ערן נבון

כתב במגזין "שישבת" ובמוסף "ישראל השבוע". מתמחה בסיפורי חברה, צבא, ספורט ובעיקר - בסיפורים אנושיים מרגשים ונוגעים.
כותב ב"ישראל היום" משנת 2009. בעבר כיהן ב"ידיעות אחרונות" ככתב פלילים, ככתב באזור חיפה וחדרה במשך 15 שנים, וככתב במוסף "7 ימים" ובמוספים נוספים בעיתון.
בעל תואר ראשון במדעי הרוח. מרצה באקדמיה מאז שנת 2010. מעביר את הקורס "כתיבה ועריכה בעיתונאות" באוניברסיטת בר אילן זה 13 שנה.

הכתבות של ערן נבון

"הפועל תל אביב? קשה להזדהות איתה, אין לנו מכנה משותף"

מתן נאור, סמל של האדומים ותזונאי קליני כיום, מתקשה לזהות את המועדון לאור השינויים שעבר • בראיון ל"ישראל היום" הוא מספר על העדפתו לקבוצה עם צביון ישראלי על חשבון הצלחות באירופה, ומודה שהיה "עוף מוזר": "נסעתי באמצע הקריירה לטיול בדרום אמריקה, ובאותה עונה חזרתי לעירוני נהריה"

בבור בקריה צעקו "יש!": הצעד שבזכותו חוסל רמטכ"ל חיזבאללה

ההכנות המפרכות, ההזדמנות הפתאומית, הדקות מורטות העצבים באוויר, והחימוש שהוטל בדיוק של חוט השערה • אחרי חיסול רמטכ"ל חיזבאללה טבטבאי: האנשים מאחורי הקלעים חוזרים לרגעים הדרמטיים בתא הסיכול • מבצע "בלאק פריידי", דקה אחרי דקה

"מכבי נתניה לא נתנו לי להיפגש עם קבוצה מצרפת, פחדו שיהרגו אותי בעיר"

בניגוד למכבי נתניה, שאותה הוביל בשנותיה הגדולות, כוכבו של עודד מכנס לא דעך גם 35 שנה אחרי שפרש: "מכירים אותי בכל הארץ" • מאוכזב שלא קיבל הזדמנות אמיתית בנבחרת: "רק כשהבן של המאמן דוביד שווייצר היה חולה, נכנסתי" • וחלם לשווא שילדיו יילכו בעקבותיו: "זה לא עזר לי, אבל אני גאה בהם"

"אני צועק ומקלל במשחקים של מכבי תל אביב"

חיים רביבו לא אופטימי לגבי העתיד של נבחרת ישראל: "אנחנו בדרגה מאוד נמוכה" • חי את הכדורגל מחדש דרך הקריירה של הבן רוי: "אני גאה בו לא רק על מה שהוא עושה על הדשא" • ומסביר למה פרש בגיל מוקדם יחסית: "האהבה למשחק ירדה וסדרי העדיפויות השתנו"

הקצינים הבכירים שסגרו מעגל: "ראינו את הארון של גולדין, וידענו שעשינו את זה"

הם היו מפקדים צעירים בגבעתי, כשחברם הטוב והלוחם המהולל, נפל בשבי • ב-11 השנים שעברו, דמותו ליוותה אותם בכל צעד, ככל שהתקדמו בסולם הדרגות • אחרי שהובא לקבורה, גם בזכות משימות שביצעו בעומק האויב, לצד ההקלה צפה תחושת פספוס: "אם היה בחיים, הוא היה מג"ד עכשיו"

אלבום שירים ומפלגת ימין: החיים החדשים של "המחסל" אבנר הררי

את התא הקטן מחליף חדר מרווח ולא נעול, במקום גדר תיל יש דשא ירוק וספסלי פיקניק, ו"המחסל מספר 1" מוגדר "אסיר בשיקום" • אחרי 50 שנה במצטבר מאחורי הסורגים, אבנר הררי משיק קריירה כזמר, וחולם להשתתף ב"האח הגדול" ולהיכנס לפוליטיקה • האזינו להקלטות הבלעדיות מהכלא

"הרגשתי שאני מקיא מכדורגל, אבל לא יכול לפספס משחק של בית"ר ירושלים"

אורי מלמיליאן לא מפספס משחק של בית"ר ירושלים ("זה בנשמה שלי") ומאמין שהיא יכולה לזכות באליפות • אבל כר הדשא לא חסר לו ("זה לא מכעס") והוא נהנה מהשקט, הרחק מאור הזרקורים: "לפעמים אני שוכח שהייתי שחקן, התקדמתי הלאה" • מדור חדש ב"ישראל היום"

שכלו את אחיהם בקרב - וחזרו להילחם אחרי האבל: "אחי לא יחזור - אבל לא יכולתי לומר לא"

הם נלחמו יחד באותה פלוגת מילואים • שניים מהם, אליסף פרץ ויונתן סלוטקי, איבדו שני אחים • והשלישי, נבו הר אבן, איבד אח • ב־7 באוקטובר נקראו, חזרו למשפחותיהם, ולמרות הכול - חזרו להילחם • "אחיי נפלו כדי להגן על עם ישראל וארץ ישראל, ברור שאמשיך את דרכם", אומר יונתן

רז הרשקו ובת זוגה נחשפות: "היו תגובות חשוכות כמו 'מה, זה גבר?'"

