19.02.2017
כ"ג בשבט תשע"ז
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
19.02.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר

דרור אידר

סבר פלוצקר: דמעות הקוזאק הנגזל

בשישי האחרון יכלו קוראי "ידיעות אחרונות" לקרוא מפי הפרשן הכלכלי, סבר פלוצקר, את נאום הקוזאק הנגזל; נכון יותר נאום הבריון שהתרגל להפיל חיתתו, ופתאום הגיע מישהו המשיב מלחמה שערה ומגן על אלה שסבלו מנחת זרועו הדורסנית. וכי כיצד נתאר מה שעשה "ידיעות" בעשורים האחרונים ליריביו אם לא דורסנות כוחנית איומה?

אני משער שנוני מוזס לא יודע לכתוב, לכן אולי פנה לאיש "על המשמר" לשעבר, ביטאונה של מפלגה דורסנית שיחד עם מפא"י השתיקו ביעילות את יריביהן. המעבר ל"ידיעות" מ"על המשמר" אצל פלוצקר או מ"דבר" אצל נחום ברנע (שתי דוגמאות מרבות) שיקף השתלטות עוינת של השמאל הישראלי על תקשורת הזרם המרכזי. מאמצע שנות ה-80 הפך "ידיעות" לעיתון שמאל.

לפי פלוצקר, למשבר העיתונות הכתובה בישראל יש כתובת אחת: שלדון אדלסון ו"ישראל היום". התמונה הבינארית שפלוצקר מצייר מתאימה לסדר היום הדורסני ש"ידיעות" השליט: בצד האחד נמצאים ה"טובים", העיתונאים, התחקירנים ובעלי היושרה, או בקיצור השבט הלבן; בצד השני נמצאים בני החושך.

פלוצקר מספר ששמע את אדלסון לא מעט ואפילו התרשם מדבריו, עד שהביא עליו את "ישראל היום". אכן, כל ישראלי יכול להתרשם במו אוזניו ועיניו מיהו אדלסון ומהי השקפת עולמו. אבל האם מישהו ביקום יכול לספר משהו על נוני מוזס? יותר מסודות האטום, דומה שמו"ל "ידיעות אחרונות" הוא הסוד השמור בישראל. האם יש כתבה עדכנית על האיש? אפשר לצפות בו? בקיצור, אפשר לקבל מידע על האיש השולט בחיינו ב-20 השנים האחרונות באמצעות קונגלומרט התקשורת הגדול בישראל?

נאדה. כלום. כמו ה-Q מסדרת "האיים האבודים" זה סוד כוחו של האיש. סח אחד מבכירי העיתונות הישראלית: "נוני מוזס הוא האדם שהכי פוחדים ממנו בתקשורת", ועוד: "אף אחד לא רוצה להתעסק עם 'ידיעות אחרונות'". ואני שואל, מדוע? יואיל פלוצקר יסביר לקוראיו המתמעטים, מדוע לחשוש מכם, מה הבעיה לגאול את מוזס מאלמוניותו ולשחרר ראיון? נשמע את השקפתו התרבותית, הפוליטית, הכלכלית. איפה התחקירנים האמיצים ברדיו ובטלוויזיה שידביקו למוזס מיקרופון או מצלמה? עיתונות חופשית, לא?

איזו צביעות סטליניסטית לספר שסיבת המשבר בתקשורת היא "ישראל היום"? ישאל עצמו כל אזרח אם היה מוכן לחזור לימים שטרם כניסת "ישראל היום" לשוק העיתונות? הימים הטובים ש"ידיעות" החזיק אותנו באזורים רגישים; שיכול היה להרוס חיי פוליטיקאי שלא התיישר איתו, או לרומם מושחתים שתאמו את סדר היום שלו. סיפרו לי ותיקי "ידיעות", שתמיד היתה במערכת רשימת אנשים שאסור לפגוע בהם; ולעומתה רשימת "אויבים" לא כתובה שכולם ידעו שצריך "לטפל בהם".

פלוצקר מדבר על "תחקירים" ו"עיתונות עצמאית" - מן הסתם התכוון לתחקירים המגוחכים נגד עד המדינה בפרשת הולילנד. מובן שזה למען האמת, ולא כדי לשמור על אחוריו של אהוד אולמרט. כמה עיתונאים ב"ידיעות" הסתכלו במראה יום אחרי ה"זיכוי" של אולמרט, שעה שהעיתון שפעם היתה לו מדינה הקדיש כמעט את כל עמודי הדפוס שלו לפרשנויות הבל שניסו להכשיר את השרץ בק"ן טעמים ולסמא את עיני קוראיו מהדברים הקשים שהטיחו השופטים ברה"מ לשעבר?

בשבוע שעבר ניסה היועמ"ש לשעבר, מני מזוז, להצביע על הדברים החמורים שכן נאמרו בפסק הדין ה"מזכה" - אבל סתמו את פיו בכינוס בחסות אתר "ידיעות". מזוז הספיק לחלץ אמירות נוקבות, אבל דבר לא הסתנן לעיתון הבית של אולמרט, למעט דיווח לקוני בעמוד 10. ככה זה כשנוני חבר שלך.

ועוד לא עסקנו בסיבה העמוקה למשבר העיתונות - הניכור של רוב עיתונאי ישראל ו"ידיעות" בראשו מרוב הציבור הישראלי; הניסיון לכפות עליו דעות שמאס בהן; הבוז לילידים שאינם קונים את חזון שלום האימים של השמאל, שאינם נכנעים למילון מיניסטריון האמת שבאמצעותו הכריחו אותנו לבלוע אסונות רבים בשם ה"שלום" וה"דמוקרטיה" ו"זכויות האדם" - מונחים חלולים שדובריהם לא התכוונו להם שעה שהגיעו לסף ביתם.

כשלא כפלוצקר, "ישראל היום" מצליח לא בזכות חלוקתו חינם. זה בונוס. הוא מצליח משום שלראשונה מקבל הציבור הישראלי עיתון המבטא גם את השקפת הרוב הציוני, הלאומי, השמרני ואפילו הדתי; אותו רוב ש"ידיעות" ולווייניו השתיקו והגחיכו והדירו. כך יקרה גם אם יקום ערוץ טלוויזיה דומה. נמאס לציבור לקבל מנת חרפות יומית מתנשאת מעיתונאים שאיש לא בחר בהם, שלא כולם חכמים גדולים ובעיקר - חושבים אותו הדבר.

מי רוצה לקרוא עיתונים המשחירים יום אחר יום את הארץ הטובה הזאת, הצובעים ציבור ישראלי נאמן בצבעים פשיסטיים, המוציאים דיבת חלוצי הארץ רעה, התומכים בלחץ חיצוני על ממשלת ישראל? בחסות הפסדיו, דומה ש"ידיעות" בחר ב"ברירת שמשון" - אם אנחנו "לא בעסק", אם השפעתנו על הציבור והממשלה אינה כמקודם - תמות נפשנו עם פלשתים, או פלשתינים, או איראנים, או בקיצור "שיישרף המועדון".

ועוד נימוק בזוי גייס פלוצקר: "ישראל היום" הוא "בבעלות זרה". אתם יודעים, איזה סעודי שמוכר את "יוזמת ז'נבה" או מטמטם מוחנו בשלום עם הסורים כמו ב"ידיעות". יהודי, פלוצקר, יהודי יקר שעשה עבור ישראל יותר ממה שעשיתם ב"ידיעות" אי פעם. ואם תהיה לו אזרחות ישראלית, זה ישקיט אותך? "בעלות זרה" היא בלשון השבט הלבן "לא שייך לנו", לא "אונזערע". ואת זה אומר מי שעלה בשנות ה-50 מפולין הקומוניסטית. כך בדיוק הוציאו את מתנגדי המשטר מחוג האזרחים הלגיטימיים. ועוד פנינה: "בהפיצו את 'ישראל היום' גורם אדלסון להגברת המודעות גם בקרב קהלים שספק אם אי פעם החזיקו עיתון מודפס". הנה הפטרונות השמאלית המזוקקת: קוראים יקרים, שמעתם - העיתון שאתם אוחזים ביד הוא כנראה הראשון שלכם. מזל שאתם יודעים לקרוא.

מאז ומתמיד התמחה השמאל בהכאה על חזה יריביו - זה לא אנחנו, זה הם. לא אנחנו הכנסנו לא"י המערבית כנופיות טרוריסטים וחימשנו אותם; לא אנחנו טימטמנו את התודעה בחלומות על אודות "מזרח תיכון חדש" ו"קורבנות השלום"; לא הסתנו נגד החלוצים המודרניים של הארץ; לא השתקנו מי שאמרו דברי טעם נגד הסכמי אוסלו וההתנתקות; לא איתרגנו את שרון ופורום החווה וכיסינו על שחיתויותיהם; ולא אנחנו שמים מקלות בגלגלי ממשלה נבחרת על סף איום קיומי גם במחיר סיכון הבית הלאומי - לא אנחנו. אלה חייזרים מהמאדים. אפילו הומור אין לפלוצקר, והוא מגדיר את "ידיעות" בתהומיות: "עיתונים שיישארו ישראליים, שיישארו נאמנים לעצמם, שלא יאבדו את קשר העין, הלב והעניין עם הקוראים". בזה בדיוק התמחה "ידיעות": הגדרת גבולות "מיהו ישראלי?" בעוד כל השאר, כלומר רוב הציבור הישראלי, הוצא החוצה. אתם מבינים למה "ידיעות" בירידה?

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: