“מה רע במירי רגב?” – הדיון שיצא משליטה

לקראת הבחירות הקרבות, הפגשנו באולפן צמדים פוליטיים משני צידי המפה לעימותים על השאלות החשובות שעומדות על הפרק.

בפרק הזה, סמדר מורס, מנהלת בית ספר לשעבר שהתכוונה לרוץ בפריימריז בליכוד ובסוף נקבע שלא עברה את תקופת הצינון הדרושה, נפגשה עם מהרטה ברוך-רון, סגנית ראש העיר תל אביב ומחזיקת תיקי החברה והתרבות בעירייה לשעבר שמשובצת במקום ה-26 הלא ריאלי במפלגת “הדמוקרטים”. השיחה בין השתיים הפכה מהר מאוד לסוערת ביותר שהיתה בפורמט עד כה.

חינוך ליהודית מול חינוך לדמוקרטית

כשתי נשים שחינוך קרוב לליבן, שאלנו אותן מה הבעיה במערכת החינוך של היום.

מהרטה פתחה מייד במתקפה: "תיק החינוך הפך להיות תיק שלוקחים אותו אנשים לא דמוקרטים, בלי השקעה לטווח ארוך. אנחנו נשקיע בחינוך ונטמיע את הערכים הליברליים והדמוקרטיים. כי בלי חינוך לסולידריות, לא נשרוד כמדינה יהודית ודמוקרטית”.

סמדר תקפה נגדית: “שחס וחלילה תיק החינוך לא יהיה בידיים של מפלגת הדמוקרטים, ששכחו שהם יהודים, שרוצים פה מדינת כל אזרחיה. אבל נראה לי שאני לא צריכה לדאוג. אתם לא תעלו לשלטון עוד מאה שנה, כי אתם בעיניי בוגדים במדינה. לא אמרתם מילה אחת על זה שנרצחות נשים, שנאנסות נשים בדרום תל אביב על ידי המסתננים".

מהרטה הופתעה: “סליחה? ‏הליכוד בשלטון. הוא זה שצריך לטפל ולתת מענה לכל הבעיות האלו". היא המשיכה והסיטה את הדיון: "זה מחדל של הממשלה. הטבח של שבעה באוקטובר קרה במשמרת של המפלגה שאת רוצה להצטרף אליה".

“ממש לא”, ענתה סמדר והסיטה לכיוון אחר. "בג"ץ, שאת כל כך מגינה עליו, הוא מפלגה שהיא האופוזיציה לממשלה והיא מבטלת חוקי יסוד".

“כאשת חינוך ‏וכמנהלת בית ספר, מטריד אותי לשמוע אותך אומרת שבג"ץ הוא מפלגה”, אמרה מהרטה. "אנחנו בדמוקרטיה. יש ממשלה, יש כנסת, יש חוקים, מי שמפרש את החוקים זה בג"ץ, וכולנו צריכים לציית לחוק”.

מנגד טענה סמדר ש"אין פה דמוקרטיה – יש פה יוריסטוקרטיה. יש רשות אחת – שופטת, והיא עומדת מעל המבצעת והמחוקקת. ‏לא יכול להיות שכל מינוי של הממשלה נתקל בהתנגדות של בג"ץ, שמבקש לשנות את ההחלטה של הממשלה שנבחרה על ידי העם".

מהרטה המשיכה להזדעזע: "אני חושבת שזו הכנה לכך שכשתפסידו בבחירות לא תקבלו את התוצאות. אם מותר לא לציית לחוקי בג"ץ עכשיו, אולי מותר גם לא לקבל אחר כך את תוצאות הבחירות, וההחלטה הזאת משמעותה אנרכיה”.

מאתיופיה למדינה ש"רוצחת תינוקות כתחביב"

בנקודה זו, מסיבה לא ברורה, ראתה סמדר לנכון להזכיר את מוצאה של מהרטה: "איך את, שעלית מאתיופיה במבצע משה, נמצאת במפלגת ‘הדמוקרטים’, שיושב הראש שלה אמר ‏שמדינה ראויה לא רוצחת תינוקות כתחביב?”.

מהרטה זרמה: “הגעתי לארץ בגיל עשר. התחנכתי בפנימיות דתיות. בגיל תשע עשרה הייתי בצומת דרכים – יכולתי להתחתן, להביא ילדים, לעבוד בעבודות מזדמנות ואולי להיות לקוחה של שירותי הרווחה – או (לפנות לכיוון) השכלה גבוהה. בשנות התשעים הייתה פה ממשלת שמאל, שנתנה לי הזדמנות להגיע לאוניברסיטה וללמוד. כשמדיניות וערכים נפגשים, יש שינויים ‏אמיתיים בחיים של אנשים”.

"‏לשמאל אין ערכים, ‏והוא פשוט בוגד בעם”, הצהירה סמדר פעם נוספת. "אני מאוד מקווה שלא תעלו לשלטון. אם אתם הייתם בשלטון לא היינו מנצחים מלחמה בשבע חזיתות, ומה שהיה קורה פה זה שאיראן הייתה גרעינית, ולא את ולא אני היינו יושבות פה”.

למורים אין דעה?

כדי למקד מחדש את הדיון, שאלנו אותן האם נכון לפטר מורה שתועד משתתף בהפגנה בעקבות לחץ מצד ההורים.

"‏בוודאי שצריך לפטר מנהל בית ספר שהופך להיות פוליטי, מפני שהוא מנהל בית ספר של ילדים שונים מתפיסות שונות. הוא לא אמור ללכת לרחוב ולתפוס צד פוליטי", קבעה סמדר.

"מנהל בית ספר מתבטל כאדם? הוא לא יכול לבטא את הדעות שלו?”, תמהה מהרטה, וסמדר ענתה: “‏יש לו תפקיד ממלכתי. ‏שיתפטר ויביע את עמדתו”.

מהרטה הציבה מראה: “אני לא בעד לחנך בהשתקה. אני בעד שכל אחד יגיד את הדעות שלו. לפטר מורה רק משום שיצא להפגנה זה לבטל את אחד הערכים הבסיסיים בדמוקרטיה – חופש הביטוי“.

כאן הדיון חזר להטחת האשמות ודמגוגיה זולה: "יש לנו בעיה בהגדרה של מה זו דמוקרטיה עבורך, ‏כי את רוצה דיקטטורה, ‏שאסור לדבר", אמרה מהרטה. "את בעד שלא נציית לשלטון החוק ולפסיקות בג"ץ. ‏את בעצם אומרת שמדינת ישראל כבר לא דמוקרטיה? שמדינת ישראל לא מתנהלת על פי ערכי מגילת העצמאות?”.

“איזו מגילת עצמאות?”, שאלה סמדר. "את יודעת כמה פעמים המילה ‘יהודית’ מופיעה במגילת העצמאות? ‏מינימום עשרים! ‘דמוקרטית’ לא מופיעה במגילה פעם ‏אחת! אתם שכחתם מה זה להיות יהודים ואתם רוצים מדינת כל אזרחיה".

מהרטה גיכחה: “את תספרי לי מה זה להיות יהודי? אני נולדתי בגולה ‏וגדלתי בכפר קטן באתיופיה. שם כינו אותי הלא-יהודים ‘פַלאשה’ – פולשת, זרה. החלום הגדול שלנו היה להגיע לארץ ישראל ולחיות פה ‏כיהודים חופשיים – והחלום הזה התגשם. ובגלל שאני מבינה שמדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, ‏שבה יש שוויון אזרחי מלא, היא זו שתבטיח את קיומה ‏של מדינת ישראל ותהיה מקום בטוח לכל היהודים בעולם, אני נלחמת על מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית".

מה הבעיה במירי רגב?

כדי לבלום את חידוש צרחות היהודית מול הדמוקרטית, שאלנו שאלה אחרת: מה השיטה לקידום נשים בפוליטיקה?

מהרטה התחילה: “‏אני באה ממפלגה שיש בה ריץ'-רץ', גבר-אישה”, אבל מייד עברה שוב לעקיצות: “אני מבינה אותך. את צריכה לנשק את הטבעת למי שצריך. ‏הטעות של הימין היא שהם מביאים נשים קולניות. אז את רוצה להיות מירי רגב מספר 2?”.

סמדר החליטה להתעכב על זה: “‏מה רע במירי רגב? ‏מירי רגב לא בסדר? ‏מאי גולן לא בסדר? עידית סילמן לא בסדר? כולן לא בסדר?”.

“הנשים הימניות המעטות שנמצאות בכנסת מקדמות נושאים שהם נגד הנשים”, ענתה מהרטה. "יש שרה לשוויון חברתי, אלוהים ישמור מה היא עושה, איך היא מדברת. שום ערך של שוויון היא לא קידמה. אם הייתן עושות עבודה ערכית...”

"אישה שרוצה להיכנס לליכוד צריכה להיות עם ערכים ברורים, עם אמת ברורה, עם מצפן”, ענתה סמדר את התשובה הכי פשטנית שאפשר לדמיין.

סגרנו את הדלת

לקראת סיום רצינו לתת להן הזדמנות להגיד גם משהו חיובי. "הציבור לא מטומטם, ורואה את המחדל ואת ההפקרה שקרתה”, אמרה מהרטה. "ואני חושבת שהציבור יחליף את הממשלה, ושבממשלה הבאה מה שאנחנו צריכים הוא מנהיגים אמיתיים, שיודעים להסתכל קדימה, שיש להם אומץ לקבל החלטות. אם אתם שואלים אותי, יאיר גולן, שנלחם על המדינה הזאת 38 שנה, שיצא בשבעה באוקטובר להציל אנשים, הוא האיש הנכון לנהל את המדינה הזאת ולהיות ראש ממשלה”.

זה הוביל שוב לוויכוחים פרסונליים קולניים, שנמשכו עד שהודענו לשתיים שזמן ההקלטה כבר אמור היה להסתיים. “סגרו עלינו את הדלת", סיכמה מהרטה בצחוק.

במאי: עומר בשארי
עורכת וידאו: מעין קאפח
ע. במאי: אדם רובסון
צלם: קובי שרביט
מפיק פוסט: גיא חצור
מפיקים בפועל: גיל משעל, יאיר דרוק, אייל וייס
מלהק ראשי: תומר בלולו
תחקיר וליהוק: עילאי אמסלם, קרן לוי
מאפרת: בר ארד
צולם באולפני הפנתר הירוק