המבצע הכלכלי נגד איראן החל - ארה"ב מאיימת: "השעון מתקתק"

מזכיר האוצר האמריקני סקוט בסנט הכריז הערב (שני) על המהלך לבידודה הכלכלי של איראן, שאותו הגדיר כ"מתקפה כלכלית נגד הקשרים הפיננסיים של איראן ברחבי העולם". במרכז המהלך הטלת סנקציות על גופים ומדינות הסוחרים עם איראן, תוך איום כי מי שלא יעמוד בציפיות האמריקניות "ייצא ממערכת הדולר", במטרה "לנתק כל עורק חמצן כלכלי שמקיים את המשטר העריץ הזה".

"היום, בהנחיית הנשיא טראמפ, משרד האוצר האמריקני פתח במבצע Economic Outcast ('נידוי כלכלי'), מערכה חסרת תקדים נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן ומי שמאפשרים את פעילותה", אמר בסנט.

במסגרת המהלך הכריז המשרד על חמישה מגזרים במשק האיראני כחשופים לסנקציות: נכסים דיגיטליים, טכנולוגיה, זהב, תעופה וספנות. במקביל הוטלו סנקציות על יותר מ-60 גופים, אנשים וכלי שיט. "כל גוף שמסייע להלבנת הון עבור איראן יוסר ממערכת הדולר האמריקנית", הוסיף. "השעון בדיוק התחיל לתקתק".

"איראן ניצבת כעת בפני בחירה ברורה מאוד, ולפניה שתי דרכים בלבד: בידוד עולמי מוחלט וכלכלת הישרדות, או דרך חזרה לנורמליות עם הזדמנות להשתלב מחדש בכלכלה העולמית", אמר בסנט.

הוא הבהיר כי ארה"ב לא תסבול עוד מדינות צד שלישי הפועלות ב"מרחבים אפורים" של העימות, המקבלות טיסות מאיראן ומנהלות חשבונות עבור המשטר. "מי שיעמדו לצד ארה"ב יקצרו את פירות השותפות איתנו", אמר. "ומי שקושרים את עצמם לטהרן צריכים לצפות לחלוק את בידודו של משטר גווע".

"משרד האוצר מיפה כל צומת, כל מתווך וכל רשת שאיראן השתמשה בהם כדי להבריח נפט ולעקוף סנקציות", אמר. "החל מהיום, פעולות משרד האוצר וסוכנויות נוספות יהדקו את חבל התלייה ויחסמו כל מקור הכנסה אפשרי שמממן את משמרות המהפכה ואת המשטר האיראני המרושע. אנחנו אוכפים גישה של אפס דליפות".

"הנשיא מנהל שיחות טלפון עם מנהיגי עולם ובהן דרישות ספציפיות להפסיק את קשריהם עם המשטר", אמר בסנט. "אנחנו כבר רואים תוצאות".

לדבריו, "לכל מדינה יש לוח זמנים מוגדר לסגירת הפעילויות שאיתרנו. אם הן לא ינקטו צעדים, נעשה זאת בעצמנו באופן חד-צדדי, מכוח סמכויות משרד האוצר. לדוגמה, כל סניף של בנק מלי חייב להיסגר ולכבות את האורות". עם זאת, כשנשאל מהו לוח הזמנים, סירב לפרט: "שוב, אני לא הולך לקבוע לוחות זמנים, אבל הסבלנות שלנו כאן אינה אינסופית".

השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא סין, שרוכשת מזה שנים עד 90% מיצוא הנפט האיראני. בסנט נמנע מלומר אם ארה"ב מוכנה להטיל סנקציות על הבנקים הסיניים הגדולים והסתפק באמירה כי "אנחנו רוצים להבהיר כאן היום שאף אחד אינו מעל להישג ידן של הסנקציות האמריקניות. אם הם מאפשרים עסקאות והם חלק מהמערכת שהופכת את הנפט האיראני לכסף ולדיכוי - הם יסומנו כמטרה".

בסנט הבהיר כי המהלך רק מתחיל: "תראו גל של סנקציות כשתצאו מהמפגש הזה היום, ואתם צריכים לצפות שהקצב הזה יימשך".

כשנשאל מדוע לא הוטלו הסנקציות כבר היום, השיב בסנט: "אנחנו נותנים לכולם הזדמנות לתקן התנהגות רעה. למה שארצה לפוצץ את המערכת הפיננסית העולמית? אנחנו סבורים שחשוב לערוך תיאום ציפיות ולתת לאנשים תקופת תיקון, אבל הם צריכים לדעת שזה יתקדם מהר מאוד ושאנחנו רציניים".

לדבריו, "יריית אזהרה ותיאום ציפיות הם הצעד הנכון. ואם אנשים לא ירצו לעמוד בציפיות שלנו - אז אנחנו מצפים, והם צריכים לצפות, שהם ייצאו ממערכת הדולר".

הלחץ הכלכלי על איראן, שבמרכזו המצור הימי האמריקני, כבר נותן את אותותיו: יצוא הנפט האיראני דרך מצר הורמוז צנח משני מיליון חביות ביום ערב המלחמה לכ-400 אלף בלבד באמצע אוגוסט, לפי חברת המעקב הימי Kpler. הריאל, שספג מכה קשה כבר בתחילת הלחימה, איבד קרוב ל-10% נוספים מערכו בשבועיים האחרונים ונסחר היום בשוק השחור בלמעלה משני מיליון לדולר, לעומת כ-1.7 מיליון ערב המלחמה.

מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחסן רזאי, איים אתמול (ראשון) על המדינות שישתפו פעולה עם המהלך האמריקני וכתב ברשתות החברתיות: "איראן תראה בהשתתפותה או בתמיכתה של כל מדינה במלחמה הכלכלית של אמריקה נגד העם האיראני מעשה מלחמה". עוד הזהיר כי "אם המלחמה הכלכלית תימשך, אף טיפת נפט לא תצא, לא דרך מצר הורמוז ולא מאף מקום אחר במפרץ הפרסי".

שר החוץ עבאס ערקצ'י דחה אתמול את איום הסנקציות וכינה אותו "נואש", ואילו דובר משרד החוץ אסמאעיל בקאעי הזהיר היום מדינות מפני שיתוף פעולה עם המהלך ואמר כי לנטילת חלק בו "בהחלט יהיו השלכות משלה".

גורמים איראניים ששוחחו עם רויטרס אמרו כי החרפה כלכלית נוספת עלולה להעמיק את המצוקה, להצית מחדש את המחאות ולכרסם עוד בלגיטימציה של המשטר. אתמול (ראשון) הודה הנשיא מסעוד פזשכיאן כי במדינה "בעיות רבות בחברה", ובנאום שנשא ביום שישי אמר כי "עדיף שנסיים את המלחמה היום, כשאנחנו במצב של כוח וכבוד".

יומיים קודם לכן הזהיר יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, בדברים שנשא בפני אנשי עסקים איראנים ועיראקים: "כמה שיהיה לנו כוח צבאי, לא נחזיק מעמד אם העם רעב ואין לנו תזרים כספי, צמיחה כלכלית וייצור לאומי".

ברחוב האיראני המחיר מורגש היטב. נדא, בת 34 מטהרן, חולת כליות שנאלצת שוב לרכוש רק מחצית מהמנה החודשית של התרופות שלה, אמרה ל-CNN: "אני חרדה כל הזמן, כי בלי התרופה אני פשוט לא אשרוד. הייתי אצל הרופא לא מזמן והאחות אמרה שאנשים כבר לא מצליחים אפילו להגיע לתורים שלהם לדיאליזה. מי שמקבל כימותרפיה הפסיק ללכת, כי הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם יותר".

בעל חנות קטנה סיפר לרשת כי הוא בקושי מצליח לגמור את החודש: "נגמרים לנו חלק מהמוצרים מחו"ל, כמו שמפו ומרכך מיובאים ומשחת שיניים. המלאי מוגבל וזה כבר יקר מדי לרוב האנשים, אבל אפילו על המוצרים מתוצרת איראן נאלצתי להעלות מחירים".

סארה חסנביגי, רוקחת בת 32 מטהרן, אמרה ל-AFP: "זה ממש קשה. אני לא חושבת שאנשים יכולים לעמוד בזה עוד הרבה זמן", והוסיפה: "משא ומתן פירושו שכל צד צריך להתפשר. לדעתי האישית, איראן צריכה להתפשר עכשיו".