התורים בתחנות הדלק וגורל הלחץ הכלכלי על איראן: ״הם תמיד יבחרו בהסלמה״

שרי החוץ של איראן ועומאן דנו במסגרת מוצעת לחידוש השיט במצר הורמוז, שתכלול מסדרון שיט זמני משותף ופרויקט משותף לפינוי מוקשים. ההודעה פורסמה שעות אחדות אחרי שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הצהיר כי כל המוקשים במים הבינלאומיים של המצר כבר הוסרו או פוצצו, ויום אחרי שוושינגטון פתחה במה שהגדירה כמערכה הכלכלית הגדולה ביותר שננקטה אי פעם נגד מדינה.

בהודעה המשותפת, שפרסם משרד החוץ העומאני בתום פגישת אלבוסעידי עם מקבילו האיראני עבאס עראקצ׳י, נכתב כי הדיונים התמקדו בחידוש השיט במצר ״באופן שישמר את ריבונותן ואת זכויותיהן הריבוניות״ של שתי המדינות, וכי המשא ומתן הטכני יימשך במטרה להגיע להסכם על מסדרון שיט קבוע ועל הסדרי הניהול העתידיים של המצר. שני הצדדים הדגישו גם את ההכרח בכיבוד ״זכויותיהן הריבוניות של מדינות החוף״.

עוד איומים

״ה-D DAY״ הכלכלי שהבטיח הממשל האמריקני לא הסתיים בנחיתה של סנקציות דרמטיות בהרבה מאלה שכבר היו קיימות על חופי הכלכלה האיראנית, אלא בפיזור נוסף של איומים. אין פירוש הדבר שארה״ב אינה מנהלת מערכה ממושכת ומוצלחת, בהיקפים מסוימים, נגד המשטר באיראן, אלא שלפי שעה שבוע של איומים הסתיים בעוד איומים.

שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הכריז על פתיחת מבצע ״נידוי כלכלי״, שטראמפ הבטיח מראש שיהיה ״המבצע הכלכלי המוחץ ביותר שננקט אי פעם נגד מדינה כלשהי״. בפועל הודה בסנט כי מדובר ב״יריית אזהרה״ כלפי המדינות שימשיכו לסחור עם איראן, בלי שנקב בזהותן, בלוח זמנים או במועד אחרון.

במרכז האיומים האמריקנים עומדות הסנקציות השניוניות, כלומר סנקציות שאינן מוטלות על איראן עצמה אלא על מי שממשיך לעשות איתה עסקים, ומטרתן להרתיע מדינות ובנקים גדולים מלהמשיך לסחור עם טהרן. ״כל גוף שמסייע להלבנת הון עבור איראן יוסר ממערכת הדולר האמריקנית״, אמר בסנט, ״השעון בדיוק התחיל לתקתק״.

במסגרת המהלך הכריז משרד האוצר על חמישה מגזרים נוספים במשק האיראני כיעד לסנקציות: נכסים דיגיטליים ובכללם מטבעות קריפטו, טכנולוגיה, זהב, תעופה וספנות. אלה הצטרפו למערכת הבנקאות ולתעשיית הדלקים והפטרוכימיה, שכבר נתונות לעיצומים, ובמקביל הוטלו סנקציות על קרוב ל-60 גופים, אנשים וכלי שיט.

"בעיקר האכיפה"

הרפובליקה האיסלאמית נתונה לסנקציות כמעט מן היום שבו הוקמה, ופיתחה מערך עקיפה מסועף של בתי חלפנות וחברות קש. בשנים האחרונות נוסף לו נדבך חדש: תעשיית הקריפטו, שהיקפה הוערך ב-2025 בכ-7.78 מיליארד דולר לפי חברת צ׳יינאליסיס. נוביטקס, בורסת המטבעות הדיגיטליים הגדולה באיראן, טיפלה ביותר ממחצית מהכספים שזרמו לשוק המקומי, ומצהירה בגלוי כי נועדה לאפשר לאיראנים לפעול ״תחת צל הסנקציות״. משרד האוצר האמריקני הטיל עליה סנקציות רק ביוני האחרון.

דני סיטרינוביץ׳, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר באמ״ן, אמר כי כאן נמצא עיקר העניין. ״הסיפור הוא לא הטלת הסנקציות, הסיפור הוא בעיקר האכיפה של הסנקציות הקיימות, כולל בהקשר הקריפטו״, לדבריו. סיטרינוביץ׳ מסביר כי איראן מחפשת מערכת חלופית למערכת הפיננסית העולמית הנשענת על הדולר ועל מערכת הסוויפט, וכי המטבעות הדיגיטליים מספקים לה בדיוק את זה.

עם זאת, לדבריו, ״אין אירוע אחד שאם תעשה אותו תקריס את הכלכלה האיראנית, אבל חבירה של הרבה דברים בהחלט יכולה להקשות״.

הצלחת המהלך תלויה לא באיראן אלא במדינות שממשיכות לסחור איתה. איחוד האמירויות הודיעה בשבוע שעבר על הפסקת כל המסחר והקשר הפיננסי עם איראן ״עד להודעה חדשה״, צעד משמעותי בהתחשב בכך שהכלכלה האמירתית הייתה שותפת הסחר המרכזית של טהרן והזירה שאיפשרה במשך שנים את עקיפת הסנקציות.

סין: החשובה ביותר

אלא שהאמירויות לבדה, שיחסיה עם טהרן עלו כך או כך על שרטון במהלך המלחמה, לא תספיק. המדינה החשובה ביותר בהקשר הכלכלי עבור איראן היא סין, שמהווה יעד לכ-90% מיצוא הנפט שלה, וזו כבר הורתה במהלך המלחמה לחברות סיניות שלא לציית לסנקציות האמריקניות שהוטלו על בתי זיקוק פרטיים הקשורים לסחר בנפט איראני, וקבעה אז שהצעדים האמריקניים ״לא יוכרו, לא ייושמו ולא יקוימו״.

היום הזהיר דובר משרד החוץ הסיני כי אם חברות סיניות ייכללו בהרחבה משמעותית של הסנקציות, ״סין תנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי להגן בנחישות על זכויותיה ועל האינטרסים שלה״. פחות מחודש לפני מועד הגעתו הצפויה של נשיא סין שי ג׳ינפינג לוושינגטון, ייתכן שארה״ב תצטרך להיות מוכנה להתעמת כלכלית עם בייג׳ינג כדי להכריע את איראן.

סיטרינוביץ׳ מעריך שהציפייה הזאת לא תתממש. ״אם סין תצטרף לסנקציות זה אירוע מאוד משמעותי, כי היא המוצא היחיד של איראן בהקשר הנפט״, אמר, ״אבל זה פשוט לא יקרה, זה איום ריק״. גם מטורקיה אינו מצפה לשיתוף פעולה, לדבריו, משום שיש לה אינטרס בשימור המשטר האיראני כדי למנוע גלי פליטים בגבולה ומחשש מהתחזקות ישראלית.

שפל של כל הזמנים

אבל גם ללא הסלמה בלחץ האמריקני, המצב הכלכלי באיראן קשה, מחמיר בהתמדה והמשטר אובד עצות מולו. אתמול, שעות לפני ההכרזה בוושינגטון, צנח הריאל לשפל של כל הזמנים, שני מיליון ו-20 אלף לדולר. המצור הימי האמריקני, שגם נגיד הבנק המרכזי עבדולנאסר המתי הודה כי הוא חונק את יצוא הנפט, חוסם גם את יבוא הדלק שאיראן נשענה עליו כדי לכסות את הפער בין הייצור המקומי לצריכה.

התוצאה מורגשת ברחוב: כלי תקשורת באיראן מדווחים על תורים ארוכים בתחנות הדלק בטהרן מחשש להתייקרות, ואף על סגירה זמנית של תחנות. בשבוע שעבר ביטלה הממשלה בפתאומיות תוכנית פיילוט לייקור הדלק בעיר כרמאן שבדרום, לאחר שעוררה בהלה.

עבור האזרחים המשמעות יומיומית. נדא, בת 34 מטהרן, חולת כליות שנאלצת לרכוש רק מחצית מהמנה החודשית של התרופות שלה, אמרה ל-CNN: ״אני חרדה כל הזמן, כי בלי התרופה אני פשוט לא אשרוד״. סארה חסנביגי, רוקחת בת 32 מטהרן, אמרה ל-AFP: ״זה ממש קשה. אני לא חושבת שאנשים יכולים לעמוד בזה עוד הרבה זמן. משא ומתן פירושו שכל צד צריך להתפשר. לדעתי האישית, איראן צריכה להתפשר עכשיו״.

סוכנות הידיעות אי.פי דיווחה כי מחיר האורז עלה מאז פרוץ המלחמה בכ-60% ומחיר הבקר יותר מהוכפל, ולפי נתוני מרכז הסטטיסטיקה של איראן עצמו הגיעה אינפלציית המזון ביולי ל-128% בהשוואה לשנה שעברה.

המשטר האיראני מכיר היטב את הסכנה שבמצב הכלכלי: ב-2019 הציתה העלאת מחירי הבנזין גל מחאות שבו נהרגו מאות איראנים מירי כוחות הביטחון. בסוף דצמבר האחרון התרסקות של הריאל הציתה את המחאה הגדולה בתולדות הרפובליקה האיסלאמית. גורמים איראניים אמרו לרויטרס כי החרפה כלכלית נוספת עלולה להצית מחדש את המחאות ולכרסם בלגיטימציה של המשטר.

