"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקול שאוהבים לשנוא: מה זה Vocal Fry ולמה הוא מעצבן אנשים?

מג'יימס בונד ועד מיילי סיירוס, Vocal Fry נמצא סביבנו הרבה יותר ממה שנדמה, אבל דווקא אצל נשים הוא מעורר לא מעט ביקורת • אז למה קול אחד מצליח לעצבן כל כך הרבה אנשים?

, עודכן
0השמעה
קים קרדשיאן , יוטיוב
קים קרדשיאן בפודקאסט. צילום: יוטיוב

יש סיכוי טוב ששמעתם Vocal Fry, ופשוט לא ידעתם שיש לזה שם. זה אותו צליל נמוך, מחוספס ומעט מפצפץ שאפשר לשמוע אצל לא מעט אנשים, ולעיתים קרובות בסוף משפט, כשהקול יורד לטווח הנמוך שלו.

מבחינה פיזיולוגית, Vocal Fry הוא צורת הפקת קול שבה מיתרי הקול רוטטים באיטיות, וכך נוצר אותו צליל עמוק ומחוספס. אצל חלק מהאנשים מדובר בחלק טבעי לחלוטין מאופן הדיבור שלהם. אחרים משתמשים בו באופן מודע או מאמצים אותו כחלק מסגנון הדיבור שלהם. כאשר ההפקה נעשית בצורה מאולצת ולא טבעית, היא עלולה ליצור עומס ולהוביל לעייפות קולית או לצרידות.

למה לגברים מותר ולקים קרדשיאן אסור?

אז למה הוא מעצבן כל כך הרבה אנשים? כאן הסיפור כבר הופך מתופעה קולית לתופעה תרבותית.

בעשור הקודם הפך ה־Vocal Fry למזוהה במיוחד עם תרבות הפופ האמריקאית. בריטני ספירס, קים קרדשיאן, קייטי פרי וכוכבות אחרות הפכו את צורת הדיבור הזאת לנוכחת מאוד בתרבות הפופולרית, ובשל כך בהדרגה נדבקו אל סגנון הדיבור הזה גם סטריאוטיפים. עבור חלק מהמאזינים, הצליל התחיל לסמן שטחיות, חוסר מקצועיות או ניסיון מכוון להישמע אדישים ומחוספסים.

אלא שיש כאן בעיה: Vocal Fry ממש לא שייך לנשים בלבד. גם גברים משתמשים בו, ובתרבות הפופ אפשר לשמוע אותו אצל שחקנים וזמרים כמו הארי סטיילס, מת'יו מקנוהיי וקורט קוביין.

וזה בדיוק המקום שבו הדיון הופך למעניין הרבה יותר. חוקרים ובלשנים הצביעו לאורך השנים על כך שחלק גדול מהביקורת הציבורית סביב Vocal Fry מופנה דווקא כלפי נשים צעירות. לטענתם, העובדה שצורת דיבור דומה יכולה להיתפס אצל גבר כעמוקה או מחוספסת ואצל אישה כמעצבנת או לא מקצועית מלמדת שהוויכוח הוא לא בהכרח רק על הצליל עצמו. הוא קשור גם לציפיות החברתיות שלנו לגבי האופן שבו נשים וגברים "אמורים" להישמע.

הדבר הזה מתחבר לשאלה רחבה הרבה יותר: קול הוא לא רק אמצעי להעברת מילים - אנחנו משתמשים בו, לעיתים בלי לשים לב, כדי להסיק דברים על האדם שמולנו, עד כמה הוא בטוח בעצמו, מקצועי, אינטליגנטי או סמכותי.

אלא שלא תמיד התכונות שאנחנו מייחסים לקול באמת אומרות משהו על האדם שמפיק אותו. לפעמים הן מספרות הרבה יותר עלינו ועל התרבות שבה אנחנו חיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר