אתם רואים אותו בדרך לאילת: מה באמת עושה המגדל המסנוור בנגב?

מי שנוסע בכבישי הנגב לכיוון מצפה רמון לא יכול לפספס את המראה הכמעט עתידני שנפתח מול העיניים: מגדל ענק שבראשו זורח לפיד אור מסנוור בעוצמה שקשה לתפוס במבט ראשון, מוקף במרבד אינסופי של עשרות אלפי מראות נוצצות.

המראה הזר והעוצמתי הזה מצית לא מעט תיאוריות קונספירציה בקרב נהגים ומטיילים - חלקם אפילו בטוחים בטעות שמדובר בכור גרעיני סודי או במתקן צבאי מסווג שקם בלב המדבר. אך המציאות מרתקת לא פחות: השילוב בין שמש ישראלית לצורך דחוף בעצמאות אנרגטית הפך את חולות אשלים למוקד של אחד המגה - פרויקטים ההנדסיים השאפתניים ביותר שהוקמו במזרח התיכון.

סקירה מרתקת ומקיפה שפורסמה בערוץ ההנדסה הבינלאומי Giga Builds מנתחת לעומק את המורכבות התכנונית, ההשקעה האדירה של כ-850 מיליון דולר במגדל לבדו, והפתרונות המבריקים שנדרשו כדי להקים מגדל שמש בגובה 260 מטרים בלב סביבה קיצונית. כפי שמציינים עורכי הערוץ בסקירתם, "ישראל בנתה מגדל כה גבוה שהוא מגרד את קצה השמיים, אך הוא עדיין כמעט ואינו מוכר מחוץ לחוגי ההנדסה העולמיים".

ריכזנו את 5 התפקידים והמטרות של מגדל האור באשלים - והאופן שבו הוא משנה את משק האנרגיה בישראל.

1. ייצור חשמל תרמו-סולארי

התפקיד הבסיסי והמרכזי של המגדל הוא לפעול כתחנת כוח סולארית תרמית (CSP) מתקדמת, ולא כמתקן גרעיני או ביטחוני כפי שרבים נוטים לחשוב בגלל גודלו המאיים והבוהק העז. בראש המגדל מותקן דוד קיטור ענק (קולטן שמש) שקולט את קרני השמש המרוכזות מעשרות אלפי מראות, מייצר חום קיצוני של מעל 550 מעלות צלזיוס והופך מים לקיטור בלחץ של 150 אטמוספרות כדי לסובב טורבינות חשמל סטנדרטיות.

בניגוד לתחנות דלקים מזהמות או לכורים מורכבים, הדלק היחיד כאן הוא האור המוחזר מחולות הנגב. מהנדסי הפרויקט ומנתחי Giga Builds מדגישים כי המתקן מייצר כ - 320 ג'יגה - וואט שעה של חשמל נקי בשנה, ומספק מענה לאתגר הלאומי של מדינה נטולת דלקי מאובנים: "המטרה הייתה לייצר תחנת כוח תעשייתית קבועה, מבוססת שמש, שלא ניתן לנתק אותה בגלל לחצים גיאופוליטיים או זעזועי מחירים בעולם".

2. אספקת אנרגיה למעל 120,000 בתים

מטרתו הפרקטית של המתקן באשלים היא להזרים כמויות עצומות של חשמל ישירות אל תוך רשת החשמל הארצית, בהיקף שמספיק לאספקה סדירה של כ - 120,000 בתי אב ברחבי הארץ. במקום להסתפק בפרויקטים מקומיים של לוחות סולאריים על גגות, המגדל תוכנן מראש כמקור אנרגיה מאסיבי שתומך בעומסי הביקוש של מרכזי האוכלוסייה.

התחנה פועלת באופן רציף ומסייעת לאזן את תנודות הצריכה הארציות בימים חמים שבהם המזגנים עובדים ללא הפסקה. כפי שמציין עורך הסקירה ב - Giga Builds, ההספק המרשים הפך את האתר לעוגן מרכזי של יציבות: "מתחם אשלים כולו מספק כ-5% מכלל צריכת החשמל הביתית בישראל, ומאפשר למנהלי רשת החשמל לתכנן קדימה תוכניות אספקה המבוססות על נתונים אמינים וקבועים".

3. עצמאות אנרגטית למדינה

במשך עשרות שנים נאלצה ישראל להסתמך כמעט לחלוטין על ייבוא יקר של פחם, נפט וגז טבעי מחו"ל כדי להפעיל את תחנות הכוח שלה, מצב שיצר תלות ביטחונית וכלכלית מסוכנת. מגדל השמש הוקם במטרה ישירה לייצר עצמאות אנרגטית מוחלטת תוך ניצול המשאב הטבעי השופע ביותר בישראל: קרינת השמש בנגב, שבו ישנם יותר מ-300 ימי שמש בשנה.

מתכנני משק האנרגיה חיפשו פתרון שאינו מושפע משינויי מחירי הנפט בעולם או ממצור ימי ופוליטי. מומחה האנרגיה בערוץ Giga Builds מחדד את התובנה האסטרטגית שעמדה מאחורי הפרויקט היקר: "לדלקים מאובנים יש עלויות תנודתיות וסיכונים גיאופוליטיים מתמידים, בעוד שמתקן סולארי כזה - ברגע שהוקם - אינו כרוך בעלות דלק כלל, יתרון שמפתה מתכננים שרואים עשורים קדימה".

4. הפחתת זיהום אוויר ופליטות

יעד קריטי נוסף בהקמת המגדל ומתחם אשלים כולו הוא עמידה בהתחייבויות הבינלאומיות של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה ולצמצום זיהום האוויר הכבד שנוצר משרפת פחם בחדרה ובאשקלון. ייצור חשמל מחום השמש אינו פולט עשן, חלקיקים נשימים או גזי חממה במהלך פעילותו השוטפת.

השפעתו הסביבתית של הפרויקט ניכרת מיד בנתונים הלאומיים: פעילות המגדל והשדות הסולאריים סביבו מונעת פליטה של כ-110,000 טונות של פחמן דו - חמצני (CO2) בכל שנה לאטמוספרה. לדברי אנליסט התשתיות בסקירה, עבור מדינה צפופה ומאוכלסת מדובר בשינוי מגמה חיוני: "עבור ישראל, כל מגה - וואט שעה שמיוצר מחום השמש באשלים הוא מגה - וואט שעה אחד פחות של שריפת פחם מזהם בקרבת ריכוזי אוכלוסין".

5. הוכחת היתכנות טכנולוגית

המגדל הוקם גם כדי להוכיח כי ניתן להפוך את הנגב, המהווה יותר ממחצית משטחה של מדינת ישראל, ממרחב מדברי צחיח ונטול שימוש לנכס לאומי מניב שמייצר חשמל, תעסוקה וטכנולוגיה מקומית. הפרויקט שילב לצד המגדל גם טכנולוגיות אגירת חום במלח מותך (המאפשרות ייצור חשמל עד 4.5 שעות לאחר השקיעה) ושדות פוטו - וולטאיים מודרניים.

ההצלחה התפעולית של המגדל באשלים ביססה תקדים הנדסי בינלאומי, משכה שיתופי פעולה ומעסיקה מאות עובדים וספקים מיישובי הדרום והסביבה. כפי שמסכמים עורכי Giga Builds, המגדל הוכיח ששממה יכולה להפוך למנוע צמיחה: "אשלים הוכיחה כי הנגב מסוגל לתמוך בייצור אנרגיה יציבה לרשת הלאומית יום - יום, והפכה אדמת מדבר שנחשבה בעבר לחסרת ערך למוקד טכנולוגי שרק הולך ומתרחב".