לא רק דו"חות במגירה: איך מבקר המדינה משפיע על החיים של כולנו?
לקראתהבחירה למבקר המדינה הבא,שתיערך בכנסת בימים הקרובים, עולה מחדש השאלה מהו למעשה תפקידו של אחד ממוסדות הפיקוח החשובים בישראל.
עיקרי הדברים:
- מבקר המדינה אחראי לביקורת על משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים הציבוריים
- המבקר נבחר בכנסת בהצבעה חשאית לכהונה אחת בת שבע שנים
- לצד עבודת הביקורת, המבקר משמש גם כנציב תלונות הציבור ומפקח על מימון המפלגות בבחירות
המבקר אנגלמן: "בהיעדר הגדרה ברורה, כל רשות מפונה פעלה לפי יכולתה והבנתה" // משרד מבקר המדינה
למרות שלעיתים נתפס כמוסד בירוקרטי המפרסם דוחות ביקורת בלבד, מבקר המדינה מחזיק בסמכויות רחבות המאפשרות לו לבחון את פעילות משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות וגופים ציבוריים נוספים - ולהצביע על מחדלים המשפיעים באופן ישיר על חיי האזרחים.
מעמדו של המבקר מעוגן בחוק יסוד: מבקר המדינה, והוא אחראי בפני הכנסת בלבד ואינו כפוף לממשלה. במסגרת תפקידו בוחן המבקר לא רק את חוקיות פעולות הרשויות, אלא גם את טוהר המידות, המינהל התקין, היעילות והחיסכון בכספי הציבור.
היקף הביקורת של המבקר נחשב לאחד הרחבים בעולם וכולל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, תאגידים ציבוריים וגופים הנתמכים מכספי המדינה. בנוסף, מאז שנת 1971 משמש מבקר המדינה גם כנציב תלונות הציבור, ואליו יכולים אזרחים לפנות במקרים שבהם הם סבורים כי נפגעו מהתנהלות בלתי תקינה של רשויות המדינה.
הליך הבחירה לתפקיד מתבצע בכנסת בהצבעה חשאית. כל אזרח ותושב ישראל כשיר להתמודד לתפקיד, אך בפועל רוב מבקרי המדינה לאורך השנים הגיעו מעולם המשפט או ממערכות ציבוריות בכירות. כהונת המבקר נמשכת שבע שנים ואינה ניתנת לחידוש, במטרה לשמור על עצמאותו.
על פי החוק, הבחירה חייבת להתקיים בין 30 ל-90 ימים לפני סיום כהונתו של המבקר המכהן. כהונתו של מבקר המדינה הנוכחי,מתניהו אנגלמן, צפויה להסתיים ב-3 ביולי 2026. כדי להגיש מועמדות נדרשת תמיכתם של לפחות עשרה חברי כנסת. בסיבוב הראשון נדרש רוב של 61 חברי כנסת, ואם אף מועמד אינו משיג רוב כזה, מתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר.
לצד עבודת הביקורת השוטפת, למבקר המדינה תפקיד משמעותי גם בתקופות בחירות. הוא מפקח על מימון המפלגות, בודק את מקורות הכספים והוצאות הבחירות שלהן, ומוסמך להטיל סנקציות וקנסות על מפלגות שמפרות את הוראות החוק.
למרות שמבקר המדינה אינו גוף אכיפה ואינו יכול להעמיד לדין או להעניש בעלי תפקידים, לאורך השנים הובילו דוחותיו לחשיפת מחדלים משמעותיים ולשינויים במערכות ציבוריות שונות. בין הדוחות הבולטים ניתן למנות את הביקורות על משבר מניות הבנקים, אסון השריפה בכרמל ומשבר הדיור.
בסופו של דבר, כוחו המרכזי של מבקר המדינה אינו נשען על סמכויות אכיפה, אלא על עצמאותו, על חשיפת מידע לציבור ועל היכולת להפעיל לחץ ציבורי ופוליטי שיביא ליישום המלצותיו ולתיקון ליקויים במערכת הציבורית.
ד"ר חן פרידברג היא עמיתת מחקר בתוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו"נתתי בוקס לשחקן הכי בכיר בנבחרת ישראל, בגללו לא שיחקתי במונדיאל"
ג'ורג' בורבה, אחד הכוכבים הכי גדולים של הפועל תל אביב, עמד לדבריו לעלות בהרכב נבחרת ישראל באחד ממשחקיה במונדיאל במקסיקו (1970). את מי שמנע ממנו לעשות כן ומה שעשה לו בתגובה הוא לא ישכח לעולם.
"יום לפני המשחק המאמן עמנואל שפר שם אותי בהרכב. אני חושב שזה היה נגד איטליה. בבוקר המשחק אני שומע את שפר יושב עם השחקן אולי הכי בכיר שלנו והוא אומר לו: 'אל תרכיב את בורבה'. שמעתי את זה באוזניים שלי".
"נתתי בעיטה לדלת, נכנסתי לתוך החדר ונתתי לשחקן הזה בוקס ישר ללב. קיללתי אותו. הוא לא נשם, עמד למות, התעלף במקום. עד היום אני לא סולח לו. בגללו לא שיחקתי במונדיאל, למרות שזה היה צריך לקרות".
גם היום, 56 שנים אחרי, בורבה בן ה-81 עדיין נסער מהאירוע במקסיקו שבגללו לא שיחק בפעם היחידה שבה נבחרת ישראל הופיעה בגביע העולם. הוא אומר שהוא מחכה בכיליון עיניים למונדיאל הקרוב, שייפתח בעוד שבוע וחצי.
"אני חולה על כדורגל עד היום. אני אוהד את אנגליה במונדיאל בגלל שהאנגלים הצילו אותי ואת משפחתי בשואה. כולם אומרים שאני בכלל נראה בן 60. אני מאמן ילדים באופן פרטי ברמת החייל בתל אביב ונהנה מכל רגע".
על שם מלך אנגליה
הסיפור שלו מדהים ויוצא דופן. בורבה נולד באיטליה אחרי שמשפחתו ברחה מטריפולי שבלוב במלחמת העולם השנייה. בגיל שמונה חודשים בלבד הוא הוכנס עם משפחתו למחנה ברגן בלזן בגרמניה. חצי שנה היה שם, מספר שכמעט תלו למוות את אחיו מכיוון שזרק בדל סיגריה, עד שהצבא האנגלי שחרר אותם רגע לפני שהנאצים עמדו "לחסל את כל היהודים במחנה".
הוא צוחק: "אתה יודע למה קוראים לי ג'ורג'? כי בזמנו ג'ורג' היה מלך אנגליה, וההורים שלי החליטו לקרוא לי כך אחרי שהאנגלים הצילו את חיינו".
המשפחה עלתה לישראל, בורבה החל לשחק כדורגל בשכונה, היה בהפועל צפון ת"א, אז קבוצה־בת של הפועל ת"א, עד שנקלט בקבוצה הבכירה לאחר שהצטיין במשחק אימון בין הקבוצות.
"שייע לא היה מוסר לנו"
"ב-1966 דוביד שוויצר הגדול החליט להכניס אותי בפעם הראשונה למשחק נגד מכבי יפו", נזכר בורבה, "מרוב התרגשות שכחתי להוריד את האימונית ונכנסתי לשחק איתה. כולם צעקו לי 'ג'ורג', ג'ורג', האימונית, תוריד אותה'".
בורבה הסיר את האימונית והתחיל לקרוע רשתות במדי הפועל ת"א. הוא זכה עם הקבוצה בשתי אליפויות, בגביע המדינה ובגביע אסיה לקבוצות. כבש במדיה 45 שערים והוא מדורג במקום השמיני בטבלת מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים, בצוותא עם טוטו תמוז.
בורבה שיחק בין השאר עם גדעון טיש, שייע פייגנבוים, אמציה לבקוביץ', יחזקאל חזום ואחרים. "שייע לא היה מוסר לנו. שחקנים אמרו לי, אם הוא לא מוסר לנו, נפסיק למסור לו גם. הוא מסר לי לגול אחד למיליון, ותמיד עשה רוח מהכל. אחרי כל גול שלו לא היה אפשר לעצור אותו. אבל תשמע, הוא חמוד שייע. הוא גר אז עם משפחתו ליד בלומפילד. תמיד הזמין אותנו לאכול אצלו בבית לפני משחקים, וזה היה נהדר".
בורבה, כאמור, שיחק בנבחרת ישראל הגדולה, זו שהגיעה למקסיקו 1970. הוא שיחק עם הנבחרת באולימפיאדת מקסיקו (1968) וכבש במדיה שבעה שערים.
"השחקנים חלשים"
בורבה הספיק גם לזכות באליפות עם מכבי נתניה (1974). אני שואל אותו מה דעתו על רמת הכדורגל והכדורגלן הישראלי כיום. "מאוד חלשים, חלשים. עד שמוסרים מסירה... אני לא רואה מספיק גולים. גם לא אוהבים לרוץ פה. ג'ורג' בורבה לא מתבייש מכלום, אני אומר הכל בפנים. זה לא זה".
את מי אתה אוהד? אתה הולך למשחקים?
"את הפועל ת"א ומכבי נתניה. את רוב המשחקים אני רואה בטלוויזיה".
בורבה אומר שהוא תמיד היה אחר. טיפוס מיוחד ויצירתי. בעת שהיה שחקן פעיל עבד ברשות הדואר. לא פעם נטש את משמרתו, עזב את המשרד ריק והלך לאימוני הקבוצה והנבחרת. כשהוא פוטר בשל כך הדבר הגיע עד כנסת ישראל, שדנה בשאלה איך צריך לנהוג בהעסקתם של שחקני נבחרת.
לאחר פרישתו עבד כמחלק עיתונים. "היתה לי וספה עם סירה ושם שמתי 400 עיתונים. נסעתי לפנות בוקר ברחובות והייתי קולע לכל חצר, בול לכניסה של הבית. הייתי אלוף בזה".
את שולמית אשתו הכיר בשכונה ברמת החייל בתל אביב. יש להם חמישה ילדים ושמונה נכדים. "לא הייתי צריך לחזר הרבה אחריה. היא הכירה אותי מהכדורגל, ואנחנו יחד כבר יותר מ-60 שנה. יש לי גם הרבה חברים מהחיים, ויש לנו פרלמנט בבית הקפה כאן בשכונה. אני נהנה מהחיים, ויאללה שהמונדיאל יתחיל כבר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוהמאבק של עינב צנגאוקר ממשיך - והפעם מגיע לעולם התרבות
המאבק שלעינב צנגאוקרוהחוסן של נשות המילואים מגיעים לאמנות: תערוכת צורפות חדשה שבוחנת כיצד נראית עוצמה נשית בישראל של אחרי ה-7 באוקטובר תיפתח בשבוע הבא בקניון רמת אביב תחת הכותרת "יקרה מפז".
בתערוכה השנתית של הסדנה לצורפות של יעל שקדי, המתקיימת הפעם בשיתוף ויצו, בחרו 55 יוצרות ויוצרים לעסוק דרך תכשיטים ויצירות צורפות בסיפורים שהפכו לחלק מהמציאות הישראלית: מאבקים של אימהות, חיי נשות מילואים, התמודדות עם אובדן, מנהיגות נשית וחוסן אזרחי.
בין היצירות: "אמא כאן" של אופיר ישראל - מסכת מתכת שנוצרה בהשראת עינב צנגאוקר; "גיבורות הברזל" של אורית שושני - צמיד המוקדש לנשות הלוחמים; "סוראיה" של ענבל מוסאי ארדיטי - קמע המבוסס על סיפורה של אמה, שעלתה לבדה מאיראן בגיל 10 ועוד.
לצד היצירות תוצג ויטרינה היסטורית של ויצו, הכוללת סיכות מקוריות המתעדות יותר מ-106 שנות אקטיביזם נשי בישראל - ויוצרות חיבור בין המאבקים של תקופות עבר לשאלות שמעסיקות נשים בישראל היום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנולא רק סלובניה: המדינות שמסמנות את המטוסים הישראלים
טיסת ישראיירשתוכננה לנחות הבוקר (רביעי) בלובליאנה שבסלובניה נאלצה לשנות מסלול, לאחר שלטענת החברה הרשויות במדינה סירבו לאפשר את נחיתתה בשל עמדה פוליטית.
בענף התעופה מגדירים את האירוע כחריג במיוחד, בעיקר משום שלא מדובר בסוגיית בטיחות, רגולציה או תקלה תפעולית - אלא בהחלטה בעלת אופי מדיני ובניגוד להסכמי “שמיים פתוחים” בין ישראל לאיחוד האירופי.
מה הסיכוי שעוד מדינות יעשו דבר דומה?
ל"היום" נודע כי גם מול אזרבייג'ן התעוררו קשיים דומים, בשל נחיתות של חברה ישראלית בבאקו אך, בניגוד לסלובניה, העניין נפתר.
לפי גורמים בענף התעופה, כרגע הסיכוי למהלך רחב היקף עדיין לא נחשב גבוה, בעיקר משום שמדינות האיחוד כפופות להסכמי תעופה ברורים ולכללי שוק אחידים. רוב המדינות גם לא רוצות ליצור תקדים שעלול לפגוע בחברות התעופה שלהן עצמן.
יחד עם זאת ישנם כמה גורמים שעלולים להגביר את הסיכון:
- לחץ פוליטי פנימי במדינות עם קו אנטי־ישראלי חריף יותר
- הפגנות ולחץ ציבורי נגד שיתופי פעולה עם ישראל
- ממשלות שמנסות “לאותת” פוליטית בלי להכריז רשמית על סנקציות
- שימוש בכלים בירוקרטיים או רגולטוריים כדי לעכב אישורים
בענף חוששים בעיקר מ״אפליה שקטה״ - לא איסור רשמי, אלא עיכובים, מגבלות, אי־מתן סלוטים, או קשיים רגולטוריים שיקשו על חברות ישראליות לפעול.
מה המשמעות אם זה יקרה בעוד מדינות?
- ההשפעה יכולה להיות רחבה:
- פגיעה בקווים ישירים של חברות ישראליות
- התייקרות טיסות בגלל נחיתות ביניים או מסלולים חלופיים
- יתרון לחברות זרות על פני ישראליות
- ירידה בתחרות ועלייה במחירים לנוסעים
- פגיעה תדמיתית ומדינית מול ישראל
מעבר לכך, אם חברות ישראליות יתחילו לחשוש מאי־ודאות רגולטורית באירופה, הן עשויות לצמצם פתיחת קווים חדשים.
מה ה"עונש" הצפוי למדינה באיחוד שמסרבת לאפשר נחיתה?
באופן עקרוני, מדינה חברה באיחוד האירופי לא יכולה פשוט למנוע מחברת תעופה מורשית לפעול מסיבות פוליטיות, אם היא עומדת בכל תנאי הבטיחות והתעופה.
אם ישראל תטען להפרת הסכם תעופה, קיימים כמה מנגנונים אפשריים:
- פנייה רשמית לנציבות האירופית
- לחץ מדיני דרך משרד החוץ
- צעדי תגמול הדדיים בתחום התעופה
עם זאת, אין “קנס אוטומטי” או ענישה מיידית. בפועל, אלו לרוב תהליכים דיפלומטיים ומשפטיים שיכולים לקחת זמן רב. האיחוד האירופי בדרך כלל מנסה קודם לפתור אירועים כאלה בערוצים שקטים לפני הסלמה רשמית.
במשרד החוץ הגיבו לאירוע בנימה מאופקת יחסית, ומסרו כי "ישראל הבהירה לרשויות הסלובניות כי מדובר בצעד לחלוטין בלתי מקובל. בסלובניה צפויה לקום בקרוב ממשלה חדשה במקום הממשלה העויינת היוצאת, וישראל מצפה לשיפור משמעותי ביחסים בין המדינות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
למרות העבר הרפואי: כמעט 2 מיליון שקל לנפגע שתי תאונות דרכים
האם אדם שסבל מבעיות רפואיות עוד לפני שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין החמרת מצבו? בית המשפט השיב לאחרונה בחיוב וחייב חברת ביטוח לשלם כ-1.97 מיליון שקל לגבר בן 62 שנפגע בשני אירועים נפרדים.
תיעוד מזירת התאונה הקטלנית בכביש 7, סמוך למחלף שורק
לפי פסק הדין, התאונה הראשונה אירעה לאחר שמלגזה פגעה ברכבו של התובע, ואילו השנייה התרחשה כשנה לאחר מכן כאשר משאית התנגשה בו מאחור. לטענתו, בעקבות הפגיעות החל לסבול מכאבים קשים, מגבלות תנועה, חולשה בגפיים ופגיעה נפשית, שהובילו לירידה דרמטית ביכולת התפקוד והעבודה שלו.
באמצעות עורכי הדין אריאל פרויליך ושחר רום טען התובע כי חרף מצבו הרפואי טרם התאונות, הוא עבד באופן סדיר וניהל שגרת חיים תקינה. לאחר האירועים, לדבריו, נאלץ לעבור ניתוח בעמוד השדרה ואף החל לקבל טיפול בקנאביס רפואי.
מנגד טענה חברת הביטוח כי חלק ניכר מהמגבלות נובע ממחלות רקע, ובהן סוכרת ושינויים ניווניים, וכי התובע מפריז בתיאור נזקיו.
בית המשפט קבע כי אף שלתובע אכן היה עבר רפואי משמעותי, התאונות הובילו להחמרה ממשית במצבו ולהידרדרות תפקודית ברורה. השופט אימץ את קביעות המומחים שמונו בתיק והבהיר כי קיומן של בעיות רפואיות קודמות אינו פוטר את חברת הביטוח מאחריות לנזק שנגרם בעקבות התאונות.
>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<
>>מונדיאל 2026: לוח משחקים, תקצירים, שידורים וטבלאות<<
בסיום ההליך נפסק לתובע פיצוי של כ-1.97 מיליון שקל, לאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי, לצד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
עו"ד אריאל פרויליך מסר בעקבות ההחלטה: "מדובר בסכום פיצוי גבוה מאוד ביחס לפגיעה צווארית שנראתה בתחילת הדרך קלה יחסית, במיוחד עבור אדם בגיל 62 עם רקע רפואי משמעותי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
הקריקטורה היומית | יום רביעי 03.06.2026
לקריאת העיתון היומי
המהדורה המודפסת של העיתון הגדול בישראל, בחוויית גלישה קלה ובטוחה
כדאי להכיר
אתם עוד לא שם? הטיסה למונדיאל כבר יצאה
שופינג, אמנות ואוכל: המרכז המתחדש של מזרח י-ם
ירושלים 2040: העיר נערכת ל- 1.5 מליון תושבים