"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
חכם בשמש?

טרנד האינדקס של בני הנוער שמסכן את בריאותם

באגודה למלחמה בסרטן מזהירים כי אנדקס הקרינה, שנועד להגן - הפך דווקא את החשיפה לשיזוף בשעות הקרינה הגבוהה - למסוכנת • כ-80% מנזקי הקרינה נגרמים לפני גיל 18

,עודכן
0השמעה
שיזוף בחוף הים בתל אביב. צילום: קוקו

תופעה מדאיגה תופסת תאוצה בקרב בני נוער בישראל: שימוש הפוך ומסוכן במדד הקרינה - דווקא כהזמנה לצאת ולהשתזף בשעות שבהן החשיפה לשמש היא המסוכנת ביותר.

"מדד הקרינה שנועד למעשה להיות תמרור אזהרה, הפך בשנים האחרונות לכלי המרכזי של צעירים ובני נוער אבל מהסיבות הכי לא נכונות שיש", אומרת רבקה זלצר פרייליך, אחראית מדיניות ציבורית מניעה וגילוי מוקדם באגודה למלחמה בסרטן.

זו השנה השנייה שבה יוצאת האגודה בקמפיין נגד טרנד השיזוף המסוכן, המתמקד בחשיפה לשמש דווקא בשעות שבהן אינדקס הקרינה גבוה במיוחד. על פי מחקרים, כ-80% מנזקי השמש נגרמים כבר בגיל צעיר - לפני גיל 18.

המומחים מתריעים כי מעבר לעלייה בסיכון לסרטן העור ולכוויות שמש, החשיפה הלא מבוקרת גורמת גם להזדקנות מואצת של העור. הדאגה גוברת נוכח העובדה שבני הנוער מודעים היטב לסיכונים - אך בוחרים להתעלם מהם.

"אנחנו מאוד מודאגים מהתופעה ומכוונים את ההסברה לכיוון הזה", מוסיפה פרייליך. "בני הנוער שגדלו על תוכנית 'חכם בשמש', יודעים היטב מהם נזקי החשיפה הלא מבוקרת לשמש, ולמרות זאת חלקם מסתכלים על המספרים באפליקציות מזג האוויר ורואים בהם הזמנה פתוחה לים. נשאלת השאלה למה? על פי הסקרים שלנו, בני נוער הנוהגים להשתזף לעיתים קרובות - ומהווים כ-30% - חושבים ש'לי זה לא יקרה'".

לדבריה, מדובר בהתנהגות סיכון נוספת שמצטרפת למגמות מדאיגות אחרות כמו עישון וצריכת אלכוהול. מנגד, רוב בני הנוער דווקא נמנעים משיזוף מתוך מודעות לסכנות - בהן סרטן עור, כוויות והזדקנות מוקדמת.

"80% מנזקי השמש נגרמים לפני גיל 18",צילום: Getty Images

עוד מדגישה פרייליך כי "כל יציאה לשמש דווקא בשעות השיא מגבירה דרמטית את הסיכון לכוויות חמורות ולהתפתחות סרטן עור בעתיד. מפליא כי בני נוער שמשקיעים רבות בטיפוח ובקוסמטיקה, מפקירים את עורם לנזקי השמש".

בישראל, עוצמת הקרינה מגיעה לשיאה בשעות הצהריים. ההמלצה הברורה היא להימנע מחשיפה לשמש בין השעות 10:00 ל-16:00, ולהקפיד על כללי "חכם בשמש" - שימוש בקרם הגנה, כובע ושהייה בצל.

הנתונים מדגישים את חומרת התופעה: לפי משרד הבריאות, בשנת 2021 אובחנו כ-1,800 חולים חדשים בסרטן העור, מהם נפטרו 210. על פי הערכות האגודה למלחמה בסרטן, בשנת 2023 אובחנו כ-2,000 ישראלים עם מלנומה ממאירה. כ-60% מהחולים הם גברים וכ-40% נשים.

גם בזירה ההסברתית מנסים לבלום את המגמה. לקראת החופש הגדול פרסמה האגודה סרטון ייעודי להורים, שמדגיש את הסכנות שבחשיפה לשמש בעת אינדקס קרינה גבוה.

ד"ר מרינה לנדאו, מומחית לרפואת עור ויועצת האגודה, מסבירה: "הילדים משתמשים היום באינדקס הקרינה בצורה הפוכה. במקום להגן עליהם, הם משתמשים בו כדי להזיק לעצמם. הם לא מבינים שיחד עם השיזוף מצטברים נזקי שמש שמעלים את הסיכון לסרטן העור - נזקים שעליהם הם עוד יצטערו".

לדבריה, מדד הקרינה כולל 11 דרגות: "1–2 מסומנים בירוק ומעידים על רמת סיכון נמוכה, בעוד 9–11 מסומנים באדום וסגול ומתריעים על סכנה גבוהה. התפקיד של ההורים הוא להסביר לילדים מתי זה בטוח - ומתי זה מסוכן מאוד".

באגודה למלחמה בסרטן מסכמים במסר ברור: המודעות קיימת - אך כעת נדרש שינוי התנהגותי. אחרת, המחיר הבריאותי עלול להיות כבד - כבר בגיל צעיר, ובעיקר בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר