מה מותר למרוח בסנדוויץ'? מנהל המכון לאלרגיה עושה סדר בסכנה האמיתית לילדים

בשנים האחרונות, גוברת המודעות וההבנה לאנשים הסובלים מאלרגיות למזונות שונים - חלב, פחמימות, אגוזים בוטנים ועוד. גם בבתי הספר המודעות התגברה, וכל מי שיגיע עכשיו לשער בית הספר הקרוב אליו, קרוב לוודאי שימצא שלט הקורא לאי הכנסה של מזונות וחטיפים העלולים לסכן את הילדים, והדבר גם מציב בדילמה מסויימת את ההורים מה להכניס לסנדוויץ' ששולחים עם הילדים.

על פי נתונים של עמותת יה"ל, העמותה לאלרגיות מזון, ישנה יותר מ-300% עליה בשכיחות של אלרגיה למזון בילדים בישראל ב-16 השנים האחרונות, כאשר כ-8,000 ילדים בשנה נולדים עם אלרגיות מזון. בסך הכל, לפי העמותה, ישנם כ-75,000 תלמידים הסובלים מאלרגיות למזון.

בכל שנה מחדש, מתעוררות באשר לסוגיה כמה שאלות: מה נדרש לעשות כדי לשמור על הילדים האלרגיים, כיצד צוותי החינוך נדרשים לפעול, ואיך בכל זאת במסגרת המגבלות שנכנסו, תישמר במידה מה החופש של הילדים לבחור מה לאכול. ריכזנו לכם את הדגשים המרכזיים מפי האתר של עמותת יה"ל:

"המלצנו כבר לפני מספר שנים לא לאסור באופן גורף על הכנסת מזונות"

לצד ההנחיות, עולות שאלות באשר לחומרת האלרגיה והאם היא עלולה להתפרץ אפילו מהרחה, האם מדיניות איסור גורף היא הדרך הנכונה, ואיך יש לפעול במצב חירום. "לצערי, בשנים האחרונות נפוצו מושגים מטעים כמו 'אלרגיה במגע', 'אלרגיה בהרחה' או 'אלרגן שנישא באוויר'. אלו דוגמאות למושגים שגויים שחלחלו למדיניות בישראל וגורמים לחרדה רבה", מסביר פרופ' ארנון אליצור, מנהל המכון לאלרגיה במרכז הרפואי שמיר, ולשעבר יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית.

"אלרגיה למזון יכולה לגרום לתגובה אנפילקטית בעת אכילה בלבד. תגובה במגע מתבטאת בדרך כלל בתפרחת מקומית בלבד, ריח אינו גורם לתגובה כלל, ותגובה בשאיפה היא נדירה מאוד וקורית בחשיפה לבישול של חלב או דגים, אך לא בחשיפה למזון עצמו. עובדות אלו יכולות להקל מאוד על החרדה".

לדבריו, המדיניות של הוצאת מזונות גורפת מנוגדת לחלוטין להמלצות הבינלאומיות: "עצם נוכחות המזונות בכיתה אינה מהווה סכנה. האיסור הגורף אף מגביר סכנה, כי כשהוא לא מיושם, הילד האלרגי סבור שהמזונות אינם שם ועשוי לא להיזהר מספיק.

האיגוד המליץ כבר לפני מספר שנים לא לאסור באופן גורף על הכנסת מזונות, בוודאי כשמדובר במזונות בסיסיים כמו חלב, ביצה ושומשום. עם זאת, יש מזונות כמו בוטנים או אגוזים שאינם חיוניים לתזונה בבית הספר, והוצאתם יכולה להעניק יותר תחושת ביטחון לילד האלרגי, בלי לפגוע פגיעה קשה מדי בשאר הילדים".

אז מה המענה האפקטיבי ביותר? לפי המומחה הפתרון הרפואי אינו הפרדת הילד, אלא היגיינה פשוטה: "המלצתנו, התואמת את העולם, היא להקפיד שמשטחי האכילה מנוקים לפני ואחרי הארוחה, לצד ניקוי ידיים בסוף ההפסקה. אין צורך ולא מומלץ להפריד את הילד האלרגי משאר הילדים בעת הארוחה".

פרופ' ארנון מסביר כי הארגון, המליץ ככלל לא להשתמש יותר במונח "אלרגיה מסכנת חיים". זאת לדבריו "בשל הקונוטציה המוטעית של מונח כזה, כאילו יש סכנה מעצם הימצאות המזון בסביבה. אנחנו משתמשים במונח 'אלרגיה מתווכת IgE למזון". לדבריו, משרד החינוך עובד איתם בשיתוף פעולה מלא על יישום ההמלצות בכדי להתאים את התקנון, אז עד כה, בחוזר המנכ"ל של משרד החינוך, ההוראות לא עודכנו.

במשרד החינוך אמרו בתגובה לטענות כי "הנחיות חוזר המנכ"ל בנושא אלרגיות למזון נשענות על ההנחיות הרפואיות הנקבעות בידי משרד הבריאות והגורמים הרפואיים המוסמכים, והמשרד מקיים בעניין שיח מקצועי עם הגורמים הרלוונטיים. ככל שיעודכנו ההנחיות הרפואיות, יפעל המשרד לעדכון הוראות חוזר המנכ"ל בהתאם".

ממשרד הבריאות נמסר כי: "מתקיימת עבודה בין-משרדית סדורה בנושא, לבחינת שינויים במדיניות הקיימת שמטבעה דורשת בחינה והסכמה מקצועית ותיאום בין הגורמים הרלוונטיים. מדובר בסוגיה מורכבת, המחייבת לצד מתן מענה לקושי גם שמירה על בריאותם ובטיחותם של ילדים עם אלרגיות".

ל"היום" נודע בנוסף כי ישנה כוונה אמיתית להוביל לשינוי בהסכמה רחבה. התהליך שבסופו המדיניות באשר לאלרגנים במערכת החינוך עתידה לעבור שינוי משמעותי עדיין בעיצומו, וההצעה המתגבשת לשינוי המדיניות תעלה בקרוב לעיון "המועצה הלאומית לבריאות" להמשך בחינה ודיונים.

בנוגע לחשש משימוש במזרק האפיפן בזמן התקף, מבהיר פרופ' ארנון: "מעבר לרתיעה ממתן זריקה, הטיפול בטוח לחלוטין. ההנחיה שלנו היא כי בכל מקרה של ספק לגבי חומרת התגובה - יש להזריק אפיפן. מומלץ למנות נאמני בריאות בבית הספר שיוודאו מזרקים בתוקף וביצוע הדרכות לצוות תחת פיקוח מקצועי".

לסיכום, מחדד יו"ר האיגוד לשעבר את הקריאה לשינוי: "האיגוד המליץ למשרד הבריאות לצאת במסע הסברה לציבור שישרש את התפיסות השגויות לגבי אלרגיה למזון, ויהווה בסיס למדיניות חדשה, הגיונית ומאוזנת".