גם בצמרת מודים באתגר חסר התקדים. ביום ראשון אמר הנשיא מסעוד פזשכיאן כי במדינה ״בעיות רבות בחברה״, ובנאום קודם קבע כי ״עדיף שנסיים את המלחמה היום, כשאנחנו בעמדה של כוח וכבוד״. יו״ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף הזהיר בשבוע שעבר בפני אנשי עסקים איראנים ועיראקים: ״כמה שיהיה לנו כוח צבאי, לא נחזיק מעמד אם העם רעב".

"תמיד יבחרו בהסלמה"

עוד לפני קריסה או פשרה איראנית, הלחץ הכלכלי עשוי להוביל את המשטר למסקנה כי יש לנסות לצאת מלפיתת החנק של הצי האמריקני על חופיו באמצעות הסלמה. שר הכלכלה עלי מדניזאדה אמר בטלוויזיה הממלכתית, שעות אחרי ההכרזה של בסנט: ״ההגנה שלנו כבר אינה כה הגנתית, האויבים צריכים לצפות למתקפה״. מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, הודיע ברשת X כי איראן תפסיק את כל יצוא הנפט דרך מצר הורמוז, והזהיר כי כל מדינה שתתמוך בצעדים הכלכליים האמריקניים תיחשב כמי שביצעה מעשה מלחמה.

סיטרינוביץ׳ אמר כי הלחץ הכלכלי אינו מתורגם לנכונות להתפשר, אלא להפך. ״אין תרגום של מצב כלכלי קשה לכניעה במשא ומתן, ההפך הוא הנכון״. הוא מסביר כי בבחירה שבין הסלמה לכניעה, ״הם תמיד יבחרו בהסלמה״.

לחץ בשווקים

בשעות שלאחר ההכרזה נרשמה ירידה במחיר הנפט, וברנט צנח ב-3% ל-89.44 דולר לחבית, אך הוא עדיין נסחר הרבה מעל רמתו ערב המלחמה. אולה הנסן, אנליסט הסחורות של בנק ההשקעות הדני סאקסו, אמר לרויטרס כי המעבר מהסלמה צבאית ללחץ כלכלי הפחית חלק מהחרדה בשוק, וכי ההכרזה האמריקנית לא הייתה תקיפה כפי שהשוק חשש.

המחיר הגבוה כאמור מעיד על המשך הלחץ בשווקים: בעוד וושינגטון טוענת בדבקות שהצי האמריקני מצליח להוציא כמויות הולכות וגדלות של מכליות נפט דרך המצר, בחברות הגדולות העוסקות בנושא לא מזהים את התנועה המדוברת. לפי הדשבורד היומי של חברת המודיעין הימי ווינדוורד, אתמול לא יצאה מהמצר אף ספינה, לעומת כ-140 ספינות ביום לפני המלחמה, ובסך הכול נרשמו באותן 24 שעות ארבעה מעברים בלבד, כולם אל המפרץ הפרסי.

"חייבים לעצור אותו"

טראמפ בינתיים העלה שוב את רף האיומים, כשפרסם בטרות׳ סושיאל פוסט שבו כתב: ״הרפובליקה האיסלאמית הכושלת של איראן אינה משלמת לחלקים גדולים מצבאה, ובה בעת הורגת מפגינים, גם כשהם אינם מפגינים, בהיקפים שלא נראו קודם. זהו משבר הומניטרי בממדים אפיים, וחייבים לעצור אותו, עכשיו״. בפוסט נוסף הצהיר כי חיל הים האמריקני הודיע לו שכל המוקשים במים הבינלאומיים של המצר הוסרו או פוצצו, וכי ״איראן קיבלה הודעה שכל ספינה או סירה שתניח מוקשים חדשים תושמד באופן מיידי ושיטתי״.

במקביל זרמו אל טהרן המתווכים. מפקד צבא פקיסטן, אסים מוניר, שהה בבירה האיראנית ונפגש עם הנשיא פזשכיאן, עם יו״ר הפרלמנט קאליבאף ועם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, ולפי ״אל-ערביה״ נשא עמו הצעה אמריקנית: הסרת המצור והסנקציות בתמורה לפתיחת מצר הורמוז ולהפסקת התקיפות מצד הארגונים השיעיים הקשורים לאיראן. אחד מדוברי הנשיא, מהדי טבטבאי, כתב ברשת X: ״בניגוד לכמה ספקולציות תקשורתיות לא מדויקות, ביקורו של הפילדמרשל אסים מוניר היה פורה מאוד והניב הישגים דיפלומטיים משמעותיים, שתוצאותיהם ייחשפו בקרוב״.

לצד האפשרות להסלמה, כפי שכבר קרה במהלך העימות הנוכחי, עליית רף האיומים בוושינגטון עשויה להיות רק מבוא להכרזות על פריצות דרך במשא ומתן שאין מאחוריהן כלום, אך מאפשרות לעשות ״סנוז״ לשעון המתקתק שאליו התכוון מזכיר האוצר סקוט בסנט.