אליס ויידל: הלסבית שעומדת בראש מפלגה שמואשמת בניאו-נאציזם

אם מחפשים דמות שממחישה עד כמה הפוליטיקה האירופית של השנים האחרונות מסובכת, אליס ויידל היא מקום טוב להתחיל בו. מצד אחד היא עומדת בראש אחת המפלגות השמרניות והלאומניות ביותר בגרמניה. מצד שני, החיים האישיים שלה לא תמיד נראים כמו האידיאל שהמפלגה שלה מציירת למדינה.

ויידל בת ה-47 היא אחת משני יושבי הראש של מפלגת אלטרנטיבה לגמניה (AfD), לצד טינו כְרוּפּאלַה, ואחת הדמויות המזוהות ביותר עם עליית המפלגה. בבחירות הפדרליות של 2025 קיבלה המפלגה 20.8% מהקולות והפכה למפלגה השנייה בגודלה בבונדסטאג. החודש היא רשמה הישג נוסף בבחירות במדינת סקסוניה אנהלט, עם כ-44% מהקולות לפי התוצאות הזמניות. זה עדיין לא הופך את ויידל לקנצלרית, ויתר המפלגות המרכזיות ממשיכות להימנע מקואליציה עם AfD, אבל כבר אי אפשר להתייחס למפלגה כאל תופעת שוליים.

אחד הנושאים הרגישים ביותר סביב AfD הוא היחס לעבר הגרמני. בגרמניה יש אפילו מילה ארוכה במיוחד לתהליך ההתמודדות עם העבר הנאצי: Vergangenheitsbewältigung. מאז מלחמת העולם השנייה, לימוד השואה והפשעים הנאציים הפך לחלק מרכזי בזהות של המדינה. ב-AfD יש כבר שנים קולות שרוצים לשנות את הדגש הזה ולתת מקום גדול יותר להיסטוריה לאומית ופטריוטית, שאינה מתמקדת בתקופה הנאצית. לקראת הבחירות האחרונות בסקסוניה אנהלט, למשל, הציעה המפלגה מדיניות חינוך שתשים דגש חזק יותר על זהות לאומית. המבקרים רואים בכך ניסיון לטשטש את ההתמודדות עם העבר, בעוד AfD טוענת שהיא מבקשת להרחיב את הדרך שבה מלמדים את ההיסטוריה הגרמנית.

אבל הסתירה שמושכת הכי הרבה תשומת לב נמצאת בכלל בבית של ויידל: המצע של AfD מגדיר את המשפחה באופן מסורתי כ"אב, אם וילדים", והמפלגה מקדמת קו חברתי שמרני מאוד בנושאי מגדר ומשפחה. אך ויידל עצמה היא לסבית מוצהרת, שחיה בזוגיות עם אישה ילידת סרי-לנקה, והן מגדלות שני בנים.

לכאורה מדובר בסתירה כמעט מושלמת. ויידל לא רואה את זה כך. היא מפרידה בין החיים הפרטיים שלה לבין העמדה של מפלגתה לגבי המודל המשפחתי שהמדינה צריכה לעודד. AfD מדגישה שמודלים אחרים של חיים צריכים להיות מכובדים, אך עדיין מעניקה עדיפות רעיונית למשפחה של אב ואם. זו הבחנה שלא משכנעת את מבקרי המפלגה, אבל מאפשרת לויידל לפעול בתוכה בלי לראות בעצמה חריגה אידיאולוגית.

אותו מתח מופיע גם בנושא שהפך את AfD למה שהיא היום: הגירה. ויידל מובילה קו תקיף מאוד נגד הגירה בלתי חוקית, ודורשת הגבלות דרמטיות על כניסה למדינה ויותר גירושים של אלה שכבר חדרו אליה. בת זוגה, לעומת זאת, נולדה בסרי לנקה וחיה בשווייץ. העובדה הזאת משמשת את יריביה שוב ושוב כדי להצביע על סתירה. מנגד, מבחינת ויידל אין סתירה בין חיים לצד אדם שנולד מחוץ לאירופה לבין התנגדות להגירה המונית או בלתי חוקית. מבחינתה, המאבק הוא במדיניות ההגירה, ולא בעצם קיומם של מהגרים.

גם בכל הנוגע לישראל התמונה מעניינת יותר מהחלוקה הרגילה של ימין ושמאל באירופה: AfD מכירה בזכות הקיום של ישראל ובזכותה לביטחון, וויידל תקפה פעמים רבות אנטישמיות ופעילות אנטי ישראלית בגרמניה, שאותה היא קושרת במידה רבה להגירה ממדינות מוסלמיות. עם זאת, היא אינה תומכת אוטומטית בכל פעולה ישראלית. במהלך "עם כלביא" ב-2025 היא קראה לעצירת ההסלמה ולפתרון דיפלומטי.

זה אולי מה שהופך את אליס ויידל לדמות כל כך מסקרנת" היא כלכלנית שעבדה בגולדמן זאקס אבל מובילה מפלגה אנטי ממסדית; היא חיה במשפחה חד-מינית בזמן שמפלגתה מציבה את המשפחה המסורתית כמודל; היא מנהיגה תנועה שמתנגדת להגירה רחבה בזמן שבת זוגה נולדה מחוץ לאירופה.

אפשר לראות בכל אלה סתירות, ואפשר לראות בהן את ההבחנות שויידל עצמה עושה בין החיים הפרטיים שלה לבין המדיניות שהיא רוצה למדינה. דבר אחד ברור: אחרי שנים שבהן AfD עמדה מחוץ למרכז הפוליטי הגרמני, ויידל נמצאת היום בלב הוויכוח הגדול ביותר על הכיוון שאליו גרמניה הולכת.