בג"ץ יכריע?

האפליה לטובת החינוך הממלכתי-דתי - והחוצפה של המדינה

בג"ץ יקיים מחר (שני) דיון נוסף בעתירה נגד פערי התקצוב בין תלמידי החינוך הממלכתי לבין תלמידי החינוך הממלכתי-דתי. במקביל, המדינה מבקשת מבית המשפט ארכה של חצי שנה לצורך השלמת בחינה מקיפה של הסוגיה במשרד החינוך.

מנתוני משרד החינוך עצמו עולה כי מערכת החינוך בישראל אינה שוויונית בהיקפי התקצוב, וכי תלמידים מזרמים שונים מקבלים רמות תקצוב שונות. הבדלים אלה משפיעים, בין היתר, על גודל הכיתות, מספר שעות הלימוד והמשאבים העומדים לרשות בתי הספר.

העתירה הוגשה על ידי הנהגת ההורים, מרכז מנור והמועצה לחינוך ממלכתי-עברי. לטענת העותרים, תלמידי החינוך הממלכתי-דתי נהנים מתקצוב גבוה יותר בהשוואה לתלמידי החינוך הממלכתי-עברי ולתלמידי מערכת החינוך הערבית. לדבריהם, הפערים נובעים הן מתקנות תקציביות ייעודיות לחינוך הממלכתי-דתי והן מאופן היישום של קריטריונים כלליים, כגון גודל מוסד, פריסה גיאוגרפית, גודל כיתה ומספר שעות הלימוד השבועיות.

לפי נתוני העותרים, הפערים בין הזרמים משמעותיים:

• בחטיבות הביניים:תלמיד בחינוך הממלכתי-עברי מתוקצב ב-23,971 שקלים בשנה, לעומת 29,630 שקלים לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי.
• בחטיבות העליונות:התקצוב השנתי הממוצע לתלמיד בחינוך הממלכתי-עברי עומד על 38,337 שקלים, לעומת 48,312 שקלים לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי.

בעתירה נטען כי כבר בבסיס התקצוב מקבל החינוך הממלכתי-דתי תוספת מובנית של שעות לימוד שבועיות: שעה נוספת בבית הספר היסודי עבור תפילה, שלוש שעות נוספות בחטיבת הביניים עבור תפילה ולימודי יהדות, ו-12 שעות לימוד שבועיות נוספות בחטיבה העליונה (המתורגמות לארבע יחידות לימוד נוספות לבגרות). לטענת העותרים, העלות הישירה של פער שעות זה מסתכמת בכ-1.5 מיליארד שקלים בשנה.

מנגד, המדינה טוענת בתשובתה כי החינוך הממלכתי-דתי הוא זרם חינוכי נפרד בעל מאפיינים ייחודיים המעוגנים בחוק. לפי עמדת המדינה, פסיקות קודמות כבר הכירו בלגיטימיות של תקצוב צרכים ייחודיים אלה, ובהם שעות תפילה וחובות מוגברות במסגרת תעודת הבגרות. עוד נטען כי התקצוב המוגבר נובע גם מהחלת קריטריונים אחידים על מאפייני אוכלוסייה שונים בחינוך הממלכתי-דתי, שבו קיים שיעור גבוה יותר של עולים חדשים ותלמידי חינוך מיוחד.

בתשובתה לבג"ץ ביקשה המדינה דחייה של שישה חודשים נוספים, וציינה כי משרד החינוך החל בעבודת מטה רחבה למיפוי כלל תקציבי בחינוך הממלכתי-דתי. המדינה הבהירה כי המסקנות לא ייושמו בשנת הלימודים הקרובה (תשפ"ז), אלא רק בשנת הלימודים תשפ"ח (2027–2028), והציעה לעדכן את בית המשפט בהתקדמות העבודה עד ל-31 בדצמבר 2026.

ד"ר אריאל לוי, מנכ"ל המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, מסר בתגובה: "המדינה מודה שתלמידים אינם שווים במערכת החינוך וכי תלמידי החמ"ד זכאים לתקצוב יתר. במקום לתקן זאת, המדינה מתחפרת בנימוקים הנוגדים את חוק חינוך ממלכתי. לצד זאת, אנו שמחים שהמדינה כבר הכירה בחלק מהפערים והודיעה על צעדים ראשונים לתיקונם. לאחר שנה ושלושה חודשים שבהם משרד החינוך גורר את תגובתו, הוא מבקש לדחות שוב את הדיון כדי 'להשלים את עבודת המטה'. אם בית המשפט ייעתר לבקשה, מחזורים נוספים של תלמידי החינוך הממלכתי-עברי יתוקצבו בחסר גם בשנת הלימודים הבאה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בג"ץ יכריע?

סערת הבחירות למבקר המדינה: החל הדיון בבג"ץ

הסערה הפוליטית והמשפטית סביב הליך בחירת מבקר המדינה חוזרת היום (ראשון) לבג"ץ. דיון נוסף בעתירות מתקיים בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים, זאת לאחר שיו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, הגיש את עמדת המשכן ודחה רשמית את הצעת השופטים לקיים את הליך הבחירה מחדש. בעקבות סירוב הכנסת, הוציא בית המשפט צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטלו תוצאות הבחירות.

במוקד המחלוקת המשפטית עומדות טענות העותרים לפיהן חובת החשאיות של ההצבעה נפגעה באופן מהותי. על פי הנטען, חברי כנסת נדרשו לתעד בטלפונים הניידים את הצבעתם מאחורי הפרגוד כדי להוכיח משמעת קואליציונית.

מנגד, הכנסת, ראש הממשלה בנימין נתניהו וסיעת הליכוד דוחים את הטענות על הסף. בתשובתם לבג"ץ טענו כי לא הוצגה כל תשתית ראייתית המוכיחה כי ניתנה הנחיה גורפת או פרטנית לחברי הכנסת לתעד את הצבעתם, וכי אין עילה להתערבות שיפוטית חסרת תקדים בהליך פנים-פרלמנטרי.

הנשיא עמית מבקש ממשמר בתי המשפט להוציא את גוטליב ששוב הפריעה לדיון. המאבטחים באים להוציא אותה כשגוטליב צורחת: "אל תגעו בי, שיתרחקו ממני“ ויוצאת החוצה כשהיא מלווה על ידי המאבטחים וצועקת על הנשיא עמית.

"מעולם לא נקבעה נורמה מפורשת על צילום עצמי"

הדיון נפתח הבוקר בטיעוני הכנסת, באמצעות עו"ד יצחק ברט, שטען כי במועד הבחירות לא הייתה כל הוראה מפורשת שאסרה על חברי הכנסת לתעד את הצבעתם מאחורי הפרגוד.

לדבריו, "מעולם לא נקבעה נורמה מפורשת על צילום עצמי מאחורי פרגוד. גם במכתבים שנשלחו לחברי הכנסת לקראת ההצבעה מטעם היועצת המשפטית לכנסת ויו"ר הכנסת – לא היה איסור מפורש על תיעוד. עובדתית אין איסור מפורש, לא על צילום וידאו ולא על צילום סטילס, לא בבחירות הכלליות לכנסת ולא בבחירות למבקר המדינה".

ברט הוסיף כי טענות העותרים נסמכות על עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת בזמן אמת, אך לדבריו מדובר בתמונה חלקית. "העמדה הייתה מורכבת משני חלקים – שלא להפסיק את סבב ההצבעה השני, ובמקביל לאסור הכנסת טלפונים לקלפי. האופוזיציה לא הסכימה לחלק הראשון, הקואליציה לא הסכימה לחלק השני, ובסופו של דבר הושגה הסכמה".

לדבריו, המתווה שהתגבש כלל שלושה רכיבים: ביטול סבב ההצבעה השני וקיום הצבעה חדשה, הודעה מפורשת של יו"ר הכנסת שלפיה כל הנחיה לתעד הצבעה אינה חוקית ואינה תקפה, ולצד זאת – היעדר איסור על הכנסת טלפונים ניידים מאחורי הפרגוד.

במהלך הדיון תהתה השופטת רות רונן האם הנחיה לתעד הצבעה יכולה להיות גם עקיפה. "השאלה היא האם הנחיה יכולה להיות גם סמויה – על סמך מעין הנחיה חברתית שממנה עולה שמותר ואף רצוי לצלם את עצמך. יכול להיות שיש אווירת מסדרון, אווירה חברתית של קבוצה מסוימת, שאומרת שצריך לצלם. זו לא הנחיה מלמעלה ולא בהכרח ממי שיש לו סמכות להטיל סנקציה, אבל יכולה להיות לזה משמעות כלפי קבוצת אנשים, כך שמי שלא יתעד את עצמו הופך מיד לחשוד".

ברט השיב כי "אין ראיות ממשיות שניתנה הנחיה לחברי הכנסת לתעד את הצבעתם", והוסיף כי גם בזמן אמת אמרו נציגי האופוזיציה בלשכת יו"ר הכנסת כי הם אינם סבורים שניתנה הנחיה כזו.

בתגובה שאלה רונן: "יש לכם גרסה למה חברי הכנסת בכל זאת צילמו את עצמם בסבב השני?"

השופטת דפנה ברק-ארז הציבה בפני נציג הכנסת שאלה נוספת: "האם מותר להציץ כשמישהו מצביע בקלפי?"

ברט השיב: "לא."

ברק-ארז המשיכה: "אבל גם זה לא כתוב במפורש בחוק. השאלה היא האם עצם נורמת החשאיות מכוונת לכל פעולה שעלולה לזהות את המצביע".

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הצטרף לדיון ואמר: "קול פסול בבחירות הכלליות הוא כל קול שעלול לזהות את המצביע. השאלה היא האם מבחינת התכלית יש הבדל אם אני כותב על הפתק שזה הפתק שלי או שאני מצלם את עצמי".

בהמשך הפנה ברט למשפט המשווה וציין כי יש מדינות בארצות הברית שבהן נפסק שחוק האוסר צילום בקלפי אינו חוקתי ויש לבטלו. ברק-ארז השיבה כי "אם פונים למשפט משווה צריך מכנה משותף בסיסי שמצדיק לעשות השוואה לארצות הברית", והוסיפה: "בארצות הברית גם מותר להכחיש שואה. יש שם תפיסה שונה לגמרי לגבי חופש הביטוי הפוליטי. אנחנו לא מקבלים את התפיסה הזאת, אז נתחיל לדבר אותה רק לגבי ההצבעה?"

עו"ד ברט הדגיש כי כיוון שלא נקבע איסור מפורש על חברי הכנסת מראש, הייעוץ המשפטי לכנסת סבור שאיסור כזה לא יכול להינתן בדיעבד באופן שעולה לכדי פגם שפוסל את הליך הבחירות. "אפשר לקבוע איסור על צילום מאחורי הפרגוד בחוק או בהנחיות, אבל זה צריך להיקבע מראש – ואם זה ייקבע מראש ויקרה שוב, אז המשמעות תהיה שונה".

הדיון, שמעורר עניין ציבורי רב, מתנהל בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. לצדו בהרכב ישבו המשנה לנשיא נעם סולברג, והשופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן.

בתחילת החודש קיימה הכנסת שני סבבי הצבעה לצורך בחירת מבקר המדינה. סבב ההצבעה הראשון הסתיים ללא הכרעה, לאחר שהשופט בדימוס יוסף אלרון קיבל 60 קולות אל מול 57 קולות שקיבל עו"ד מיכאל ראבילו. בהמשך התקיים סבב הצבעה שני שבו קיבל עו"ד ראבילו 61 קולות אל מול 57 קולות שקיבל השופט בדימוס אלרון – וכך נבחר עו"ד ראבילו לתפקיד מבקר המדינה.

בעתירות הועלו שתי טענות מרכזיות: האחת נוגעת לעניין הפגיעה בחשאיות ההצבעה בניגוד לחוק יסוד: מבקר המדינה, והשנייה נוגעת לטענות לניגוד עניינים על רקע העובדה שעו"ד ראבילו משמש כעורך דינו של ראש הממשלה ושל סיעת הליכוד.

בתום הדיון הקודם אמר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כי "קיימת עננה לא רצויה" מעל הליך ההצבעה שהתקיים, ובעקבות זאת הציעו השופטים כי הכנסת תקיים הליך הצבעה חוזר – אך ההצעה נדחתה. בנסיבות אלה, החליט ההרכב להוציא צו על תנאי אך ורק בנושא הפרת החשאיות.

בג"ץ יכריע?

רוח גבית לדרעי: כ"ץ מנסה למנוע את מעצר העריקים החרדים

שר הביטחון ישראל כ"ץ שלח הבוקר (ראשון) מכתב ליו״ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט שבו הוא מבקש לקדם אתהוראת השעה של חה״כ אריה דרעי להפסקת המעצרים של בחורי הישיבות.

שר הביטחון רשם במכתב: "יש לכלול בהוראת השעה את הסעיפים המגדירים מיהו תלמיד ישיבה שתורתו אומנותו, מהם התנאים לעמידה בסעיפי האכיפה הפלילית, הוראות לעניין תצהיר מהישיבה, רשימת הישיבות, פיקוח ואכיפה אפקטיביים על בחורי הישיבות". נזכיר כי גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס הגיש בקשה דומה אמש.

מהות היוזמה של דרעי היא להשהות את אכיפת הסנקציות הפליליות נגד בני ישיבות המוגדרים כעריקים. לפי המתווה תיקבע הוראת שעה לתקופה של שנה שבמהלכה לא יבוצעו מעצרים של תלמידי ישיבות וכוללים הלומדים במסגרות מוכרות ומפוקחות.

המהלך הוא חלק ממכלול צעדים רחב יותר הנוגעים להסדרת סוגיית הגיוס והאכיפה. הרציונל מאחורי ההצעה הוא למנוע הסלמה בשטח ולטפל בסוגיה באמצעות הסדרה מערכתית, במקום באמצעות הליכים פליליים ומעצרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גל רובין היא רמז לניצחון של ביבי בבחירות?

"תעודת עניות", "רמסה נפשות": הדיירים נגד הזכיה של גל

גל רובין הזוכה בגמר "האח הגדול" 2026

"אלונה סער עשתה לי פולו, יש לי סיכוי?"

בשיתוף TADIRAN

כך תחסכו בחשמל בלי להזיע

בשיתוף קבוצת אלמוג

הפרויקט החדש שמסקרן רוכשים בפתח תקווה

בשיתוף BG BOND

הסוד לקיר נקי: כך תבחרו צבע שמתאים לבית שלכם

בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה

בצל איומי איראן: כך נערך משק האנרגיה