"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
קטע אחד בספר הזה הספיק כדי לאסור אותו בבתי הספר
"שורשים" של אלכס היילי, אחד הספרים המשפיעים ביותר על השיח האמריקאי סביב עבדות, הוסר ממדפי ספריות בתי הספר במחוז נוקס קאונטי בטנסי • מה הסיבה לכך?
שורשים. צילום: יחצ

קטע אחד בספר הזה הספיק כדי לאסור אותו בבתי הספר

"שורשים" של אלכס היילי, אחד הספרים המשפיעים ביותר על השיח האמריקאי סביב עבדות, הוסר ממדפי ספריות בתי הספר במחוז נוקס קאונטי בטנסי • מה הסיבה לכך?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מחוז החינוך נוקס קאונטי בטנסי הסיר את הספר "שורשים" של אלכס היילי מספריות בתי הספר, בטענה שקטע אחד מתוכו מפר את חוק "חומרים מותאמי גיל" של המדינה.

הספר, שפורסם ב-1976 ונחשב לאחת היצירות החשובות ביותר בנושא העבדות בארצות הברית, עוקב אחר שישה דורות של צאצאי קונטה קינטה - צעיר מגמביה שנחטף ונמכר לעבדות בצפון אמריקה.

לפי דיווחי העיתון המקומי Knox News, ההחלטה התקבלה בעקבות בחינת פרק 84 בספר, שבו קבעה ועדת הביקורת כי קטע מסוים עונה על הגדרת "תוכן סאדו-מזוכיסטי" לפי החוק המדינתי.

גורמי המחוז הדגישו כי ההחלטה אינה שיפוט על ערכו הספרותי או ההיסטורי של הספר, וכי הוועדות מחויבות לבחון קטעים ספציפיים בלבד - לא את משמעות היצירה בכללותה.

"שורשים" היה מהיצירות הראשונות שחשפו את הקהל הרחב לתיאור מפורט של "מעבר האוקיינוס האטלנטי" - מסע ההובלה האכזרי של עבדים אפריקאים לאמריקה בין המאות ה-16 וה-19. אנסטסיה וויליאמס, מנהלת חנות הספרים והארגון התרבותי The Bottom, אמרה כי לפני פרסומו "היה קל יותר לצמצם או להכחיש את השפעת העבדות, במיוחד עבור מי שהרוויחו מהמערכת הזאת".

לדבריה, הספר וסדרת הטלוויזיה שהתבססה עליו היו "תופעה תרבותית ששינתה תפיסות ויצרה אמפתיה קולקטיבית שארצות הברית לא הכירה קודם".

ביל היילי, נכדו של אלכס היילי וממייסדי ארגון Inherited Roots Project, תקף את ההחלטה וכינה אותה "קצרת רואי בצורה בלתי רגילה וחסרת כל הצדקה". הוא ציטט את סבו: "אחד הדברים המרתקים ביותר שאפשר לעשות אחרי שלומדים על העם שלך הוא ללמוד על ההיסטוריה והתרבות של עמים אחרים".

היילי הוסיף ותהה: "אם ספר כמו 'שורשים' עלול לפגוע בחלק מהקוראים, למה לא לאסור גם קלאסיקה אמריקאית כמו 'הרפתקאותיו של האקלברי פין'?"

טסלין מגנסון מארגון PEN America, הפועל להגנה על חופש הביטוי וחופש היצירה, הזהירה מפני ההשלכות של הסרת ספרים מסוג זה: "אנחנו מאבדים נקודת מגע עם העבר ונותנים לפחד להרוס את האפשרות לחינוך עבור צעירים".

טנסי מדורגת כיום במקום השלישי בארצות הברית במספר הספרים שנאסרו בבתי ספר, עם יותר מ-1,600 ספרים שהוסרו עד אוקטובר 2025. "שורשים" הוא אחד מ-124 ספרים שהוסרו ממחוז נוקס קאונטי בשנתיים האחרונות.

בין הספרים האסורים נמצאים גם "סיפורה של שפחה", "רודף העפיפונים" ו"התפוז המכני", לצד ספרים העוסקים בנושאי להט"ב, גזע ומיניות. למרות ההסרה, ניתן עדיין ללמד את "שורשים" בכיתות מסוימות - בעיקר בקורסים אקדמיים מתקדמים - אם הספר מופיע באופן רשמי בתוכנית הלימודים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו