"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
סומכים על ChatGPT?

הזיה עם מחיר כבד: הקשיב ל-AI - ואיבד את הכל ב-24 שעות

שנה של תשובות מדויקות גרמה לחקלאי לבטוח באלגוריתם, עד להמלצה הקטלנית אחת • בן ה-67 סמך בעיניים עצומות על ה-AI והפסיד עשרות אלפי דולרים • הקוקטייל הכימי שחולל אסון בשדה השומשום מציף מחדש את סכנת ההזיות של ה-AI

,עודכן
0השמעה
חקלאי בסין איבד את כל יבולו בעקבות המלצה של בינה מלאכותית , Gemini
חקלאי בסין איבד את כל יבולו בעקבות המלצה של בינה מלאכותית. צילום: Gemini

בתוך 24 שעות בלבד:תופעת ה"הזיות" במודלי שפה גדולי-ממדים אינה חדשה, אך עד כה היא התבטאה בעיקר בטקסטים שגויים, עבודות אקדמיות מומצאות או קוד מחשב פגום.כעת, מקרה חריג וחסר תקדים מסין מציג לראשונה אתהמחיר הפיזי והכלכלי ההרסנישל הסתמכות עיוורת על בינה מלאכותית בעולם האמיתי.

וו, חקלאי בן 67 במחוז אנהווי שבמזרח סין, שקע לאסון חקלאי כבד לאחר שהסתמך על מודל AI לצורך טיפול במזיקים בשדה השומשום שלו.בתוך 24 שעות בלבד מרגע הריסוס, כ-100 דונם של נבטי שומשום נבלו ומתו לחלוטין.הנזק הפיננסי הישיר הוערך על ידו בכ-150 אלף יואן (כ-21 אלף דולר).

חקלאי סיני בשדה,צילום: GettyImages

סיפורו של וו מחיש באופן מדאיג אתמנגנון בניית האמון ההדרגתימול מערכות בינה מלאכותית.בתחילה, וו עוד נרתע מהטכנולוגיה, אך במהלך שנה שלמה שבה השתמש באפליקציית ה-AI לניהול משימות שוטפות - החל מתזמון דישון ועד לחיזוי מזג אוויר - התשובות שקיבל היו מועילות ומדויקות.האמון שנבנה גרם לו להפסיק להטיל ספק או להתייעץ עם אגרונומים מוסמכים.

ב-10 ביולי, כאשר זיהה עשבים שוטים ומזיקים בשדה השומשום, פנה שוב לצ'אטבוט כדי לקבל תוכנית הדברה.האלגוריתם יצר עבורו מתכון מפורט של קוקטייל כימי, שכלל שילוב של קוטלי חרקים לצד קוטל עשבים בשםFomesafen.וו ערבב את החומרים וריסס את השדה כולו באמצעות רחפן.

"כשאתה מרסס את זה, ביום למחרת הנבטים פשוט לא שורדים. גם העשבים השוטים וגם הנבטים מתים יחד, והשתילים מתים אפילו מהר יותר", אמר לכלי תקשורת מקומיים.

הכשל המדעי: למה ה-AI טעה בגדול?

מומחים חקלאיים שהוזעקו לבחון את הריסוס הבהירו מיד את גודל המחדל.Fomesafenהוא קוטל עשבים המיועד להשמדת צמחייה רחבת-עלים בשדות סויה.מכיוון שצמח השומשום מוגדר בוטנית אף הוא כצמח רחב-עלים, החומר הקטלני אינו מבחין בין העשב השוטה לבין היבול עצמו - ומשמיד את השתילים הצעירים באופן מיידי.ה-AI המליץ על ריסוס נרחב של הקוקטייל, במקום יישום נקודתי ומבוקר, וללא התחשבות בשלב הצמיחה הרגיש של הנבטים.

הוא קוטל עשבים המיועד להשמדת צמחייה בשדות סויה. Fomesafen,צילום: ללא

כשוו חזר המום אל הצ'אטבוט ושאל מה השתבש, המערכת סיפקה את התשובה הקלאסית המאוחרת מדי: היא זיהתה כי ה-Fomesafen הוא אכן הגורם להרס השדה, והודתה כבדרך אגב כי ייתכן שמדובר בטעות.

חברת התוכנה שפיתחה את האפליקציה הבהירה בתגובה כי המודל אינו נשען על מאגר ידע אגרונומי פנימי סגור, אלא כורה מידע מרחבי הרשת.בנוסף, צוין כי בחלקו העליון של המסך מופיעהאזהרה משפטית קבועההמבהירה כי "התוכן הנוצר על ידי AI עשוי להיות בלתי מדויק ויש לאשרו מקורות נוספים".אך עבור החקלאי, שסמך על המחשב בעיניים עצומות, הדיסקליימר הגיע מאוחר מדי.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר