"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
הייצוא משותק והתיירים עזבו

היריבה של ישראל במפרץ בדרך לקריסה כלכלית?

האם אחת היריבות המרות של ישראל במזרח התיכון נמצאת בדרך לקריסה כתוצאה מהמלחמה באיראן? ה"ניו יורק טיימס" הקדיש כתבה ארוכה למצבה הכלכלי הקשה של קטאר, שתעשיית הגז הטבעי שלה נפגעה באורח אנוש מתקיפותיה של טהרן.

עבור דוחא, סגירת מצר הורמוז פירושה שכמעט ולא יצא גז מחופי קטאר במשך יותר מחודשיים. המדינה מנותקת גם מנתיבי הים שדרכם היא מייבאת הכל, החל מכלי רכב ועד תוצרת חקלאית. חששות מחוסר יציבות אזורי פגעו בתיירות ושחקו את סנטימנט העסקים.

ראס לאפן, המרכז התעשייתי של קטאר לייצור גז, סגור, וכבישים חסומים. בנמל חמד העצום מדרום לדוחא, מנופי העמסה משותקים. ברחבי הבירה, מלונות ובוטיקים יושבים בדממה ניכרת. תחזיות הצמיחה של קטאר קוצצו על רקע הפסקת הסחר בגז טבעי נוזלי (LNG).

תקיפות איראניות על מתקני גז בקטאר,צילום: רויטרס

עבור קטאר, משלוחי גז "הם לא פחות מבסיסיים", אמר אחמד חלאל, מנהל בכיר בחברת הייעוץ האסטרטגי אסיה גרופ, בראיון בדוחא לאחרונה. "שום דבר שאתם רואים כאן לא היה אפשרי ללא עושר האנרגיה", הוסיף. "זו הסיבה שקטאר נופלת במהירות למצב פיסקאלי מאתגר מאוד".

הטרנספורמציה הכלכלית של קטאר החלה בשנות ה-90. היא הימרה בגדול על קירור-על של גז משדה הצפון - מאגר הגז הטבעי הגדול בעולם, בצפון מזרח קטאר - למינוס 162 מעלות צלזיוס. זה הפך את הדלק לנוזל, מה שאפשר לקטאר לעקוף צינורות אזוריים ולשלוח גז לכל פינה בעולם.

זו הייתה לידתה של מעצמת אנרגיה. כושר הייצור של קטאר, שהחל עם משלוח ראשון של 60,000 טון ליפן בשנת 1996, זינק ל-77 מיליון טון עד 2010. במשך רוב העשור הבא, קטאר הייתה המדינה העשירה ביותר בעולם לנפש. בסוף פברואר, חלק ניכר מהפעילות הזו נעצר. בניגוד לשכנותיה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, שיש להן צינורות שיכולים לעקוף את מצר הורמוז, קטאר לכודה גיאוגרפית מאחורי נתיב המים.

קטאר מדממת מיליארדי דולרים

בתוך 24 שעות מהסגר האיראני, ענקית האנרגיה הממשלתית קטאראנרג'י הודיעה כי אינה יכולה לעמוד בחוזיה. שבועיים לאחר מכן, טילים ומל"טים איראניים פגעו במפעל ראס לפאן של קטאר, ופגעו בציוד קריטי וגרמו לירידה של 17 אחוזים בכושר הייצור של קטאר.

תקיפות איראניות על מתקני גז בקטאר,צילום: רויטרס

הנזק משמעו שגם אם המיצר ייפתח מחר, ייקח שנים לחזור לתפוקה שלפני המלחמה. אנליסטים מעריכים כי קטאר אנרג'י כבר הפסידה מיליארדי דולרים מאז תחילת המלחמה, וכל יום שהמיצר נשאר סגור, המדינה מדממת מאות מיליונים נוספים באובדן מכירות ובדמי חכירת משלוחים.

קרן המטבע הבינלאומית צופה שכלכלת קטאר תתכווץ ב-8.6 אחוזים השנה לפני שתתאושש בשנת 2027. עבור מדינות כמו קטאר, כל יום שהמיצר נסגר מחשיך עוד יותר את התחזית, אמר פייר-אוליבייה גורינשאס, הכלכלן הראשי בקרן המטבע הבינלאומית, בתדרוך שנערך לאחרונה.

"אם תהיה הגירה החוצה, זה יהיה מפחיד"

המלחמה חשפה גם סוג נוסף של פגיעות. כחלק ממאמץ ארוך שנים לגוון מעבר לדלקים מאובנים, קטאר ניסתה להפוך את עצמה ליעד תיירותי ולמרכז לעסקים ופיננסים בינלאומיים.

בשנת 2019, קטאר ביטלה דרישה שחברות זרות ישמרו על שותפים מקומיים, בעוד שהמדינה החלה לסבסד עצירות במלונות יוקרה לנוסעי מעבר. מפורמולה 1 ועד טורנירי סיוף, תושבים אומרים שכמעט ולא חלף חודש לפני המלחמה ללא אירוע ספורט בינלאומי גדול.

זירת תקיפה איראנית על קטאר,צילום: רויטרס

עם זאת, מאז תחילת המלחמה, מספר המבקרים הבינלאומיים בקטאר צנח על רקע אזהרות מסע מארצות הברית וממשלות אחרות. חברות רב-לאומיות רבות, מחשש לחוסר יציבות אזורית, שלחו עובדים אל מחוץ למדינה. במרץ, העריכה המועצה העולמית לתיירות ולנסיעות כי המזרח התיכון מפסיד 600 מיליון דולר ביום בהכנסות מתיירות.

כלכלנים חזו שגם אם הכנסות הגז הטבעי ייעלמו במשך שנים, כיסיה העמוקים של קטאר יאפשרו לה להמשיך לשלם משכורות ולקיים שירותים חיוניים. דירוג S&P Global Ratings, ששמרה על דירוג הריבון של קטאר החודש, ציינה את "הנכסים הפיסקליים והחיצוניים הצבורים הניכרים".

במקביל, הרשויות לחצו על חברות בינלאומיות לחזור כדי למנוע יציאה של הון וכישרונות זרים. החשש הוא שאם חברות יורשו לקרוס, כוח העבודה הזר ברובו במדינה עלול להיעלם במהירות, אמר חלאל מקבוצת אסיה ל"ניו יורק טיימס".

"אם תהיה הגירה החוצה, אז זה מתחיל להיות די מפחיד", אמר מר חלאל. עד כה, הרשויות הקטאריות "עשו עבודה טובה בהקרנת רוגע ובניהול ההשלכות", אמר. "אבל האם נוצר פער פיסקאלי גדול? כמובן", הוסיף מר חלאל. "זה באמת תלוי במשך הזמן שבו המצר יישאר סגור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
הייצוא משותק והתיירים עזבו

דרמה בלב ים: צה"ל משתלט על המשט הטורקי לעזה

כ-400 ק"מ מישראל, במבצע מיוחד: כוחות של חיל הים החלו היום (שני) בהשתלטות לאור יום על סירות משט ה"צומוד" לרצות עזה, כשהם צפויים להתעמת עם פעילי הארגון הטורקי IHH שאנשיו תקפו את כוחות צה"ל בשנת 2010. לפי הערכה בצה"ל, הפעולה לעצירת המשט תיארך לפחות יממה. כ-500 פעילים סך הכל לוקחים חלק במשט - 100 מהם טורקים. עד כה עובר מבצע ההשתלטות ללא אירועים מיוחדים, אם כי הוא צפוי להימשך זמן ממושך.

החל מבצע השתלטות לוחמינו על המשט לעזה שיצא מטורקיה//ללא קרדיט

על פי דיווחים שונים, כוחות שייטת 13 עוסקים בהשתלטות על הסירות. נראה שלפחות במקרה אחד נראו אנשי המשט כשהם מרימים ידיים וההשתלטות עברה ללא כל תקרית. מדובר ב-57 סירות שונות שיצאו מטורקיה בשבוע שעבר.

משרד החוץ התייחס היום למשט הפעילים לרצועת עזה ואמר כי ישראל לא תאפשר כל הפרה של המצור החוקי על רצועת עזה, כשהוא מכנה את המשט "פרובוקציה, וטוען כי הוא לא נושא כל סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה.

עם אנשי המרמרה: המשט הטורקי שבדרך לעזה//המשט הטורקי

"שוב, פרובוקציה לשם פרובוקציה: עוד מה שנקרא "משט סיוע הומניטרי" ללא סיוע הומניטרי. הפעם, שתי קבוצות טורקיות אלימות - מאווי מרמרה ו-IHH, שהאחרון מוגדר כארגון טרור - הן חלק מהפרובוקציה", נכתב בהודעת משרד החוץ.

🔴 ACİL DURUM: Sumud Filosu Saldırı Altında

📣Barışçıl bir misyon olan Global Sumud Filosu hukuksuzca saldırıya uğruyor. Sen de filoyu paylaş, destek ol!pic.twitter.com/m7y39ulQgg

— Mavi Marmara (@mavimarmaratr)May 18, 2026

"מטרת הפרובוקציה הזו היא לשרת את חמאס, להסיט את תשומת הלב מסירובו של חמאס להתפרק מנשקו ולחסום את התקדמות תוכנית השלום של הנשיא טראמפ. כפי שהבהירה מועצת השלום - המפקחת על הפעילות ההומניטרית בעזה במסגרת החלטת מועצת הביטחון 2803 של האו"ם: משט זה נועד אך ורק לפרסום. רצועת עזה מוצפת בסיוע. מאז אוקטובר 2025 לבדו, נכנסו לעזה יותר מ-1.58 מיליון טונות של סיוע הומניטרי ואלפי טונות של אספקה ​​רפואית. ישראל לא תאפשר כל הפרה של המצור הימי החוקי על עזה. ישראל קוראת לכל המשתתפים בפרובוקציה זו לשנות כיוון ולחזור לאחור באופן מיידי", נכתב בהודעת המשרד.

גורמים בתוך המשט סיפרו לסוכנות הידיעות הטורקית "אנדולו" כי הם הבחינו בפעילות מוגברת של כלי טיס בלתי מאויישים בסביבת סירות המשט וכי הם מצפים לפעולה ישראלית בקרוב. עוד דווח כי שני פעילים שנעצרו ושוחררו על ידי ישראל חברו לפעילי המשט ועושים את דרכם כעת לשטח הימי של מדינת ישראל.

הארגון IHH הוא ארגון טורקי שהחל לפעול ברצועת עזה למטרות "הומניטריות", אך ידוע בקשריו עם חמאס. פעילותו נאסרה בישראל כבר בשנת 2008, ואף בגרמניה אסרו בשנים האחרונות את פעילותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

"תקף עד זוב דם": עורב התנפל על עיתונאית - כך הגיבה העירייה

תקיפה נוספת של עורב אפור בכניסה לגן ילדים בתל אביב מעוררת דאגה בקרב הורים ותושבים - כאשר התופעה של תקיפת עורבים הופכת לנפוצה יותר ויותר. העיתונאית שלי טפיירו, כתבת משפט ותחקירים של התאגיד, סיפרה כי היא הותקפה "עד זוב דם" בסמוך לגן של בנה, ופנתה ישירות לעירייה שהסבירה: מדובר בתופעה עונתית של סוף עונת הקינון, ואין באפשרות העירייה להתערב.

בפוסט שפרסמה הבוקר (שני) ברשת X (טוויטר לשעבר), סיפרה טפיירו: "אתמול ביציאה מהגן של הבן שלי הייתי עדה לתקיפת עורב של אחד הילדים. הילד המבועת צרח, נבהל וברח. הבוקר הותקפתי עד זוב דם בכניסה לגן בידי עורב".

הפוסט של טפיירו והתגובה של עיריית תל אביב-יפו,צילום: צילום מסך, רשת X

היא תיארה את שיחתה עם מוקד העירייה ולדבריה, המוקדנית אמרה כי אין באפשרותה לעשות דבר. "אין מה לעשות, אנחנו מטפלים רק בעורבים פצועים'. שלי השיבה: 'ובבני אדם פצועים לא מטפלים?'".

העיתונאית תייגה את עיריית תל אביב-יפו בבקשה לתגובה, וזו השיבה כי אין ביכולת העירייה להתערב כדי לפתור את התופעה המסוכנת. לדברי העירייה, אנחנו נמצאים כעת בסוף עונת הקינון של הגוזלים, ובמצב הזה הציפורים מגוננות עליהם ביתר שאת - והן יתקפו כל מי שיתקרב.

"אנחנו עכשיו בסוף עונת הקינון ויש גוזלים או פרחונים (שזה גוזלים שכבר מנסים לפרוח מהקן) שמנסים לפרוח מהקן ונופלים ממנו. במקרים כאלה, העורבים ההורים תוקפים את כל מי שמתקרב, או שנדמה להם שמתקרב, לפרחון", נאמר בתגובת העירייה.

עורבים. נוטרים טינה,צילום: משה שי

טפיירו השיבה: "בכל הכבוד לצער שאתם מפגינים, העורבים נמצאים בכניסה לגן ילדים, ילד אחד שבא לאסוף את אח שלו הותקף אתמול ללא סיבה, גם צוות הגן והבוקר אני. אתם צריכים לטפל במפגע כך לפי השיחה עם רשות הטבע והגנים מלבד להצטער כמובן".

בהמשך ביקשה העירייה את כתובת הגן כדי לטפל במפגע אך הוסיפה כי "כעירייה, אין לנו מה לעשות נגד התופעה ואין ביכולתנו להתערב, ויכולים רק להמליץ להתרחק מהאזור עד שהפרחונים יפרחו". העיתונאית תהתה בתגובה: "להתרחק מהאזור פירושו לא להביא את הילדים לגן???", והוסיפה בפוסט נפרד: "לא יודעת איך לומר את זה אבל בעיריית ת"א שנדרשת לטפל בעורבים תוקפים בגן הילדים ממליצים להורים שהותקפו להתרחק מהאזור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בעלת המקום נעצרה: המשטרה סגרה מסעדה מוכרת בתל אביב

סגן מפקד מחוז תל אביב, תת ניצב ג'האד חסן, חתם על צו סגירה מנהלי לבית הקפה והמסעדה "נועמלה", הממוקם ברחוב בן יהודה 15 בעיר. ההחלטה הדרמטית התקבלה לאחר שבמקום אותר ונעצר תושב חברון בן 29, ששהה בישראל בניגוד לחוק והועסק בבית העסק. בעקבות הממצאים, בעלת המקום, לוי נעם אופירה, נעצרה ונלקחה לחקירה בתחנת לב תל אביב.

המהלך התבצע במסגרת פעילות יזומה של שוטרי יחידת הסדר הציבורי במרחב ירקון. הכוחות פועלים באופן מוגבר נגד עבירות של העסקה, הסעה והלנת שוהים בלתי חוקיים, במטרה לחזק את ביטחונו ושלומו של הציבור. בתאריך 16 במאי הגיעו השוטרים לכתובת בעקבות חשד מוקדם להימצאות עובדים מהשטחים ללא אישורים כחוק.

במהלך הפעילות הממוקדת בתוך המבנה, אכן התגלה החשוד הפלסטיני כשהוא שוהה בתחומי הקו הירוק ללא מסמכים תקינים. על פי החשד שעלה בשטח, הצעיר הועסק במקום בנסיבות מחמירות ותוך הפרה של חוק הכניסה לישראל. הוא הועבר להמשך טיפול רשויות האכיפה.

צו הסגירה למסעדת נועמלה בתל אביב,צילום: דוברות המשטרה

הליך הרישוי והשיקולים הביטחוניים

מתוך חומר הראיות שנאסף בתיק, התבססה התשתית להוצאת הצו המנהלי, שמורה על הפסקת העיסוק לאלתר. הנימוקים המשטרתיים להחלטה הדגישו את הסיכון הביטחוני המוגבר נוכח מצב החירום ופיגועי הטרור, ואת המסקנה כי השמירה על ביטחון הציבור גוברת במקרה זה על חופש העיסוק והנזק הכלכלי לעסק.

בעקבות המעצר ואיסוף הראיות, פעלו שוטרי הרישוי לקידום מיידי של הליך הסגירה מול פיקוד המחוז. הצו המנהלי עליו חתם תת ניצב חסן תקף לתקופה של 30 ימים, ויישאר בתוקף עד ליום 16 ביוני 2026 (כולל), במטרה למנוע את המשך ביצוע העבירות בכתובת זו.

מעצר השב"ח במסעדה,
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
תיעוד דרמטי:
מטוסי קרב בארצות הברית התנגשו במופע אווירי - והתרסקו לקרקע
0:34
מתחת לחופה
זה קרה: עדן פינס ואושר כהן נשואים
עייף? זה מידבק!
למה אנחנו מפהקים כשמישהו אחר מפהק?
מהומה בוועדה
המתקפה של סמוטריץ' על היועמ"שית בוועדת החוקה
0:29
"ירדה לי דמעה"
טליק גואילי - "הבמה שלכן"
קבלת האות המיוחד
גיטי בר - "הבמה שלהן"
ערב "הבמה שלהן"
פרופ' מרים אדלסון: "נשים הביאו צדק פואטי"
"בחרנו בחיים"
אמילי דמארי ורומי גונן - "הבמה שלהן"
יש מי שייסע?
מה יקרה לאילת אם הפטור ממע"מ יבוטל?
יש מי שישמע?
המסר של נועם בתן לעם ישראל לאחר החזרה לארץ
תיעוד מדאיג
בגלל קצר חשמלי: שריפת ענק פרצה בבסיס צאלים
0:13
סערת הפאץ'
ח"כ ניסים ואטורי מחוץ לכלא 10, הגיע לתמוך בלוחם שענד את פאץ' ה"משיח"
0:23
כמו דומינו:
דוברות צה"ל בערבית פרסמה סרטון לאחר חיסול עז א-דין אל-חדאד
0:19
ראש דשא
המהלך המבריק של הכדורגלן האגדי שילדי העולם ניסו לחקות
כאוס המזוודות
אלפי נוסעים נשלחו הביתה או למלון - בלי הכבודה בנמל התעופה הית'רו, לונדון
0:12
"עשית כבוד!"
נועם בתן בשדה התעופה בווינה
0:25
במקום ה-2
"הצביעו 3, אני אוהב אתכם": נועם בתן בלייב אחרי ההופעה בגמר האירוויזיון
0:10
ימני או שמאלני?
האם תצליחו לזהות השתייכות פוליטית לפי מראה?
0:40
שתיתם משהו?
המשקאות האהובים בעולם - והקשר המפתיע לאירוויזיון
"מעצבן רצח"
ישתפו פעולה? ח"כ שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי בריאיון מיוחד
0:53

האוצר והכנסת מאשימים זה את זה - ובינתיים חוק מחבלי הנוחבה מתעכב

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), יוזמת החוק להעמדתם לדין של מחבלי טבח ה-7 באוקטובר, נחושה להשיג תקצוב מהיר לחוק מחבלי הנוחבה. היום (שני) היא אף קראה לח"כים לפתוח במרד עד שהחוק יתוקצב על ידי משרד האוצר ומשרד הביטחון. הצעת המחליטים הייתה אמורה לעלות לאישור הממשלה אתמול, אך בגלל הוויכוח הנושא לא נדון בנתיים.

הגיע הזמן לפתרון מהיר. ח"כ יוליה מלינובסקי,צילום: ללא

"אני קוראת למרד של כלל חברי הכנסת עד שמשרדי האוצר והביטחון יתקצבו את חוק הנוחבות", אמרה מלינובסקי. "אני קוראת למרד, מרד של חברי הכנסת, אנחנו לא עציצים, אנחנו נבחרי ציבור. אמרנו את דברנו, קואליציה ואופוזיציה ביחד.

"כל עוד הממשלה לא תביא את הסגירה התקציבית והעמדה לדין של המחבלים הכי שפלים לא תצא לדרך, אנחנו צריכים להשבית את כל ההצבעות. זה זלזול בח"כים וזה זלזול בציבור שרוצה למצות את הדין עם אותם מחבלים".

לדבריה של ח"כ מלינובסקי, ישנה דחיפות מיוחדת לחוק המסדיר את ההעמדה לדין של כמה מהמחבלים הארורים ביותר, הנחשב לקונצנזוס. "העברנו את החוק ברוב של 93 מול 0 מתנגדים. שהציבור יבין. יותר מ-400 מחבלים שכרגע כבר ניתן להעמיד לדין, מתוכם 260 זה נוחבות, יש עוד 200 בחקירות. 14 אלף נפגעי עבירה, 1200 נרצחים באותם אירועים.

