ב-1969 יצא לבתי הקולנוע סרטו של אפרים קישון, "תעלת בלאומילך". המונים נהרו לראות את קאזימיר (בומבה צור), חולה נפש שעומד ברחוב אלנבי עם פטיש אוויר וחופר. השכנים כולם מתפלצים, וצור לא מפסיק להרעיש, שימות העולם. "השתגעתם? לסגור את הרחוב הכי צפוף בעיר?!", צועק שם אחד הנהגים.
53 שנה אחרי, ואת צור המנוח מחליף באלנבי ציוד מכני משוכלל, ובמקום התעלה שחפר ניצבות כעת עבודות התשתית לרכבת הקלה. אחד העורקים הקריטיים במרכז תל אביב עומד להיסגר בחודשים הקרובים, בדרך לנקותו כליל מאוטובוסים וממכוניות. כן, צפו להתפלצות המונית ולפקקי ענק עד לגאולה ב-2026, לפחות לפי התחזית האופטימית.
"כשאני מגיע לתל אביב, אני מרגיש שאני נוסע בתעלות בלאומילך", צוחק גבי עמרני, ששיחק בסרטו של קישון. "פעם התנועה בצד ימין ואחרי זה היא עוברת לשמאל, ואתה לא יודע מתי כל זה ייגמר. רצו עיר שחיה 24 שעות, והרסו את תל אביב הקטנה והיפה. זוכר ימים שהלכנו יחפים לים, היום זה קשה כשיש בדרך אתרי בנייה".
עד אז ואחריו
אם תנקו את הפיח מהקירות ותקרצפו את המדרכות המטונפות, אלנבי הוא מהרחובות היפים בתל אביב. וכשהרכבת הקלה תפעל והרכבים המזהמים יעזבו, הוא בקלות יוכל לחזור לימי הזוהר.
"בזמן השיפוצים אנשים יצטרכו להוריד ראש, אבל אלנבי אמור להיות השאנז אליזה של תל אביב", משוכנע מור לוי ממשרד "צוק נדל"ן" שממוקם במערב הרחוב. "כבר עכשיו אנחנו רואים את העליות בביקושים, במחירים למטר. יזמים מתמחרים במחירים של אחרי השיפוץ, ויש רבים שמשלמים".
שאלתי מי יבוא לגור שם, הרי בתוכניות של הרחוב אין מקום לרכב, סמל סטטוס הכרחי. "יש כעת נהירה לעיר של אנשים ללא רכבים", מודיע ניסים אלקובי, שותפו של מור. "בן אדם לא רוצה מכונית, אלא אם יש לו עבודה שמחייבת יציאה מתל אביב. אני אספר לך שבעל הבית לא הסכים לתת לנו חוזה ליותר משלוש שנים, משום שהוא יודע שבסיום השיפוצים דברים ייראו כאן אחרת".
לא כולם רואים הרחק מעבר לאופק. רוב החנויות ברחוב מנוהלות על ידי אנשים שחיים מהיד לפה, רק רוצים לסיים את החודש. אדגרדו קרביצקי בן ה־61 מטפח בשלוש השנים האחרונות את חנות הספרים בספרדית "טלאו". מאז שהגיע לרחוב, נפלו עליו גם הקורונה וגם עבודות השיפוץ.
"זה יהיה אסון אפילו יותר מבן יהודה שהפך לרחוב מת בגלל העבודות, והכי גרוע שאין לנו עם מי לדבר", אדגרדו כועס תוך כדי סידור הספרים בחזית. "לא יודע איך אסבול את אבק העבודות שבטח יזיק לסחורה אבל אין ברירה, כי אין לי משאבים לעבור למקום אחר. זה כמו שאומרים שיש בישראל רפואה מדהימה, אבל התור לרופא הוא רק בנובמבר 2023. עד שתקבל טיפול - כבר תמות".
כמו אדגרדו יש לא מעט בעלי עסקים בסביבה. יוסי ברנץ החזיק עד לא מזמן בפינת הרחובות אלנבי־טשרניחובסקי את "הוט־טוסט", שמכר בעיקר כריכים וסלטים. לפני שלושה שבועות הוא סגר, ויש לו לא מעט סיבות: מגיפת הקורונה, עובדי המשרדים, הקליינטים העיקריים שנטשו בגלל מחירי השכירות הגבוהים, וכן - גם פניו החדשות של הרחוב.
"יכול להיות שבעוד שלוש שנים יהיה יותר טוב, אבל גם יכול להיות יותר גרוע", הוא מחייך. "עסק כמו שלי לא היה שורד תקופה ארוכה כדי לבדוק מה יהיה פה בעתיד. צריך להתפרנס ממשהו. עסקים רבים לא ישרדו".
מה אתה הולך לעשות?
"אני כבר עובד בתור הנדימן".
כמו בציריך
אלנבי הוא עורק תנועה מרכזי. כשרחוב בן יהודה נמצא בעבודות שיפוץ מאסיביות וגם הוא יושבת, לכו תדעו איך תיראה מפת הפקקים, שגם ככה מייאשת.
"כדי לצאת מפה יש רק אפשרות אחת, דרך רחוב הירקון", מסביר אהרון ליסמן, בעל חנות אופטיקה ברחוב. "היום לקח לי שעה ועשר דקות להגיע לחנות מהבית בהרצליה, כשפעם היה לוקח 35-30 דקות. כשיסגרו את הרחוב, מי בכלל ירצה לבוא?".
אלנבי ישנה את פניו, בזה אין כמעט ספק. ליסמן מספר שאת הבתים בסביבה יהפכו למלונות, ובתי העסק הקטנים שהיו פעם סימן ההיכר - כנראה ייעלמו. למשל, חנות הנעליים "רונדו", שנפתחה ב־1968 - בשבועות הקרובים תנעל את שעריה לתמיד.
"אבו מאזן הלך עם נעליים שלי, לערפאת היו מגפיים מפה, הוא אפילו הזמין אותי לארוחת בוקר", מספר שלומי בוקאי בן ה־75, בעלי "רונדו" המיתולוגית, "אבל די, כמה אני יכול לעבוד!?".
איך לדעתך אלנבי ייראה בעתיד?
"יחזור להיות הרחוב המרכזי של תל אביב, כי יש לו את התנאים הכי טובים - הקרבה לים, לשוק הכרמל, לנחלת בנימין. יהיה פה מדרחוב גדול. אלנבי ייראה כמו רחוב בציריך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו