קשה למצוא סיבה שלא לשלוח אתכם, ובהקדם האפשרי, לסגור פינה סתווית עם האפריטיבו החדש, המשתלם להפליא וגם הטעים, של ביז'ו, בר ההנד-רולים האינטימי של אייל שני, קבוצת התדר ומותג המשקאות מייזון פרייה בתל אביב.
המקום נפתח אמנם ביוני האחרון וכבר הספיק לבסס את עצמו כיעד מבוקש בקרב בלייני האזור, אבל מאז עבר כמה ליטושים ושיפורים. הבולט שבהם הוא מינויו של השף גיא קאירי, שהידק את התפריט לכ-15 מנות בלבד.
גולת הכותרת היא קולקציית ההנד-רולים: רולים שמנמנים של סושי, המגולגלים בתוך אצה גדולה ואינם נחתכים לפרוסות. במקום להשתמש בצ'ופסטיקס, פשוט אוחזים בהם ביד ונוגסים עד שהם נגמרים. והם נגמרים מהר.
ארבעה רולים, יין חופשי וחשבון מפתיע
מטרת הביקור הנוכחי שלנו בביז'ו הייתה לבדוק את האפריטיבו המסקרן שהושק במקום לאחרונה. במסגרת הדיל תקבלו ארבעה הנד-רולים לבחירה, בכפוף לכמה מגבלות, ויין חופשי, אדום, לבן או רוזה, שנמזג מברזים לקראפים מעוצבים. המחיר לכל התענוג הזה הוא 80 שקלים בלבד.
לשם השוואה, רול בודד מחוץ לשעות האפריטיבו עולה בין 34 ל-46 שקלים, עוד לפני שהזמנתם יין. במילים אחרות, מדובר בדיל שחובבי סושי בהחלט לא ירצו לפספס.
האפריטיבו מוצע מדי יום, כולל שבת, בין 17:00 ל-19:00. עכשיו נשאר רק למצוא מקום. ולא רק מקום ישיבה, אלא גם חנייה. עבודות הרכבת הקלה יוצרות עומסים באזור, ומקטע אלנבי הסמוך חסום לחלוטין לתנועה. לא כיף.
ההצעה שלנו: קחו את הקו האדום של הרכבת הקלה, רדו בתחנת אלנבי ולכו כשבע דקות ברגל. עדיף על פני תפילה למציאת מקום בחניון, שלא בהכרח יהיה קרוב יותר למסעדה.
יש דיל, אבל יש גם כוכביות
מיד לאחר שתתיישבו תקבלו תפריט קטן, שבו תתבקשו לסמן את ארבעת ההנד-רולים שאתם חושקים בהם. כאן מגיעה המגבלה העיקרית: במסגרת הדיל אי אפשר להזמין יותר מרול אחד עם טונה. וחבל, כי הטונה היא מהדברים הכי שווים כאן.
בנוסף, התפריט משתנה בהתאם לדגה הטרייה ולתוצרת החקלאית הזמינה, כך שלא בטוח שכל הרולים שפנטזתם עליהם מראש אכן יוצעו באותו יום. ייתכן גם שתקבלו אותם בגרסה מעט שונה, כפי שקרה לנו. שתי הכוכביות האלה לא אמורות לפגוע בהנאה, אבל כדאי להכיר אותן לפני שמגיעים.
לא צריך צ'ופסטיקס
הרולים עצמם אינם גדולים במיוחד, אבל גם לא מיניאטוריים. הם תפוחים, דחוסים ומגיעים בגודל אחיד וסביר. למרות המחיר המשתלם, לא נראה שחסכו כאן בחומרי גלם, וארבעה רולים בהחלט יכולים להשביע סועד ממוצע.
פתחנו ברול צמחוני בשם "מטיל חציל", שעליו המליץ הצוות. חציל הוא כנראה לא המרכיב הראשון שעולה בראש כשחושבים על סושי, ונימנע ברשותכם מהלצה בסגנון "סביח יפני עטוף באצה, איפה העמבה והביצה?". אבל האמת היא שהיה ממש טוב.
מכיוון שזה היה הרול הראשון שטעמנו, התרשמנו במיוחד מהטריות ומהפריכות של האצה ושל חומרי הגלם בכלל, איכויות שבאו לידי ביטוי לאורך הארוחה כולה. פיסת החציל הנדיבה, כלומר ה"מטיל", האורז וטעמו העז של הווסאבי השתלבו היטב וסיפקו את הסחורה, למרות הסקפטיות הראשונית.
גם ה-Veggie רול, הרול הצמחוני השני שהזמנו, שעוטר בתפרחת ירוקה משעשעת, התגלה כמוצלח. אלא שכמות הווסאבי בו לא הייתה אחידה: ביס אחד היה נטול לחלוטין מהמשחה הירוקה והחריפה, ובנגיסה אחרת קיבלנו בעיקר ווסאבי. מזל שבקבוק מים היה בהישג יד. בכלל, נראה שבביז'ו אוהבים מאוד ווסאבי. גם אנחנו אוהבים ווסאבי, אבל לא עד כדי כך שאנחנו יונקים אותו מהשפופרת.
רול הספייסי טורו טונה בלו-פין ורול טרטר הסלמון היו מצוינים: מתובלים היטב, עסיסיים ומאוזנים. בהתחשב במחיר הכולל, קשה לבקש יותר. שניהם חוסלו במהירות שיא.
המנה הכי טובה בכלל לא הייתה רול
מלבד ההנד-רולים, ביז'ו מגישה גם כמה מנות בקעריות. הן אינן כלולות באפריטיבו, כך שתצטרכו לשלם עליהן בנפרד, אבל לפחות שתיים מהן בהחלט מצדיקות את התוספת.
סלט האצות ואטריות הסובה (46 שקלים) היה מרענן מאוד, עם חמיצות נעימה ומדויקת. ואילו דונבורי, קערת אורז חם עם תוספות, של דג פלמידה במיסו (62 שקלים), התגלה כמנה הטובה ביותר בארוחה כולה. וזאת בלי להמעיט בערכם של הרולים.
נתח הדג הצלוי אמנם לא היה גדול, וייתכן שהמחיר מעט גבוה ביחס לכמות שמקבלים. אל תצפו לשבוע מקערית אחת. אבל הדג היה מעולה, והמנה גם פוטוגנית במיוחד: פרוסות צנון אבטיח פריכות ותערובת שומשום שדרגו גם את המראה וגם את הטעם. והיה נחמד, לשם שינוי, לאכול גם אורז חם.
אגב, בתפריט תוארה המנה כ"לוקוס במיסו", אבל באותו יום לא היה לוקוס, או שהוא פשוט נגמר, אנחנו לא בטוחים, ולכן הוחלף בפלמידה. זו דוגמה טובה לגמישות של התפריט, אז פשוט תזרמו. בביקור הבא כבר סימנו לעצמנו שתי מטרות נוספות: קערית הכרובית וסלט המלפפונים.
סויה סאנדיי
לקינוח התלבטנו בין שתי האפשרויות האחרונות בתפריט, כל אחת במחיר 38 שקלים: מעין סאנדיי גלידת וניל, שמיוצרת בקסטה הסמוכה של אייל שני, ופודינג אורז. בסוף הפסקנו להתלבט והזמנו את שתיהן.
הסאנדיי היה שיחוק עולמי. גלידת הווניל הקרמית לוותה בשומשום, בקרם קרמל מלוח ובעוד מרכיב "סודי", לדברי הצוות, שהעניק לקינוח טעם אסייתי מסוים. אנחנו חושדים שבסיפור מעורבת סויה ששולבה ברוטב, אבל אישור רשמי לחשד הזה לא הצלחנו לקבל. כך או כך, מדובר בקינוח שחובה לנסות.
פודינג האורז, לעומתו, היה מוצלח הרבה פחות. למעשה, זו הייתה המנה היחידה בארוחה שלא הצליחה לעורר אצלנו התלהבות, אפילו לא מתונה.
הדיל שמצדיק את הדרך
אבל אל תיתנו לפודינג אורז מאכזב למנוע מכם להגיע לאפריטיבו החדש של ביז'ו. זה ככל הנראה אחד הדילים האסייתיים המשתלמים ביותר בעיר, כזה שהיה מצדיק ביקור גם בלי היין החופשי, שהוא בונוס ממש לא מבוטל. ההגעה אמנם אינה פשוטה למי שמגיעים מרחוק, אבל ההתעקשות משתלמת. ליטרלי.
ביז'ו, מתחם הר סיני, אלנבי 108, תל אביב
האפריטיבו מדי יום, כולל שבת, 17:00–19:00. ארבעה הנד-רולים ויין חופשי ב-80 שקלים.
