"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
קרובם של הנעדרות בווינה מלי וליאל שלחו הודעה בווצאפ המשפחתי ומאז נותק הקשר // כאן ב' קלמן וליברמן
"ההפתעה הייתה גדולה", הוא מספר. "ביום ראשון החלו להתפרסם התמונות של ליאל ומלי בקבוצות הוואטסאפ המקומיות ואנשים מהקבוצות שאלו אם מישהו ראה אותן. מהר מאוד זה עבר להודעה רשמית של הרשויות ומשרד החוץ שהן נעדרות. בהתחלה ציינו רק את שמה של מלי, ואחר כך פרסמו גם את תמונתה של ליאל. זה היה מאוד מוזר. מקרה של נעדרים מבוגרים ללא בעיות כלשהן הוא דבר יוצא דופן כאן. היה כאן לפני כחודש וחצי מקרה של אדם מבוגר עם דמנציה שהגיע בטעות למקום אחר, אבל שאנשים בריאים פשוט נעלמים בווינה – זה לא משהו שרואים. זה מדאיג".
צנעת הפרט מעכבת את המידע
אחד הדברים שמקשים במיוחד על מי שמנסים להבין מה עלה בגורלן, הוא המחסור בפרטים. "מה שהכי קשה זה שאין פרטים. שעוד לא הגענו או מצאנו היכן הן, ועוד לא הבנו את המניע להיעלמות. אחד הדברים שגורמים להיעדר מידע קשור גם לנהלים הפנימיים של אוסטריה, שנותנים כאן דגש על צנעת הפרט, והמידע משוחרר בצורה מבוקרת ומדורגת", מסביר הרב טימסית.
"מקרה של נעדרים מבוגרים ללא בעיות כלשהן הוא דבר יוצא דופן כאן",צילום: ללא
בתחילה, היעדר המידע הותיר מקום לדמיון, ובמצב שכזה המחשבות הולכות לכל הכיוונים. "ככל שהזמן עובר הדמיון עובד שעות נוספות והמחשבות הולכות לכיוונים לא טובים. יש גם מחשבה שאולי הן בכלל כבר לא כאן. סלובקיה והונגריה נמצאות במרחק של פחות משעה מווינה, סלובניה גם לא מאוד רחוקה, אי אפשר לדעת איפה הן".
החשש מאירוע ביטחוני
גם האפשרות שמדובר באירוע ביטחוני עולה בשיחות, כאשר החשש של ישראלים מפגיעה בהם בגלל זהותם לא נעלם גם במקרה הזה. "יש חשש שחטפו אותן וזה אירוע ביטחוני – הרי כל האופציות עולות. אבל זה לא מסתדר בראש. וינה היא עיר עם ביטחון אישי גבוה ופרטני. אצלנו עוברת ניידת כל הזמן, יש ביטחון.
"ההיעדרות הזאת נוגעת במרכז העצבים הרגיש של הישראלים. החשש מחטיפה או מפיגוע הוא חלק מההוויה של ישראלים, גם כשהם נמצאים במקום אחר בעולם. אבל בגלל שזה באוסטריה, ולאור הנסיבות, החשש עדיין קטן יותר ואנשים פחות מחברים את זה לביטחון הלאומי, ומבינים שאולי יש כאן במקרה הזה משהו שהוא מעבר לנושא הביטחוני. הדאגה היא דאגה, אבל אנחנו לא מזהים תופעה רחבה של פגיעה בתחושת הביטחון האישי של הישראלים שמגיעים לכאן".
בודקים מצלמות אבטחה
בקהילה היהודית ניסו בינתיים לבדוק כל קצה חוט אפשרי. בבית חב"ד, שמוכר היטב לתיירים יהודים וישראלים המגיעים לעיר, עברו על הרשימות ועל מצלמות האבטחה. "יש מי שאחראי על הארוחות והרישום. הן לא היו ברשימות. עברנו על מצלמות האבטחה ולא ראינו אותן. הן לא הזמינו אוכל ולא לקחו אוכל – למעשה לא ידוע על שום קשר איתן. לתייר יש כאן שתי אופציות עיקריות להשיג אוכל כשר: בית חב"ד או מסעדה כשרה ברובע הראשון. רוב האנשים בוחרים בחב"ד, אבל לפי מה שידוע לנו הן לא הזמינו אוכל גם מהמסעדה הכשרה. אנחנו מנסים לעזור ככל האפשר ומה שבית חב"ד יכול לעשות, הוא עושה. אבל בסוף מדובר במקרה מורכב שגופי משטרה וביון צריכים לטפל בו".
"ישראלים מוותרים על מוזיאונים כדי לעזור"
לצד חוסר האונים, הרב טימסית מתאר התגייסות רחבה ומרגשת. לדבריו, קבוצות וואטסאפ גדולות הופעלו, והציבור התבקש להיות עירני. "ולא רק בקבוצת הוואטסאפ הישראלית, שבה אנשים דרוכים יותר, אלא גם בקבוצות המקומיות. אנחנו רואים שיהודי אוסטריה שכלל לא מכירים את מלי וליאל ממש דואגים. הם מבצעים פעולות כדי למצוא את הנעדרות וממש לקחו את הנושא לליבם. בעלי עסקים בעיר בודקים את מצלמות האבטחה, משתפים מידע, שואלים לקוחות אם הם ראו אותן. יהודים אוסטרים רבים בודקים באופן פרטני כיצד הם יכולים לסייע באיתור ליאל ומלי.
"הן לא היו ברשימות. עברנו על מצלמות האבטחה ולא ראינו אותן". הרב טימסית,
"יש כאן ישראלים שבאו לטיול, ומרכז הטיול שלהם הפך להתגייסות למצוא אותן. הם ממש עולים מולנו ושואלים כיצד אפשר לעזור. הם מעדיפים לראות כיצד אפשר לסייע במציאתן מאשר ללכת למוזיאונים ולפעילויות אחרות. זה מאוד מרגש. בסוף, עם ישראל הוא גוף אחד – כשיד אחת הולכת לאיבוד, הגוף פועל יחד למצוא אותה. אנחנו מקווים מאוד לבשורות טובות, שימצאו אותן בהקדם ובשלום, וקוראים למי שלא נמצא כאן לחשוב עליהן בצורה טובה, אולי לקרוא פרק תהילים, ולקוות יחד שהמקרה הזה יסתיים בטוב. מחשבה יוצרת מציאות, ואנחנו מקווים שהן ימצאו בקרוב".
מניית בנק ירושלים רושמת היום (חמישי) ירידות שערים חדות בבורסה, לאחר שהתברר כי אחת הנעדרות בפרשת ההיעלמות המסתורית בווינה שבאוסטריה היא עובדת הבנק.
חשיפת הקשר הישיר של עובדת המוסד הפיננסי לפרשה, עוררו דאגה רבה בקרב משקיעים בשוק ההון מחשש להשלכות אפשריות, והובילו לצניחה בערך המניה.
גורמים בבנק טוענים כי אין קשר למניית הבנק ולכך שאחת הנעדרות עובדת בבנק. "אנו מבינים שאירוע כזה מעורר חששות וחוסר ודאות. יודגש, כי למעט העובדה שמדובר בעובדת הבנק, לא נמצא כל קשר בין האירוע לבנק" אומרים.
על האירוע מוטל צו איסור פרסום. כמו כן, אסור להעביר כל מידע בנושא לכל גורם שהוא.
בעקבות החששות והתנודות החדות במסחר, מיהרו בבנק ירושלים לבצע הבוקר בדיקת פנים דחופה והוציאו הודעת הבהרה רשמית, שמטרתה לשלול פגיעה כלכלית בלקוחות או בנכסי הבנק.
מבנק ירושלים נמסר בתגובה:"בהמשך לבדיקה שבוצעה, לא נמצא כל ממצא המעיד על פעולות חריגות כלשהן בכספי הבנק או בנכסיו".
מלי וליאל יהלומי מנותקות קשר מאז ערב יום שישי, 7 באוגוסט. ניתוק הקשר חריג לחלוטין. לאורך הנסיעה הן שמרו על קשר עם המשפחה, שיתפו תמונות וחוויות, ואז נותק עמן הקשר.
משה יהלומי, אחיה של מלי, אמר ל"היום": "הנסיעה הייתה מתנה של ליאל למלי לרגל יום הולדתה החמישים, שהיא חגגה ביום חמישי האחרון. מלי עובדת כמנהלת בבנק ירושלים, ליאל באה ממשפחתה דתייה (אחותי דתייה) ועובדת בחברת הריהוט עץ מלא".
יהלומי הוסיף עוד: "משרד החוץ והמשטרה מלווים אותנו ומעדכנים אותנו באמצעות אנשים ספציפיים, גם עיריית מודעין עושה מאמצעים רבים לעזור בכל תחום ונמצאת בקשר ישיר עם המשפחה דרך ריבי מנהלת לשכת ראש העיר, ברמת המשפחה צירפנו את חברת מגן לעזור בחקירה עם אנשים שיש לה בשטח".
ג'יימי קראגר, כוכב העבר של ליברפול וכיום אחד הפרשנים המוערכים באנגליה, הודה שהיה בהלם כששמע שמוחמד סלאח חתם בטרבזונספור הטורקית, מהעיר הנמצאת בצפון המדינה.
"לא חשבתי שהוא יעבור לליגה הסעודית, כי הוא טוב מדי בשביל זה. הערכתי שאחרי ליברפול הוא ישחק באיטליה, ביובנטוס או מילאן. הליגה הטורקית? היא מרגישה לי רמה נמוכה מדי עבורו. חשבתי שסלאח ירצה לשחק במועדון יוקרתי באמת".
אוהדי טרבזונספור לא נעלבו יותר מדי. הם לא מפסיקים לחגוג את הצטרפותו של אחד הכוכבים הגדולים בעולם בקבוצה שלהם, שרואה עצמה כעת מועמדת לאליפות בליגה שתפתח בסוף השבוע.
קבלת הפנים של טרבזונספור למוחמד סלאח| beIN SPORTS Türkiye
וזה קצת מזכיר את מה שקרה לאוהדי גלאטסראיי לפני שנתיים, כאשר ויקטור אוסימן הניגרי, אחד החלוצים הטובים בעולם, ויתר על ההצעה של צ'לסי והחליט לחתום במועדון הפאר של איסטנבול אחרי תקופה מוצלחת בנאפולי. גם בטורקיה ההצלחה של אוסימן הייתה אדירה: שתי אליפויות בשנתיים, הצלחות באירופה ו-59 שערים ב-74 משחקים. בטרבזונספור מקווים להצלחה דומה של הכוכב המצרי.
סלאח ואוסימן הם רק שניים משורה ארוכה של שחקנים מהשורה הראשונה בעולם שהצטרפו בשנים האחרונות לליגה הטורקית. סלאח אומנם הגיע בהעברה חופשית אבל על אוסימן גלאטסראי שילמה לנאפולי 75 מיליון יורו.
עד שנסגרה לפני מספר ימים עיסקת ההעברה של יאן דיומנדה מלייפציג לריאל מדריד (140 מיליון יורו), ההעברה של אוסימן הייתה השמינית הכי יקרה מאז קיץ 2025 בכדורגל העולמי – כאשר כל שבע העסקאות היקרות יותר היו של קבוצות מהפרמייר ליג!
למעשה בקיץ 2025 הליגה הטורקית הייתה מדורגת במקום השלישי בעולם בהוצאות נטו על רכש שחקנים (רכישות מינוס מכירות), עם כ-180 מיליון יורו, לפני הליגות של איטליה, ספרד וגרמניה. לפניה ניצבו רק הליגות הבזבזניות של אנגליה וסעודיה.
גם הקיץ לא שקט בטורקיה, כי חוץ מההגעה של סלאח לטרבזונספור בשיקטאש צירפה את אחד מכוכבי ארסנל, האלופה האנגלית, כשרכשה את הכוכב הבלגי לאנדרו טרוסאר ב-18 מיליון יורו. אליו הצטרף דושאן ולאחוביץ' הסרבי, שסיים את החוזה ביובנטוס וירוויח 10 מיליון יורו נטו לעונה, וכ-40 מיליון בשלוש שנים, כולל דמי חתימה.
וביום רביעי נסגרה סופית עיסקת ההעברה של מלך שערי נבחרת בלגיה בכל הזמנים, החלוץ רומלו לוקאקו, שחתם בפנרבחצ'ה. נאפולי תקבל עבורו 6 מיליון יורו והוא ירוויח כ-10 מיליון יורו נטו לשנה.
וכנראה שזה לא יסתיים שם, כי רפאל לאאו עשוי לעזוב את מילאן ולהצטרף לגלאטסראיי, ויש עוד כוכבים שעשויים להגיע לטורקיה עד סיום חלון ההעברות.
רומלו לוקאקו. ההחתמה הגדולה האחרונה?,צילום: AFP
אז מה קרה פתאום שארבע הגדולות של טורקיה – גלאטסראעי, פנרבחצ'ה ובשיקטאש (מאיסטנבול) וטרבזונספור – החליטו להוציא עשרות מיליונים על שחקני רכש, ולא פחות, על חוזי עתק?
מדובר לפני הכל בתחרות אישית, שיש בה הרבה מאוד אגו והרבה מאוד כסף, בין ראשי המועדונים הללו. אומנם הנשיאים הם לא בעלים ישירים ולכאורה מדובר במועדוני אוהדים, אבל במציאות אותם נשיאים "כבדים" מזרימים את הכספים בדרכים שונות ומשונות.
הנשיא ארדואן מושך בחוטים
בטרבזונספור זהו ארטוגרול דוגאן, איש עסקים מצליח מתחומי האנרגיה והתשתיות. הנשיא של בשיקטאש הוא סרדאר אדאלי, מולטי-מיליונר מתחום הבנייה והמלונאות. האיש החזק בגלאטסראיי הוא דורסון אוזבק, איל נדל"ן ומלונאות, ופנרבחצ'ה מנוהלת מזה שנים ע"י משפחת קוץ'. המיליארדר עלי קוץ' הוא אחד האנשים העשירים בטורקיה.
מי שמושך בחוטים מאחורי הקלעים הוא נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שיש לו יש אינטרס פוליטי וחברתי מובהק בהגעת כוכבי העל לליגה הטורקית. ארדואן, כדורגלן עבר בעצמו, מבין היטב את כוחו של הכדורגל כמכשיר לשליטה דמוגרפית, להסחת דעת ציבורית ולבניית תדמית בינלאומית.
השפעתו על הספורט במדינה כה עמוקה, עד שבתקשורת העולמית מוגדר הכדורגל הטורקי לעיתים כחלק מ"רשת פטרונות" פוליטית. ארדואן מעוניין בליגה חזקה שבה משחקים כוכבי על עולמיים, כדי שתתמודד על ההגמוניה במזרח התיכון מול הליגה הסעודית. ההגעה של סלאח מחזקת גם את כוחה של טורקיה בעולם המוסלמי והערבי.
טורקיה מתמודדת בשנים האחרונות עם אינפלציה קשה ומשבר כלכלי מתמשך. החתמת שחקנים נוצצים ושבירת שיאי רכש מספקות לאזרחים אסקפיזם טהור, מרימות את המורל הלאומי ומסיטות את כותרות העיתונים והרשתות החברתיות מבעיות יוקר המחיה אל עבר מגרשי הכדורגל.
נשיא טורקיה ארדואן. רואה בכדורגל כאמצעי שליטה פוליטי,צילום: EPA
ארדואן לא שכח שהאצטדיונים של שלוש הגדולות באיסטנבול היוו היסטורית מוקדי מחאה חילוניים וליברליים נגד שלטון מפלגתו, כמו סביב הפגנות הענק בפארק גזי ב-2013. כאשר הממשל מקל על הקבוצות מבחינה כלכלית, ומאפשר לנשיאי המועדונים להחתים שחקנים שגורמים לאוהדים להיות מרוצים, רמת התסכול והמחאה הפוליטית ביציעים יורדת באופן דרמטית.
ולא פחות חשוב, הנשיאים, שכולם מקורבים בצורה זו או אחרת למפלגתו של ארדואן, מרוויחים מכך בעקיפין בענק. בתמורה לכך שהם מזרימים הון, הממשלה מוחקת למועדונים חובות, דואגת לחסויות, מקלה ברגולציה, ומעניקה להם עדיפות במכרזי בנייה ממשלתיים ענקיים.
הטבות שמרגיעות את המחאה
נכון שהשכר של השחקנים בטורקיה הוא נטו, והמועדונים משלמים את המס, אבל מדובר ב-20 אחוזים בלבד, לעומת כמעט 50 אחוזים באנגליה, צרפת וגרמניה למשל. עוד הטבה שהעניק ארדואן למועדוני הכדורגל. וזה מה שמאפשר להם להציע משכורות עתק.
כך למשל מייסון גרינווד, כוכב מארסיי בעונה שעברה, עבר לפנרבחצ'ה והכפיל את שכרו. במארסיי הוא הרוויח 5.4 מיליון יורו לעונה. בפנר הוא מרוויח 8 מיליון כשכר בסיס ועד 3 מיליון נוספים כבונוסים.
הוא עדיין רחוק ממה מהשכר של אוסימן, כ-21 מיליון יורו בשנה לפני בונוסים, וסלאח, שירוויח 17 מיליון יורו נטו בעונה לפני בונוסים. בנוסף הוא יקבל 25 אחוזים ממכירת החולצות הנושאות את שמו, מה שגם יניב כמה מיליונים טובים בכל שנה.
העונה החדשה בטורקיה תפתח בסוף השבוע הקרוב, כשכל העיניים יהיו נשואות למשחק החוץ של טרבזונספור מול קאסימפאשה. אבל עם כל הכבוד לכוכב הגדול מוחמד סלאח והרעש העצום סביבו, הליגה הטורקית היא כבר מזמן ליגה של הרבה כוכבי על – ובעיקר הרבה מאוד כסף.
יוקר המחיהשינה מקצה לקצה את עולם אוכל הרחוב הישראלי. מה שהיה בעבר פתרון מהיר, נגיש ומשביע לארוחת צהריים הפך עבור רבים להוצאה שצריך לשקול היטב. כשהמחירים בדוכנים השונים מטפסים, ומחיר פיתה ממוצעת במרכז הארץ חוצה בקלות את רף 50 ואפילו 60 השקלים, תג מחיר של 35 שקלים בלבד כבר נראה כמעט כמו חזרה לימים אחרים.
אבלב"שיפודי חזי"באור יהודה מבהירים שלא מדובר בטעות, וגם לא בטריק שיווקי חולף. "אנחנו נלחמים ביוקר המחיה", אומרים מאחורי הדלפק. הגישה הזו מחזירה את אוכל הרחוב למקום שממנו הוא הגיע: אוכל פשוט, נדיב ומשביע, בלי גינונים מיותרים ובלי תמחור פרימיום שמכביד על הכיס.
אלא שהמחיר המפתיע הוא רק חלק מהסיפור. "שיפודי חזי" הוא ממש לא טרנד חולף. כבר כ-30 שנה שהמקום מאכיל את תושבי אור יהודה והסביבה, כשהסיפור שלו מתחיל הרבה לפני פיתתהשווארמהב-35 השקלים.
מחיר שכבר כמעט שכחנו שקיים,צילום: שימושאליק קצב / שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
איפה הקאץ'? אין!
הכול התחיל במתכון המשפחתי הסודי לקבב, שהביא איתו אבי המשפחה מעיראק. שלושה עשורים לאחר מכן, הדור השלישי כבר מנהל את המקום וממשיך לשמור על המסורת המשפחתית, על הטריות היומיומית ועל האווירה החמה שגורמת ללקוחות לחזור שוב ושוב.
וזה אולי מה שהופך את הסיפור של חזי למעניין כל כך: לצד המחיר האטרקטיבי והבאזז המחודש, מדובר במקום עם היסטוריה, שורשים ומסורת קולינרית שעוברת במשפחה.
35 שקל לפיתה ומה מקבלים בתמורה?
המחיר הוא ללא ספק הדבר הראשון שתופס את העין, אבל המבחן האמיתי הוא התמורה.
במקרה של "שיפודי חזי", המחיר הנגיש מגיע יחד עם מנה נדיבה ועמוסה בבשר. אין כאן תחושה של ניסיון לחסוך על חשבון הסועד או למלא את הפיתה בעיקר בסלטים כדי להוזיל עלויות. להפך, מדובר בפיתה שמגיעה עמוסה ומספקת בדיוק את מה שמצפים לקבל משווארמה טובה.
בעידן שבו המחיר הפך לחלק בלתי נפרד מהשיחה על אוכל רחוב, היכולת להגיש מנה נדיבה ב-35 שקלים היא כבר לא דבר מובן מאליו.
יוקר המחיה נשאר מחוץ לפיתה,צילום: אליק קצב / שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
לא רק המחיר: הקבב שמחזיק את השם
אם "שיפודי חזי" היו נשענים רק על שווארמה במחיר נמוך, ייתכן שהעניין סביב המקום היה דועך במהירות. אלא שהסיבה השנייה, ואולי המרכזית ביותר עבור חובבי הבשר הוותיקים, היא הקבב של המקום.
לאורך השנים הקבב של חזי זכה לשלל מחמאות ולחוג מעריצים משלו. קבב טוב לא צריך להתחכם עם מרכיבים יוצאי דופן. הוא נשען קודם כול על הבסיס בשר עסיסי, תיבול מאוזן שאינו משתלט על הטעם, מרקם רך ואוורירי וצלייה נכונה על הגריל.
החריכה מבחוץ מעניקה לקבב מעטפת שחומה ומלאת טעם, בעוד שבפנים נשמרת העסיסיות. זה בדיוק השילוב שהופך קבב טוב למנה שלא צריך להסביר עליה יותר מדי פשוט טועמים ומבינים. לא במקרה הפך הקבב לאחת המנות המזוהות ביותר עם "שיפודי חזי", ולסיבה בפני עצמה שבגללה חובבי בשר ממשיכים להמליץ על המקום.
הקבב שהתחיל הכול,צילום: אליק קצב / שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
המוסד הוותיק מאור יהודה חוזר למרכז השיח
אור יהודה אולי אינה היעד הראשון שעולה לראש כשחושבים על הטרנדים הקולינריים של המרכז, אבל בעיר פועלים לא מעט מוסדות מקומיים שהפכו עם השנים לחלק בלתי נפרד מנוף אוכל הרחוב. "שיפודי חזי" הוא בדיוק מסוג המקומות האלה עסק ותיק עם שורשים מקומיים, שלא נבנה סביב גימיק חולף או טרנד של רגע.
בשנתיים האחרונות המקום זוכה לחשיפה מחודשת, בעיקר בזכות קהילת "שווארמה מפה לאוזן – קהילת השווארמה של ישראל" וקבוצות אוכל נוספות ברשת. חברי הקהילה, שמחפשים באופן קבוע את הביס המשתלם והאיכותי הבא, מעלים שוב ושוב פוסטים, תמונות, דיונים והמלצות.
פוסט אחד על המחיר מוביל לדיון על הקבב, המלצה של סועד מעלה שאלות על המנה, ומשם השם "שיפודי חזי" חוזר שוב למרכז השיח.
בסופו של דבר, הסיפור של "שיפודי חזי" נשען על נוסחה פשוטה ואולי דווקא בגלל זה היא עובדת כל כך טוב. אוכל רחוב טוב, מנה נדיבה, מחיר הוגן ומסורת משפחתית של שלושה עשורים.
35 שקלים לפיתה שווארמה הם כבר לא מחיר מובן מאליו. בעולם שבו המחירים ממשיכים לעלות, מדובר בתג מחיר שמושך תשומת לב בפני עצמו. אבל כשהוא מגיע לצד קבב שמחזיק מוניטין של שנים, עסק משפחתי ותיק ומסורת שהחלה במתכון שהגיע מעיראק מתקבל סיפור הרבה יותר גדול מעוד פיתה במחיר משתלם.
הצל הכבדמהתרסקויות מטוסי הבואינג 737 MAXממשיך לרדוף את ענקית התעופה. חבר מושבעים פדרלי בשיקגו פסק השבוע כי בואינג תשלם פיצויים בסך 29 מיליון דולר למשפחתו של מייקל "מיק" ריאן, מהנדס אירי בן 39 שנהרג באסון טיסת אתיופיאן איירליינס במרץ 2019.
ריאן היה אחד מ-157 הנוסעים ואנשי הצוות שנספו בטיסה ET302, שהתרסקה שש דקות בלבד לאחר ההמראה מאדיס אבבה. את התביעה האזרחית הגישה אלמנתו, נאאיסה קונולי ריאן, ולזוג שני ילדים.
לפי הדיווחים, המשפחה דחתה הצעת פשרה חסויה מצד בואינג והתעקשה לנהל משפט פומבי מול חבר מושבעים, כדי לאלץ את החברה לקחת אחריות ציבורית. לדברי עורך דינה, היא ביקשה "אחריות וצדק מחבר מושבעים, ולא כסף ישירות מבואינג".
ריאן, יליד מחוז קלייר שבאירלנד, עבד בתוכנית המזון העולמית של האו"ם והקדיש את הקריירה שלו לסיוע הומניטרי. בין היתר פעל במהלך משבר האבולה בליבריה, סייע לפליטי רוהינגה, ומילא תפקידים באפגניסטן, סרי לנקה, נפאל ואתיופיה.
מייקל ריאן,צילום: רשתות חברתיות
התקלה שקרקעה את הצי העולמי
האסון באתיופיה היה השני בתוך פחות מחצי שנה שבו היה מעורב דגם ה-737 MAX, לאחר התרסקות טיסת ליון אייר באינדונזיה באוקטובר 2018, שבה נהרגו 189 בני אדם. החקירות הרשמיות בשני האירועים, שגבו יחד את חייהם של 346 בני אדם, קבעו כי כשל במערכת הייצוב האוטומטית (MCAS) גרם לחרטום המטוס לצלול שוב ושוב, מבלי שלטייסים הייתה יכולת להשתלט על התקלה.
הקרב המשפטי שנמשך עד היום
בואינג הודתה כי מערכת ה-MCAS תרמה לאסונות והתנצלה על מות הנוסעים, הודאה ששימשה קרקע לתביעות רבות. בעוד שרוב התיקים הסתיימו בהסכמי פשרה שקטים, חלק מהמשפחות בחרו ללכת עד הסוף. רק במאי האחרון פסק חבר מושבעים בשיקגו פיצויים בסך 49.5 מיליון דולר למשפחתה של סמיה סטומו, אמריקאית בת 24 שנספתה באותה הטיסה.
בעקבות שני האסונות קורקע צי מטוסי ה-737 MAX בעולם למשך כמעט שנתיים, ובמהלכן ביצעה בואינג עדכוני תוכנה ושינויים מבניים תחת פיקוח רשויות התעופה. המטוסים חזרו מאז לשירות באישור הרשויות ומשמשים חברות תעופה רבות, כולל בקווים לישראל, אך פסקי הדין החדשים מהווים תזכורת כואבת למחיר הבטיחות בתעופה האזרחית.
תאגיד השידור הישראליהודיע על לוח משדרים מיוחד ברדיו, בטלוויזיה ובדיגיטל המוקדש לזכרו של העיתונאי ומגיש החדשות אורן נהרי, שהלך לעולמו לאחר מאבק במחלת ה-ALS. השידורים המיוחדים יתפרסו לאורך כל סוף השבועבכאן 11, בכאן חדשות ברשת ב' ובפלטפורמות הדיגיטליות של התאגיד.
המחווה הרדיופונית תחל היום (חמישי) בשעות 14:00-16:00 בכאן חדשות ברשת ב', עם תוכנית מיוחדת בהגשת ערן סיקורל ואלון ולן בהשתתפות עמיתיו לדרך. בשבת בבוקר, בין 08:00 ל-10:00, תועבר בשידור נוסף תוכניתו האחרונה "שבת עם אורן נהרי", שבה נפרד מהמאזינים ימים ספורים לפני מותו.
אורן נהרי נפרד מהרדיו/כאן חדשות
משידורי זיכרון בטלוויזיה ועד מתחם ייעודי בדיגיטל
בטלוויזיה, כאן 11 תשדר הערב (חמישי) מיד לאחר "חדשות הלילה" את הפרק של התוכנית "פגישה" עם רוני קובן, שבו חשף נהרי לראשונה את דבר מחלתו וסיכם ארבעה עשורי קריירה. במוצאי שבת ישודר פרק הבכורה של סדרת התעודה "לנסקי", שבה משמש נהרי מרואיין מרכזי.
במקביל לשידורים החיים והמוקלטים, בכאן BOX, באתר ובאפליקציה של התאגיד הוקם מתחם דיגיטלי מיוחד לזכרו. המתחם יאגד כתבות, ראיונות ותוכניות מרכזיות שערך והגיש נהרי לאורך שנות פעילותו בערוץ הראשון ובכאן.
אורן נהרי,צילום: אריק סולטן
ההתמודדות עם המחלה וההודעה הדרמטית בשידור
נהרי הלך לעולמו לאחר שהתמודד בשנתיים האחרונות עם מחלת ניוון השרירים ALS. בשבת האחרונה עוד שידר את תוכניתו ברשת ב' והודיע למאזיניו על סיום דרכו המקצועית, לאחר שהמחלה פגעה ביכולת הדיבור והנשימה שלו.
בדברי פרידתו הדגיש כי הוא נפרד מהאולפן ומהמיקרופון בלבד, ופנה למאזינים בבקשה להמשיך להסתכל על העולם בעיניים פקוחות ולשאול שאלות. חשיפת מחלתו בתוכנית "פגישה" חודשים ספורים קודם לכן עוררה הד ציבורי נרחב בשל נכונותו לדבר על מצבו בגילוי לב.
אורן נהרי ב"פגישה" עם רוני קובן,צילום: כאן 11
תגובות במערכת הפוליטית ובתקשורת
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לו וציין כי פתח עבור הציבור חלון לעולם הרחב בכישרון, בסקרנות ובמקצוענות. הרצוג הוסיף כי קולו הייחודי יחסר מאוד בנוף התקשורתי הישראלי, וציין כי בירך אותו בשידורו האחרון.