"התחננו בפני משרדי הממשלה האוצר והביטחון שהם יגיעו לסגירה תקציבית עוד לפני שהחוק עלה להצבעה. הבטיחו לנו שכשהחוק יעבור, משרד הביטחון והאוצר יסגרו את האירוע התקציבי. שר האוצר ושר הביטחון הבטיחו לי שהם מביאים את הנושא להחלטת ממשלה השבוע ביום ראשון, זה לא קרה".

יש עכשיו שני משרדים שמתקוטטים כמו חתולים ברחוב וזה פשוט לא קורה. כל עוד אין סגירה תקציבית, כי אין מה לעשות צדק עולה כסף, מחבלי הנוחבה לא יעמדו לדין וכל יום שזה לא קורה, זה שלושה חודשים עיכוב".

בכנסת "מתקוטטים כמו חתולי רחוב", ובינתיים זמנם של המחבלים מתארך. בית מעצר ניצן בו מוחזקים מחבלי נוחבה,צילום: מיכה בריקמן

מנגד, במשרד האוצר מפנים אצבע מאשימה למערכת הביטחון ואומרים כי הדרישות התקציביות למימון החוק ״הזויות״. לדברי בכיר באוצר, ״אין הצדקה להוציא מיליארדים כדי להרוג 300 מחבלים״.

יצוין כי מובילי החוק, חה״כ שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי, אומרים כי יש צידוק עקרוני בהקצאת סכומי כסף גבוהים כדי להוציא לפועל את המשפטים. תקציבים אלה כוללים את בניית המתחם הזמני של בתי המשפט בבנייה קלה בעטרות, משכורות למאות השופטים, התובעים ושאר הגורמים שיוציאו לפועל את המשפטים, בכלל זה הוצאות האבטחה שצפויות להיות כבדות.

בתגובה לפרסום ב"היום", משרד האוצר ומשרד הביטחון פרסמו תגובה משותפת: "משרדי האוצר והביטחון פועלים במשותף ובמלוא הנחישות לגיבוש מתווה תקציבי, שיאפשר את העמדתם לדין של מחבלי הנוחבה מבצעי טבח ה-7 באוקטובר.

"מדינת ישראל מחויבת לעשות צדק עם משפחות הנרצחים, הנופלים, החטופים והנפגעים, ולוודא כי האחראים למעשה הטרור החמור בתולדות המדינה יישאו באחריות מלאה למעשיהם - וכיוצא מכך משרדי האוצר והביטחון פועלים בשילוב ידיים למען יישום מלא של מטרה זו, בפרק זמן קצר ככל הניתן ובעלות תקציבית מינימלית הנדרשת לשם כך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

תיעוד: הכה קשיש עם קרש בסניף בנק בצפון תל אביב

בשעת לילה מאוחרת, בתוך סניף בנק בצפון תל אביב, הפכה כניסתו של קשיש בן 78 לתקיפה אלימה. כתב אישום, שהוגש נגד תושב תל אביב, בן 49, שתקף את הקשיש באכזריות באמצעות קרש עץ גדול, היכה אותו בכל חלקי גופו והותיר אותו שרוע על הרצפה עם דימום מסיבי בפניו.

חיכה לקשיש מחוץ למבנה בצפון ת"א - והטיח קרש בראשו ובגופו // דוברות המשטרה

כעת מייחסת לו המדינה עבירות חמורות של תקיפת זקן הגורמת חבלה חמורה ופציעה כשעבריין מזוין. האירוע התרחש לפני כשבוע סמוך לשעה 03:00 לפנות בוקר, כאשר המתלונן נכנס לסניף הבנק.

לפי הנטען, באותן נסיבות הגיע הנאשם למקום כשהוא אוחז בקרש עץ גדול ולאחר מכן הכה באמצעות הקרש בדלת הכניסה לבנק. בשלב מסוים הסתובב הקשיש לעבר דלת היציאה, שם עמד הנאשם, ואז ללא כל סיבה תקף הנאשם את המתלונן באמצעות הקרש, בכך שהכה באמצעותה בכל חלקי גופו ובפניו. עוד נטען כי בזמן שהמתלונן שכב על הרצפה, אמר לו הנאשם: “זהו מספיק”, ועזב את המקום כשהוא מותיר אותו מדמם קשות. עוברי אורח הזעיקו למקום משטרה וצוותי מד”א, והקשיש פונה לבית החולים איכילוב.

לקשיש נגרמו חבלות קשות בפנים ובפה, שבר בצלע, חבלות רבות בגפיים וחתך בקרקפת. נכון הגשת כתב האישום, המתלונן טרם שוחרר מאשפוז. במקביל לכתב האישום הגישה חטיבת התביעות במשטרת תל אביב, בקשה למעצרו של בן נון עד תום ההליכים.

בבקשה טענה התביעה כי מדובר בתקיפה חמורה במיוחד שבוצעה כלפי אדם מבוגר וחסר ישע, ללא כל היכרות מוקדמת או התגרות. לפי הבקשה, הראיות נגד הנאשם כוללות עדויות ראייה, תיעוד ממצלמות אבטחה, שיחות למוקד 100 וממצאי דנ”א שנמצאו על הקרש. בתביעה ציינו כי על הקרש אותרו “הן דמו של המשיב והן דמו של המתלונן”.

עוד נכתב בבקשת המעצר כי בחקירתו “מדבר שלא לעניין”, אך לצד זאת אישר קיומו של אירוע אלים כלפי המתלונן. למרות שלפי המדינה הנאשם נעדר עבר פלילי, נטען כי מסוכנותו גבוהה במיוחד. “בחירתו לפעול כלפי קשיש הנמנה בקבוצה חלשה, ללא כל סיבה, היכרות או התגרות מוקדמת, מעצימה את המסוכנות הנשקפת מהמשיב”, נכתב בבקשה. עוד הוסיפה התביעה כי השימוש ב“נשק קר בדמות קרש עץ גדול” מגביר את חומרת המעשים ואת הסכנה הנשקפת ממנו לציבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בש"ס מתואמים עם דגל התורה בנוגע לפיזור הכנסת

ש״ס ודגל התורה מתואמות בנוגע לסוגיית פיזור הכנסת. אם דגל התורה תצביע בעד פיזור הכנסת, גם ש״ס צפויה לפעול באותו כיוון.

במקביל, יו״ר ש״ס אריה דרעי, פועל מול ראש הממשלה בניסיון למצוא פתרונות שימנעו את החרפת המשבר. בש״ס מנסים "ללכת על שתי חתונות". מצד אחד ליישר קו עם יהדות התורה, ומצד שני להמשיך לחפש דרכים לפתרון המשבר.

בין האפשרויות שנבחנות, קידום חוק הגיוס במקביל להליך פיזור הכנסת, וכן קידום חוקים שחשובים לדגל התורה כמעין פיצוי.

גורמים במערכת הפוליטית מעריכים כי דרעי חש תחושת אחריות לכך שדגל התורה החליטה לפרק את הקואליציה, לאחר שהיה בין מי שייעצו לנתניהו להוריד את גפני מקידום חוק הגיוס. כעת הוא נמצא במצב מורכב, מצד אחד נגרר אחרי יהדות התורה, ומצד שני מתמודד עם מערכת היחסים מול נתניהו, על רקע הטענה שהוא היה בין מי שהובילו למהלך שהביא לאיום על פיזור הכנסת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר ניסים כץסוף לעידן המגזריםקרא עוד
ג'לאל בנאהכשל שקובר את הצדק: מי סימן את הנגב כמרחב שבו ברירת המחדל היא הקנה?קרא עוד
פרופ' אבי בראלימרדנות כרונית: הממשלה הבאה חייבת להחזיר לעצמה את גופי הביטחוןקרא עוד
מירון ח. איזקסוןחַגוֹ שֶׁל הַשָּׁבוּעַקרא עוד
פרופ' אריאל פלדשטייןמדוד המלך ועד בן־גוריון: מהי מנהיגות אמיתית?קרא עוד
פרופ' אייל זיסרהאם לטראמפ נמאס? ולאן מועדות פניו?קרא עוד
הקריקטורה היומית | יום שני 18.05.2026
X

הקריקטורה היומית | יום שני 18.05.2026

לקריאת העיתון היומי

המהדורה המודפסת של העיתון הגדול בישראל, בחוויית גלישה קלה ובטוחה

כדאי להכיר