מכירים את זה שמתקשר אליכם מספר לא מוכר, אתם עונים, ומותקפים מייד בנאום חוצב להבות על למה אתם צריכים לתת ממיטב כספכם לצדקה, ביטוח, הלוואה או השקעה שבחיים לא ביקשתם? מאיפה לעזאזל יש להם את המספר שלכם?
התשובה היא שלא תמיד מישהו באמת “השיג” את המספר שלכם. מספר הטלפון שלנו נמצא היום בהמון מקומות. השארנו אותו במועדון לקוחות, באתר קניות, בטופס לקבלת הצעת מחיר, בהגרלה או באפליקציה. חלק מהמידע הזה נשאר אצל החברה, חלק עשוי לעבור לגורמים אחרים בהתאם להסכמות שנתנו (כי לא טרחנו לקרוא את תנאי השימוש שאישרנו), ויש גם מאגרי מידע שמשמשים ל"דיוור ישיר" וכפופים לחוק הגנת הפרטיות.
לא יעזור לא לענות
יש כמובן גם את הצד הפחות חוקי: מאגרי לקוחות יכולים לדלוף, להיגנב או לעבור הלאה בלי רשות. אבל אפילו זה לא תמיד הכרחי. מערכות חיוג אוטומטיות מאפשרות למוקדים לבצע כמות עצומה של שיחות במהירות, כך שלפעמים כל מה שצריך הוא פשוט לנסות רצפים של מספרי טלפון ולגלות מי עונה.
גם המספר שמופיע לנו על המסך לא תמיד אומר הרבה. אפשר לזייף את זיהוי המתקשר ולגרום לשיחה להיראות כאילו היא מגיעה ממספר ישראלי או מגוף מוכר. אפילו מערך הסייבר הלאומי ממליץ לא להסתמך על מספר המתקשר בלבד בפעולות רגישות.
ומה המדינה עושה? בישראל הוקם מאגר “אל תתקשר אליי”, שאמור לאפשר לאזרחים למנוע מעסקים לבצע אליהם שיחות שיווק. אלא שלפי דו"ח מבקר המדינה מיוני 2026, המאגר הפסיק לפעול באוקטובר 2024 בעקבות מחלוקת תקציבית, ונכון למאי 2026 עדיין לא חזר לפעילות מלאה. במאגר כבר היו רשומים כחצי מיליון מספרים.
אז אם נדמה לכם שהמספר שלכם נמצא אצל כולם, כנראה שאין אדם אחד שמכר אותו לכל המדינה. המציאות יותר מעצבנת: השארנו את המספר בעשרות מקומות, מאגרים עוברים מיד ליד, הטכנולוגיה מאפשרת להתקשר כמעט בחינם, והמערכת שאמורה הייתה לעזור לעצור את זה פשוט התמוססה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו