השבוע הודתה ארצות הברית לראשונה כי היא מפעילה נשק בחלל. מזכיר חיל האוויר האמריקני, טרוי מיינק, אמר כי ברשותה "מערכות נשק לשליטה בחלל הנמצאות במסלול", המסוגלות להגן על כוחותיה מפני פעולה עוינת.
למחרת אישר ראש המבצעים של חיל החלל, גנרל דאגלס שיס, כי אנשי החיל כבר מפעילים נשק במסלול. השניים לא חשפו כיצד המערכות פועלות, אבל דבריהם מסמנים את הפיכת החלל מתשתית לתקשורת, ניווט ומודיעין לזירה שבה אפשר גם לשבש, להטעות ואולי אף לפגוע בכלי יריב.
אבל מה פירוש "נמצאות במסלול"? לוויינים פועלים בשלושה אזורי מסלול עיקריים. במסלול נמוך, LEO, עד גובה של כ-2,000 קילומטר, הם חולפים מעל כל אזור לזמן מוגבל. במסלול הביניים, MEO, פועלים בין היתר לווייני ניווט. במסלול הגיאוסטציונרי, GEO, בגובה כ-36 אלף קילומטר, לוויין משלים הקפה ב-24 שעות ולכן נראה קבוע מעל נקודה אחת. במסלול נמוך פלטפורמה נעה במהירות של כ-7.5 קילומטרים בשנייה ומשלימה הקפה בתוך כ-90 דקות.
"אם רוצים שפלטפורמה תהיה זמינה מעל אזור מסוים בכל רגע, אי אפשר להסתפק בכלי אחד במסלול נמוך", מסביר ד"ר ינון יבור, ראש בית הספר להנדסה מכנית וראש ההתמחות באווירונאוטיקה וחלל במכללת אפקה. "צריך קונסטלציה, או להשלים עם חלונות פעולה".
לתנועה במסלול יש גם חיסרון: היא צפויה, ולכן היריב יכול לחשב היכן יהיה הכלי ומתי יחלוף מעל אזור מסוים. "בניגוד למטוס, ללוויין מעט יכולות הגנה עצמית, אם בכלל", אומר שלמה עינדי, סמנכ"ל תחום ביטחון וסייבר בחברת שירותי הפיתוח CodeValue.
לכן נדרשות גם יכולות גילוי, תמרון והגנה על הפלטפורמה. לכך מצטרפים קרינה, שינויי טמפרטורה ופיזור חום בתנאי ריק. כל תוספת של דלק, מיגון או חימוש מייקרת את השיגור, וגם תיקון תקלה במסלול הוא משימה מורכבת.
חלל מול חלל - ואולי גם מול הקרקע
מיינק השתמש גם במונח "Space Control", המתייחס ליכולת להבטיח לכוחות האמריקניים חופש פעולה בחלל ולהגביל את השימוש של היריב במערכותיו. מכאן עולה האפשרות של נשק חלל-חלל, המסוגל לשבש לוויין אחר או להוציאו מפעולה.
"החלל הפך להיות דומיין מבצעי. ממש דומיין מבצעי", אומר רועי ברגיל, מנכ"ל קבוצת הטכנולוגיה הביטחונית Velorix ולשעבר סמנכ"ל בתעשייה האווירית. "כשמדברים על אפקט שמופעל בחלל, מדברים על כלי שבסיס-האם שלו נמצא בחלל". לדבריו, כדי להשתתף בזירה מדינה צריכה פשוט "להיות שם", כלומר להחזיק פלטפורמה פעילה במסלול ולא רק נשק המשוגר מהקרקע.
האפקט אינו חייב להיות פיצוץ. מערכת יכולה להתקרב ללוויין אחר, לדחוף אותו ממסלולו, לפגוע בחיישן או להתנגש בו. טכנולוגיות פעולה בקרבה משמשות גם לתיקון לוויינים ולפינוי פסולת, ולכן לא תמיד קל להבחין בין כלי שירות למערכת צבאית.
אפשרות אחרת היא פעולה מהחלל לעבר טיל או מטרה בכדור הארץ, אך אין בהצהרה האמריקמית ראיה לכך שהמערכות שנחשפו מסוגלות לכך. יבור מציג זאת כאפשרות עתידית.
"הצבת מערכות נשק מראש במסלול יכולה עקרונית לקצר את זמן התגובה. בצד ההגנתי ניתן לחשוב על מיירטים שיפגשו טיל בליסטי בעודו בחלל, ובצד ההתקפי על תגובה נגד מטרות רחוקות בלי להמתין להזנקת מטוסים ולטיסה ממושכת".
המחיר ההנדסי משולם מראש: יש לשגר את המערכת, לתחזק אותה ולפרוס די כלים כדי שאחד מהם יהיה במקום הנכון. "מדובר בשלב זה בעיקר באפשרות טכנולוגית ותיאורטית", מדגיש יבור. "הצבת מערכות כאלה בחלל היא אתגר מורכב בפני עצמו".
לנטרל בלי להשמיד
הלחימה בחלל עשויה להתנהל גם באמצעים לא קינטיים, הן בין מערכות במסלול והן בין החלל לקרקע. מערכת יכולה לשבש את התקשורת עם לוויין אחר או לשדר הפרעות לעבר תחנות קרקע ומקלטי ניווט. ג'אמינג חוסם אות, ספופינג מזין מקלט במידע מזויף, מתקפת סייבר עשויה לפגוע בערוצי הפיקוד ולייזר יכול לסנוור חיישן או לגרום לו נזק.
"כשמבצעים ג'אמינג אפשר לשבש, אבל השאלה היא איזו פעולה מגיעה לאחר השיבוש", אומר ברגיל. "אפשר לשלב ספופינג, ובטכנולוגיה מתקדמת יותר גם לנסות להשתלט על ערוצי התקשורת". השבתת לוויין יכולה להיות משמעותית כמעט כמו השמדתו. "נטרול באמצעות שיבוש יכול לייצר אפקט דומה לפגיעה קינטית, בלי לפרק את השכבה לאינספור חלקיקים", הוא מוסיף.
הפסולת היא שיקול מרכזי נגד תקיפה קינטית. "ברגע שמפוצצים פלטפורמה בחלל היא נשברת לאלפי חלקיקים", אומר ד"ר יבור. "הם נשארים במסלול ויכולים לפגוע בכלים אחרים". הנזק עלול לחזור אל התוקף ולסכן לוויינים אזרחיים, תחנות חלל ותשתיות עתידיות.
המערכת שסוגרת מעגל
כאן נכנסת הבינה המלאכותית. מערכת חללית עשויה לזהות שינויי מסלול, להבחין בין תקלה לתמרון עוין ולבחור תגובה במהירות, בלי להמתין לכל החלטה מהקרקע.
"אפשר לחשוב על אקוסיסטם שלם, החל מטיפול בתשתיות, בתקשורת ובחישה מרחוק ועד לתקיפה", אומר עינדי מ-CodeValue. "זה יכול להיות משהו אוטונומי שמחפש מטרה לבד, מוצא ומזהה אותה, מקצה לה משאב וסוגר מעגל. זה יכול לפעול בגבהים שונים, במסלולים שונים ולמטרות שונות. תוסיף לזה את רובד ה-AI, וזה מייצר יכולות אסטרטגיות חזקות מאוד".
במערכה ממשית, הפעולה הראשונה בחלל עשויה להתרחש עוד לפני הירי בקרקע. שיבוש ניווט ותזמון, פגיעה בתקשורת צבאית, סנוור לווייני צילום או מניעת התרעה מפני שיגור טילים. הפגיעה אינה נשארת בהכרח בתחום הצבאי.
"תקשורת, GPS וחישה מרחוק משמשים גם אזרחית וגם צבאית", מזכיר עינדי. שיבוש ממושך עלול להשפיע גם על תעופה, ספנות, בנקאות ושירותי חירום.
המסר שנשלח למעצמות
לכן החשיפה האמריקנית היא גם פעולה אסטרטגית. "זו הצהרה הרתעתית: שימו לב, יש לי יכולת בחלל", אומר עינדי. "היא מגבירה מרוץ חימוש שגם כך כבר מתקיים".
סין ורוסיה כבר הדגימו יכולות נגד לוויינים, תמרונים בקרבת חלליות ומערכות שיבוש. אמנת החלל החיצון אוסרת הצבת נשק להשמדה המונית במסלול, אך לא נשק קונבנציונלי באופן גורף. הגבול בין הגנה להתקפה נשאר עמום, כמו ההבדל בין לוויין שירות לכלי המסוגל לפגוע ביריב.
"כולם יודעים שהמעצמות, ולא רק הן, מפתחות מענים וכלים התקפיים בחלל", מסכם ברגיל. "עכשיו מישהו אמר זאת בקול רם. זה שיח בין המעצמות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו