מפקד הצבא הפקיסטני אסים מוניר, אחד המתווכים המרכזיים בין ארה״ב לאיראן, נחת היום (שני) בטהרן, כך לפי התקשורת האיראנית, וזאת כאשר הערב צפוי מזכיר האוצר האמריקני סקוט בסנט להכריז על שורה ארוכה של סנקציות נגד הרפובליקה האסלאמית.
במאמר שפרסם ב״פייננשל טיימס״ הגדיר בסנט את המהלך כ״D-Day כלכלי, המתקפה הפיננסית הגדולה ביותר שנערכה אי פעם נגד יריב״, בעוד סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי הוא צפוי לכלול הרחבה של הסמכות עצמה, כך שכל פעילות במגזרים מסוימים במשק האיראני תוגדר מראש כחשופה לסנקציות שניוניות, כלומר סנקציות המוטלות לא על איראן אלא על כל מדינה או חברה שימשיכו לקיים עמה קשרים עסקיים.
המהלך נועד לשמש אזהרה אחרונה למדינות לנתק את קשריהן העסקיים עם איראן. במסיבת העיתונאים, שתיערך ב-21:00 שעון ישראל, צפוי בסנט לפרוש את מלוא היקפה של מערכת "הלחץ המקסימלי" על טהרן ולהבהיר למדינות כי עליהן לבחור צד, אחרת כלכלתן תנותק מהמערכת הבנקאית המערבית.
עיקר אזהרתו של בסנט בטור הופנתה אל מי שמותירים את הכלכלה האיראנית מחוברת לעולם: הוא כתב על מדינות ״פחדניות״ הנוקטות מדיניות של ״פיוס״ מול המשק והמערכת הפיננסית של איראן, וקבע כי ״מוטב שישקלו את ההשלכות של המשך המדיניות הזו״. הוא איים כי כל מדינה שתמשיך לסייע לרפובליקה האסלאמית תהפוך ל״מצורעת עולמית״.
ברשת X כתב מזכיר האוצר: ״הנשיא טראמפ פירק את יכולותיה הצבאיות של איראן, השמיד קרוב ל-100 אחוז ממפעליה הצבאיים וקבר את תוכנית הגרעין שלה. אנחנו נכנסים כעת לשלב הסיום״.
בתוך כך, בניסיון להחזיר את ארה״ב ואיראן למסלול המשא ומתן, נחת היום (שני) בטהרן מפקד הצבא הפקיסטני אסים מוניר.
באיסלאמאבאד מסרו כי הביקור נועד לקדם ״שלום ויציבות אזוריים״, ומקור פקיסטני אמר כי מוניר צפוי להיפגש עם מקורבים למנהיג העליון האיראני. עוד מסרו שני מקורות פקיסטניים לרויטרס כי טראמפ שוחח עם מוניר בשבוע שעבר, ולדברי אחד מהם הבקשה המרכזית הייתה להשיב את איראן לשולחן.
מחר (שלישי) צפוי להגיע לאיראן גם שר החוץ העומאני בדר אל-בוסעידי, על רקע מאמצי מוסקט וטהרן להגיע להסדר בנוגע למעבר במצר הורמוז.
סגן שר החוץ האיראני כאזם ע׳ריבאבאדי השיב לבסנט ב-X: ״הנרטיב שלכם לא מסתדר. אם כך, מדוע יש צורך ב׳פלישה הפיננסית הגדולה בהיסטוריה׳ ובגיוס ׳כל המוסדות והעוצמות׳ של ארצות הברית! האם זהו ניצחון או הודאה בתבוסתה של אמריקה?״.
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מוחסן רזאי, איים אתמול (ראשון) על המדינות שישתפו פעולה עם המהלך האמריקני, וכתב ברשתות החברתיות: ״איראן תראה בהשתתפותה או בתמיכתה של כל מדינה במלחמה הכלכלית של אמריקה נגד העם האיראני מעשה מלחמה״.
עוד הזהיר כי ״אם המלחמה הכלכלית תימשך, אף טיפת נפט לא תצא, לא דרך מצר הורמוז ולא מאף מקום אחר במפרץ הפרסי״.
גם דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאעי, הזהיר היום מדינות מפני שיתוף פעולה עם המהלך האמריקני, ואמר כי לנטילת חלק בו ״בהחלט יהיו השלכות משלה״.
מכה כלכלית קשה
הלחץ הכלכלי על איראן שבמרכזו המצור האמריקני הימי כבר נותן את אותותיו: יצוא הנפט האיראני דרך מצר הורמוז צנח משני מיליון חביות ביום ערב המלחמה לכ-400 אלף בלבד באמצע אוגוסט, לפי חברת המעקב הימי Kpler.
הריאל, שספג מכה קשה כבר בתחילת הלחימה, איבד קרוב ל-10% נוספים מערכו בשבועיים האחרונים ונסחר היום בשוק השחור בלמעלה משני מיליון לדולר, לעומת כ-1.7 מיליון ערב המלחמה.
נגיד הבנק המרכזי האיראני, עבדולנאסר המתי, ניסה היום להרגיע ואמר בטלוויזיה הממלכתית כי העליות בשערי המט״ח ״זמניות״ ומדובר בתנודתיות חולפת. את האשם במצוקה הכלכלית תלה ב״תעמולה הפוליטית האמריקנית״, והביע ביטחון כי ״המצב ישתפר והבעיות ייפתרו״.
״אסור לנו לזרוק את כל הדרך שעשינו בגלל תנודה זמנית שנגרמה מהתקפות התעמולה האלה״, הוסיף.
גורמים איראניים ששוחחו עם רויטרס אמרו כי החרפה כלכלית נוספת עלולה להעמיק את המצוקה, להצית מחדש את המחאות ולכרסם עוד בלגיטימציה של המשטר. אתמול (ראשון) הודה הנשיא מסעוד פזשכיאן כי במדינה ״בעיות רבות בחברה״, ובנאום שנשא ביום שישי אמר כי ״עדיף שנסיים את המלחמה היום, כשאנחנו במצב של כוח וכבוד״.
יומיים קודם לכן הזהיר יו״ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, בדברים שנשא בפני אנשי עסקים איראנים ועיראקים: ״כמה שיהיה לנו כוח צבאי, לא נחזיק מעמד אם העם רעב ואין לנו תזרים כספי, צמיחה כלכלית וייצור לאומי״.
"לא יכולים להרשות כימותרפיה"
ברחוב האיראני המחיר מורגש היטב. נדא, בת 34 מטהרן, חולת כליות שנאלצת שוב לרכוש רק מחצית מהמנה החודשית של התרופות שלה, אמרה ל-CNN: ״אני חרדה כל הזמן, כי בלי התרופה אני פשוט לא אשרוד. הייתי אצל הרופא לא מזמן והאחות אמרה שאנשים כבר לא מצליחים אפילו להגיע לתורים שלהם לדיאליזה. מי שמקבל כימותרפיה הפסיק ללכת, כי הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם יותר״.
בעל חנות קטנה, שביקש להישאר בעילום שם כדי שיוכל לדבר בחופשיות על המצב הכלכלי, סיפר לרשת כי בקושי מצליח לגמור את החודש. ״נגמרים לנו חלק מהמוצרים מחו״ל, כמו שמפו ומרכך מיובאים ומשחת שיניים. המלאי מוגבל וזה כבר יקר מדי לרוב האנשים, אבל אפילו על המוצרים מתוצרת איראן נאלצתי להעלות מחירים״, אמר.
סארה חסנביגי, רוקחת בת 32 מטהרן, אמרה ל-AFP: ״זה ממש קשה. אני לא חושבת שאנשים יכולים לעמוד בזה עוד הרבה זמן״, והוסיפה: ״משא ומתן פירושו שכל צד צריך להתפשר. לדעתי האישית, איראן צריכה להתפשר עכשיו״.
השאלה הגדולה לגבי המהלך האמריקני היא מידת שיתוף הפעולה של סין ושל מדינות אחרות המקיימות קשרי סחר קרובים עם איראן. בייג׳ינג היא הרוכשת הגדולה ביותר של נפט איראני מזה שנים, אף שהמצור האמריקני על נמלי איראן, שחודש באמצע יולי, כבר צמצם את הזרימה אליה.
משרד החוץ הסיני מסר היום כי סנקציות ולחץ כלכלי אינם מועילים, וכי סין תעשה את הנדרש כדי להגן על האינטרסים שלה. בסנט קרא לבייג׳ינג בעבר לשתף פעולה, ורמז כי ״הסינים מקבלים 50% מהאנרגיה שלהם מתוך המפרץ, אז זה ישרת אותם היטב להצטרף לתוכנית״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו