העיר שבה 28% מהתלמידים לא יודעים קרוא וכתוב
בתחילת השנה זעזע אביחי שטרן, ראש עיריית קרית שמונה, את הציבור כשחשף נתונים מתוך בדיקה שערך אגף החינוך של העירייה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בעיר: כיום, כ־28% מילדי קרית שמונה בכיתות א' עד ח' מתקשים בקרוא וכתוב.
הנתונים האלה נחשפו בתחילת השנה, עוד לפני המלחמה האחרונה עם איראן, שפגעה שוב בשגרת הלימודים של התלמידים וגרמה להפסד של 18 ימי לימודים. בנוסף חלק מהלימודים הושלמו בזום, מה שלא בדיוק מבטיח למידה מיטבית.
מיזם הקריאה שמפגיש את ילדי הצפון עם סופרים
בנוסף, חשוב לזכור שבקרית שמונה האזעקות עדיין נמשכות גם בימים אלה, בעקבות השיגורים הבלתי פוסקים מלבנון. כך שגם בימים האחרונים של שנת הלימודים, השגרה עדיין מופרת שוב ושוב, מותירה תחושה של הישארות מאחור, ומשאירה את הילדים בדריכות מתמדת לקראת האפשרות שהמלחמה תחזור.
על הרקע הזה יזם ארגון סאסא סטון תוכנית אוריינות בשם "לבנות עולם", שנפרסה על פני שנת הלימודים וליוותה תלמידים בכיתות ב' ו־ג' בבתי ספר שונים, בעיקר בצפון הארץ. במסגרת התוכנית פגשו הילדים סופרות וסופרים, שישבו וקראו איתם ספרים, וכך הפכו את חוויית הקריאה למפגש חי, אישי ומעורר השראה.
סופר הילדים רמי טל הצטרף לפרויקט ונסע לקרית שמונה כדי לפגוש את הילדים. טל התחיל את דרכו כמאייר, ובין היתר אייר ספרים בסדרת הילדים המפורסמת "כראמל" של הסופרת מאירה ברנע־גולדברג, עד שהפך בעצמו לסופר ילדים.
"התחושה להיות פה מעורבת", אומר טל. "מצד אחד יש הפסקת אש, מצד שני יש אש. זה מפחיד קצת. אבל זה מרגש להיות כאן ולפגוש את הילדים והילדות ולשוחח איתם. זה חשוב. אני יודע מה זה להיות ילד, היצירה שלי נובעת מזה, וזה דבר מורכב במיוחד בישראל".
ההנאה של הילדים, שנפגשים עם טל ומתחילים לצייר ולקרוא איתו, ניכרת לעין. היא מעלה את השאלה על השנה החולפת והמבוזבזת בבתי הספר: מה יכולים המורים וההורים לעשות בתוך המציאות הקשה, ואיך אפשר להמשיך לתמוך ולעזור לילדים שנאלצים להתמודד עם החיים בקרית שמונה בצורה שונה מיתר הילדים בארץ.
"אנחנו חיים בקרית שמונה לא כי אנחנו מסכנים שנקלעו לסיטואציה וגרים בפריפריה. אנחנו חיים פה מתוך בחירה". לדניאל כהן, תושבת קרית שמונה ואם לשלושה ילדים, חשוב מאוד להדגיש את זה. הילדים שלה הגיעו למפגש עם טל, והיא שמחה שהם זוכים לחוות חוויות רגילות של ילדים. "אבל יש ימים של שאלות: למה זה מה שהילדים שלי צריכים לעבור? למה אנחנו כמבוגרים צריכים לעבור את זה?", היא מוסיפה.
מור מרציאנו, תושבת קרית שמונה ואם לשלושה ילדים, מדגישה שההתמודדות היא לא רק עם צמצום פערים, אלא על איך לאפשר לילדים מרחב רגשי ללמידה וגדילה: "הרבה מהילדים לא פנויים ללמידה. לימודים זה משהו שאפשר לצמצם בו פערים, אבל צריכים להיות פנויים מבחינה רגשית".
בתוך המציאות הבלתי אפשרית הזו, מרציאנו התרגשה לראות איך מפגש אחד הצליח לפתוח בפני הילד שלה אפשרות חדשה: "הילד שלי אמר לי ואוו, אולי אני יכול להיות סופר".
בבתי הספר עצמם מבינים שהפערים הלימודיים הם רק חלק מהתמונה. לצד הקריאה והכתיבה, הצוותים פוגשים ילדים שמבקשים ביטחון, שייכות ותחושה שהחיים שלהם לא הצטמצמו רק למצב חירום. הדבר נכון בכל הארץ, ובמיוחד בעיר כמו קרית שמונה.
"שיעור לחיים עצמם"
"לפעמים אני מזהה את הפערים", אומר טל, שמסתובב בבתי ספר שונים בארץ ופוגש ילדים שקוראים את הספרים שלו ואוהבים את האיורים. "לכן עוד יותר יש ערך גדול ליצירה. אני שמח לראות שהילדים והילדות נהנים מהקריאה ונהנים לאייר ולומדים מזה".
בעיני אנשי התוכנית, אין ספק שהקריאה היא לא רק כלי לימודי. היא דרך לבנות מחדש תחושת מסוגלות אצל ילדים שהשגרה שלהם התפרקה פעם אחר פעם. עמר גבעתי, מנכ"ל סאסא סטון, שהגיע לקרית שמונה לראות את הפרויקט, מסכם: "כשילד מסיים ספר הוא מקבל תחושת הצלחה ומסוגלות. החוויה הזו בעצם מושלכת לא רק על שיעורי הקריאה, אלא היא שיעור לחיים עצמם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
