"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
כדאי לישראל ללמוד

כך ייראה שדה הקרב של העתיד

את השיחה בינינו החל אולג קרוט ברגשות מעורבים. מצד אחד, קייב, עירו האהובה, ספגה רק כמה שעות לפני כן אתאחת ההתקפות הקשות ביותר שנפלו בחלקה במשך יותר מארבע שנות מלחמה: בניינים רבים נפגעו, עשרות רבות של תושבים נפצעו, ומניין ההרוגים המשיך לעלות. מנגד, בשעות שחלפו מאז הפגיעות בקייב הספיקו האוקראינים לשגר אתמתקפת התגמול- ולקרוט היו סיבות טובות להתגאות בה.

"בין מאות הכטב"מים ששוגרו לעבר היעדים ברוסיה בגל הזה, 47 היו כטב"מים מתוצרתנו", הוא אומר בשביעות רצון מופגנת בראיון בלעדי עם "ישראל השבוע". "מדובר בחמישה סוגים שונים של כלים - ואף לא אחד מהם יורט. כל ה־47 פגעו במטרות".

רוסיה: מל"טים אוקראינים פגעו במפעל פטרוכימי גדול בחבל טטרסטן // רשתות חברתיות

התיאור היבש של קרוט מספר למעשה את כל הסיפור של המפנה הגדול שחל במלחמת רוסיה־אוקראינה. המלחמה שהחלה בפלישה רוסית, שכאילו נלקחה מספרי לימוד של תורת הלחימה של המאה ה־20 (הצנחת כוחות קומנדו, יצירת עדיפות מספרית והכנסת חטיבות חי"ר, פריצת טורי טנקים ונגמ"שים ועוד), נתקלה תחילה בהתנגדות אוקראינית עיקשת שמנעה מן הרוסים ניצחון מהיר, ובהמשך שינתה לחלוטין את צורתה. הכטב"מים והרחפנים - תחילה בכמות צנועה, ואחר כך באלפים בכל יום של לחימה - חוללו מהפך, שהשלכותיו חורגות הרבה מעבר לחזיתות של מזרח אירופה.

בחודשים האחרונים הפכומתקפות הכטב"מים האוקראיניותלאחד האיומים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר על תשתיות קריטיות בעורף הרוסי. בעוד בשלבים הראשונים של המלחמה התמקדו התקיפות בעיקר ביעדים טקטיים בסמוך לחזית - כעת אוקראינה פוגעת בהצלחה מרובה במטרות המרוחקות מאות, ואף אלפי קילומטרים, מקווי הלחימה.

היעדים העיקריים כוללים בתי זיקוק, מתקני אחסון דלק, מפעלי תעשייה ביטחונית, שדות תעופה צבאיים ומרכזים לוגיסטיים. פגיעה במתקנים אלה אינה רק גורמת לנזק נקודתי, אלא גם מערערת את שרשרת האספקה של הצבא הרוסי, מצמצמת את יכולת ייצור אמצעי הלחימה ומחייבת את מוסקבה להשקיע משאבים עצומים בהגנה על שטחה.

לצד הנזק הכלכלי, מתקפות העומק פוגעות גם בתחושת הביטחון של הציבור הרוסי וגורמות לקרמלין נזק תדמיתי אדיר, מבית ומחוץ. הפגיעות בבתי זיקוק ברחבי רוסיה גרמו למחסור חמור בדלקולתורי ענק בתחנות התדלוק. במקביל, גם נשיא ארה"ב טראמפ, שטען בתחילת הקדנציה שלו כי "לאוקראינה אין קלפים", הבין שקלפים כאלה נמצאו. ולא סתם קלפים - אלא ג'וקרים. שלא במפתיע, גם אחרים הבינו זאת, והחברה של קרוט מוצפת בפניות לרכישת כטב"מים, שבאות מכל רחבי העולם.

"הכטב"מים שינו במידה רבה את מאזן הכוחות", קובע קרוט. "כוחות קטנים יותר, או כאלה שנחשבים נחותים מבחינה קונבנציונלית, מסוגלים כיום להסב נזק בלתי מידתי באמצעות הפעלה המונית של מערכות בלתי מאוישות זולות, ובכך לערער על מדדי העליונות המסורתיים, כגון מספר הטנקים או המטוסים. מושג העליונות הצבאית מתפתח: כיום הוא כולל לא רק את האיכות והכמות של הפלטפורמות הצבאיות, אלא גם את העמידות בפני לוחמה אלקטרונית, את יכולת החדשנות המהירה, את שילובן של מערכות בלתי מאוישות ואת היכולת לפעול ביעילות בסביבה אלקטרומגנטית הנתונה למאבק מתמיד.

עם זאת, שינוי זה אינו מוחלט, ואינו הופך את הכוחות המסורתיים למיושנים. צבאות גדולים עדיין נהנים מיתרונות מכריעים - בתנאי שהם מתאימים את תורת הלחימה, האימונים ומבנה הכוח שלהם למציאות החדשה. הגישה המוצלחת ביותר היא זו המשלבת כטב"מים זולים עם פלטפורמות מתקדמות, מאוישות ובלתי מאוישות, במסגרת לחימה משולבת. כיום העליונות שייכת למי שמצליח לבצע את השילוב הזה הכי מהר".

רתם את החברה הפרטית למאבק הלאומי. אולג קרוט,צילום: באדיבות המרואיין

מהשדות לשדה הקרב

חברת Culver של קרוט נחשבת אחת היצרניות המובילות של כטב"מים באוקראינה, אבל היא לא נוסדה ככזו. החברה הוקמה לפני יותר מתשע שנים מתוך ייעוד אזרחי, במטרה לפתח מערכות אוויריות מדויקות לצילום אווירי, מיפוי, חקלאות, ניטור תשתיות והערכה סביבתית. פלטפורמת הדגל שלה, Skif, המצוידת במערכות לדיוק של סנטימטרים ובמצלמות ברזולוציה גבוהה, נועדה בכלל לשרת חקלאים ולקוחות תעשייתיים ברחבי אוקראינה. אבל כבר אז Culver למדה להסתמך על ייצור עצמי של רכיבים (כ־85 אחוז מן הרכיבים מיוצרים אצלה) ועל תהליכי עיבוד נתונים משלה.

הפלישה הרוסית שינתה הכל. מה שהיתה קודם לכן חברת טכנולוגיה מבטיחה, הפכה לחלק מן המאמץ הלאומי של אוקראינה להגנה עצמית. אוקראינה היתה זקוקה למערכות בלתי מאוישות מעשיות, שניתנות לייצור בהיקף רחב ולפריסה מהירה - והחברה של קרוט, יזם סדרתי וגיימר בעברו, הרימה את הכפפה.

"מבחינתי האישית, המוטיבציה היתה גם מקצועית וגם אנושית", הוא מסביר. "כאוקראינים, ראינו בטכנולוגיה שלנו אמצעי ישיר להגן על הריבונות ולהציל חיים. הפלישה הבהירה לנו שהמומחיות שלנו במערכות בלתי מאוישות, שפותחה מלכתחילה לשימושים אזרחיים, יכולה להעניק באופן מיידי יתרונות א־סימטריים לחיילים שלנו, שניצבו מול אויב בעל עדיפות מספרית".

האם עוד לפני הפלישה הערכת שהכטב"מים ישנו את פני הלחימה המודרנית?

"הבנו היטב את חשיבותם ההולכת וגוברת של הכטב"מים עוד לפני שנת 2022. הלקחים ממלחמת נגורנו־קרבאך,מסוריהומלוב כבר הראו שמערכות בלתי מאוישות מסוגלות לשנות את יחס העלות־תועלת בשדה הקרב, ולהעניק יכולת מתמשכת של איסוף מודיעין, תצפית וסיור. אולם ההיקף, העוצמה ורמת התחכום הטכנולוגי של הפלישה הרוסית העמיקו והאיצו את ההבנה הזו באופן מהותי.

מה שראינו לא היה שינוי הדרגתי, אלא שינוי פרדיגמה. כטב"מים זולים הניתנים לפריסה המונית הפכו לגורם מכריע במלחמת התשה נגד יריב גדול, המצויד ביכולות מתקדמות של לוחמה אלקטרונית. הפלישה הוכיחה כי כטב"מים מסוגלים להשמיד מטרות בעלות ערך גבוה בשבריר מן העלות של אמצעי לחימה מסורתיים".

"כטב"מים זולים הפכו לגורם מכריע במלחמת התשה נגד יריב גדול, המצויד ביכולות מתקדמות של לוחמה אלקטרונית. הפלישה הוכיחה כי כטב"מים מסוגלים להשמיד מטרות בעלות ערך גבוה בשבריר מן העלות של אמצעי לחימה מסורתיים"

אוקראינה מתוארת לא פעם כמעבדת הניסויים הגדולה בעולם ללוחמת כטב"מים. מהם הלקחים הצבאיים החשובים ביותר שכל צבא צריך ללמוד מן הניסיון האוקראיני?

"יש שלושה לקחים בולטים במיוחד, והם רלוונטיים כמעט לכל צבא. הראשון הוא המהפכה ביחס העלות־תועלת. כטב"מים זולים מסוגלים להשמיד או להשבית מערכות יקרות פי כמה וכמה. צבאות חייבים כיום לאזן בין מערכות יוקרתיות ויקרות לבין אמצעים זולים הניתנים לייצור המוני, ולחשוב באופן שונה על ההגנה, פיזור הכוחות והלוגיסטיקה שלהם. השני הוא שהשליטה במרחב האלקטרומגנטי וההתמודדות עם איום הכטב"מים אינן עוד יכולות משניות - הן חיוניות לעצם ההישרדות. לוחמה אלקטרונית אפקטיבית, שילוב מערכות נגד כטב"מים בכל דרג פיקודי ותקשורת עמידה הם שיקבעו אם כוחות הכטב"מים יוכלו לפעול בכלל. הזנחת התחום הזה פירושה חשיפה לפגיעוּת חמורה.

"השלישי הוא היתרון המכריע של מערכות חדשנות גמישות, מהירות ומתפתחות ללא הרף. יכולתה של אוקראינה לעבור מרעיון לפריסה מבצעית בתוך שבועות או חודשים - באמצעות משוב ישיר בין חיילים למהנדסים, פיתוח מבוזר ושיתוף פעולה בין מתנדבים לתעשייה - מהירה בהרבה ממחזורי הרכש המסורתיים, הנמשכים שנים. צבאות שלא יצליחו ליצור מנגנוני הסתגלות מהירים דומים, עלולים למצוא עצמם מיושנים טכנולוגית כבר במהלך עימות אחד".

החברה של קרוט פיתחה וסיפקה רבבות כטב"מים לכוחות המזוינים של אוקראינה. אך בעיניו, ההישג החשוב של Culver היה בניית ארגון המסוגל ללמוד משדה הקרב, ולתרגם את הלקחים הללו לייצור.

"דוגמה בולטת לכך היא הפיתוח המהיר והפריסה המבצעית של כטב"ם התקיפה לטווח בינוני Behemoth, שפותח בשיתוף פעולה הדוק עם הכוחות המזוינים של אוקראינה", משתף קרוט. "מערכת זו, המסוגלת לפגוע במטרות במרחק של עד 300 ק"מ באמצעות ראש קרב טנדם מתקדם, ממחישה את יכולתנו לתרגם תשע שנות מומחיות מסחרית בתחום הכטב"מים לפלטפורמת לחימה בעלת חשיבות אסטרטגית בזמן שיא. אנו גאים גם בכך ש־Culver אינה עוד חברה המפתחת מוצר כטב"ם יחיד. אנו בונים כיום מערכת רחבה יותר של פתרונות בלתי מאוישים, וההתפתחות הזו משקפת את הכיוון האמיתי שבו צועד עולם הביטחון המודרני".

כשהארטילריה הופכת משנית. חיילים אוקראינים בחזית,צילום: אי.פי

בין דונבאס לבינת ג'בייל

קצב החדשנות באוקראינה אכן יוצא דופן. זה לא יכול להיות אחרת בסביבה מבצעית שבה הכל משתנה במהירות. תכנון מוצלח ככל שיהיה עלול להפוך ללא רלוונטי בתוך שבועות ספורים. כל צד מבצע התאמות על בסיס יומי, אוסף מודיעין, מגיב, משפר לוחמה אלקטרונית, ומה שעבד אתמול לא בהכרח יעבוד מחר. "ראינו פתאום תדרים שהפכו בלתי יעילים, מערכות הנחיה שניצבו בפני אתגרים שלא הכרנו, ותפיסות שלמות שנאלצו להתפתח במהירות כמעט מאפס", נזכר קרוט. "חברות ביטחוניות המתייחסות לפלטפורמות שלהן כמוצרים סטטיים, ולא כמערכות המתפתחות ללא הרף, יישארו מאחור. המנצחות יהיו אלה שיהפכו את היכולת לבצע שיפורים מהירים ומתמשכים לחלק בלתי נפרד מיכולות הליבה שלהן.

אילו מדינות, לדעתך, מובילות כיום את העולם בתחום טכנולוגיית הכטב"מים הצבאיים, והיכן היית ממקם את אוקראינה ואת ישראל בדירוג הזה?

"אין דירוג אחד ויחיד, משום שמדינות שונות מובילות בתחומים שונים של עולם המערכות הבלתי מאוישות. ארה"ב מובילה בפלטפורמות אסטרטגיות ארוכות טווח ובשילוב עמוק של מערכות בלתי מאוישות במסגרת לחימה רב־זרועית ורב־ממדית. ישראל מצטיינת ברמה הטקטית והמבצעית, בחיישנים מתקדמים, בתחמושת משוטטת, בשילוב לוחמה אלקטרונית ובתורת לחימה בשלה, שהתעצבה לאורך עשרות שנים של פעילות מבצעית. סין מפגינה יכולות מרשימות בתחום הייצור בהיקפים גדולים ובתחום נחילי הכטב"מים. טורקיה הוכיחה את ערכן של מערכות MALE (Medium Altitude Long Endurance) שעלותן נמוכה יחסית, המספקות ביצועים מבצעיים מוכחים. אוקראינה התקדמה במהירות אל שורת המדינות המובילות, במיוחד בתחום המערכות הטקטיות הניתנות להקרבה, בחדשנות בתחום רחפני ה־FPV, ביכולת ההסתגלות בזמן אמת תחת לחץ קיצוני ובפריסה בהיקפים גדולים. ניתן לומר כי כיום אנו המעבדה המובילה בעולם, וגם המיישמת המובילה, של לוחמת כטב"מים בקצב גבוה בעימות בין צבאות בעלי יכולות דומות.ישראל נותרת אמת מידה עולמית למערכות בלתי מאוישות מתוחכמות, אמינות ומשולבות היטב בתורת הלחימה. למעשה, אוקראינה וישראל תופסות עמדות כוח משלימות".

"אוקראינה היא המיישמת המובילה של לוחמת כטב"מים. ישראל נותרה אמת מידה עולמית למערכות בלתי מאוישות מתוחכמות, אמינות ומשולבות היטב בתורת הלחימה. למעשה, אוקראינה וישראל תופסות עמדות כוח משלימות. שיתוף פעולה ביניהן עשוי להאיץ את פיתוח היכולות של שתיהן"

אם כך, הן יכולות להשלים זו את זו?

"לאוקראינה ולישראל יש חוזקות שונות, אך הן משתלבות זו בזו במידה רבה. התעשייה הישראלית מביאה עימה מומחיות ברמה עולמית בתחום החיישנים המתקדמים, בינה מלאכותית המאפשרת אוטונומיה, מערכות תקשורת עמידות, פלטפורמות ארוכות שהייה, לוחמה אלקטרונית מתקדמת, מערכות נגד כטב"מים ומערכות משולבות לניהול שדה הקרב. החברות האוקראיניות מביאות עימן נתוני אמת חסרי תקדים משדה הקרב, מחזורי פיתוח ושיפור מהירים במיוחד, ניסיון עשיר בייצור המוני של מערכות זולות ופתרונות חדשניים בעלות נמוכה, כגון מערכות הנחיית FPV המבוססות על סיב אופטי.

"עם תחומי שיתוף הפעולה האפשריים ניתן למנות שילוב של טכנולוגיות הבינה המלאכותית והחיישנים הישראליות בפלטפורמות האוקראיניות המיוצרות בהיקפים גדולים; פיתוח משותף של מערכות תקיפה וסיור אוטונומיות מן הדור הבא; עבודה משותפת על תיאום בין נחילי כטב"מים ועל שילוב בין מערכות מאוישות לבלתי מאוישות; וכן שילוב בין יכולת הייצור רחבת ההיקף של אוקראינה לבין העומק הטכנולוגי של ישראל. שתי המדינות מבינות היטב את המשמעות של איומים קיומיים ואת הצורך בעליונות טכנולוגית, ושיתוף פעולה ביניהן עשוי להאיץ את פיתוח היכולות של שתיהן".

רחפני FPV מבוססי סיב אופטי, שאותם מזכיר קרוט, הפכו לאחרונה לאיום הגדול ביותר על כוחות צה"ל בדרום לבנון. עוד לפני כן, אותם רחפנים השתלטו על שני צידי החזית באוקראינה. כיום הם אלה שמפילים את רוב החללים הן בצד הרוסי והן בצד האוקראיני, ולמרות זאת טרם נמצא פתרון טכנולוגי להתמודדות עימם.

"רחפני FPV המונחים באמצעות סיב אופטי הופיעו כמענה יעיל לסביבה רווית לוחמה אלקטרונית", מבהיר קרוט. "במקום קישור הרדיו, שאותו ניתן לנתק, הרחפן בא בכבל סיב אופטי פיזי, ובוטלה חתימת גלי הרדיו שעליה מסתמכים אמצעי השיבוש המסורתיים. כך ניתן להשיג שליטה בזמן אמת והעברת וידאו, גם בסביבה שבה מערכות הנשלטות באמצעות רדיו נתונות לשיבוש כבד. זו הסיבה לכך שלא נמצא עד כה 'פתרון קסם' טכנולוגי פשוט: נקודת התורפה המרכזית - שידורי הרדיו - הוצאה למעשה מן המשוואה באמצעות תכנון הנדסי. אמנם אמצעי נגד קיימים, אך נטרול מוחלט של האיום לא נראה סביר בעתיד הקרוב. הדרך המעשית היא הקמת מערכי הגנה עמידים ורב־שכבתיים נגד מערכות בלתי מאוישות בדרג הטקטי, לצד פגיעה יזומה במפעילים ובמערך הלוגיסטי שמאחורי פעילות הרחפנים".

לחיל רגלים עוד יש ערך - אם כי ערך שונה. חיילי צה"ל בדרום לבנון,צילום: דובר צה"ל

השילוב הראוי

הבינה המלאכותית הופכת לרכיב מרכזי יותר ויותר במערכות אוטונומיות. כיצד אתה צופה שהיא תשנה את הדור הבא של הכטב"מים הצבאיים?

"הבינה המלאכותית תהפוך את הכטב"מים באופן יסודי מכלים הנשלטים מרחוק או אוטונומיים־למחצה למערכות עצמאיות. במהלך חמש עד עשר השנים הקרובות אנו צופים שימוש נרחב בבינה מלאכותית מובנית לצורך גילוי, זיהוי וסיווג של מטרות בזמן אמת, לניווט אוטונומי ולביצוע משימות בסביבה שבה אין קליטת GPS, או שבה קיימים שיבושים כבדים, לתיאום בין נחילי כטב"מים שיאפשר ביצוע טקטיקות מורכבות ומבוזרות, וכן לשילוב הדוק יותר ברשתות C4ISR רחבות לצורך תקיפת מטרות באופן משולב.

"התפתחויות אלה יפחיתו את העומס הקוגניטיבי המוטל על המפעילים, ויאפשרו טקטיקות חדשות של רוויה והטעיה. מצד שני, יהיה הכרח לפתח עמידות בפני בינה מלאכותית עוינת, אבטחת סייבר של מערכות הלמידה, יצירת מסגרות אתיות להפעלת מערכות אוטונומיות ושמירה על פיקוח אנושי הולם. התוצאה הכוללת תהיה הכפלה משמעותית של יעילות הכוח, אך תמיד במסגרת מבצעית הנשלטת בידי בני אדם".

עד כמה המלחמה הפכה כיום לתחרות בין מפתחי הכטב"מים לבין מומחי הלוחמה האלקטרונית, שתפקידם לשבש את פעילות הכטב"מים?

"מדובר בתחרות עזה ומתמשכת באופן יוצא דופן - מרוץ חימוש של ממש, שבו חלים שינויים טקטיים כמעט מדי יום. מפתחי הכטב"מים מוסיפים יכולות ללא הרף. מומחי הלוחמה האלקטרונית מגיבים באמצעות משבשים מתוחכמים יותר, אמצעי איכון כיוון, זיוף אותות ומערכות משולבות נגד כטב"מים הכוללות גם אמצעים קינטיים. לאף אחד מן הצדדים אין יתרון קבוע. יכולות הלוחמה האלקטרונית הרוסיות אילצו את אוקראינה לפתח חידושים, כגון רחפני FPV המונחים באמצעות סיב אופטי ורמות גבוהות יותר של אוטונומיה, וכך נוצרו יתרונות זמניים בגזרות ובזמנים מסוימים. היתרון משתנה בהתאם למהירות ההסתגלות, לאיכות השילוב בין יחידות הלוחמה האלקטרונית ליחידות הכטב"מים ולרמת ההכשרה. הגורם המכריע אינו מי מוביל ברגע נתון, אלא איזה צד מסוגל לחדש מהר יותר ולשלב מראש עמידות בפני לוחמה אלקטרונית, הן בתכנון הפלטפורמות והן בתורת ההפעלה".

האם אנו מתקרבים לעתיד שבו מספרים גדולים של כטב"מים אוטונומיים וזולים יחליפו את הכלים הקונבנציונליים וישלטו בשדה הקרב?

"אנו מתקרבים לעידן שבו מספרים גדולים של כטב"מים זולים, שהופכים אוטונומיים יותר ויותר, ישלטו בחלקים נרחבים של שדה הקרב, במיוחד בזירות של שחיקה וחיכוך. נחילי כטב"מים מעניקים יכולת שהייה ממושכת, פוטנציאל חסר תקדים לרוויה, קטלניות מבוזרת ויתרון כלכלי במשימות רבות. עם זאת, הם לא יחליפו לחלוטין את אמצעי הלחימה הקונבנציונליים היקרים. עדיין יש לכטב"מים מגבלות של מטען, של משך שהייה באוויר, של ביצועים בכל תנאי מזג האוויר, של עמידות מול מערכות מתקדמות נגד כטב"מים ונשק מבוסס אנרגיה מכוונת.

"תקיפות למרחקים ארוכים, מטענים כבדים, מטרות בעלות ערך גבוה או מטרות רגישות לזמן ימשיכו לדרוש מערכות מתקדמות במיוחד. נחילי כטב"מים ישנו את אופיים של קרבות רבים, אך לא יבטלו את הצורך במכלול מלא של יכולות. העתיד טמון בשילוב עמוק בין כלל היכולות: חיל רגלים ושריון לצד כטב"מים אורגניים, ארטילריה המונחית באמצעות מודיעין ממערכות בלתי מאוישות, וכלי טיס מאוישים המבצעים דיכוי מערכי הגנה אווירית ותקיפות עומק, תוך שיתוף פעולה עם מערכות בלתי מאוישות. כוחות משולבים שיידעו למזג באופן מושכל בין יכולות מאוישות לבלתי מאוישות, ימשיכו ליהנות מיתרון.

"כטב"מים אינם יכולים לפתור כל בעיה צבאית", מדגיש קרוט. "הם מצטיינים באיסוף מודיעין, בתצפית ובסיור מתמשכים, בתקיפה מדויקת של מטרות נקודתיות, ביצירת שחיקה מתמשכת בקרב כוחות האויב ובהפחתת הסיכון לכוחות שלנו. עם זאת, כוחות מסורתיים נותרים חיוניים לכיבוש שטח ולהחזקתו - במיוחד בשטח בנוי - להפעלת עוצמת אש מתמשכת על שטחים רחבים, לביצוע תמרון והלם, להשגת עליונות אווירית ולשמירה עליה, וכן למתן מענה גמיש בתנאים של אי־ודאות גבוהה או שיבוש אלקטרוני כבד.

"המהפכה הבאה תהיה המעבר מפלטפורמות הנשלטות מרחוק, או בעלות אוטונומיה מוגבלת, לנחילים חכמים ומשתפי פעולה המסוגלים לבצע מבצעים מורכבים ומתואמים כמעט ללא התערבות אנושית בדרג הטקטי. מדינות שישלטו במחזורי חדשנות מהירים, בפיתוח עמידות המבוססת על בינה מלאכותית, בייצור רחב היקף של מערכות זולות ובבניית תורת לחימה משולבת, ייהנו מיתרון מכריע".

"כטב"מים אינם יכולים לפתור כל בעיה צבאית. הם לא יחליפו לחלוטין את אמצעי הלחימה הקונבנציונליים היקרים. כוחות מסורתיים נותרים חיוניים לכיבוש שטח ולהחזקתו ולהשגת עליונות אווירית"

מאז תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ישראל עקבה מקרוב אחרי לקחי הלחימה שם, במקביל להתמודדות עם אתגרי הביטחון שלה. אף על פי כן, להופעת כטב"מי FPV מבוססי סיב אופטי בזירות הלחימה בלבנון לא היה לצה"ל מענה מיידי.

כשנשאל איזו המלצה היה יכול לתת למתכנני מערכת הביטחון בישראל, קרוט לא מהסס: "עצתנו היא לבנות את מנגנון ההסתגלות עוד לפני שהמלחמה הבאה תאלץ אתכם לעשות זאת. יש ליצור מנגנוני משוב ישירים, מהירים ובעלי סמכויות בין היחידות הלוחמות לבין המפתחים. יש לראות בכטב"מים, בלוחמה האלקטרונית ובמערכות נגד כטב"מים חלק בלתי נפרד מהציוד ומדרישות ההכשרה בכל דרג, ולא תוכניות נפרדות. יש להשקיע ביכולת ייצור מקומית רחבת היקף של מערכות זולות כדי להבטיח קיימות בעימות ממושך. ומעל הכל, יש לטפח תרבות ארגונית הלומדת ומבצעת התאמות מהר יותר מהיריב לאחר כל עימות.

"לישראל כבר כיום יש עומק טכנולוגי יוצא דופן וניסיון מבצעי רב. שילוב החוזקות הללו עם מנגנון ממוסד של הסתגלות מהירה, ושילוב רחב של כטב"מים זולים הניתנים להקרבה, ייצור מערך הגנה עוצמתי ועמיד במיוחד מול האיומים הצפויים בעתיד".

כדאי לישראל ללמוד

טראמפ מבין שטעה מול איראן, כולם עלולים לשלם על זה

איראן.

ההסלמה במפרץהיתה צפויה. איראן חשבה שהיא יכולה לקבל הכל - מכירת נפט, הסרת הסנקציות, שחרור הכספים המוקפאים - ולא לתת דבר בתמורה. תיקון: לתת בתמורה רק את מצר הורמוז, שממילא היה פתוח ערב המלחמה.

האמריקנים הבינו באיחור ניכר שהם עשו עסקה רעה. זה נאמר להם בזמן אמת, כמובן, אבל הנשיא טראמפ הוא לא מסוג האנשים שמקשיבים. מבחינתו ההסכם היה "נפלא" ו"נהדר", וכל מי שיוצא נגדו הוא ממורמר שלא יודע או מבין דבר. כתמיד, לטראמפ אין בעיה לזגזג, כפי שהוא עושה כעת. מומלץ לא לעצור את הנשימה - הוא עוד יחליף דעות פעמים רבות, וכדרכו יעטוף זאת במטח עסיסי של קללות.

טראמפ: האיראנים חלאות, הפסקת האש נגמרה

מומלץ לבחון את ההסלמה הנוכחית בשתי דרכים: האחת, המטרות שמותקפות. האמריקנים מקפידים בינתיים לא ללכת עמוק מדי ורחב מדי, כדי לא לגרות את איראן לתגובה חריפה מדי שתכניס את העניינים לסחרור. כל עוד איראן לא מאבדת נכסים אסטרטגיים, היא לא באמת מרגישה שעליה להשתגע בתגובה. מבחינתה, לתקוף במפרציות זה באהלן־אהלן, ולא משהו שמסכן אותה בחידוש המלחמה הכוללת.

הדרך השנייה היא מההקשר הישראלי. זה לא סוד שישראל מחכה בחוסר סבלנות בולט שהמלחמה תתחדש. יהיו שיקשרו זאת בצורך להשלים את העבודה, או בצרכים ביטחוניים (גרעין, לבנון), או באינטרס פוליטי של נתניהו, או שכל התשובות נכונות. כך או אחרת, גם באיראן מבינים שחיל האוויר מתחמם על הקווים. כל עוד ישראל לא מעורבת, בהתקפה ובהגנה - וכרגע היא לא מעורבת - המלחמה במפרץ לא באמת התחדשה.

הפרשנים בארה"ב משוכנעים שטראמפ לא יחדש את המלחמה, אם בכלל, עד אחריבחירות האמצעשייערכו בראשית נובמבר. הפופולריות שלו בשפל, ומחירי הנפט, ששינו כיוון השבוע כלפי מעלה לנוכח המתיחות המחודשת, נוגעים לכל אמריקני בכיס. סביר שמתישהו נשמע שהשיח בין הצדדים התחדש, אם כי ספק אם גם הפעם ישתנה משהו מהיסוד. זה לא יקרה כל עוד איראן תרגיש בשליטה.

נבחרת הכותבים של "היום" | קראו עוד

למרבה הצער, זה המצב כרגע. המומנטום שהיה במבצע עם כלביא בשנה שעברה, וגם בראשיתו של מבצע שאגת הארי השנה, אבד כמעט לחלוטין. השלטון בטהרן יצא מהקבר ומרגיש בטוח בעצמו מתמיד. מהלכי ההתרסה שהוא נוקט - כלפי ארה"ב, כלפי ישראל, כלפי מדינות המפרץ - הם איתות מבשר רעות לעתיד. בישראל משוכנעים שבהיעדר מלחמה, הדרך להכריע אותו היא כלכלית. לא בהסרת הסנקציות - בהחמרתן. לא בהקלת ההיתרים ליצוא נפט - בהקשחתם. לא בשחרור כספים שהוקפאו - באיתור ובהקפאה של חשבונות וכספים נוספים.

המומנטום שהיה במבצע עם כלביא בשנה שעברה, וגם בראשיתו של מבצע שאגת הארי השנה, אבד כמעט לחלוטין. השלטון בטהרן יצא מהקבר ומרגיש בטוח בעצמו מתמיד. מהלכי ההתרסה שהוא נוקט הם איתות מבשר רעות לעתיד

בינואר, כשבאיראן יצאו לרחובות במחאה על המצב הכלכלי, טראמפ הבטיח שהסיוע בדרך. כשהסיוע הגיע כעבור כמעט חודשיים, המחאה כבר דוכאה, וההמונים לא שבו לרחוב גם כשחוסל המנהיג העליון, ולצידו רוב ההנהגה הביטחונית. הלקח ברור: המלחמה לא הצליחה לערער את השלטון בטהרן - המחאה כן. הפתרון, גם אם ייקח זמן, הוא בחנק מתמשך.

כתמיד, הבעיה היא באורך הנשימה של טראמפ, שאוהב הישגים מהירים. זאת הסיבה שהוא התפתה ללכת למלחמה. זאת הסיבה שהוא התפתה לעצור אותה. זאת הסיבה שהוא התפתה להסכם המסגרת, שהיה משול להסכם כניעה. וזאת גם הסיבה שהוא התפתה לתקוף שוב כעת. לו לרגע אחד טראמפ לא יהיה טראמפ - ייתכן מפנה.

המלחמה לא הצליחה לערער את השלטון בטהרן - המחאה כן. איראנים חולפים על פני ציור קיר של חמינאי,צילום: רויטרס

עזה.

קשה לטעות בתדרוכים שמציפים את התקשורת לאחרונה בהקשר העזתי. למישהו יש אינטרס בחימום הגזרה, לקראת חידוש אפשרי של המלחמה. הנימוק: חמאס מתעצם, מתחמש, מתבצר. דיווח אחד על כך שכבר יש לו מלאי חדש של רקטות שמכוונות ליישובים ישראליים. דיווח אחר על כך שגייס כבר יותר לוחמים מכפי שהיו לו ערב 7 באוקטובר. דיווח שלישי על כך שהוא חופר שוב מנהרות התקפיות. וכן הלאה.

הציבור הישראלי מכור למלחמה, וההנהגה הישראלית - כפליים. כמאמר המשפט האלמותי של לוטננט־קולונל ביל קילגור בסרט "אפוקליפסה עכשיו": "אני אוהב את ריח הנפאלם על הבוקר". די באיום, אפילו מרומז, כדי שכל החושים יידרכו. זה לקח מתבקש מ־7 באוקטובר שהפך לרפלקס לאומי בלתי נשלט.

ובכל זאת, ערב בחירות, מוטב להציב סימני שאלה בטרם שולחים שוב אוגדות להסתער על עזה במחיר של חיילים הרוגים ופצועים, גיוס מילואים המוני, שחיקת המערך הסדיר, פגיעה בכלכלה ושחיקה נוספת בלגיטימציה המידלדלת של ישראל. את השאלות נדרשים לשאול קודם כל בכירי המערכת שיושבים בדיונים הסגורים, ואחריהם התקשורת, שמצטטת גורמים עלומים מבלי להטיל בהם ספקות, ואז הציבור, שיידרש לשלם את מחיר המלחמה.

השלטון בטהרן יצא מהקבר ומרגיש בטוח בעצמו מתמיד. מהלכי ההתרסה שהוא נוקט הם איתות מבשר רעות לעתיד

השאלה המרכזית שמתבקשת היא מה ניתן להשיג במלחמה שלא הושג עד כה. הרי ישראל כבשה את עזה וכתשה אותה והרגה את כל ראשי חמאס בכמה מחזורים, וחמאס עדיין עומד על רגליו. ולכן הדעת נותנת שגם אם ישראל תכבוש ותכתוש ותהרוג בעזה עוד - ספק אם תשיג את מה שלא השיגה. ובהמשך לכך, שאלת משנה: האם יש חלופה למלחמה שבאמצעותה ניתן להשיג את מה שישראל מבקשת להשיג? בהנחה שמדובר בסילוק שלטון חמאס, אז קיימת חלופה כזאת - ממשלת טכנוקרטים - שישראל, מסיבותיה, לא מאפשרת לה לקום.

התחושה בישראל היא שבניגוד לאיראן וללבנון, שטראמפ אוסר עליה להילחם בהן,בעזה הוא איבד עניין; שאחרי העסקה הגדולה שבה שוחררו החטופים והופסקה המלחמה, הוא סימן וי והמשיך הלאה. ולראיה - ישראל הרחיבה מאז את שליטתה ברצועה, והורגת על בסיס יומיומי מחבלי חמאס, חלקם כאלה שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר. זה קורה כמעט ללא ביקורת מהממשל, ויש מי שרואים בכך אור ירוק להרחבת הפעילות.

ישראל ידעה לנהל דיאלוג עם ממשלת לבנון בניסיון להגיע למתווה שיחליש את חיזבאללה, אך נמנעת מלפעול באותו האופן בעזה כדי להחליש את חמאס. זה מנוגד להיגיון של הממשלה עצמה - אלא אם כן שוב ניצבים ברקע מניעים פוליטיים ואידיאולוגיים של שליטת־עד ברצועה, גירוש תושביה והתנחלות מחודשת בשטחה. ואם כך, מוטב שהקלפים ייחשפו כעת, בטרם יינתן האות למערכה מדממת נוספת.

כדאי להקשיב למה שיש לו לומר. רם עמנואל,צילום: ללא

ארה"ב.

"ישראל היום" הקדיש השבוע, ובצדק, את עמודי העיתון הראשונים למעמדה הבינלאומי המידרדר של ישראל. מדובר בקטסטרופה, שהסיכונים שגלומים בה הם נשק לא קונבנציונלי על סטרואידים, משום שהיא לא מגיעה רק משונאי ישראל, אלא גם מאוהביה הגדולים.

קחו, למשל, את רם עמנואל. בן למשפחה יהודית חמה, אוהב ישראל, היה ראש סגל הבית הלבן של הנשיא קלינטון, ראש עיריית שיקגו, שגריר ארה"ב ביפן, ובין לבין גם אחד מגורמי ההשפעה הגדולים ביותר בפוליטיקה האמריקנית בכלל, ובמפלגה הדמוקרטית בפרט. יש סיכוי סביר שהוא יציג את מועמדותו לנשיאות מטעם הדמוקרטים ב־2028. ולו מהטעם הזה (ויש רבים נוספים), כדאי להקשיב למה שיש לו לומר.

השבוע ביקר עמנואל בארץ. הוא נאם בכנס באוניברסיטת תל אביב, והיה חד וברור: ישראל מאבדת את העולם. היא מאבדת את ארה"ב, את הציבור שם, את הצעירים האמריקנים, את היהודים בארה"ב. יותר יהודים תומכים היום בראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני מאשר בנתניהו. הרבה יותר אמריקנים תומכים בפלסטינים מאשר בישראל. הוא הוסיף שישראל צריכה לחשב מסלול מחדש. היא לא יכולה לפתור הכל בכוח - היא צריכה דרך, שאין לה. אם היא תמשיך לנהוג כפי שהיא נוהגת ביהודה ושומרון, העולם יקום עליה.

זמן קצר אחר כך צייצה הילארי קלינטון תמיכה בדבריו. גם היא, כמוהו, אוהבת ישראל וחרדה לה. בדצמבר האחרון ראיינתי אותה בכנס "ישראל היום" בניו יורק. היא אמרה, במילותיה, את מה שעמנואל אומר כעת: שישראל הולכת עם הראש בקיר. שהיא מאבדת את בסיסי התמיכה האחרונים שלה. שהיא מסכנת את עתידה.

קשה להאשים את עמנואל ואת קלינטון שהם עוכרי ישראל. הרקע האישי שלהם ושנותיהם בפוליטיקה מלמדים אחרת. גם הטענה שהם מחפשים להתנחמד לבוחרים במפלגה הדמוקרטית, שהקצינה שמאלה, מחזיקה מים בקושי. דברים דומים נשמעים גם מלב המפלגה הרפובליקנית, ובכל מדינה אחרת בעולם. האזהרות שהשמיע עמנואל - על חרם כלכלי, חרם אקדמי, חרם תרבותי - הופכות למציאות במקומות רבים.

מותג־העל "מדינת ישראל" איבד אחוזים ניכרים מערכו. הממשלה לא יכולה להאשים בזה את איזנקוט, וגם לא את בנט. כל זה קרה במשמרת שלה, ובאחריותה המלאה. המלחמה שבחסותה קרה הכל אינה תירוץ למחדל - שום דבר לא מנע מנתניהו ומשריו לפעול לצמצום הנזק

מדובר בהשמדת ערך חסרת תקדים בהיסטוריה. מותג־על - מדינת ישראל - שאיבד אחוזים ניכרים מערכו. ממשלת ישראל לא יכולה להאשים בזה את איזנקוט, וגם לא את בנט. כל זה קרה במשמרת שלה, ובאחריותה המלאה. המלחמה, שבחסותה קרה הכל, אינה תירוץ למחדל - שום דבר לא מנע מנתניהו ומשריו לפעול לצמצום הנזק. העובדה שבן גביר וסמוטריץ' הם כיום שמות נרדפים לישראל בעולם מלמדת על עומק התהום.

תזכורת: נאמנות אינה קריטריון מקצועי. דוד זיני,צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש90

בחירות.

שלושה עניינים בלטו השבוע גם מצידו השני של האוקיינוס האטלנטי. הראשון הוא בחירתו המוזרה של ראש שב"כ דוד זיני במילה "נאמנות" כדי להסביר מדוע נענה לבקשתו של נתניהו לקבל עליו את התפקיד. ראשית, משום שכראש שב"כ עליו להיות איש מקצוע שמתמחה בסיכול טרור - והוא אינו כזה - ולא נאמן. ושנית, משום שנאמנות אינה קריטריון מקצועי.

ראש שב"כ לא צריך להיות נאמן לממשלה ולעומד בראשה. הוא כפוף אליהם ולהוראות שלהם, אך הוא נאמן למדינת ישראל ולחוקיה. זאת לא סמנטיקה. בין הממשלה לחוק - ראש שב"כ צריך לציית לחוק משום שהוא אמון, בין היתר, על השמירה עליו, כמי שמופקד על משמר הדמוקרטיה. בדבריו נטע זיני את החשד שהוא עלול להתבלבל בתפקידו. טוב יעשה אם ימצא הזדמנות קרובה להבהיר למה התכוון, גם בנוגע למערכת המשפט.

העניין השני קשור בתקציבים ובתעדופים. לאחרונה סיימה את עבודתה ועדה ציבורית שעסקה בהרחבת המענה לפצועי צה"ל מהמלחמה. על פי נתוני אגף השיקום במשרד הביטחון, מספר פצועי המלחמה שפנו לטיפול מגיע ל־26,200. 65% מהם מתמודדים עם מצוקה נפשית (כ־17 אלף). ההערכה היא שהמספרים האלה יגדלו, משום שהמומחים מצביעים על כך שפוסט־טראומה מופיעה באיחור של חודשים, ולעיתים של שנים.

מספרם הכולל של פצועי צה"ל מהמלחמות השונות צפוי לעבור השנה את ה־90 אלף - זינוק של 40% בשלוש השנים האחרונות. בהתאמה, תקציב אגף השיקום במשרד הביטחון גדל מ־5.4 מיליארד שקלים ב־2023 ל־10 מיליארד שקלים השנה. על הרקע הזה גובשו המלצות הוועדה, שגם נציגי האוצר היו שותפים בדיוניה. אלא שאחרי שגובשו המסקנות, הגיעו העיזים: למשל, ניסיון של האוצר להעלות את שיעורי הנכות שמקנים כניסה לאגף השיקום מ־20% ל־34%, או דרישה לתעדף לוחמים. גם תקציב ייעודי שמנכ"ל משרד הביטחון התעקש להוסיף, של 2.5 מיליארד שקלים, הוצא מסיכום של המטה לביטחון לאומי, לדרישת האוצר.

ברביעי האחרון הודיע נתניהו כי יביא החלטה בנושא לאישור הממשלה, על דעת כל הגורמים. צריך לקוות שזה יקרה, גם אם באיחור, אם כי במשרד הביטחון מתקשים להשתחרר מהתחושה שגם זה קשור איכשהו בבחירות הקרבות. היה שם מי שחישב כמה מנדטים שווים 100 אלף פצועים, והיה גם מי שהזכיר שלקואליציה היה הרבה יותר דחוף לקדם השתמטות מצה"ל ומניעת מעצר עריקים חרדים, מאשר את הסיוע למי ששילמו את מחיר המלחמה בגופם ובנפשם.

העניין השלישי הוא המתקפות על עיתונאים וכלי תקשורת - המקרים האחרונים של מערכות חדשות 12 ו"הארץ". עמיתי שי גולדן תיאר כאן אתמול מקצת חוויותיו. דומני שהוא ביטא את מה שעובר על כל מי שמסומן כבוגד. הפראות חסרת השליטה ברשתות החברתיות עברה כבר מזמן לאלימות מילולית, וכעת גם לאלימות פיזית. זאת תוצאה ישירה של קמפיין מאורגן, שייגמר באסון.

דונלד, צא ולמד. מסי,צילום: רויטרס

מונדיאל.

ואחרי כל אלה, קצת אסקפיזם: ראיתי השבוע בסיאטל את ארה"ב מודחת מהמשחקים, ובוונקובר את שווייץ מדלגת בפנדלים מעל קולומביה. אבל מעבר לכדורגל - ראיתי שתי מדינות, ארה"ב וקנדה, מארחות מונדיאל לתפארת, ועל הדרך משנות את פניהן. ממדינות שבהן הכדורגל הוא ענף משני, כמעט זניח, למדינות שנסחפו אחרי המשחק הפופולרי ביותר בעולם.

אין כמעט בר או מסעדה שלא הקרינו את המשחקים. אין כמעט חנות שלא מכרה חולצות, כובעים או כדורים. בסופרמרקטים מככבים שלל מעדנים שמופיעות עליהם תצורות שונות של כדורגל. והפרסומות בטלוויזיה עוסקות בחלקן הגדול בזה - חברת תעופה אחת אפילו פרסמה שפתחה קו טיסות חדש ללונדון, והזכירה ששם יש כדורגל בכל השנה.

מעל כל אלה ניצב ליאו מסי, האיש הכי פופולרי כיום בעולם. לו זה היה תלוי בפיפ"א וברוב אוהדי הכדורגל - מסי יגיע עד הגמר, ועד הגביע, ועד למפגש עם טראמפ. סביר להניח שזה גם מה שטראמפ רוצה שיקרה, אף שמפגש כזה ילמד אותו שיעור בהלכות צניעות, או במילים שלו - מי הבוס.

כדאי לישראל ללמוד

פיצוץ עז ועשן סמיך מדרום-מזרח לטהרן באזור מתקן גרעיני

פיצוץ עז הרעיד הבוקר (שבת) את האזור שדרום-מזרחית לבירה טהרן, סמוך למתחם הצבאי הרגיש פרצ'ין ובערים הסמוכות לו. עדויות של תושבים מקומיים ברשתות החברתיות באיראן דיווחו על עמוד עשן סמיך שהיתמר מכיוון המתחם, ועל הדף חזק שהורגש היטב עד לרובעים השונים בתוך טהרן עצמה.

עשן המיתמר סמוך לאתר הגרעין בפרצ'ין באיראן// שימוש לפי סעיף 27א' לרשתות חברתיות

לפי דיווחים ברשתות החברתיות באיראן, ההדף הורגש בשורה ארוכה של פרברים ושכונות בדרום-מזרח טהרן רבתי, ובחלק מהמקומות תוארו חלונות שרעדו ובתים שהזדעזעו. תושבים דיווחו כי קול הפיצוץ נשמע אף בשכונות בטהרן עצמה, כ-30 קילומטר מפרצ’ין.

בתגובה לבהלה, מסרו מושל אחת הערים הסמוכות וסוכנות הידיעות "פארס", המקורבת למשמרות המהפכה, כי מדובר ב"פעולה מבוקרת ומתוכננת מראש להשמדת פצצות ותחמושת שלא התפוצצו, שנותרו מתקופת המלחמה", וכי אין "שום איום ביטחוני על האזרחים".

מתחם פרצ’ין, כ-30 קילומטר דרום-מזרחית לטהרן, הוא מתחם צבאי-תעשייתי הכולל לפי הערכות מתקני ייצור טילים וחומרי נפץ. חלק מהאתרים בתוכו מזוהים עם ״קבוצת הנשק״ בפרויקט הגרעין האיראני, ולפי הערכות מערביות בוצעו בו בעבר ניסויים בחומרי נפץ מתקדמים במסגרת ״פרויקט עמאד״ - פרויקט פיתוח נשק גרעיני חשאי שאיראן הפסיקה לכאורה ב-2003. המתחם הותקף על ידי חיל האוויר לראשונה במבצע ״ימי תשובה״ באוקטובר 2024, ופעמיים נוספות במהלך סבב הלחימה האחרון במרץ ובאפריל השנה. אתמול פרסם המכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) דוח, ובו נטען לקיום פעילות שיקום ״משמעותית״ במתקן ״טלגאן 2״ שבמתחם, המזוהה עם ״קבוצת הנשק״.

אתר הגרעין בפארצ'ין.,צילום: אי.פי

חשיפה: צילומי הלוויין מציגים שיקום נרחב של אתר פיתוח הנשק

הפיצוץ המסתורי התרחש שעות ספורות בלבד לאחרפרסום דוח מיוחד של המכון למדע וביטחון בינלאומי(ISIS) בראשות מומחה הגרעין דיוויד אולברייט. על פי הדוח, האתר המרכזי שבו נצפית באיראן פעילות שיקום נרחבת ביותר בשבועות האחרונים הוא מתקן "טלגאן 2" הממוקם בתוך המתחם הצבאי בפרצ'ין, כ-30 קילומטרים דרום-מזרחית לטהרן.

מתקן זה מוכר היטב לקהילת המודיעין המערבית ומזוהה עם "קבוצת הנשק" בפרויקט הגרעין האיראני. על פי הערכות, באתר זה בוצעו בעבר ניסויים קריטיים בחומרי נפץ כחלק מ"פרויקט עמאד" החשאי לפיתוח פצצה גרעינית, וצה"ל אף הגדיר אותו רשמית כאתר "ששימש את המשטר האיראני לקידום יכולות נשק גרעיני".

תצלומי לוויין עדכניים מחודש יוני ומתחילת יולי, שהועברו למכון המחקר על ידי רשת CNN, מלמדים על פי מומחי המכון על "פעילויות משמעותיות המעידות על מחויבות איראנית לתקן ולשקם את האתר". הצירוף בין עבודות השיקום המואצות לבין הפיצוץ העז שנשמע הבוקר ממשיך לעורר תהיות רבות בקרב מומחי ביטחון בעולם לגבי המתרחש מאחורי הקלעים במתחם המאובטח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

הארי קיין חושף: "שיחקתי גולף עם דונלד טראמפ"

רגע לפני רבע גמרמונדיאל 2026מולנורבגיההלילה (בין שבת לראשון, 00:00), קפטןנבחרת אנגליה,הארי קיין, סיפר על מפגש יוצא דופן עם נשיא ארצות הברית,דונלד טראמפ, וחשף כי השניים שיחקו יחד סיבוב גולף לפני כשנה וחצי בפלורידה.

מוקדם יותר השבוע סיפר טראמפ כי שיחק עם חלוץ באיירן מינכן והרעיף עליו מחמאות, וכעת אישר קיין את הדברים ואף שיתף בחוויה: "שיחקתי לא רע, למען האמת, אבל לפני שנה וחצי הוא הזמין אותי לשחק כשהייתי בפאלם ביץ'".

הארי קיין בטירוף,צילום: AP

"חוויה סוריאליטית לשחק גולף עם דונלד טראמפ"

"כשנשיא ארצות הברית מזמין אותך למקום כלשהו, זו הייתה חוויה די סוריאליסטית רק לפגוש אותו, וכמובן גם לשחק איתו גולף. למען האמת, הוא משחק גולף די טוב. אני מקווה שאשחק גולף טוב כמוהו כשאהיה בגילו, זה בטוח. זו הייתה חוויה ייחודית, ואני פשוט אסיר תודה שהוא הזמין אותי לשחק".

דונלד טראמפ,צילום: אי.אף.פי

המפגש של נבחרת אנגליה עם דייויד בקהאם

קיין התייחס גם לביקורו של קפטן העבר האגדי של אנגליה,דייוויד בקהאם, שהגיע למתחם האימונים של הנבחרת, שהתארחו בקומפלקס האימונים של אינטר מיאמי שבבעלותו, עודד את השחקנים ושוחח איתם לקראת המפגש מול ארלינג הולאנד ונורבגיה.

"הוא פשוט איחל לנו בהצלחה. אחרי כמעט כל משחק הוא שולח לי הודעה, ואנחנו נשארים בקשר. הוא אוהד גדול של נבחרת אנגליה. כולנו יודעים כמה היה חשוב לו לייצג את אנגליה, להיות הקפטן ולשחק כפי ששיחק בכל פעם שלבש את החולצה, כך שהוא היה שם כדי לתמוך בנו".

"כמובן שאנחנו משתמשים בבית שלו, במקום שהוא בנה, ואנחנו מעריכים מאוד את העובדה שהוא מאפשר לנו לעשות זאת. היה נחמד לפגוש אותו שוב, וגם עבור כמה מהחבר'ה האחרים לשוחח איתו. הוא אגדה של נבחרת אנגליה. הוא איחל לנו הצלחה, ואני מקווה שנצליח לגרום לו להיות גאה בנו".

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
דייויד בקהאם ובניו באימון נבחרת אנגליה,צילום: EPA
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

התחנה המרכזית הזו נראית כמו ארמון - אבל היא מסתירה סודות אפלים מהעבר

זו אחת מתחנות הרכבת היפות באירופה - תקרות גבוהות, פסלי שיש, קשתות, ממש יצירת מופת אדריכלית שגרמה לי לתהות 'אם רק התחנה המרכזית בתל אביב היתה מושקעת בחצי ממה שיש כאן...'.

יותר מ-300 אלף נוסעים עוברים מדי יום בתחנתמילאנו צ'נטראלה(Milano Centrale), אך מעטים עוצרים להביט סביבם. אחת מתחנות הרכבת היפות והגדולות באירופה טומנת בחובה סמלים מהתקופה הפשיסטית, חללים נסתרים ועדויות מוחשיות לאחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה של איטליה.

מילאנו צ'נטראלה: התחנה שנראית כמו ארמון - ומסתירה סודות אפלים מהעבר // סהר אברהמי

התחנה שתוכננה להיות סמל לעוצמה

תחנת הרכבת הראשונה של מילאנו נבנתה בשנת 1864, אך עם צמיחתה המהירה של העיר הוחלט להקים תחנה חדשה ומפוארת. האדריכל אוליסה סטקיני זכה בתחרות התכנון בשנת 1912, כשהשראתו הייתה תחנת יוניון סטיישן בוושינגטון.

פרוץ מלחמת העולם הראשונה והמשבר הכלכלי עיכבו את הבנייה במשך שנים. לאחר עלייתו של בניטו מוסוליני לשלטון ב-1922, אימץ המשטר את הפרויקט ואף הרחיב אותו משמעותית כדי שישמש סמל לעוצמתה של איטליה הפשיסטית. התחנה נחנכה בשנת 1931 והפכה לאחת מתחנות הרכבת המרשימות באירופה.

אחת מהתחנות היפות באירופה. מילאנו צ'נטראלה,צילום: סהר אברהמי

גם כיום מדובר באחת התחנות הגדולות ביבשת, עם 24 רציפים ואולם נוסעים מרכזי המתנשא לגובה של עשרות מטרים. למרות ממדיה העצומים, חלקים מהחזון המקורי של סטקיני, ובהם מגדלים שתוכננו לקום סביב התחנה, מעולם לא נבנו.

ד"ש מהפשיזם: נשרים, פאסקס והחדרים שרוב המבקרים לא מכירים

מי שמרים את הראש מגלה אינספור פסלים ותבליטים: אלים מהמיתולוגיה הרומית, אריות, סוסים מכונפים, דמויות אדם וסמלים המייצגים את הקדמה ואת עוצמת המדינה.

הנשרים והפאסקס. עדיין שם,

בין האלמנטים הבולטים נמצאיםפסלי הנשרים, שהיו אחד מסמלי האימפריה הרומית ואומצו גם על ידי המשטר הפשיסטי. ברחבי התחנה ניתן לזהות גם את הפאסקס (Fasces) - אלומת מקלות או זרדים, סמל רומי עתיק שאומץ על ידי מוסוליני והפך לסמלה הרשמי של התנועה הפשיסטית. לאחר מלחמת העולם השנייה הוסרו חלק מהסמלים, אך רבים מהם נותרו כחלק מהמבנה ההיסטורי.

מדוע לא הסירו את הפסלים המזוהים עם הפשיזם?

חלק מהפסלים והעיטורים הפשיסטיים לא הוסרו מתחנת מילאנו צ'נטרלה מכיוון שהם שולבו באופן מבני ועמוק באדריכלות המבנה, כך שהסרתם הייתה גורמת נזק פיזי בלתי הפיך לתחנה עצמה. בנוסף, עם השנים השתנתה הגישה באיטליה והוחלט להשאירם במקומם כדי שישמשו כעדות היסטורית חיונית וכאנדרטה המזכירה את פשעי המשטר והעבר האפל, במקום לנסות ולהחביאם.

בתוך התחנה מסתתר גם הטרקלין המלכותי, שנבנה עבור המלך ויטוריו אמנואלה השלישי, בני משפחת המלוכה ואורחים רמי דרג, ואיפשר להם לעלות לרכבת מבלי לעבור בין הנוסעים.

הפרצוף של מוסלוני נמחק

בתוך הטרקלין נמצא אחד הפריטים המסקרנים ביותר בתחנה: יצירת קרמיקה גדולה של האמן האיטלקי מיקלה קשלה (Michele Cascella), המתארת את המלך לצד בניטו מוסוליני. לאחר נפילת המשטר הפשיסטי בשנת 1943 בוצע ביצירה אקט סמלי של Damnatio Memoriae - "מחיקת הזיכרון". פניו של מוסוליני הוסרו באמצעות איזמל, בעוד שאר דמותו נותרה במקומה, עדות מוחשית לניסיון למחוק את זכרו של הדיקטטור מהמרחב הציבורי.

הפרצוף המחוק של מוסוליני,צילום: פייסבוק

פרט מסקרן נוסף נמצא ברצפת הפרקט של המתחם, שבה ניתן להבחין במוטיבים של צלבי קרס. לפי גרסה רווחת בקרב מדריכים וחוקרי התחנה, הם נוספו בשנות ה-30 כחלק מההכנות לביקורו המתוכנן של אדולף היטלר במילאנו, אולם אין לכך תיעוד היסטורי חד-משמעי, ולכן מקורם המדויק עדיין שנוי במחלוקת.

רצפת הפרקט של המתחם, שבה ניתן להבחין במוטיבים של צלבי קרס,צילום: ויקיפדיה

כיום הטרקלין המלכותי נפתח רק לעיתים נדירות במסגרת סיורים מיוחדים ואירועי תרבות, בעוד שמעברים תת-קרקעיים וחללים נוספים בתחנה עדיין אינם נגישים לקהל הרחב.

רציף 21: המקום שממנו יצאו רכבות למחנות

החלק המצמרר ביותר בתחנה נמצא הרחק מעיני רוב הנוסעים, במפלס התת-קרקעי ששימש בעבר להעברת מטענים ודואר: מתחת לרציפים מסתתררציף 21(Binario 21). בין השנים 1943 ל-1945 השתמשו הנאצים במתחם כדי לגרש בחשאי יהודים ומתנגדי משטר למחנות הריכוז וההשמדה, בהם אושוויץ וברגן-בלזן. הם הועמסו בקרונות חשוכים של בהמות במפלס התחתון, הרחק מעיני הציבור במפלסים העליונים.

רציף 21 במילאנו צ'נטראלה. רחוק מעיני הציבור,צילום: סהר אברהמי

מאז שנת 2013 פועלת במקום אנדרטת השואה של מילאנו. המבקרים יכולים לראות את המסילה המקורית, קרונות המשא, המעליות ששימשו להעברת הקרונות ותערוכות המתעדות את גירוש יהודי איטליה. בין המגורשים מאותו רציף הייתה גם ליליאנה סגרה, שנשלחה לאושוויץ בגיל 13, שרדה את המחנה והפכה לימים לסנאטורית לכל החיים ולאחת הדמויות הבולטות במאבק להנצחת השואה באיטליה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ציון 100 מושלם: זו העיר הטובה בעולם ב-2026

מדד איכות החיים העולמי של חברת המחקר של"האקונומיסט"(EIU) לשנת 2026 חושף את הערים שהכי כדאי לחיות בהן. המחקר המקיף בחן לא פחות מ-173 ערים ברחבי הגלובוס, בבדיקה ששקללה קטגוריות כמו חינוך, יציבות, שירותי בריאות, תשתיות ותרבות.

קופנהגן, בירת דנמרק, קטפה את המקום הראשון והוכתרה כעיר הטובה ביותר למגורים בעולם.בכך, היא מצליחה לשמור על התואר היוקרתי זו השנה השנייה ברציפות, תוך שהיא מציגה נתונים חסרי תקדים.

העיר האירופית היפהפייה זכתה לציון "מושלם" של 100 מתוך 100 בקטגוריות היציבות, התשתיות והחינוך, מה שהבטיח לה את הפסגה והשאיר אבק למתחרות.

Cyclists ride past the Nyhavn area of Copenhagen, Denmark,,צילום: REUTERS/Tom Little

ציון מושלם ונוחות מקסימלית

לפי אנשי "האקונומיסט", קופנהגן רשמה ציונים של מעל 95 גם בשתי הקטגוריות הנותרות, מה שקיבע את מעמדה המוחלט במקום הראשון. מיד אחריה, בקרב צמוד, התייצבו וינה (אוסטריה) ומלבורן (אוסטרליה).

ההישג של בירת דנמרק לא מסתכם רק באיכות החיים הכללית. על פי מחקר עדכני נוסף שפורסם לאחרונה על ידי מגזין"Time Out", קופנהגן דורגה גם כאחת הערים הנוחות והטובות ביותר בעולם להליכה רגלית לשנת 2026.

נראה שאם אתם מחפשים יעד עם שירותי בריאות מצוינים, יציבות ורחובות שכיף ללכת בהם לאיבוד - קופנהגן היא לחלוטין התשובה המנצחת של השנה.

Low angle view of Rosenborg Palace, Copenhagen, Denmark,
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בגיל 88: הקריירה החדשה של אנתוני הופקינס נחשפת

אף פעם לא מאוחר לרדוף אחרי החלומות שלכם. בגיל 88, השחקן האגדי וזוכה שני פרסי האוסקראנתוני הופקינס, מוכיח שהכישרון שלו לא עוצר במסך הקולנוע, ופותח בקריירה חדשה ומרגשת כמלחין.

חברת התקליטים"דקה קלאסיקס"הודיעה על שחרור סינגל הבכורה של הופקינס, "Bracken Road". השיר הוא יריית הפתיחה מתוך האלבום המלא "Life is a Dream", שייצא ב-21 באוגוסט ויאגד יצירות שכתב במשך למעלה משישה עשורים.

אנתוני הופקינס,

תשוקה של עשרות שנים

הופקינס, שמוכר בזכות תפקידיו האלמותיים כמו חניבעל לקטר ב"שתיקת הכבשים", החל לנגן בפסנתר כבר בגיל ארבע. הוא החל לאלתר על הקלידים בגיל שש, וכנער כבר הלחין מוזיקה להצגות מקומיות.

"המוזיקה הייתה התשוקה הראשונה שלי, המשאלה הראשונה שלי", שיתף הופקינס בהצהרה הרשמית. "הלחנתי מוזיקה כל חיי. חלק מהיצירות האלו חיות איתי כבר עשרות שנים ואני עדיין מוצא את עצמי חוזר אליהן".

גם כשהקריירה הקולנועית שלו נסקה, הוא המשיך ליצור צלילים. המוזיקה אף שימשה לו כמקום מפלט בתקופות מאתגרות, כמו בימי מגפת הקורונה, אז פרסם סרטון ויראלי ברשתות החברתיות בו הוא מנגן בפסנתר לחתול שלו, ניבלו.

חניבעל,צילום: מתוך "שתיקת הכבשים"

"לב של מספר סיפורים"

האלבום המסקרן הוקלט בלונדון בחודש אפריל האחרון, בביצוע תזמורת פילהרמוניה ובניצוחו של זוכה הגראמי,גוסטבו דודאמל. היצירות באלבום שואבות השראה ממשפחתו של הופקינס, ממולדתו ווילס ומחוויות חיים שלמות.

המנצח דודאמל לא חסך בשבחים על העבודה המשותפת: "אנתוני ניגש למוזיקה עם לב של מספר סיפורים ואינסטינקטים של משורר. הוא יוצר עולמות סאונד אישיים מאוד שמהדהדים באופן אוניברסלי".

עוד הוסיף דודאמל והדגיש את הייחודיות של הפרויקט: "עומק הדמיון והאמת הרגשית שהגדירו את עבודתו יוצאת הדופן של אנתוני על המסך ובתיאטרון, נוכחים באותה המידה גם במוזיקה שלו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
דוגמנית במשבר
איך יעל שלביה מתמודדת עם חוסר ביטחון בעולם היופי?
סוגיית השבת
קריאות "שבעאס" ו"תתגייסו" מחוץ לבית הקפה בירושלים שפתוח בשבת
איחוד משפחתי
"חיבוק מאמא שווה הכל": ההפתעה המרגשת לחייל הבודד מאוסטרליה
ארוע קשה
13 בני אדם נפצעו בתאונה בכביש 6 - בהם פעוטה במצב קשה
משחק הכיסאות
גילה גמליאל: "אם היינו מקשיבים לעצות האחיתופל של איזנקוט, היינו במקום אחר"
כמה אתם מדברים?
אלו השפות הכי מדוברות בעולם - לא תאמינו מי לא נכנסה
חושפת את הכאב
המשבר של יעל שלביה: "לא הכל מושלם, התלבטתי אם לצאת מהבית"
לפי ההערכות
האם המשטר האיראני בסוף ייפול?
משחק הכיסאות
מה מצבו של מוג'תבא? גילה גמליאל על היעדרותו מהלוויית אביו, חמינאי
הקרן החדשה
השינוי הדרמטי בבעיטות קרן במונדיאל 2026
על זה, פרק 32
בסיסי הצבא האמריקאי בישראל - יתרון או חיסרון?
מושיטים יד
נתניהו על משלחת הסיוע שנשלחה לוונצואלה: "משקמים הריסות - וגם יחסים"
0:35
כדאי לבדוק
חסכון של מאות שקלים למשפחה: 3 אפליקציות לטיול במדינה האהובה באירופה
כמעט אסון
מטוס צבאי מסוג F-16 התרסק בנמל התעופה בזקינטוס
0:29
הפגנת כוח?
במהלך תהלוכת ההלוויה של חמינאי: מטוסי קרב איראני מסייר מעל משהד
0:17
חם, מתחמם
המאכלים שאנחנו אוהבים לחמם במיקרו - ואלה שעדיף לאכול קרים
זעקת ההלומים
הלומי קרב לחברי הכנסת: "מתחננים בפניכם, תצילו פה נפשות"
השוואה מקוממת
ח"כ ואטורי: נעמה לזימי גרועה יותר מחמאס
זעקת ההלומים
"תתעדפו אותם": אמו של אורי דנינו ז"ל קוראת להכיר בהלומי הקרב
0:31
קשה? לא קשה!
חשבנו שכבר ראינו הכל - ואז הגיעו השניצלים האלו

דרמה לילית: חיילת ושתי ישראליות שנכנסו לעיר הפלסטינית חולצו

כוחות המנהל האזרחי, בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון, חילצו במהלך הלילה (שישי) חיילת בשירות סדיר שנכנסה ללב העיר יריחו שבחטיבת הבקעה והעמקים. לפנות בוקר, באירוע נפרד באותה העיר, חולצו שתי אזרחיות ישראליות נוספות.

האירוע הראשון החל במהלך הלילה, כאשר התקבל דיווח במנהל האזרחי אודות צעירה ישראלית שנצפתה מסתובבת במרחב העיר יריחו, תוך סיכון ממשי לשלומה. עם קבלת הדיווח, פעלו קציני מפקדת התיאום והקישור (מת"ק) של חטיבת הבקעה והעמקים כדי להעניק הגנה מיידית לצעירה, ובמקביל תיאמו את העברתה לידי כוחות הביטחון הישראליים בערוצי הקישור.

העברת הישראליות לידי כוחות הביטחון,צילום: ללא

מתחקיר ראשוני של המקרה עולה כי מדובר בחיילת בשירות סדיר, שנכנסה לשטח הפלסטיני יחד עם חבר ערבי-ישראלי במטרה להשתתף בחגיגות יום הולדת בלב העיר.

המטרה: מפגש עם חברים מטיול בסיני

מספר שעות לאחר מכן, התקבל דיווח נוסף במערכת הביטחון על שתי ישראליות שנשמעו משוחחות בשפה העברית בשכונת הווילות ביריחו. כוחות הביטחון פעלו באופן מיידי לאיתורן, חילצו אותן מהמקום והעבירו אותן אל מחוץ לתחומי העיר. השתיים סיפרו ללוחמים שחברו אליהן כי הן נכנסו ליריחו במטרה לפגוש חברים פלסטינים שאותם הכירו במהלך טיול משותף במדבר סיני.

כלל המקרים והמעורבים בהם הועברו להמשך טיפול וחקירה במשטרת מחוז ש"י. החיילת הועברה לאחר מכן להמשך טיפול של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח).

במערכת הביטחון שבים ומדגישים הבוקר באופן חד-משמעי כי כניסת ישראלים לשטחי A, הנמצאים בשליטה פלסטינית מלאה, מהווה סכנת חיים ממשית ואסורה לחלוטין על פי חוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

במצרים מאשימים: "נתניהו שוקל פעולה צבאית בעזה בגלל התחזקות בנט ואיזנקוט בסקרים"

משלחת ישראלית רשמית הגיעה לקהיר ונפגשה ביום שישי עם בכירים מצרים, כחלק מהמאמצים הדיפלומטיים הדחופים של מצרים למנוע קריסה של הבנות הרגיעה. כך מסר מקור מצרי מעורה בפרטים לעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט". לפי הגורם, המפגש נועד "למנוע סיבוכים מורכבים שיכולים לאיים באופן ישיר על הסכם הפסקת האש ברצועת עזה".

צה"ל חיסל שני מחבלים שקידמו מתווי טרור נגד כוחותינו ברצועת עזה / דובר צה"ל

הביקור הישראלי התקיים בעיתוי רגיש במיוחד, במקביל לשהותה בקהיר של משלחת חמאס בראשות ח'ליל אל-חיה, אשר הגיעה כדי להמשיך בשיחות מול המתווכים על ביסוס מתווה הרגיעה. לפי הערכת המקור המצרי, בימים הקרובים צפויה להגיע לקהיר גם משלחת אמריקנית רשמית לצורך התייעצויות דומות.

האולטימטום הישראלי: פירוק מנשק או עימות צבאי

השיחות בבירה המצרית התמקדו בהצעות שעלו לאחרונה בנוגע ליישום ההסכם, ובראשן הדרישה הישראלית לפירוק הארגון מנשקו – סעיף שחמאס דחה על הסף. המקור המצרי חשף כי המשלחת הישראלית העבירה מסר תקיף וחד-משמעי לנציג מועצת השלום, ניקולאי מלאדנוב, לפיו אם המאמץ הנוכחי לא יצלח, ישראל תחדש לחלוטין את מסלול העימות הצבאי ותפתח במבצע נרחב ברצועה.

הנציגים הישראלים הדגישו בפני המארחים כי על חמאס לדבוק לחלוטין בתנאי המתווה המקורי, ובראשם פירוק היכולות הצבאיות לפי הנוסח המוצע. בעקבות הדברים, ציין הגורם כי המתווכים המצרים מנהלים כעת שיחות מול הנהגת חמאס במטרה לקבל מהם נוסח תגובה ישיר וברור. נוסח זה יועבר גם למלאדנוב, בניסיון לייצר פריצת דרך ולמנוע מישראל להוציא אל הפועל את האיום הצבאי.

מצרים: "נתניהו מושפע מהסקרים שמחזקים את בנט ואיזנקוט"

המקור המצרי הוסיף וטען כי בידי מדינתו "מצטבר מידע" המעיד על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו נערך ברצינות ליציאה לפעולה צבאית בעזה. לטענת הגורם, מהלך זה קשור ישירות למפה הפוליטית ולמערכת הבחירות בישראל, על רקע סקרי דעת קהל אחרונים המציגים התחזקות משמעותית של יריביו הפוליטיים, בהם נפתלי בנט וגדי איזנקוט. הגורם המצרי האשים כי ראש הממשלה שואף לשקם את מעמדו הציבורי באמצעות הסלמה ביטחונית.

בנט ואיזנקוט,צילום: השימוש נעשה על פי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

מנגד, חברי המשלחת הישראלית הביעו נכונות להגיב למהלכים הדיפלומטיים של מצרים, אך שבו והדגישו כי העקשנות וחוסר הגמישות שמפגין חמאס יובילו בהכרח להתלקחות בשטח.

על אף המתיחות המדינית הגלויה בין ירושלים לקהיר בתקופה האחרונה, סיכם המקור המצרי כי "הסכמתה של קהיר לארח את המשלחת הישראלית מוכיחה את פתיחותה המלאה של מצרים לכל הצדדים המעורבים, ואת מאמציה הבלתי פוסקים לגשר על הפערים ולמנוע מלחמה נוספת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
נדב העצני15 מנדטים שמחכים לבית: המפלגה החדשה שעשויה לשנות את כללי המשחקקרא עוד
איתן אורקיבילעצור את ההמרדה נגד זיניקרא עוד
מוריה קורהמלחמה על היהדות הישראלית: שהמסורת הופכת מטרנד לכלי פוליטיקרא עוד
נועם לאורהמלכוד של נתניהו: הניסיון להציל את ראבילו עלול לעלות לקואליציה ביוקרקרא עוד
הקריקטורה היומית | יום חמישי 09.07.2026
X

הקריקטורה היומית | יום חמישי 09.07.2026

לקריאת העיתון היומי

המהדורה המודפסת של העיתון הגדול בישראל, בחוויית גלישה קלה ובטוחה

כדאי להכיר