אפרת רייטן: יוזמות הממשלה להורדת יוקר המחיה – “שטויות וקשקוש"

“דבר אחד" הוא השאלון של "היום פלוס" לפוליטיקאים המבקשים את קולם של הצעירים בבחירות הקרובות, שמזמין אותם לספר על דבר אחד שהם מתכוונים לעשות בכל אחד מהתחומים שנוגעים לבוחרים הטריים

אפרת רייטן באולפן "היום פלוס" , עדי לוי
אפרת רייטן באולפן "היום פלוס" | צילום: עדי לוי

לקראת בחירות 2026, ח"כ אפרת רייטן (יו"ר סיעת "הדמוקרטים") ישבה איתנו לשיחה על הדבר המרכזי שהיא מתכוונת לשנות בכל אחד מהתחומים המרכזיים שמעניינים את הצעירים שיבחרו השנה בפעם הראשונה או השנייה בחייהם.

שוויון בנטל

"‏אני אחזיר את הערך שנקרא צבא העם. היום המדינה ממסדת פטור, כי היא נותנת לכל מיני מגזרים כל מיני הטבות, כמו בארנונה, ביטוח לאומי, ובעצם מעלימה עין מזה שהם משתמטים. אני אומרת: עד כאן. כולם שווים, יש שוויון בנטל, כולם לצבא – כל אחד לתפקיד שמתאים לו. צריך להפסיק את כל ההטבות. מי שלא משרת בצבא – אסור שהמדינה תאפשר את זה. אנחנו לא רק צריכים את זה מבחינה ביטחונית – אנחנו מבינים את הערך של להיות חייל בצבא הגנה לישראל עבור המדינה, עבור כל האזרחים”.

אפרת רייטן: ללמד אזרחות מכיתה א', פטור ממכס זה קשקוש

ביטחון אישי

"בוא נוסיף לפקודת המשטרה את המילה ‘ממלכתית’. היום זה לא מופיע – השר בן גביר לא מוכן שזה יופיע. אני חושבת שזה ייתן ערך מאוד חשוב, גם של מחויבות וגם של איזושהי תפיסה לכל המשטרה”.

את חושבת שהוספת המילה ‘ממלכתי’ לחוק זה מה שיגרום לי להרגיש יותר בטוח ברחוב?

"זה כמובן לא רק זה, אבל המילה ‘ממלכתי’, כשאני מוסיפה אותה לחוק, והשוטרים מבינים שהם מחויבים לממלכה ולא לאדם כזה או לשר כזה, זה נותן תחושה של מחויבות אחרת, ביחד עם איסור של התערבות של השר לביטחון לאומי במינויים או הכפפה אליו. אסור שהמשטרה תהפוך להיות מיליציה תחת שר. היא אמורה לשרת את האזרח.

"אבל ברור שזה לא הסוף. צריך הכשרות, צריך עוד שוטרים ברחובות, כדי שאנשים יתחילו להרגיש הרבה יותר בטוחים כשהם מסתובבים – ולא משנה איפה אתה גר, ולא משנה אם אתה יהודי או ערבי.

"בממשלה הקודמת היה שיתוף פעולה מקצועי בין משרדי הממשלה – האוצר, הרווחה, הבריאות, רשות המיסים – במטרה לעצור את הזרמת הכספים לארגוני הפשיעה. פעם בשבוע, כל משרדי הממשלה נפגשו ואמרו איך אפשר למצות את כל האפשרויות כדי להילחם בפשיעה. זה עבד, כי בקדנציה שלנו נתוני הפשיעה הלכו וירדו”.

חינוך

"אם יש משהו שהוא המפתח לקיומה, שגשוגה וביטחונה של מדינת ישראל – זו השקעה בחינוך. מה שאתה משקיע בחינוך, אחר כך אתה קוצר את הפירות שלו בכל דבר ועניין. הייתי שמחה להוסיף את לימודי האזרחות והדמוקרטיה מגיל מאוד קטן – מכיתה א' ו-ב'. הבת שלי למדה אזרחות רק בכיתות י"א-י"ב. אנחנו צריכים להבין מה זה אזרחות, דמוקרטיה אמתית, ליברלית, ומה זה שוויון מגיל מאוד צעיר. צריך ממש להטמיע את זה.

"יחד עם זאת, השקעה בלימודי ליבה. אנחנו רוצים להשקיע בדור הבא כדי שהוא יצליח בעתיד. כשאני משקיעה בדור הצעיר, אני משקיעה במדינה וביכולת שלנו להתפתח, לשגשג ולשמור על מעמדנו כמעצמה טכנולוגית. לעצור תקציבים למוסדות שאין בהם לימודי ליבה. יש הרבה מאוד תקציב במשרד החינוך. צריך להסיט אותו להשקעה באותו פרט, באותו ילד”.

לפני תקציבים למורים, לפני בריונות?

"אני חושבת שאם גם נתחיל ללמד אזרחות ממש מגיל קטן, זה ישפיע גם על מעמד המורה וגם על בריונות וכל הדברים האלה שיש בבתי ספר".

יוקר המחיה ומשבר הדיור

"יש הרבה יוזמות של הממשלה, במיוחד עכשיו, שנייה לפני בחירות, לנסות להוזיל את יוקר המחיה, ואז נוגעים בכל מיני יוזמות של מיסוי, הורדת מיסוי אם אתה קונה בחו"ל דרך האינטרנט – שזה הכול שטויות וקשקוש. יוקר המחיה במדינת ישראל, המסה שלו היא בגלל הדיור.

"לכן, מדינת ישראל חייבת להפשיל שרוולים ולהגיד: אני מקצרת בירוקרטיות, מורידה מיסוי, משקיעה בפריפריה, בונה שכונות, נותנת לצעירים עדיפות. לכל מי שמשרת צריך לתת עדיפות – אבל לא רק להם; לצעירים, להוריד את המיסוי על דירה ראשונה. כשאתה מדבר על פריפריה ובונה שם שכונות, זה אומר שאתה גם משקיע בתשתיות, בחינוך ובתחבורה למרכז. לאלץ יזמים, כשהם בונים בניינים ודירות, ששיעור מסוים של הדירות יהיה לשכירות לטווח ארוך. זה ישפיע גם על יוקר המחיה וגם על הקיום ועל היכולת של מדינת ישראל לשגשג”.

דבר אחד שחשוב לך לקדם בכנסת הבאה?

"אני רוצה לעגן את כל התשתית הדמוקרטית במדינת ישראל. צריך לעגן מחדש את הזכויות שלנו – השוויון, חופש הביטוי, זכויות סוציאליות, זכויות של רווחה. אין אותן במדינת ישראל. הדבר הראשון הוא לחוקק את חוק השוויון, חוק חופש הביטוי, חוק יסוד לזכויות לחינוך ולרווחה. אחרי זה נחזק את מעמדה של הכנסת, נעגן את תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה, נגביל את הכוח השלטוני כדי שלא יפגע בזכויות שלנו, ואחר כך נסדר את בתי המשפט, נהפוך אותם למקום שבו האזרחים ירגישו שהם מקבלים שירות יעיל, הוגן, ללא משוא פנים, קצר”.

מה החוק הראשון שתחוקקי בכנסת הבאה?

"אם נתחיל בשוויון, זה נוגע בהכול. אנשים ירגישו מחוברים למדינה; אף אחד לא יוכל להשתמט מהצבא; אף אחד לא יהיה מעל החוק, כמו ראש הממשלה ושרים אחרים שבטוחים שהם מעל החוק; יש שוויון הזדמנויות בעבודה; יש שוויון לאנשים עם מוגבלויות. השוויון הוא אבן יסוד במגילת העצמאות שלנו. לשם אנחנו צריכים לשאוף”.

יוצא לך להיפגש עם צעירים בימים אלו? מה הדברים שבוערים להם?

"כן, אני פוגשת אותם בבתי ספר ובמכינות ובברים. אני גם מגדלת שניים בבית. יש חרדה מאוד גדולה, בעיקר אחרי שלוש שנים של מלחמה. אני שומעת הרבה מאוד על פילוג ועל קיטוב. יש ממש חשש להביע דעה. אני שומעת על אפשרויות מוגבלות, לאן הולכים, איפה לומדים, לאן מדינת ישראל מתקדמת. הם מרגישים את האנטישמיות בעולם, שנאה גדולה מאוד באוניברסיטאות שהם רוצים ללמוד בהן, ועכשיו פתאום חושבים פעמיים אם אפשר ללכת ללמוד שם”.

הרבה צעירים מצטרפים למעגל ההצבעה בבחירות הקרובות. למה שיצביעו לדמוקרטים?

"אנחנו מאופיינים באומץ ובערכים, ואנחנו באים ממקום שרואה את כל האזרחים – לא רק מגזר אחד. אני באה מתפיסה של אחריותיות, שאומרת: אני למען מדינת ישראל, למען כל השבטים, כל האזרחים שגרים פה. עליי הנטל לדאוג לכולם שירגישו שהם מחוברים למדינה, והכי חשוב לשמור על ביטחונם ועל עתידם”.

משהו בנימה אישית שתרצי למסור לדור הצעיר?

"החיים מלאים בהפתעות, והם מה שאתם עושים מהם. הרבה אומץ, לא פחד. במיוחד לנשים ולבנות צעירות. תתקדמו קדימה, אל תראו אף אחד ממטר. אפשר לקחת את המדינה הזו, למרות השנים הקשות האלה, בשנייה אפשר לסדר את הכל ולבחור את האנשים שאתם מאמינים להם, שהם דוגמה אישית, שבאים עם ותק, עם ניסיון, שרואים אתכם”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר