסמו ביום שישי, טרם החלטת הריבית, הראו כי אינפלציית הליבה במדינה ירדה קלות באוגוסט ל-1.7% (לעומת 1.8% בחודש שקדם לו), אך היא עדיין קרובה ליעד ה-2% שהציב הבנק המרכזי. בעוד ששיעור אינפלציה כזה אינו נחשב גבוה בסטנדרטים בינלאומיים, עבור הכלכלה היפנית - שחוותה שלושה עשורים של אינפלציה אפסית ואף דפלציה (ירידת מחירים) - מדובר בטלטלה של ממש.

הלחץ על המחירים מגיע בעיקר מבחוץ. מחירי הנפט והגז העולמיים זינקו השנה עקב שיבושים חמורים בתנועת הספינות במצר הורמוז, על רקע המלחמה מול איראן. יפן רגישה במיוחד לשיבושים אלו, בשל תלותה הכמעט מוחלטת בייבוא אנרגיה מהמזרח התיכון.

במקביל, המטבע היפני מצא את עצמו תחת לחץ כבד. באוגוסט האחרון צלל הין לשפל של 40 שנה, מה שאילץ את טוקיו ווושינגטון לבצע התערבות מתואמת ונדירה בשוק המט"ח כדי לבלום את ההתרסקות. מדובר בהתערבות המשותפת הראשונה של שתי המדינות מאז 2011, אז פעלו יחד להחליש את הין לאחר רעידת האדמה והצונאמי ההרסניים.

משרד האוצר היפני ושר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, הבהירו אז כי לא יהססו לבצע התערבויות נוספות בעתיד. בסנט אף הגביר לאחרונה את הלחץ הפומבי על הבנק המרכזי של יפן להעלות את הריבית כדי לתמוך בין, וקרא לנגיד הבנק, קאזואו אואדה, "לעשות את הדבר הנכון".

"אם הין יישאר חלש למרות הריביות הגבוהות יותר, לחץ האינפלציה שייווצר עלול לאלץ את הבנק המרכזי של יפן להדק את המדיניות הפיננסית שלו מהר יותר ממה שהשווקים או ממשלת יפן היו רוצים", סיכמה האנליסטית אקונר.