קולגות ואנשי תקשורת רבים, בהם יעקב אחימאיר ואבי בניהו, העלו על נס את ידענותו המעמיקה, יושרו המקצועי ואומץ הלב שהפגין בהתמודדות עם מחלתו הקשה. נהרי נחשב לאחד מעורכי ופרשני חדשות החוץ הבולטים בישראל לאורך עשרות שנים.
באילוצי צנזורה הדהדה השבוע ידיעה עלמדינה באזור שהמליצה למדינה אחרת להגיע להסדר שלום עם ישראל כעת, ובעתיד - בעיתוי מתאים, לפתוח נגדה במלחמה. הידיעה הזו נגעה בעצב חשוף של הכמיהה הישראלית להסדרים ולהסכמי שלום עם מדינות האזור, והציפה שוב את השאלה המדאיגה: הלנצח נחיה על חרבנו?
במבט מעט יותר ריאלי, כלל לא ברור מה חדש באותה ידיעה. אילו רק הקשבנו לשכנים המייחלים להשמדת מדינת ישראל, ואילו הכרנו את שורשי המסורת האסלאמית בגישתה ל"הסדרי שלום" – על בסיס עורמת ה"תקייה" ורעיון ההודנה – לא היה בידיעה זו כל גילוי חדש.
על חזון נצחי לא מתמקחים
מה שקשה לישראלים ולאנשי מערב "רציונליים" להבין, הוא שגם כאשר אדם בעל אמונה וחזון נצחי מגיע למשא ומתן, הוא לרגע אינו מציב את החזון והחלום הלאומי כנתון לפשרה.
כך למשל, ב"נאום יוהנסבורג" שנישא כחצי שנה לאחר חתימת הסכם אוסלו (מאי 1994), הציג יאסר ערפאת את ההסכם כ"הסכם חודייביה" של הנביא מוחמד – כלומר, הסכם זמני שעתיד להיות מופר בעיתוי המתאים.
באופן דומה, הסביר מנהיג חמאס חאלד משעל, לאחר מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012, את גישתו לפתרון שתי המדינות: "ההסכמה שלנו בחמאס על מדינה בגבולות 67... יש מי שדואג שאולי זה פתח שבו החלום הגדול יתגמד. ואני אומר שלא. אני מאמין ששחרור פלסטין בגבולות 67 הוא עכשיו יעד מעשי... מי שישחרר מידי ישראל את פלסטין בגבולות 67, ישחרר בהמשך את יתר פלסטין".
"מי שישחרר מידי ישראל את פלסטין בגבולות 67, ישחרר בהמשך את יתר פלסטין". חאלד משעל,צילום: AP
ובכן, על חלומות דתיים לאומיים לא מתקיים משא ומתן. מה שככל הנראה גורם לישראלים להתעלם באופן עקבי ממכלול רחב של הכרזות חוזרות ונשנות כאלה, היא סגולת ההכחשה היהודית שאפשרה ליהודים לשרוד בכל שנות הגלות.
תורת השלבים של בן גוריון
מעניין לזהות כי במאבק להקמת מדינת ישראל, לדוד בן גוריון הייתה התנהלות בהיגיון תהליכי נועז ולא תמים, שלמעשה העניקה השראה לתורת השלבים הפלסטינית.
כאשר בן גוריון הסכים ב-1937 לחלוקת הארץ על פי מתווה ועדת פיל, הוא הסביר זאת היטב: "מדינה יהודית זו המוצעת לנו עכשיו... איננה המטרה הציונית. בשטח זה אין אפשרות לפתור את השאלה היהודית. אולם היא תקים בזמן הקצר ביותר את הכוח היהודי הממשי שיביא אותנו בהמשך למחוז חפצנו ההיסטורי". זוהי אסטרטגיה מובהקת של תורת שלבים – חתירה בלתי מתפשרת להגשמת חלום לאומי בתהליך מוכוון אל חזון נצחי.
במבט הזה, העצה לאותה מדינה ערבית ללכת עם ישראל להסדר שלום כשלב בתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, נשענת על היגיון עתיק בהוויה האסטרטגית. ההתייחסות הישראלית הנפעמת לנוכח ידיעה זו היא שמעוררת תמיהה.
"אסטרטגיה מובהקת של תורת שלבים". דוד בן גוריון,צילום: אי.פי
ניהול סיכונים: אימוץ "היגיון הודנה" ישראלי
העניין הישראלי המוגזם באותה ידיעה נובע מההקשר האסטרטגי המורכב שבו מצויה בשלב זה המדינה. לאחר כמעט שלוש שנות מלחמה, כשכל הזירות עדיין פתוחות וחיילי המילואים ממוצים עד לקצה היכולת, יש מקום לשאיפה ולבקשת הסדרים מדיניים לסיום נכון של המלחמה.
עם זאת, לידיעה הזו יש חשיבות עליונה בהכוונת הציפיות הישראליות: יש להניח שהכל טעון במרכיבי עורמה. אין בכך כדי להימנע ממאמצי ההסדרה, אך חובה לזכור שאין לתלות בהם ציפיות להסכמות מובטחות שלא תופרנה בהמשך.
למודעות זו יש השלכות מעשיות על שיקולי ניהול הסיכונים של ישראל ועל מרחב הגמישות האפשרי. היא מחייבת, למשל, עמידה נחרצת על משמעותם של שטחים חיוניים – כמו "רכס השבעים" ברצועת עזה – הנחוצים להגנת יישובי הגבול.
גם למדינת ישראל קיימת האפשרות לאמץ "היגיון הודנה": הנחה מודעת שבכל הממדים הכל כאן ארעי ומחייב מוכנות למשברים ולהסלמה מתפרצת. בהבנה זו, גם בריתות מועילות עם שכנים מועדות לפירוק ונבחנות בכל יום מחדש. האמונה ביציבות אסטרטגית בת-קיימא היא, בהיבט זה, אשליה מסוכנת.
שנתו של ד"ר זוהר ינאי נודדת. לעיתים קרובות הוא מקיץ שטוף זיעה מחלומות ביעותים על "מה שאנחנו מעוללים לטבע", לדבריו. בחודשים האחרונים קיבל ינאי, אקולוג ואנטמולוג, סיבה נוספת להישאר ער בלילות:תוכניתו של השר לביטחון הפנים איתמר בן גביר לשכן תנינים בכלא קציעות בדרום, במטרה להרתיע את המחבלים הכלואים בין כתליו ולוודא שלא יחשבו להימלט.
נכון, רבים סבורים שמדובר בעוד קמפיין טיקטוק מיוזע ממאמץ של השר; מין תוכנית שלא נועדה לשנע תנינים לכלא, אלא מצביעים לקלפי. אלא שמסמכים פנימיים של שירות בתי הסוהר שהגיעו השבוע לידי מגזין "היום", וראיונות שקיימנו עם גורמים במשרד לביטחון לאומי, מספרים סיפור אחר: הם מצביעים על כך שהשר – בשיתוף עם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן – שועט קדימה בכל הכוח עם רעיון העוועים הזה, על חשבון משלם המסים וההיגיון הבריא, עם אפס מחשבה על ההשלכות שעלולות להיות הרות אסון.
"התנאים של התנינים יותר טובים מאלה של המחבלים": בן גביר וסילמן בכלא קציעות // צילום: המשרד לביטחון לאומי
ד"ר ינאי, חוקר במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, מסרב להיות שאנן. במקום שבו אחרים רואים שטות מביכה שנועדה להשיג טראפיק ואולי קולות, הוא מזהה קטסטרופה בהתהוות. "בהתחלה באמת חשבנו שזה תעלול או גימיק, ושהמטרה היא למשוך תקשורת ותמיכה פוליטית", הוא מסביר, "אבל פתאום נוכחנו לדעת שבאמת מקדמים את זה, ושהשרה סילמן רוצה לשנות את הגדרת התנינים ל'חיות בר מטופחות', כך שתוכל ליישם את המהלך".
ד"ר זוהר ינאי, זואולוג: "אנחנו מפחדים שאפילו אם זה גימיק, זה ייצא משליטה - ואנחנו לא רוצים להתעורר מאוחר מדי. זה בעל חיים שמסוגל לטרוף את הטורפים הכי גדולים שיש לנו בישראל"
ומה הבעיה? למה זה לא אפשרי?
"אין דבר כזה. זה לא חוקי. בשביל לעשות את זה אתה צריך לקחת חיית בר ולעשות איתה תהליך של טיפוח או ביות, שנמשך עשרות דורות. אין ספק שבמקרה הזה, לא יעשו כך. אני מבין שגם התחילו לחפור תעלות או בריכות שבהן יוחזקו התנינים. קראנו אפילו ששירות בתי הסוהר מחפשים עובדים עם ניסיון בגידול תנינים או בעבודה עם זוחלים. בשיחות בינינו, החלטנו למפות את הסיכונים. אנחנו מפחדים שאפילו אם זה גימיק, זה ייצא משליטה - ואנחנו לא רוצים להתעורר מאוחר מדי".
זה לא חיוך ידידותי. תנין יאור, מהסוג שמתכוונים להעביר לכלא,צילום: אורן בן חקון
קורס האכלה ואדריכל מומחה
רגע לפני שהתוכנית קורמת עור וגידים – בעצם, עור וקשקשים – כדאי לעשות קצת סדר. הרעיון נהגה במוחו הקודח של בן גביר כבר לפני כשנה, עם פרסום החלטתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להקיםכלא מיוחד למהגרים, שזכה לכינוי "אלקטרז התנינים". המיקום המיועד: דרום פלורידה, באזור נידח שורץ תנינים ונחשים.
המתקן של טראמפ לא האריך ימים, שכן הוא נסגר לפני כחודשיים בתום קרבות משפטיים עזים לנוכח הפגיעה בשמורות הטבע באזור, וכן בצל טענות לתנאי החזקה איומים, כולל ביוב שעולה על גדותיו ותולעים במזון העצורים. מושל פלורידה, רון דה סנטיס, טען ביוני האחרון כי מלכתחילה נועד המקום לפעול במשך שנה בלבד, עד להקמת מתקן מעצר קבוע, וכי בפרק זמן זה הספיקה ארה"ב לגרש באמצעותו 21 אלף בני אדם לארצות מוצאם.
נסגר לאחר מאבקים משפטיים ותלונות על תנאים מחרידים. "אלקטרז התנינים" של טראמפ, ששימש השראה לבן גביר,צילום: אי.אף.פי
ואצלנו? התעלה עבור התנינים בכלא קציעות כבר כמעט מוכנה, גם אם כרגע העסק בכללותו מריח יותר כמותעלת בלאומליך. 21 מיליון שקלים העביר המשרד הביטחון לאומי לצורך הפיילוט, ולפני כחצי שנה הגיעה משלחת של בכירים בשירות בתי הסוהר לחוות התנינים חמת גדר, כדי ללמוד כיצד מגדלים אותם בשבי. הזן שמבקשים בשב"ס לגייס הוא תניני יאור, לא בדיוק חיה להתכרבל איתה או לנבוח לה פקודות "שב". כדי לגדל אותם נדרש ידע מעמיק: בסוג המזון שהם מקבלים, בהסדרי ההאכלה שלהם, בעומק ורוחב תעלות המים שלהם ובבחירת הגדר הנכונה שתוכל לעמוד בפניהם כדי שלא יברחו ויטילו אימה ברחבי הנגב, או חלילה רחוק יותר.
לא נעים להכיר. הצצה לחיים של תנין היאור
"בשירות בתי הסוהר עושים את כל ההכנות לקליטת התנינים. הבאנו כבר אדריכל מומחה, שבנה בתי חיות כאלה בכל העולם ויודע מה לעשות כדי להגן עליהם", מסביר גורם בכיר במשרד לביטחון לאומי, ומוסיף: "נביא אנשי מקצוע שיטפלו בתנינים, וסוהרים כבר למדו איך מאכילים אותם בלי להסתכן. אפילו תכננו לתנינים ביתן מנוחה עם צל, כדי שהכל יהיה על פי הכללים המקובלים בכל מתחמי החיות בעולם".
תעלות ומתחם מוצל. התוכניות האדריכליות לשיכון התנינים בכלא, שהגיעו לידי מגזין "היום",צילום: ללא קרדיט
צריך לדייק ולומר שלא רק "אלקטרז התנינים" העניק לבן גביר את ההשראה, אלא גם אירוע חריג שהתרחש כאן בישראל בקיץ אשתקד, ממש במקביל ליוזמה של טראמפ: 800 תנינים, מהחווה המיתולוגית שפועלת זה 40 שנה ביישוב פצאל שבבקעה,נורו למוות לאחר שהוחלט על סגירתה.
בתגובה, תבע בעל החווה 53 מיליון שקלים משורת גורמים במדינה האחראים על ההמתה, ובהם רשות טבע והגנים והמינהל האזרחי. הוא טען כי התנינים מעולם לא פגעו באיש, ושההמתה גרמה לו נזקים כלכליים, מאחר שתכנן למכור את התנינים לגורם מסחרי במרוקו. המדינה, מנגד, טענה כי התנינים יצרו סכנת חיים ממשית לתושבי האזור, וכי הם הוחזקו בתנאים ירודים. בתחילת השבוע הגישה פרקליטות המדינה תביעה נגד בעל החווה, בדרישה לקבל החזר של מיליון שקלים על ההרג.
בכיר במשרד לביטחון לאומי: "השר לא יוותר. קוראים לו מג'נון, ומבחינתנו זה סופר הרתעתי. אנחנו מדברים בשפה של המזרח התיכון. היום זה תנין, מחר זה חבל תלייה"
ההתכתשות ההדדית, כך או אחרת, לא מרפה את ידיו של השר לביטחון לאומי. "למה להרוג ולא להביא את תניני היאור האלה לשמירה על האסירים הביטחוניים והנוחבות?", שואל הגורם הבכיר במשרד. "סגן נציב שב"ס, גונדר חאתם עזאם, עשה בדיקה יסודית, וגילה שלהחזיק תנינים יהיה זול יותר בטווח הרחוק ויאפשר להפחית בכוח האדם שמיועד לשמירה. מי יקפוץ לתעלות שורצות תנינים?"
השכנים נאים בעיניהם? התעלות שנועדו לקלוט את התנינים בכלא,צילום: המשרד לביטחון לאומי
בדקתם אם תנאי האקלים בנגב מתאימים לטורפי-על כאלה?
"התנינים אוהבים חום ויודעים להסתגל לכל מזג אוויר. הם לא ישנו את האווירה ואת הרגלי התנועה שלהם".
ומה עם החלטת בית המשפט בירושלים להקפיא את מעבר התנינים?
"ההחלטה השיפוטית אינה נוגעת להמשך העבודות בכלא. הרבה סוהרים סיפרו לנו שהמחבלים נבהלו מהתוכנית. הם אולי לא באמת מנסים לברוח, אבל שיידעו שהשר לא יוותר. הם קוראים לו מג'נון, וזה מבחינתנו סופר הרתעתי. כשיש שר משוגע שלא מפחד, אף אחד לא מתעסק איתו".
ומי אמר שזה עובד?
"לפני שבועיים אחד הנוחבות הפר את הכללים, והחברים שלו קראו לסוהרים וביקשו שייקחו אותו משם. ככה נראית הרתעה. הם מבינים שלא מדברים איתם בסיסמאות, וזה מסר שעובר החוצה. מספר הפיגועים ירד בגלל התנאים של האסירים הביטחוניים בבתי הסוהר. אנחנו מדברים בשפה של המזרח התיכון. היום זה תנין, ומחר זה חבל תלייה".
"כשרואים שהשר משוגע, זה שולח מסר". בן גביר וסילמן בכלא קציעות,צילום: המשרד לביטחון לאומי
"שיסתפקו ברמקול עם רעש של תנינים"
אבל יש מי שפחות משתכנעים מההצהרות הפומפוזיות - אפילו בתוך שב"ס עצמו. "אני רואה את הצד של הסגל, אני חלק ממנו. בעיני, חבל על הכסף", אומר לנו קצין בכיר בארגון. "עם המיליונים שהעביר המשרד לביטחון לאומי, אפשר לשדרג מערכות טכנולוגיות, כמו ששיפרו בכלא גלבוע, במיוחד מערכות נגד רחפנים שמכניסים סמים לכלא. שישדרגו את התנאים של לוחמי הכליאה, שישפרו את האוכל. לבנות תעלות לתנינים זה לפגוע בחיות הבר, וגם באנשי שב"ס".
זה לא יעזור להרתעה?
"הנוחבות סגורים ומסוגרים, ואין להם סיכוי לברוח. כל היום נכנסים לתאים שלהם בצורה יזומה ובודקים אותם. מי שחושב שתנינים יפחידו אסירים בתאים בלי חלון, טועה. זה יפחיד רק את לוחמי הכליאה. אם אתם רוצים להפחיד מחבלים, שימו להם ברמקולים רעש של תנינים, שיחשבו שהם באמת שם".
בכיר בשב"ס: "בכסף הזה היה אפשר לשדרג את התנאים של הסוהרים או לשפר את האוכל. מי שחושב שתנינים יפחידו אסירים בתאים בלי חלון, טועה. זה יפחיד רק את לוחמי הכליאה"
"בעיני זה גימיק", מוסיף תת ניצב בדימוס אבי נוימן, איש חקירות ותיק, שבתפקידו האחרון שימש ראש הרשות להגנה על עדים. לאחרונה ראה אור ספרו "מפלג התשאול", הסוקר את 40 שנות הקריירה שלו במשטרה, שבמהלכה פיצח חקירות מורכבות כמו רצח הילדה רוז פיזם ורצח השופט עדי אזר.
השר אומר שזה סוג של הרתעה מול המחבלים שטבחו באזרחים.
"הוא צודק בקטע של ההרתעה, אבל לא צריך תנינים. מי שרוצה לעשות פיגוע לא יחשוב על תנינים או נחשים. הוא רואה את התנאים הקשים של הנוחבות וזה מרתיע מספיק".
"טוב לחזק את ההרתעה, אבל תנינים הם לא הדרך". תנ"צ בדימוס אבי נוימן,צילום: אריק סולטן
במשרד לביטחון לאומי מאמינים שמדובר גם בחיסכון כספי, כי יהיה אפשר להציב פחות שומרים מסביב לכלא.
"זה בדיוק כמו שאמרו שלא צריך צבא בעוטף, כי יש מערכת 'רואה יורה'.ראינו איך זה הסתיים- באו אלינו עם טרקטור ואופנועים. זו תקופת בחירות, אז אני מעריך שתנינים מצטלמים מצוין לטיקטוק. מי שרוצה להציל תנינים, שיעביר אותם לגן חיות. מה יקרה אם תנין יטרוף איש שב"ס? מה יעשו אם המקום יהפוך לאתר עלייה לרגל של ילדים? ואם מדובר בחיסכון, אז כדאי שיידעו שלטפל בתעלות האלה יעלה המון".
תנ"צ בדימוס אבי נוימן, לשעבר ראש הרשות להגנה על עדים: "זה גימיק. אנחנו בתקופת בחירות, אז תנינים בטח מצטלמים טוב בטיקטוק. אולי שבן גביר יביא גם אריות ונמרים?"
ואולי רצוי להזכיר לשר בן גביר שגם בקרב חלק מהאסירים עצמם, התוכנית מעוררת בעיקר לעג. "אומרים אצלנו שהתנינים של בן גביר זה עניין שגדול על המדינה", צוחק אחד מהם, המרצה כמה שנות מאסר בכלא רמלה, "הם אומרים פה שהשר הוא חקיין של טראמפ. לא פשוט להחזיק חיות כאלה, וזה יעלה מיליונים מכספי ציבור. זו הוצאה מיותרת למשלם המיסים. התנינים אוכלים המון ומביאים סירחון ויתושים. צריך אלפי קוב מים, וגם לדאוג לסירקולציה של מים נקיים".
מפחיד גם אריות והיפופוטומים. למה תנין היאור הוא מלך הנהר
אם רוצים להרתיע אסירים ביטחוניים, זה צעד יעיל לדעתך?
"אני לא מאמין שזה בגלל הנוחבות בלבד. זו פנטזיה. יש מסביב לאגפים שלהם גדרות חשמליות, מצלמות, מגדלי שמירה וסיורים בג'יפים. שמעתי מאסירים ביטחוניים שזה באמת מפחיד אותם, אבל גם ככה הם לא מעיזים לברוח. חוץ מזה, כמה מחבלי נוחבה יש? 1,000? זה לא שמדובר בכלא עם 20 אלף אסירים ששווה את ההוצאה.
"ומה יקרה אם תנין ישתגע מהחום, ישבור גדרות ויתקוף סוהר? בקציעות יש גם אסירי עבודה יהודים, שעושים משמרות במטבח ובמסגרייה. בטח יסנג'רו אותם לטפל בתנינים. אם הייתי כלוא שם, לא הייתי מסכים לעזור. מצידי, שיעבירו אותי למאסר בהפרדה. מצד שני, אם היו מביאים תנינים לכלא רמלה, לא הייתי יוצא החוצה לחצר. כל היום הייתי מסתכל עליהם מהחלון ומדמיין שאני בספארי".
השד והבקבוק
חוץ מהעקיצות, סופגת התוכנית גם מכות משפטיות. האחרונה מהן נחתה על בן גביר וסילמן רק לפני שבוע וחצי: בעקבותעתירה של עמותת "תנו לחיות לחיות" נגד שני השרים ונגד שב"ס, הוציא בית המשפט המחוזי בירושלים צו המקפיא את התוכנית להעברת תניני היאור לכלא קציעות.
העמותה טענה בעתירה כי הרעיון גורע מהתנינים את מעמדם כחיות בר מוגנות ומסיר מהם את מנגנוני הפיקוח המקובלים. המדינה תגיש את תגובתה בימים הקרובים בשם המשרדים הממשלתיים ושב"ס, אך למגזין "היום" נודע שהעבודות על התעלה בשטח וחפירתה לעומק לא נעצרו, אלא להפך -נמשכות במלוא המרץ.
אסיר בכלא רמלה: "לא פשוט להחזיק חיות כאלה. הם אוכלים המון ומביאים סירחון ויתושים. זה גדול על מדינת ישראל. בסוף יסנג'רו אסירים לטפל בהם. אני לא אסכים"
ההבנה שהגלגל לא עוצר מבהילה גם את בכירי חוקרי הטבע בישראל. בימים האחרונים הם גיבשו דו"ח מפורט, שחיברה ד"ר תמר רון, אקולוגית ויועצת בינלאומית לשמירת המגוון הביולוגי, ושזכה לתמיכתם של 26 אקולוגים וזואולוגים.
"חיות בר הן לא כלי נשק, בשום מדינה מפותחת לא משתמשים כך בתנינים". ד"ר זוהר ינאי,צילום: באדיבות המצולם
"אנו פונים אלייך (השרה עידית סילמן) בבקשה לבטל לאלתר את הגדרתם של התנינים המוחזקים בארץ בשבייה כ'חיית בר מטופחת', ולהורות על איסור מוחלט על שימוש בחיות בר, לרבות תנינים, ככלי לאיום על בני אדם או לשמירת מתקנים", נכתב בדו"ח. החוקרים מוסיפים כי העובדה שמדובר במחבלים אינה רלוונטית כאן, וכי למעט היוזמה המשונה של טראמפ, שכאמור שרדה שנה בלבד - קשה למצוא בהיסטוריה הקרובה והרחוקה מקבילות להקמת מתקן שכזה. החוקרים טוענים שחוות הדעת שלהם, שמיועדת גם לשר בן גביר ורשויות נוספות, מצטרפת לחוות דעת מקצועיות דומות של רשות הטבע והגנים - והייעוץ המשפטי של המשרד להגנת הסביבה, שמתנגד לעמדת השרה סילמן, הנאבקת לקדם את התוכנית.
לד"ר זוהר ינאי ממוזיאון שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, השותף לדו"ח, כבר ברור: זה ייגמר רע, רע מאוד.
יהיו שיטענו שאתם, האקדמאים, שייכים לצד מסוים מאוד של המפה הפוליטית. אם זו היתה יוזמה של שר אחר, לא בן גביר, לא היתה לכם התנגדות.
"ממש אין קשר. יש כאן מגוון דעות, השקפות, והסיפור הוא מקצועי בלבד. גם אם שרים מהצד השני היו מציעים את זה, היתה אותה תגובה מצידנו ואותה התנגדות".
מה הבעיות המרכזיות בהצבת תנינים מול העיניים מחבלי הנוחבה?
"התנינים צריכים תנאים מיוחדים, שעלולים לא להתקיים במקרה הזה: בית גידול מתאים, כמות מים, שטח מחיה בהיקף מספק, שלהם, גדרות, האכלה נאותה – ועלולים לא להאכיל אותם, כדי שיהיו תמיד רעבים ותוקפניים. זה צער בעלי חיים".
ד"ר ינאי מדגיש שכל ניסיון למצוא לתנינים סביבה מחיה חדשה הוא משחק באש. "בריחה של התנינים לטבע, דבר שהתרחש כאן בעבר, עלולה לבסס אוכלוסייה פולשת חדשה, עם השפעות עצומות על המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית המקומית.
"תנינים שיימלטו עלולים לסכן בני האדם וחיות משק. וישנו כמובן עניין המוסר: חיות בר הן לא כלי נשק ולא תשתיות הרתעה. אין שימוש כזה בתנינים באף מדינה מפותחת בעולם".
לאיזה גודל הוא יכול להגיע? על תנין היאור
ומה התרחיש הכי גרוע, במקרה שהם יימלטו?
"זה יהיה אסון. אנחנו כבר מכירים מקרה של בריחת תנינים לטבע. זה קרה לפני כמה שנים בחוות התנינים בפצאל: מאות מהם נמלטו, ולמרבה המזל מצאו את כולם. אפשר רק לדמיין איזו השפעה הרסנית היתה יכולה להיות להם. מדובר במין דומיננטי מאוד במערכת האקולוגית. לא משנה לאן יגיעו - יער, מדבר, חלילה סביבת בני אדם - הם לא ימותו כל כך מהר, ויספיקו לטרוף ולזרוע הרס בטבע. זה בעל חיים שמסוגל לטרוף את הטורפים הכי גדולים שיש לנו בישראל".
ומה נעשה אז?
"כמו שקורה עם מינים פולשים - ברגע שהשד ייצא מהבקבוק, אי אפשר יהיה להגיד 'סליחה, טעינו' ולבקש מכל התנינים לחזור".
משרד הביטחון וצה"ל השלימו בהצלחה מבצע רכש ושינוע מיוחד, שבמסגרתו הגיעו לישראל אלפי טונות של ציוד צבאי ורכבים קרביים. קליטתה ופריקתה של אוניית המטען בנמל חיפה מהווה חלק ממאמץ התמיכה המתמשך בהיערכות צה"ל לכלל התרחישים הביטחוניים והמבצעיים.
המטען החריג בגודלו שהגיע מארצות הברית נפרק בנמל חיפה וכולל ציוד רב ואמצעי לחימה המיועדים לחיזוק ישיר של הכשירות והרציפות המבצעית של כוחות היבשה. בין היתר, הגיעו על סיפון האונייה דחפורי D9 חיוניים, רכבי האמר, רכבים ממוגנים מתקדמים מסוג JLTV ומשאיות כבדות מסוג אושקוש.
המשאיות שהגיעו מארה"ב,צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
הציוד הביטחוני נרכש בארצות הברית על ידי משלחת הרכש של משרד הביטחון. מבצע הבאת האונייה ופריקתה בישראל דרש תיאום לוגיסטי מורכב ורחב היקף בין שורה של גורמים במערכת הביטחון.
על המבצע המשותף פיקדו וניצחו משלחת הרכש, יחידת הממונה על השינוע הביטחוני הבינלאומי במנהל הרכש (מנה"ר), יחידת התובלה וההיסעים באגף אמון, אגף התכנון (אג"ת), אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) בצה"ל, זרוע היבשה וגורמים ביטחוניים נוספים.
משרד הבריאות פרסם אזהרה לציבור הקוראת שלא לצרוך את מוצרי המים המינרליים של המותג "אלסקה". האזהרה תקפה באופן גורף לכלל הגדלים המשווקים ולכל תאריכי התפוגה שעל גבי הבקבוקים.
במהלך פעילות פיקוח שגרתית שביצעו מפקחי שירות המזון של מחוז צפון, התגלה כי המוצרים הוכנסו לישראל משטחי הרשות הפלסטינית שלא כדין וללא האישורים המתאימים. בשל כך, מזהירים במשרד הבריאות כי תנאי הייצור והבטיחות של המים אינם ידועים, והם אינם נמצאים תחת פיקוח תברואתי של המשרד.
מים מנרליים אלסקה,צילום: דוברות משרד הבריאות
האזהרה של משרד הבריאות חלה על המוצר "אלסקה – מים מינרליים טבעיים" (מים מינרליים שעברו טיפול באוסמוזה הפוכה ואוזונציה), השייך ליצרן או ליבואן חברת "עין אסיה למים מינרליים". כאמור, האזהרה תקפה לכלל הגדלים המשווקים ולכל תאריכי התפוגה ללא יוצא מן הכלל.
במשרד הבריאות מבקשים מהציבור שלא לצרוך את המוצרים הללו, ומדגישים את החשיבות שברכישת מוצרי מזון ומשקאות ממקורות מוכרים וממשווקים מורשים בלבד. עוד נמסר כי שירות המזון ימשיך לפעול לאיתור מקרים של הכנסת מזון לישראל בניגוד להוראות הדין או ללא האישורים הנדרשים. ככל שתימצא הפרה של דרישות החקיקה והתקינה בישראל, יינקטו כלל האמצעים העומדים לרשות המשרד, בשיתוף הגורמים המוסמכים.
