ראש הממשלה בנימין נתניהו הציב היום (רביעי) מטרה שאפתנית לישראל: להפוך למעצמת הבינה המלאכותית השלישית בעולם - אחרי ארה"ב וסין - בתוך חמש שנים. את הדברים אמר בשיחה שקיים עם יזם ההייטק ומי שהיה צפוי להיות משוריין ברשימת הליכוד, אורן דוברונסקי.
לדברי נתניהו, ישראל אמנם לא תוכל להתחרות בסין או בארה"ב, אך יש לה יתרון משמעותי בהייטק, במודיעין ובכוח האדם. דוברונסקי מיועד על ידי נתניהו להיות השר לענייני AI בממשלה הבאה, ובמסגרת התוכנית שהציגו השניים, נכללים יעדים של 100 אלף מאבדי AI, קידום תשתיות חוות שרתים, תוכניות הכשרה ומסלולי לימוד חדשים.
התוכנית שעליה דיבר נתניהו כוללת גם שילוב של תחום הבינה המלאכותית במערכת החינוך כבר מגיל צעיר, וכן להקים חוגים מסובסדים לילדים בכיתות ז'-ח'. לדבריו, המטרה היא לא רק להכשיר דור חדש של מומחים, אלא לאפשר לכל תלמיד להשתמש בכלי AI המותאם ליכולותיו.
Netanyahu on AI: I am setting a goal: within five years, we will be the third AI power. There is the United States, there is China — not small countries — but I want Israel to become, and with God’s help it will become, the third power. https://t.co/PLXHRBdRkh
— Clash Report (@clashreport) September 23, 2026
הפער בין היעד השאפתני למדדים הבינלאומיים
רוב המדדים הבינלאומיים מראים פער גדול בין היעד למצב הקיים. על פי הדוח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ) לשנת 2025, ישראל מדורגת במקום ה-12 בעולם באימוץ בינה מלאכותית. בדירוג הבינלאומי של Tortoise, שמתפרסם כיום באובזרוור, ישראל התדרדרה מהמקום החמישי ב-2021 וב-2022 לשביעי ב-2023 ולתשיעי ב-2024. במהדורת 2025 חזרה למקום השביעי, אחרי צרפת ולפני קנדה, אבל עדיין רחוקה מהמקום השלישי.
בהסבר לדירוג נכתב כי בעוד ישראל נותרה מובילה עולמית בכל הקשור לריכוז הון אנושי בתחום, קצב הגידול במספר המומחים והחוקרים בתחום נמצא בירידה. החשש הוא כי אם המגמה תימשך, ישראל תאבד את עמדת המובילות שלה בתוך מספר שנים. אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דאטה, ציטט נתוני רשות החדשנות לפיהם 800 עובדי הייטק עוזבים את ישראל מדי חודש מאז תחילת המלחמה.
במדד Frontier של מיקרוסופט המודד פיתוח מודלים, ממוקמת ישראל במקום השביעי והמודל המתקדם ביותר שלה (Jamba של חברת AI21) מפגר בכמעט שנה אחרי המודל GPT-5. במדד האימוץ של מיקרוסופט היא מדורגת במקום ה-15, עם 33.9% מהמבוגרים שמשתמשים ב-AI.
השקעות עתק במזרח התיכון מול התבססות על המגזר הפרטי
ברמת ההשקעות ב-AI, שכנותיה של ישראל במזרח התיכון נמצאות הרחק מלפנים בהיקף הסכומים שמיועדים לתשתיות. באיחוד האמירויות פועלת אוניברסיטה ייעודית לבינה מלאכותית, ובאבו דאבי מוקם קמפוס AI בהספק מתוכנן של 5 ג'יגה-וואט, שבתוכו פועל Stargate UAE של OpenAI: אשכול של ג'יגה-וואט אחד, שמתוכו 200 מגה-וואט אמורים לפעול כבר השנה.
בסעודיה דווח על קרן AI בהיקף 40 מיליארד דולר בגיבוי קרן ההשקעות הממלכתית, כחלק ממהלך רחב של 100 מיליארד דולר ל-AI ולשבבים. גם מחוץ למזרח התיכון, המקום השלישי בעולם תפוס. בדרום קוריאה נחתם הסכם עם אנבידיה לפריסה של יותר מ-260 אלף מעבדים גרפיים, מתוכם יותר מ-50 אלף בהשקעה ממשלתית ישירה. צרפת התחייבה ל-109 מיליארד יורו לתשתיות AI עד 2030. בהודו עבר כוח המחשוב הלאומי המשותף את 45 אלף המעבדים ביוני, והיעד הוא 100 אלף עד סוף השנה, בדיוק היעד שישראל מציבה לעצמה לחמש שנים.
לעומתן, ממשלת ישראל הקצתה תקציב של 3 מיליארד שקלים (פחות ממיליארד דולר) לתחום ה-AI ב-2026, וראש המערך הלאומי, ארז אשל, אמר לכנסת כי יישום התוכנית המלאה ידרוש כ-5 מיליארד שקל בשנה. חזון 100 אלף המעבדים שהציג נתניהו אינו מבוסס על רכישה ממשלתית, אלא על כך שהמגזר הפרטי יוביל את הקמת התשתיות, והמדינה תתמוך בהן ותהיה משתמשת מרכזית שלהן. העלות המוערכת נאמדת בעשרות מיליארדי שקלים, ובשלב זה לא נרשמו שותפויות שיוכלו לכסות את הסכום הזה.
הרקורד הממשלתי וביקורת מבקר המדינה
גם הרקורד הממשלתי בתחום לא מעודד. בדוח שפורסם ביוני קבע מבקר המדינה שהממשלה טרם אישרה תוכנית לאומית כוללת עם יעדים, לוחות זמנים, תקציבים ומנגנוני בקרה, אף שהמטה הלאומי לבינה מלאכותית הוקם כבר בספטמבר 2025. דוח קודם של המבקר מצא שסטארט-אפים בתחום מתמודדים עם מחסור בכוח מחשוב, ושהבעיה זוהתה בממשלה חמש שנים קודם לכן בלי שנעשה די לפתרונה.
ועם זאת, יש לישראל במה להתגאות גם כיום. היא מדורגת ראשונה בעולם ברישום פטנטי AI ביחס לאוכלוסייה, שנייה בדירוג הכללי של Tortoise ביחס לגודל האוכלוסייה, שנייה גם בהשקעות במיזמי סייבר ושלישית בשימושים מסחריים ב-AI. לפי דוח הממשלה לקראת ראש השנה, היא גם שלישית בעסקי AI. לפי דוח משרד החדשנות, רביעית בעולם, אחרי ארה"ב, סין ובריטניה, במספר סטארט-אפי ה-AI שגייסו לראשונה, וראשונה ביחס לגודל האוכלוסייה.
אף על פי כן, כדי לממש את היעד השאפתני שהציב נתניהו, יידרשו תקציבי עתק, עצירת בריחת המוחות והשקעות נרחבות בחינוך כדי לצמצם את הפערים מהעולם, להבטיח שדור העתיד של ההייטק הישראלי ימשיך להוביל אותה קדימה - ולאפשר לה להתמודד בהצלחה עם מדינות שכבר רצות קדימה עם תוכניות ארוכות טווח ומשאבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו