מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת, ז'אן לוק מלנשון, עבר בימים האחרונים מהזדהות מרוחקת עם תנועת המחאה האנטי ממשלתית בצרפת להשתתפות פעילה במחאות, כשלנגד עיניו נמצאת ההזדמנות ההיסטורית לרכב על הקול הצעיר של תומכי ומשתתפי המחאה כל הדרך אל הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת.
מלנשוןהתייצב ביום שבת בהפגנות בבירה פריז כשהוא מלווה בחברי מפלגתו כמו באלי בגאיוקו, ראש העיר של סיינט דני, שהפך לדמות שנויה במחלוקת לאחר ששר עם מפגינים שתקפו שוטרים והציתו מוסדות לימוד. ראש מפלגת צרפת הבלתי כנועה, LFI, בחר להעניק גיבוי פומבי חסר פשרות למפגינים, תוך שהוא מסרב ליישר קו עם הגינויים הגורפים במערכת הפוליטית ומפנה את האשמה ישירות לעבר השלטונות.
במהומות בצרפת נפצעו יותר מ-300 שוטרים ונעצרו למעלה מ-1,800 מפגינים, נזק של מאות אלפי יורו נגרם לחנויות ומוסדות שלטון ומאות עסקים נפגעו ונבזזו על ידי פורעים, שניצלו את המחאות על מנת להשתולל ברחובות.
מלנשון, שבמשך רוב מחאת התלמידים בחודש האחרון נותר תומך אך מרוחק, החליט לחבק את המחאה הגוברת בשתי ידיים. בראיון מקיף שהעניק לרשת LCI לאחר המהומות שהתחוללו במדינה ביום שבת, הצהיר מלנשון כי הממשלה מנהלת אסטרטגיה מכוונת של ריקבון, שמטרתה להכתים את התנועה החברתית הלגיטימית. מלנשון תקף בלשון חריפה את ראש הממשלה, סבסטיאן לוקרלנו וכינה אותו "בחור מעורר רחמים שעומד בראשות ממשלה שאיבדה כל סוג של שליטה
בראיון מלנשון סירב שוב ושוב לגנות את אנשי הארגונים הקיצוניים של המחאה שתקפו מוסדות שלטון והציתו שריפות בערים. הוא הסתפק בגינוי רפה של הבוזזים ואמר כי "מי שתומך בנו לא ישתתף בביזה וונדליזם". "אניגם הייתי בהלם כשראיתי את התיעוד, תמיד התנגדתי לאלימות פוליטית", אמר. תחת זאת, מלנשון האשים את שר הפנים ואת מפקד משטרת פריז בחוסר כשירות מוחלט ומסוכן, וטען כי ההוראות שניתנו לכוחות הביטחון פתחו במכוון את הדלת לכאוס.
ברשתות החברתיות הרשה לעצמו מנהיג השמאל הקיצוני להיות בוטה הרבה יותר. כשכתב כי במקומות שבהם המשטרה לא הייתה נוכחת, הכל התנהל כשורה, והוסיף כי התקשורת בוחרת להראות רק את תמונות האש כדי להפחיד את הציבור. הוא השווה את גל המחאות הנוכחי לאירועי מאי 1968 ההיסטוריים, והכריז בטון לוחמני כי "הבסטיליה נכבשה מחדש על ידי דור העתיד". מלנשון קרא לסטודנטים ולתלמידי התיכון להמשיך בחסימות ובצעדות כדי לאלץ את הנשיא עמנואל מקרון להיענות לדרישותיהם הכלכליות, ובראשן הקפאת מחירים וביטול שיטת הסינון האוניברסיטאית.
חוסר האכפתיות המוחלט של מלנשון לנזק העצון שגרמה המחאה אותה הוא מעודד, נזק של מאות מיליוני יורו ואזרחים הותקפו והוכו על ידי פורעים, הביא עליו תגובות קשות במערכת הפוליטית הצרפתית. גורמים שונים מימין מאשימים אותו בניהול משחק כפול ובליבוי מכוון של האש ברחובות לצרכים אלקטורליים, במיוחד לקראת הבחירות לנשיאות שייערכו בשנה הבאה. בעוד שמלנשון הבהיר כי לתומכי מפלגתו אין קשר למעשי הביזה והוונדליזם, מבקריו טוענים כי התבטאויותיו, המשוות את גל המחאות הנוכחי לאירועי מאי 1968, מעניקות לגיטימציה לגורמים קיצוניים ומחלישות את שלטון החוק.
בנאום ששודר ביום ראשון, הייתה זו מארין לה פן, מועמדת מפלגת הימין העמוק לנשיאות, שתקפה את מלנשון ומפלגתו. מנהיגת הימין הקיצוני גינתה את "כוחות ההרס", ש"צרפת הבלתי כנועה" הוא האגף הפוליטי שלהם, אשר "רוצה לגרום לאנשים להאמין שאלימות הפכה לאמצעי לגיטימי לביטוי פוליטי ולפתרון לבעיות העומדות בפני הצרפתים". היא הוסיפה: "במציאות, ההצתות החברתיות הללו מחמירות את המצב". רטוריקה זו שימשה בעבר ברונו ריטואלו, מנהיג מפלגת "לה רפובליקנים". "ז'אן-לוק מלנשון ומחנהו חימשו את הבוזזים במילותיהם", הצהיר בתוכנית "פראנס 2".
אך למרות ההאשמות הקשות בין לה פאן ומלנשון, שניצבים משתי קצוות הקשת הפוליטית, שניהם גוזים קופון פוליטי היסטורי זה מזו. לה פן חופשיה להציג את אוזלת ידו של הימין-מרכז של מקרון מול השמאל הקיצוני המשתולל ומלנשון יכול להמשיך לרכב על ההקצנה של הדור הצעיר עד ההתמוטטות המוחלטת של השמאל הליברלי והמרכז המתון במדינה.
