לא רק נכס: הציונות החדשה של התפוצות

אחת התופעות המעניינות בשוק הנדל"ן הישראלי של 2026 היא הבחינה מחדש של יהודים מהתפוצות - בעיקר מארצות הברית, צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה - את הקשר שלהם לישראל ולא רק דרך תרומות, ביקורים משפחתיים או חופשות קיץ. עבור רבים מהם, הקשר הזה מקבל היום ביטוי מוחשי הרבה יותר: דירה בישראל.

המגמה הזו נובעת בעיקר מהעלייה באירועים אנטישמיים בעולם. לפי נתוני משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, בדוח האחרון נדגמו 958 תקריות אנטישמיות ב־72 מדינות, ממוצע של יותר מ־74 אירועים בחודש. האירועים כללו הטרדות, ונדליזם, פגיעה בבתי כנסת ובמוסדות קהילה, הצתות, תקיפות פיזיות ואף פיגועים קטלניים נגד יחידים ומוסדות יהודיים. עבור רבים בקהילות היהודיות, זו כבר אינה רק כותרת חדשותית, אלא מציאות שמחלחלת אל תוך הבית. כל אלו יוצרים רצון לייצר אפשרות לביטחון, מקום שאפשר להגיע אליו אם המציאות תידרדר, וגם מקום שאפשר להשתייך אליו כבר עכשיו.

בכתבה שתתפרסם במוסף חגיגי של "נדל"ן היום" ב־20 במאי לקראת חג שבועות, נביא סיפורים שממחישים את השינוי הזה מקרוב: יזם יהודי מניו יורק שרכש דירה בתל אביב אחרי שחברו הותקף ברחוב; משפחה מפריז שקנתה דירה בירושלים אחרי שהילדים הפסיקו ללכת עם כיפה; בנקאי מלונדון ששדרג דירת נופש בהרצליה לנכס מגורים מלא; וקבוצות של משפחות מטורונטו, מלוס אנג׳לס ומניו ג׳רזי שרוכשות יחד דירות בישראל, מתוך רצון לבנות לא רק נכס, אלא קהילה.

מנוע התאוששות

מפת הביקושים של היהודים מחו"ל משתנה. אם בעבר תושבי חוץ התמקדו בעיקר בתל־אביב, ירושלים, נתניה ואשדוד, כיום נכנסו גם אשקלון, נתיבות, כרמי גת, קריית מלאכי ובית שמש לתמונה. "השיקולים השתנו: פחות יוקרה, יותר ביטחון. פחות סטטוס, יותר עוגן", מסביר אדם גנון, סמנכ"ל השיווק של קבוצת חי נחמיאס, שמכר לתושבי חוץ עשרות דירות באילת ובאשקלון.

ירושלים ותל אביב עדיין מובילות את הביקוש. יעקב סיסו, מייסד ושותף קרן יסודות, מספר כי "יהודים מכל העולם חוזרים לחפש את ירושלים, לא רק כהשקעה אלא כבית. לדירות היוקרה כמו גם לדירות הקטנות יותר בירושלים יש ביקוש רב אולם אני מזהה בעיה בדירות הביניים ששם יש מחסור". כתריאל זולטי, בעלים ומייסד קבוצת גלנור, חברה ירושלמית ותיקה, מוסיף: "מדינת ישראל נבנתה בצל אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים. וענף הנדל"ן והבנייה היה מאז ומתמיד מנוע ההתאוששות של המשק. אחרי כל מערכה קמנו, תכננו, בנינו, הרחבנו אופק והתחזקנו. דווקא עכשיו מתחדדת ההבנה שבית הוא ביטחון, ויציבות היא אחריות לאומית לישראלים וליהודי העולם".

גם תל אביב מושכת בעיקר תושבים חוזרים, שמבקשים לשלב בין נכס איכותי, שימוש עתידי וקשר רגשי לישראל. יוסי רייק, מנכ"ל ובעלים משותף של קבוצת רייק, מספר כי בפרויקט יהודה מכבי 17 נמכרה דירת 3 חדרים לישראלי המתגורר במיאמי בכ־4.6 מיליון שקל; בפרויקט שילה 5 נמכרה דירת 4 חדרים בכ־6.99 מיליון שקל לישראלי המתגורר בבוסטון. "ביטחון הקונים בשוק הנדל"ן הישראלי מתחדש, במיוחד בקרב אלו המתגוררים בחו"ל. מדובר בעסקאות שלוקח להן זמן להבשיל, אך הן ממחישות את חזרתם של הרוכשים לתל אביב וכל זאת מבלי שפרסמנו באופן ייעודי בחו"ל. הם חיפשו פרויקטים שיתאימו לצרכיהם ואולי גם לשימוש עצמי בעת שובם ארצה".

שינוי תפיסתי כלפי המדינה

לצד הביקוש, הכתבה תעסוק גם באתגרים המקשים על חלק מהרוכשים - התחזקות השקל, הריבית הגבוהה והפערים במחירים. כך, למשל, בדיקת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצביעה על כך שתושבי חוץ ועולים חדשים שילמו מחירים גבוהים משמעותית ממשקיעים מקומיים, תופעה שמעוררת בענף שאלות על פערי מידע, נגישות ואמון.

ובכל זאת, המגמה ברורה: רכישת דירה בישראל הפכה עבור חלק מיהודי העולם למשהו רחב בהרבה מעסקת נדל"ן. היא אינה מוחקת את החיים שנבנו מעבר לים אבל היא מוסיפה להם את האפשרות לביטחון, לבניית קשר לדור הבא ולתרגום זהות יהודית להחלטה מעשית. וזו אולי הציונות החדשה של התקופה: פחות כרזות גדולות ויותר החלטות שקטות. פחות סיסמאות ויותר חוזים, מפתחות, שכנים וקהילה. האנטישמיות של 2026 לא תמיד רועשת. לפעמים היא מתבטאת בשינוי קטן בהתנהגות, במבט, בהחלטה משפחתית שמתקבלת סביב שולחן המטבח. אבל התגובה אליה כבר ברורה: תנועה שקטה של אנשים, של משפחות ושל הון. ובמרכז התנועה הזו, ישראל חוזרת להיות מה שהייתה תמיד ברגעים כאלה: לא רק רעיון, לא רק סמל, אלא כתובת.

רום ריבק, סמנכ"ל אסטרטגיה ב-Sivan Group ומומחה למיתוג, מסביר: "בעולם המיתוג נהוג להבחין בין מותגים שנבנים 'מלמעלה' דרך קמפיינים, לבין כאלה שנוצרים 'מלמטה' מתוך מציאות וחוויות, וישראל של השנים האחרונות מתעצבת בדיוק דרך המסלול השני, זה שלא ניתן לתכנן מראש אך כוחו גדול יותר. העולם נחשף למדינה שספגה מכה קשה אך לא נשברה, שממשיכה לפעול גם תחת איום, והתוצאה היא שינוי תפיסתי: ישראל כבר אינה נתפסת רק כמעצמת חדשנות, אלא כמדינה עם חוסן ויכולת התאוששות. אל התהליך הזה מצטרף גם גל האנטישמיות בעולם, שמערער את תחושת הביטחון של יהודי התפוצות ומחזק את הקשר לישראל - לא כולם עולים, אך רבים רוכשים דירה, שהופכת להרבה יותר מנכס נדל"ני".

וכאן מתחדדת נקודה מרכזית: מותג חזק לא נמדד בכמה מכירים אותו, אלא בכמה סומכים עליו כדי לשים כסף על השולחן וישראל, מבלי שהתכוונה לכך, הצליחה להגיע בדיוק לנקודה הזו.

אדם גנון, סמנכ"ל השיווק בקבוצת חי נחמיאס: "השיקולים של יהודים מחו"ל השתנו - פחות יוקרה וסטטוס, יותר ביטחון, קהילה ועוגן משפחתי"

יעקב סיסו, מייסד ושותף בקרן יסודות: "יהודים מכל העולם חוזרים לחפש את ירושלים - לא רק כהשקעה, אלא כבית, בעיקר בדירות הקטנות בעיר"

כתריאל זולטי, בעלים ומייסד קבוצת גלנור: "דווקא עכשיו מתחדדת ההבנה שבית הוא ביטחון, ויציבות היא אחריות לאומית לישראלים וגם עבור יהודי העולם"

רום ריבק, סמנכ״ל אסטרטגיה ב־Sivan Group: "השינוי נובע מהמציאות וישראל של 2026 כבר אינה רק סמל אלא כתובת שמרגישים בטוחים לחזור אליה"