בצד אחד של הזירה: ג'ודוקא שהתגברה על משבר והביאה מדליית כסף מפריז • בצד השני: כוכבת עולה שזכתה בארד באליפות אירופה • בתווך: זוגיות פורחת • רז הרשקו וגאיה בר אור התאהבו בזמן אימון, ובראיון זוגי ראשון מסמנות מטרות בג'ודו וגם בחיים ("יש מחשבה להקים משפחה")

ניצנים נראו בארץ: ההפתעות המשמחות שפותחות את תשפ"ו

גן הילדים שנפתח על הגבול אחרי 13 שנות דממה, היקב שספג טיל וחזר לחיים מההריסות, גרעין הנח"ל שעוזר לשקם את הקיבוץ שנחרב, בית הקפה החברתי שמקבל שוב אורחים, וכפר הנוער שנולד לטפח דור של מנהיגים בדואים • לכבוד החג: סיפורי התחלות מרגשות - דווקא עכשיו, ואף על פי כן

"לפעמים אני חושב, איך דווקא אנחנו המשפחה היחידה בצה"ל שזה קרה לה"

סמ"ר אגם נעים ז"ל, החיילת היחידה שנפלה במלחמה בעזה, היתה ותישאר בת 20 • שנה למותה, משפחתה נאבקת למצוא נחמה: "אמרו שתהיה מנתחת מוח, חשבתי שעוד ישמעו עליה. לא דמיינתי באילו נסיבות זה יקרה" • הסיפור קורע הלב, והשיר היפהפה שאחותה שרה לזכרה - ונחשף כאן לראשונה

"המשכתי לתפקד עם כדור בראש": הלוחמים שניצחו את הפציעה הקשה

כשהם יושבים יחד, הם לא מדברים על מה שנקטע - אלא על מה שנולד • פרוטזות מחליפות רגליים, אבל לא את הצחוק. צלקות מכסות עור, אבל לא את החלומות • וכולם מעידים: הרגע שבו הבינו שהחיים השתנו היה רק ההתחלה • פרויקט צילומים מיוחד: שבעה לוחמים מספרים איך קמים מחדש

"מקצועיות, אנושיות ואצילות נפש במיטבן": הכירורג שהציל לוחמים בעזה מחליט לתרום כליה

אחרי שהשתיל עשרות כליות והציל חיי לוחמים, החליט ד"ר א', מנתח בכיר בביה"ח השרון, "לתת לאחרים מעצמי בתרומת כליה" • בקרוב הוא יקפוץ משירות המילואים היישר לשולחן הניתוחים, הפעם כמנותח: "אם בכך אציל אדם מטיפולי הדיאליזה, אתמלא סיפוק גדול"

הטרגדיה של משפחת קוץ גובה חיים הרבה אחרי 7.10

בני מכפר עזה ספג ב־7 באוקטובר מכה אכזרית - בנו אביב, אשתו ליבנת וילדיהם רותם, יונתן ויפתח נרצחו בדם קר כשהם חבוקים בממ"ד ביתם • ולאחרונה גם תמר, רעייתו, שלא יכלה לשאת עוד את הכאב, הלכה לעולמה • עכשיו, בראיון גלוי לב, הוא מדבר על האובדן ("כל זיכרון הוא גם סכין שדוקרת") ועל הכעס שעדיין מבעבע ("אנשי היישובים לא נחשפו לאפשרות של פלישה ענקית, הופקרנו"), וגם על המקום שבו הוא מוצא נחמה: "המשמעות שלי היום היא להיות עם המשפחה, עם שתי הבנות שלי, עם נכדיי האהובים"

"הפך לסמל המלחמה": הלוחם שאיבד את רגלו וטיפס על הקילימנג'רו התחתן

שבר את הכוס עם הפרוטזה: בוריס שטונדה, ששרד את הפציעה הקשה מעזה כנגד כל הסיכויים נישא לבחירת ליבו אנה • לפני כחצי שנה התפרסם כשהפך לישראלי הראשון עם קטיעה מעל הברך שכבש את פסגת ההר הגבוה באפריקה • חברים, פצועי המלחמה והאורחים באירוע העידו: "מהווה לכולנו השראה"

"עד שכולם יחזרו הביתה": הפעילים שמקדישים את חייהם לשמירת החטופים בתודעה

כבר כמעט שנתיים - בגשם, בחמסין, ברוחות העזות ובשמש הקופחת - הם עומדים בצמתים, מניפים את תמונות החטופים, זועקים לשחרור של כולם • הדבר שהם הכי רוצים בעולם זה שלא יהיה בהם צורך: "זו המשימה הכי חשובה שעמדה בפנינו כעם מאז קום המדינה" • "אני עושה את המשהו הקטן שלי, אבל ביחד, עם הפעילים הרבים שלנו, אנחנו יוצרים תנועה מאוד גדולה"

מוטי חשב שבנו נרצח בנובה. ואז צה"ל דפק בדלת ועולמו שוב התהפך

עד לפני חודש וחצי האמין מוטי ביטון שבנו, סמ"ר נדב ביטון ז"ל, נרצח במסיבה מאש מחבלי חמאס • אלא שאז קיבל בשורה מטלטלת, שנחשפת כאן לראשונה: נדב נורה בשוגג בידי כוחות צה"ל • עכשיו הוא מספר מה קרה במפגש הטעון עם החייל שירה: "אני יודע שהוא סובל מאוד" • צפו

"זו זכות שאין לוותר עליה": הסבתא שנלחמת בעזה מספרת איך נראת המלחמה מהכוונת שלה

שנה וחצי טיפלה גלי שרון בפצועי מלחמה שהגיעו לבית החולים שבו היא עובדת • לפני כחצי שנה, בגיל 49, השאירה בבית חמישה ילדים ושלושה נכדים, והחליטה להתגייס לצה"ל • היא עשתה טירונות, נשלחה לסייע ללוחמים בחאן יונס וברפיח, השלימה 42 ימי מילואים תחת אש - ובספטמבר תגויס שוב, הפעם לצד אחד מבניה