כשפריפריה חושבת כמו סטארט־אפ: היוניקורן של השלטון המקומי שנבנה בנגב
עם זינוק של כ־237% בהכנסות בתוך שנה, הסכם גג של כ־1.85 מיליארד שקל, 7,000 דירות חדשות ואקוסיסטם לאומי לכטב”מים - החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם מנסה לעשות משהו חריג בשלטון המקומי: להפוך עיר קטנה בנגב מפסיבית ליזמית • המבחן הגדול יהיה האם תנופת ההשקעות תהפוך גם למקומות עבודה, הכנסות קבועות וצמיחה דמוגרפית
אם החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם הייתה סטארט־אפ, 2025 הייתה כנראה שנת ה־Scale-up שלה. לפי נתוני החברה, מחזור ההכנסות שלה זינק בתוך שנה מכ־22 מיליון שקל ב־2024 לכ־74.1 מיליון שקל ב־2025 - קפיצה של כ־237%. במקביל, ההון העצמי גדל מכ־567 אלף שקל ב־2022 לכ־987 אלף שקל ב־2025, עלייה של כ־74%.
אלה עדיין לא מספרים שהופכים חברה עירונית ל"יוניקורן" במובן הפיננסי של עמק הסיליקון. אבל ביחס לחברה כלכלית של יישוב המונה כ־12-13 אלף תושבים, הם מספרים סיפור חריג: ירוחם מנסה לנהל את הצמיחה שלה פחות כמו רשות מקומית שממתינה לתקציבים - ויותר כמו חברה שמחפשת שווקים, משקיעים ומנועי הכנסה.
שינוי הרחוב הראשי החוצה את ירוחם | צילום: מילר בלום תכנון סביבתי
וזה אולי השינוי הכלכלי המעניין ביותר שמתרחש היום בעיר. מ־22 מיליון ל־74 מיליון שקל בשנה.
המספר שממחיש בצורה החדה ביותר את השינוי הוא מחזור הפעילות. בתוך שנה אחת הוא יותר משילש את עצמו.
אלא שהשאלה החשובה מבחינה כלכלית איננה רק כמה כסף עובר דרך החברה הכלכלית, אלא מהו סוג הפעילות שנבנה באמצעותו. חברות כלכליות עירוניות יכולות לצמוח במהירות כאשר הן מקבלות אחריות על ביצוע פרויקטי תשתית גדולים; האתגר האמיתי הוא להשתמש בתנופה הזאת כדי לייצר לעיר נכסים מניבים, תעסוקה והכנסות לאורך שנים.
שכונת האירוסים, ירוחם | צילום: אשר אזולאי
בדיוק לשם ירוחם מכוונת. בשנת 2025 נחתם הסכם הגג הראשון של ירוחם, אחד המהלכים הגדולים ביותר שנעשו בעיר מאז הקמתה. הוא כולל כ־7,000 יחידות דיור חדשות, יותר מ־1.5 מיליון מ”ר לתעשייה, מסחר ותעסוקה ולמעלה מ־540 אלף מ”ר לתיירות ופנאי. המדינה הקצתה כ־1.5 מיליארד שקל לפיתוח השכונות החדשות ועוד כ־350 מיליון שקל לתשתיות־על - יחד כ־1.85 מיליארד שקל. עבור עיר בסדר הגודל של ירוחם, המשמעות כמעט בלתי נתפסת: לא הרחבת שכונה, אלא ניסיון לשנות את קנה המידה של העיר עצמה.
האתגר: לא לבנות עיר שינה
כאן בדיוק נמצא גם הסיכון. היסטוריית התכנון בישראל מלאה ביישובים שבהם המדינה ידעה לבנות אלפי דירות הרבה לפני שנוצר בסיס כלכלי שיכול לתמוך באוכלוסייה החדשה. כאשר מגורים צומחים מהר יותר ממקומות עבודה, מסחר והכנסות מארנונה עסקית, הרשות עלולה למצוא את עצמה עם יותר תושבים - אבל גם עם יותר הוצאות.
בירוחם מנסים להפוך את הסדר. לצד אלפי הדירות מתוכננים שטחים בהיקפים עצומים לתעשייה, מסחר, תעסוקה, תיירות ופנאי. אם חלק משמעותי מהם אכן יפותח ויאוכלס, הם עשויים לייצר לעיר בסיס הכנסות רחב בהרבה מזה שהיא מכירה כיום ולהקטין את התלות בתקציבי ממשלה.
עו"ד נילי אהרון
עו"ד נילי אהרון, ראשת עיריית ירוחם | צילום: נעמה שטרן
הרחפנים עשויים להיות מנוע התעסוקה הבא
אחד ההימורים המסקרנים ביותר של ירוחם הוא דווקא בשמיים. בעיר מתפתח AeroLabs - מרכז המתמקד במחקר, פיתוח וניסויים של רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. המרכז מפעיל אתר ניסויים לאומי בשטח של כ־50 אלף מ"ר, עם מרחב אווירי מאושר, ומשמש חברות מהתעשייה האזרחית והביטחונית. האתר מציין כי תנאי האקלים מאפשרים פעילות טיסה בכ־95% מימות השנה.
