פרויקט "אלקטרז" של טראמפ לכליאת מהגרים נעצר בצו בית משפט

שופטת פדרלית הורתה אמש (חמישי) על הפסקה זמנית של שבועיים בבנייה במתקן מעצר המהגרים "אלקטרז" באברגליידס פלורידה, בטענה שהמתקן עלול להפר חוקי איכות הסביבה. ההחלטה מהווה מכשול ראשון בפני התוכנית הגרנדיוזית של הנשיא טראמפ לכליאה המונית של מהגרים - תוכנית שבמרכזה עומד החלום הישן שלו לפתוח מחדש את כלא אלקטרז המפורסם מסן פרנסיסקו.

השופטת הפדרלית קתלין מארי וויליאמס הוציאה צו מניעה זמני לאחר יומיים של עדויות בבית המשפט הפדרלי במיאמי. הצו אוסר על כל בנייה חדשה במתקן למשך 14 ימים, כולל מילוי, ריצוף או הוספת תשתית חדשה, בזמן שבית המשפט שוקל האם המתקן מפר את חוק המדיניות הסביבתית הלאומית.

המתקן, שנבנה במהירות לפני כחודשיים, יכול להכיל עד 5,000 עצירים במבני אוהלים זמניים. עם זאת הצו אינו משפיע על פעילות המתקן הקיימת - מאות עצירים ימשיכו להיות מוחזקים שם.

מ"הסלע" המקורי ל"אלקטרז התנינים"

הכינוי "אלקטרז התנינים" אינו מקרי. הנשיא טראמפ מוקסם מהרעיון לפתוח מחדש את הכלא המפורסם - "הסלע" כפי שהוא מוכר בפי רבים בארה"ב - הממוקם על אי במפרץ סן פרנסיסקו. ברשתות החברתיות כתב טראמפ כי הוא רוצה שאלקטרז יורחב וישוחזר "כדי לאכלס את העבריינים האכזריים והאלימים ביותר של אמריקה".

אלקטרז המקורי, שנסגר ב-1963 לאחר 29 שנות פעילות, שיכן פושעים מפורסמים כמו אל קפונה ובמשך כל תקופת פעילותו לא נרשמה בו אף בריחה מוצלחת מוכחת. הכלא שהיה יקר כמעט פי שלושה מכל כלא פדרלי אחר, נסגר בעיקר בשל עלויות התפעול הגבוהות שלו.

מכיוון שפתיחת אלקטרז המקורי מחדש נראית בלתי ריאליסטית מבחינה כלכלית ולוגיסטית, פלורידה יצרה את הגרסה החדשה שלה: "אלקטרז התנינים" באברגליידס, שם התנינים מחליפים את המים הקפואים של מפרץ סן פרנסיסקו כמחסום טבעי מפני בריחה.

המתקן בפלורידה תוכנן להיות מה שגורמים בממשל כינו "חנות וואן-סטופ לביצוע סדר היום של הגירוש המוני של הנשיא טראמפ". הוא ממוקם כ-80 קילומטרים מערבית למיאמי בלב האברגליידס, על שדה תעופה נטוש של מחוז מיאמי-דייד.

מחאה סביבתית ותרבותית

המתקן עורר התנגדות חריפה לא רק מפעילי זכויות אדם ואקטיביסטים סביבתיים, אלא גם מהקהילה הילידית המקומית. שבט המיקוסוקי, שאדמותיו צמודות לשדה התעופה, רואה בפרויקט איום על אדמותיו הקדושות.

בטי אוסיאולה, חברת השבט ופעילה סביבתית, עמדה בשערי השדה והביעה זעם: "כששמעתי על זה לראשונה, חשבתי 'זו בדיחה?' אבל אז צוותי בנייה החלו להגיע למרחק של 3 קילומטר מהבית שלי".

במרכז הקרב המשפטי עומדת השאלה: מי אחראי על המתקן - המדינה או הממשלה הפדרלית? עיקר הטיעון של הארגונים הסביבתיים הוא שמתקן המעצר מפר את חוק המדיניות הסביבתית הלאומית, הדורש מסוכנויות פדרליות להעריך את ההשפעות הסביבתיות של פרויקטי בנייה גדולים.

עורכי דין המייצגים את פלורידה טענו שהמתקן מומן, נבנה ומנוהל על ידי המדינה ולכן פטור מביקורת פדרלית. אולם השופטת וויליאמס לא השתכנעה מהטיעון הזה, ואמרה שמתקן המעצר הוא "לכל הפחות שותפות משותפת בין המדינה והממשלה הפדרלית".

על רקע זה, מומחים העידו בבית המשפט כי המתקן כבר גרם נזק סביבתי משמעותי. אחד מהם העיד שלפחות 20 דונם של אספלט נוספו לאתר, מה שעלול לגרום לזרימת מים מזוהמת לאדמות הביצות הרגישות. גיאולוג מקצועי הזהיר שהריצוף החדש עלול להפיץ כימיקלים מזיקים לאזור אברגליידס הייחודי. העדויות כללו גם תיאורים של זיהום אור ופגיעה בחיות בר.

לצד החששות הסביבתיים, המתקן עומד בפני ביקורת קשה על תנאי הכליאה. חברי קונגרס שביקרו במקום דיווחו על מאות מהגרים הכלואים בכלובים בחום כבד, מותקפים על ידי יתושים ומקבלים ארוחות דלות. עורכי דין לזכויות אזרח הגישו תביעה נפרדת בטענה שזכויותיהם החוקתיות של העצירים מופרות - הם מנועים מפגישה עם עורכי דין, מוחזקים ללא אישומים, ובתי משפט ביטלו דיוני ערבות.