הרשות לפיתוח הנגב כבר מגדירה את המהלך כניסיון לרכז בירוחם פעילות טכנולוגית, מחקרית ועסקית בתחום הכטב"ם, כולל מעבדות מו"פ, מרכז שליטה ובקרה, האנגר, הכשרות מקצועיות ושירותים לחברות - במטרה למשוך לעיר חברות טכנולוגיה וסטארט־אפים ולייצר תעסוקה איכותית.
וזה בדיוק המקום שבו תפיסת ה"סטארט־אפ" של ירוחם מקבלת משמעות כלכלית אמיתית.
פרויקט בשכונת האירוסים, ירוחם |
במקום להתחרות בבאר שבע, תל אביב או הרצליה על עוד פארק הייטק גנרי, ירוחם מנסה לייצר התמחות שבה דווקא המרחק מהמרכז הוא יתרון: שטחים פתוחים, מרחב אווירי, מזג אוויר נוח ותשתית ניסויים שאי אפשר להקים בלב גוש דן. במילים אחרות: להפוך את החיסרון הגיאוגרפי לנכס עסקי.
מתיירות ועד התחדשות עירונית
הכטב"מים הם רק זרוע אחת. החברה הכלכלית מקדמת במקביל פיתוח סביב אגם ירוחם, מלונאות וחוות תיירות, שבילי טיול ומיזמי תיירות מדברית; במרכז הוותיק של היישוב מקודמים מהלכי התחדשות עירונית; ובתחום איכות החיים מתוכנן קאנטרי חדש בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים.
החיבור בין התחומים אינו מקרי. כדי לשכנע משפחה לעבור לירוחם לא מספיק להציע לה דירה זולה. צריך להציע תעסוקה, חינוך, פנאי, מסחר, תחבורה ואיכות חיים. וכדי לשכנע חברה להקים פעילות בעיר, היא צריכה לדעת שיהיו במקום עובדים שרוצים לחיות בה. זהו מעגל כלכלי שקשה להתחיל - אבל ברגע שהוא פועל, הוא יכול להזין את עצמו.
"אנחנו לא מנהלים פרויקטים - אנחנו מנהלים צמיחה"
מי שמופקדת על תרגום החזון הזה למספרים ולפרויקטים היא מונה בן ישי, מנכ”לית החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם. "אנחנו לא מנהלים פרויקטים - אנחנו מנהלים צמיחה", היא אומרת. "התפיסה שלנו היא תפיסה של חברה עסקית. אנחנו מחפשים כל הזמן איפה נמצאת ההזדמנות הבאה, איך מייצרים הכנסות חדשות, איך מושכים השקעות ואיך בונים מנועי צמיחה שיאפשרו לירוחם להיות חזקה יותר ופחות תלויה בגורמים חיצוניים".
לדבריה, "כל כביש, שכונה, מרכז חדשנות, פרויקט תיירות או מהלך של התחדשות עירונית הם חלק מאותה מטרה - לבנות עיר עם עצמאות כלכלית, איכות חיים גבוהה ויכולת להמשיך לצמוח לאורך זמן".
מונה בן ישי - מנכ"לית החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם |
וזו אולי הנקודה החשובה ביותר בסיפור. הישג של חברה כלכלית אינו נמדד רק בכמות הפרויקטים שביצעה או במחזור שעבר דרכה. חברה עירונית יכולה לגלגל מאות מיליוני שקלים ועדיין לא לשנות את כלכלת היישוב. הצלחה אמיתית תימדד בעוד עשור במספרים אחרים: כמה עסקים חדשים פועלים בירוחם, כמה משרות בשכר גבוה נוצרו, כמה צעירים נשארו בעיר, כמה משפחות עברו אליה, מה קרה להכנסות העצמיות של המועצה וכמה מהצמיחה יכולה להימשך גם ללא מענקים ממשלתיים.
המילה "יוניקורן" בדרך כלל שמורה לחברת טכנולוגיה פרטית שחצתה שווי של מיליארד דולר. בירוחם משתמשים בה במובן אחר: ניסיון לקחת גוף ציבורי קטן ולתת לו את התכונות של חברת צמיחה - לזהות הזדמנויות, לקחת סיכונים מחושבים, לחבר שותפים, לגייס משאבים ולנוע במהירות מרעיון לביצוע.
השמיית פרויקט הקאנטרי, ירוחם |
מוקדם עדיין לדעת אם המודל יצליח במלואו. מעבר מעיר של כ־12-13 אלף תושבים לעיר גדולה פי שניים או שלושה הוא מהלך מורכב, והדרך בין תוכניות מאושרות לבין מפעלים פעילים, בתי מלון מלאים ואלפי משפחות חדשות היא ארוכה. אבל כבר עכשיו אפשר לזהות בירוחם ניסוי כלכלי מעניין.
במקום לשאול כמה כסף המדינה מוכנה להעביר לפריפריה, ירוחם מתחילה לשאול שאלה אחרת: איך עיר בפריפריה יכולה לייצר בעצמה יותר ערך, יותר השקעות ויותר הכנסות? אם היא תצליח, הסיפור הגדול לא יהיה רק שהחברה הכלכלית הגדילה את המחזור שלה בכ־237% בשנה.
הסיפור יהיה שעיר קטנה בלב הנגב הצליחה להוכיח שגם בשלטון המקומי אפשר לחשוב כמו סטארט־אפ - ולבנות לא רק עוד שכונות, אלא מודל כלכלי חדש לעיר שלמה.
