"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
בהודעה שפרסם ברשת Truth Social כתב טראמפ כי ארה"ב הייתה "דרוכה ומוכנה לפעולה נגד הרפובליקה האסלאמית בעוצמות שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה". לדבריו, ההסדר המתגבש כולל פתיחה מיידית ומלאה של מצר הורמוז וסיום האיום הגרעיני האיראני.
"בהתבסס על הבקשה, הסכמתי לבטל את התקיפה, בכפוף לכך שניתן יהיה להגיע במהירות להסכם", כתב טראמפ, והוסיף כי ישראל הצטרפה להתחייבות. "קדימה לעבודה, כולם, בואו נסיים את זה".
אלא שבאיראן מיהרו לדחות את גרסתו. מוחמד מרנדי, פרשן המזוהה עם המשטר האיראני ולשעבר יועץ לצוות המשא ומתן הגרעיני של טהרן, כתב בתגובה: "בשלב הזה כולם כבר יודעים שמדובר בפייק ניוז. טראמפ התקפל".
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן פנה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ וביקש ממנו להימנע מתקיפות נרחבות באיראן, על רקע האפשרות שוושינגטון תפגע ביעדי אנרגיה במדינה. לפי דיווח ב"אקסיוס", בן סלמאן הביע בשיחה חשש מהשלכות המהלך וקרא לטראמפ לפעול להרגעת המתיחות.
טראמפ על נתניהו והר המכוש: "ביבי אומר לי את זה כי הוא רוצה שאשאר מעורב" // פוקס ניוז
לפי שני גורמים אמריקניים ומקור נוסף המעורה בפרטי השיחה, טראמפ שוקל ברצינות תקיפת יעדי אנרגיה איראניים בימים הקרובים, בתגובה למתקפת הטילים האיראנית על בסיס אמריקני בירדןולהמשך השיבושים בשיט במצר הורמוז. עם זאת, לפי הדיווח, הנשיא האמריקני טרם נתן הוראה סופית לצאת לפעולה.
גורם אמריקני אמר ל"אקסיוס" כי "הסעודים הביעו חשש וביקשו הבהרות בנוגע לתוכנית הפעולה". מקור אחר המעורה בשיחה הוסיף כי בן סלמאן ביקש מטראמפ לפעול להסרת המתיחות ולהימנע מהתקיפות. הבית הלבן ושגרירות סעודיה בוושינגטון סירבו להגיב.
הלחץ הסעודי והאיום האיראני
הפנייה של בן סלמאן מגיעה לאחר שגם שר ההגנה הסעודי, הנסיך ח'אלד בן סלמאן, העביר מסר דומה בוושינגטון. לפי הדיווח, בפגישה עם סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס הוא הבהיר כי ריאד מעוניינת בהרגעת המתיחות מול איראן ובהימנעות מהסלמה נוספת.
"הסעודים הביעו חשש וביקשו הבהרות בנוגע לתוכנית הפעולה". טראמפ ובן סלמאן בבית הלבן,צילום: AFP
במקביל, איראן החריפה את איומיה: שר החוץ עבאס עראקצ'י הזהיר כי כל פעולה עוינת מצד ארה"ב או ישראל, או השתתפות של מדינות באזור, תיענה ב"תגובה נחרצת ומידתית". בנוסף, ב-Nournews, המזוהה עם המשטר האיראני, פורסם כי תקיפה אמריקנית נגד תשתיות האנרגיה במדינה עלולה להוביל לפגיעה בשדות נפט בסעודיה ובאיחוד האמירויות ובשדות גז בקטאר ובישראל.
גם קטאר, איחוד האמירויות, טורקיה ופקיסטן פועלות מול וושינגטון וטהרן בניסיון למנוע הידרדרות נוספת. לפי אקסיוס, מתווכים קטארים קיימו שיחות עם עראקצ'י, שליח הבית הלבן סטיב וויטקוף וגורמים עומאניים בניסיון להגיע להסכמה על פתיחתו מחדש של מצר הורמוז. מקור המעורה במגעים אמר כי הושגה התקדמות, אך עדיין לא ברור אם היא תספיק כדי להרגיע את המשבר.
בכיר פת"ח לשעבר מוחמד דחלאןטען הלילה (מוצ"ש) כי החל מהבוקר ישראל צפויה להפסיק את התקיפות והסיכולים הממוקדים ברצועת עזה, על בסיס הבטחה שקיבל מג'ארד קושנר. בתוך כך, לפי דיווחים פלסטיניים, שני בני אדם נהרגו הלילה בתקיפה באזור דיר אל-בלח שבמרכז הרצועה.
הושמדה מנהרה שבה הוחזקו חטופים בעזה// דובר צה"ל
דחלאן מסר את הדברים לאחר שחמאס והפלגים הפלסטיניים הסכימו למפת הדרכים בת 15 הסעיפיםלהמשך יישום תוכנית השלום בעזה. בהודעתו טען כי הצלחת ההסכם תלויה ב"מחויבותה המלאה של ישראל להפסקת ההפצצות, ההרג, החיסולים והתקיפות היומיומיות בעזה".
לדברי דחלאן, "מר ג'ארד קושנר אישר בפנינו כי הגיע להסכמה עם הצד הישראלי על הפסקת התקיפות בעזה החל ממחר בבוקר, בעוד אנו ממשיכים במגעים אינטנסיביים עם הצד האמריקני כדי להבטיח יישום נאמן ומלא של ההסכם".
"הסכמה עם הצד הישראלי על הפסקת התקיפות בעזה". מוחמד דחלאן,צילום: אי.פי
עוד קרא דחלאן לכל הפלגים הפלסטיניים להתחייב להסכם במלואו, להפסיק את המפגנים החמושים ואת כל מה שעלול, לדבריו, להעניק לישראל "תירוץ להכשיל אותו". הוא הוסיף כי על הפלגים להיערך ל"שלב מלא באתגרים", שבמסגרתו יידרשו לשקם את עזה, להגן על הגדה ולהמשיך בדרך להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
במקביל, לפי דיווחים פלסטיניים, עוד לפני המועד שבו, לטענת דחלאן, אמורה הפסקת התקיפות להיכנס לתוקף, שני בני אדם נהרגו בתקיפה באזור דיר אל-בלח שבמרכז הרצועה.
מפת הדרכים לשלב השני
בתגובה לפרסום מפת הדרכים, חמאס הציב שורה של תנאים להמשך יישום השלב השני, בהם הפסקת התקיפות הישראליות, נסיגה מרצועת עזה וכניסת הוועדה לניהול הרצועה.
ארגון הטרור הציב שורה של תנאים. מחבלי חמאס בעזה,צילום: אי.פי
מפת הדרכים כוללת תהליך של הוצאה משימוש ואחסון של נשק כבד, אתרי ייצור צבאי, מחסני נשק ומנהרות. במקביל, היא קובעת כי ישראל תתקדם לנסיגה מדורגת בהתאם ללוח זמנים מוסכם.
דחלאן, שהיה בעבר מבכירי פת"ח ועמד בראש מנגנון הביטחון המסכל בעזה, מתגורר זה שנים באבו דאבי. שמו עלה בעבר כמועמד אפשרי למלא תפקיד ברצועה ביום שאחרי המלחמה, אף שהוא עצמו הכחיש כי בכוונתו לקבל תפקיד ביטחוני, מיניסטריאלי או ביצועי.
נתחיל בזה שלמרות השם שלי, מדובר בגבר שכותב ביקורת על סדרה שעוסקת בגיל המעבר אצל נשים. מאידך, כשצפיתי בפרקי הסדרה החדשה של ענת גורן, רוב הרופאים המובילים בה (כולל המרכזי שבהם) היו - איך לא - גברים. אז מותר לי להתייחס לסדרה, גם אם לא צנח לי הרחם. עדיין.
הפרק הראשון של "חם לי קר לי" היה עצוב, הנושא מאוד כאוב, אבל מועבר בצורה משעשעת למדי על ידי הבמאיתענת גורן. היא מכניסה אותנו לביתה וליחסים שלה עם בעלה העיתונאירביב דרוקר(הסדרה גם הופקה על ידי חברת ההפקות המשותפת המשפחתית), חושפת את גלי החום ומתחברת לנושא שלמען האמת כן זוכה לשיח ברשתות החברתיות, בתקשורת ולמעשה איפה לא.
יש מישהו כיום בישראל שלא עוסק בלונג'ביטי? כולן וכולם עסוקים בלעצור את ההזדקנות שלהם, או לפחות בלנסות להפסיד בכבוד מול התהליך.
הסדרה של גורן מצטרפת לד"ר קופרניק, גינקולוג ויושב ראש החברה הישראלית לרפואה של נשים בגיל המעבר, שמשימת חייו היא להוכיח לנשים שלקיחת הורמונים בגיל המעבר אינה מסוכנת ואף מומלצת, ומנהל על כך מאבק עיקש.
כל מי שעוקבת או עוקב אחרי הנושא יודעים שבחצי השנה האחרונה השתנו ההמלצות בארה"ב, וקופרניק אכן הצליח במשימתו ונשים יכולות להרגיש בטוחות כשהן לוקחות הורמונים עם תחילת גיל המעבר. זה לא ספוילר שמגיע רק בפרק האחרון, אלא זו המציאות כפי שדווחה.
"חם לי קר לי",צילום: כאן 11
הסדרה מנגישה את הנושא בערוץ הטלוויזיה הארצי, וחשוב כמובן שהנושא מגיע לפריים טיים הישראלי כדי שבכל זאת ניתן יהיה לחולל פה דיון. על הכל עשו פה סדרות: על טיפולי הפריה, על ניתוחים פלסטיים, אז למה לא על גיל המעבר? אחרי הכל, אם אתן קוראות עיתון או רואות עדיין חדשות, אין ספק שהנושא נוגע לליבכן. מי שנעורים זורמים בדמה, לא צופה בתוכניות אקטואליה בחמש בערב.
ועם זאת, הסדרה של גורן ארוכה למדי וניתן היה לקצץ אותה משמעותית, כפי שעשו בכתבות בעיתונים או בערוצי טלוויזיה אחרים שעסקו בנושא. ביקורת נוספת היא שרק כשהיא מתקרבת לסיומה, נחשפות בה נשים שאינן מאותו השטנץ שמוביל את הסדרה: מפגינות בקפלן פינת אימוני כושר פרטיים וכמות פלסטיק בפנים שיכולה לסייע לכיפת ברזל.
אז פוגשת גורן נשים קשות יום העובדות במפעל, שכן סובלות אולי מגלי חום, אבל צריכות לקום בבוקר לעבודה ולא לרקוד על עמוד. זווית נוספת שמופיעה בקצרה מאוד בסדרה היא זאת של חברת הכנסת טלי גוטליב, ששואלת למה צריך על הנושא הזה "עוד כתבה". יש גיל המעבר, זה המצב, תתקדמו. אפשר להסכים עם הגישה או לא, אבל אפשר היה להרחיב את הנושא. האם נשים חרדיות/מוסלמיות/סוציו־אקונומי נמוך לא עוברות גיל מעבר?
גם אם גורן היתה מגלה שאין להן שום מודעות בנושא, כטלוויזיה זה היה מעניין לגלות ולראות. מי יודע, אולי הסדרה דווקא תגדיל את המודעות אצל הנשים הללו, וזה כנראה מה שבאמת חשוב: שגם נשים ממקומות שבהם לא ניתן לדבר על הנושאים הללו בפתיחות, יוכלו להבין שיש מה לעשות בנדון.
"חם לי קר לי",
מבין בליל הסדרות הדוקומנטריות הביטחוניות, מבין עשרות ראיונות עם פוליטיקאים (נפתלי בנט בראיון עצבני! חוץ מ"מנילה טיימס" של הקהילה הפיליפינית בישראל, יש גוף תקשורת שלא ראיין את בנט?), דווקא סדרה כזאת היא חיונית לשיח הציבורי. ואף שהיא מיועדת לנשים, גם גברים ימצאו בה עניין.
תקרית אנטישמית ב-MLS נגד חלוץ נבחרת ישראל דור תורג'מן, שלא חשש להגיב. קבוצתו של תורג'מן, ניו אינגלנד רבולושן, התארחה הלילה (בין שבת לראשון) בקנדה אצל מונטריאול, שאוהדיה סימנו את הישראלי כמטרה כבר מההתחלה.
על פי דיווחים בארצות הברית, מספר אנשים באצטדיון הבהירו כי מהיציעים במונטריאול נשמעו שורת קללות לעבר תורג'מן. בין הקריאות היו "מוות ישראל" - אירוע חריג כשזה מגיע ל-MLS.
דור תורג'מן,צילום: AFP
תורג'מן כבש בדקה ה-36 את השער שהעלה את האורחת ל-0:2, ואז פרצה מהומה לא קטנה. הישראלי הקניט את הקהל המקלל כשחגג בידיים פרוסות וסימן להם "אני לא שומע אתכם". בתגובה לכך, מעבר לקריאות שליוו אותו במהלך המשחק, אוהדים השליכו לעברו בקבוקים.
שוער מונטריאול, סבסטיאן ברזה, דחף את תורג'מן והתעמת עם חבריו לקבוצה. בעקבות כך הוא ספג כרטיס צהוב. במחצית השנייה ניו אינגלנד איבדה את היתרון והמשחק הסתיים ב-2:2. תורג'מן שפתח הוחלף בדקה ה-73, חברו לקבוצה עילי פיינגולד לא היה בסגל בגלל פציעה.
שוער מונטריאול סבסטיאן ברזה דוחף את דור תורג'מן,צילום: AFP
הליגה בארצות הברית הפכה ליעד פופולרי בקרב הכדורגלנים הישראלים מאז 7 באוקטובר. זאת, בין היתר, בתור היותה של הליגה הזו מפלט מהאנטישמיות שהישראלים עלולים להיתקל בה באירופה. אלא שכפי שאוהדי מונטריאול הוכיחו, האנטישמיות לפעמים מרימה ראש גם בצפון אמריקה.
Sebastian Breza is shown a yellow card for getting into it with Dor Turgeman after the striker scores the#NERevs' second goal of the night.pic.twitter.com/ea3qzifqtp
המרוץ לטרה-ביט:בזמן שרשת הדור החמישי (5G) עדיין מתפרסת בעצלתיים בחלקים רבים בעולם, ענקיות התקשורת והמעבדות המדעיות כבר נמצאות בעיצומו של המרוץ הגדול הבא - רשת הדור השישי (6G). אם 5G הבטיחה לנו חיבור יציב למכוניות אוטונומיות וערים חכמות, 6G מציבה רף שנשמע כמעט בדיוני; מהירויות תקשורת שיאפשרו להוריד ספריות וידאו שלמות בשבריר שנייה וזמן תגובה כמעט אפסי.
על פי הערכות התעשייה, ההשקה המסחרית הראשונה של 6G צפויה להתרחש סביב שנת 2030. אך מתחת לביצועים המרהיבים מסתתרים אתגרים פיזיקליים ותשתיתיים אדירים.
מה משמעות המהירות בחיים האמיתיים?,צילום: ChatGPT
המהירות מול המציאות
כדי להבין את העוצמה של 6G, כדאי להשוות בין המספרים התיאורטיים לבין מה שאנחנו מקבלים בפועל ביומיום. רשת 5G, בתיאוריה מסוגלת להגיע לקצב שיא של כ-10 עד 20 גיגה-ביט בשנייה (Gbps). בפועל, ברוב הסמארטפונים הצרכניים, המהירות נעה סביב 100-200 מגה-ביט בשנייה (Mbps) בלבד. רשת 6G צפויה להגיע למהירות שיא תיאורטית של 1 טרה-ביט בשנייה (1 Tbps) - כלומר 1,000 גיגה-ביט בשנייה.
Gbps / Tbps (Giga/Tera bits per second):יחידות מידה לקצב העברת נתונים. 1 טרה-ביט (Tbps) שווה ל-1,000 גיגה-ביט (Gbps).
מה משמעות המהירות הזו בחיים האמיתיים? סרט קולנוע מלא באיכות 4K בנפח של כ-20 גיגה-בייט, שמהווה כיום משימה של כמה דקות בהורדה רגילה, יירד לטלפון שלכם בתוך פחות מ-0.05 שניות - מהיר יותר ממחזור עפעוף של עין אנושית.
הסוד הפיזיקלי: מעבר לגלי ה-Terahertz
הסיבה ליכולת העברת הנתונים הבלתי נתפסת הזו טמונה בשימוש בספקטרום תדרים חדש לחלוטין. בגלי רדיו, ישנו כלל ברזל פיזיקלי. ככל שהתדר גבוה יותר, כך ניתן לדחוס בתוכו יותר מידע בכל שנייה. בעוד שרשתות 5G פועלות בעיקר בתדרים של מתחת ל-40 גיגה-הרץ (GHz), רשת 6G תעשה שימוש בתדרי טרה-הרץ (THz) - בטווח שבין 95 גיגה-הרץ ל-3 טרה-הרץ.
Terahertz (THz):יחידת מידה לתדרים גבוהים במיוחד (מיליארדי מחזורים בשנייה), הנמצאים בספקטרום שבין גלי מיקרו לגל אינפרא-אדום.
הקאץ' הפיזיקלי: כשהאוויר עצמו עוצר את האינטרנט
אם התדרים הגבוהים כל כך מדהימים, למה לא השתמשנו בהם עד היום? כאן נכנסת לתמונה המגבלה הפיזיקלית הגדולה. גלי טרה-הרץ הם קצרים מאוד. ככל שהגל קצר יותר, היכולת שלו לעבור דרך מכשולים פיזיים שואפת לאפס.
גלי 6G אינם מסוגלים לעבור דרך קירות בטון, זכוכית עבה ואפילו גוף אנושי,צילום: ChatGPT
גלי 6G אינם מסוגלים לעבור דרך קירות בטון, זכוכית עבה ואפילו גוף אנושי. אפילו לחות, אדי מים באוויר וגשם קל מסוגלים לספוג את הגלים הללו ולחסום את האות לחלוטין. כדי שטכנולוגיית 6G תעבוד, המכשיר שלכם חייב להיות בקו ראייה ישיר עם אנטנת השידור.
המשמעות התשתיתית היא דרמטית: במקום אנטנות ענק על גגות מרוחקים כמו בדורות הקודמים, דור 6 יתבסס על פריסה צפופה של מיליוני אנטנות זעירות שיותקנו על תחנות אוטובוס, עמודי תאורה, בתוך חדרים בבתים פרטיים ואפילו על גבי מכשירי חשמל.
Small Cells:תחנות בסיס ואנטנות תקשורת בעלות טווח קצר והספק נמוך, המשמשות לעיבוי רשתות סלולריות בצפיפות גבוהה.
לא רק מהירות: עולם של חיווט דיגיטלי
רשת 6G לא מיועדת רק כדי לספק גלישה מהירה יותר בסמארטפון. השינוי האמיתי טמון בשימושים התעשייתיים והעתידניים שלה, לדוגמא הולוגרמות בזמן אמת ורפואה מרחוק.
מה זה אומר? העברת נפחי מידע עצומים הנדרשים לשידורי הולוגרמה תלת-ממדיים ללא שום שיהוי (Latency); שיהוי נמוך מ-1 מילי-שנייה יאפשר לרופאים לבצע פרוצדורות כירורגיות מורכבות בעזרת רובוטים בצד השני של העולם. בנוסף, רשתות 6G יישלטו וינוהלו בעצמן על ידי מודלי AI כדי לנתב אנטנות ועומסים באופן נזיל בהתאם לתנועת התושבים בעיר.
Latency:זמן התגובה של הרשת, המודד את פרק הזמן שלוקח לחבילת מידע לעבור מנקודת המוצא ליעד.
הדרך ל-2030 עוד ארוכה,צילום: ChatGPT
הדרך ל-2030 עוד ארוכה והאתגרים ההנדסיים עצומים, אך דבר אחד בטוח. כשטכנולוגיית 6G תגיע, היא תהפוך את רשתות ה-5G של היום לזיכרון רחוק.
3 מונחים שחייבים להכיר
מה זה בכלל "תדר" ולמה הוא משנה את המהירות? תחשבו על תדר כעל רוחב של כביש מהיר.
תדרים נמוכים (דור 3 ו-4):כביש צר עם נתיב אחד. המכוניות (המידע) נוסעות לאט, אבל הכביש ארוך ויכול לעבור דרך הרים ומנהרות (מסוגל לעבור קירות ולכסות מרחקים עצומים).
תדרי טרה-הרץ (דור 6):אוטוסטרדה של 50 נתיבים. כמות אדירה של מכוניות יכולה לנסוע בבת אחת ובמהירות שיא, אבל הכביש נחסם ברגע שיש עליו אפילו אבן קטנה (קיר, חלון או אדים באוויר).
מה זה "שיהוי" ולמה הוא חשוב יותר ממהירות? מהירות הורדה היא כמה מידע נכנס בשנייה, ואילו שיהוי הוא הזמן שלוקח לפקודה שלכם להגיע לשרת ולחזור. לדוגמא, כשאתם לוחצים על דוושת הבלם במכונית בשלט רחוק, השיהוי הוא שבריר השנייה שחולף בין הלחיצה שלכם לבין העובדה שהגלגלים באמת נעצרים. ב-6G השיהוי יהיה אפסי (פחות ממילי-שנייה אחת), מה שיאפשר תגובה מיידית הנדרשת למכוניות אוטונומיות או ניתוחים רפואיים מרחוק.
ולמה שנצטרך אנטנות בתוך הבית? בגלל שגלי טרה-הרץ לא עוקפים מכשולים, הקרינה של אנטנה מחוץ לבניין פשוט תפגע בקיר החיצוני ותחזור אחורה. כדי ליהנות מ-6G בתוך הסלון, המחשב או הטלפון שלכם ייאלצו לתקשר עם אנטנה זעירה שתהיה מותקנת בתוך החדר (בדומה לנתב Wi-Fi ביתי כיום).
מ-3G ל-4G: דור שנעלם ודור שהפך למובן מאליו
כדי להבין לאן אנחנו צועדים עם ה-6G, שווה להביט אחורה על הדורות שהביאו אותנו עד הלום - ובפרט על הדור השלישי (3G), שנפרד מאיתנו בימים אלה באופן רשמי. דור 3, שהוגדר בתחילת שנות ה-2000, היה המהפכה שאיפשרה לראשונה חיבור אמיתי של הטלפון הנייד לרשת האינטרנט. הוא זה שהביא לעולם את שיחות הווידאו הראשונות, גלישה בסיסית באתרים והורדת צלצולים.
אוטוסטרדה של 50 נתיבים,צילום: ChatGPT
אלא שכיום, מפעילות התקשורת ברחבי העולם (ובישראל בפרט) נמצאות בעיצומו של תהליך סגירה סופי ("שקיעת תדרים") של רשתות ה-3G. התדרים הישנים הללו מפונים ונלקחים לטובת עיבוי הרשתות המתקדמות יותר. עבור הצרכנים, המשמעות היא שמכשירים ישנים מאוד, או טלפונים דור 3 ששימשו כגיבוי, יפסיקו לעבוד לחלוטין.
מנגד, הדור הרביעי (4G / LTE), שהגיח בסביבות 2010, הוא זה שיצר בפועל את "כלכלת האפליקציות". המהפכה של ה-4G התבטאה בזינוק מטורף במהירות - מפיסות מידע איטיות לשיוט חלק שהפך את ה-Streaming (שכולנו אוהבים ומכירים כמו יוטיוב, נטפליקס, ספוטיפיי), ה-Waze והרשתות החברתיות לחלק בלתי נפרד מאורח החיים שלנו. 4G הפך את הסמארטפון ממכשיר תקשורת למחשב כף יד מלא.
גם בעידן ה-5G וה-6G, רשת ה-4G תמשיך לשמש עוד שנים רבות כרשת הביטחון הבסיסית והאמינה ביותר בעולם.
סערת ה-5G: כשהטכנולוגיה פגשה את תיאוריות הקונספירציה
אין עוד דור טכנולוגי שספג אש כמו רשת ה-5G. עם תחילת פריסתה העולמית (ובמקביל להתפרצות מגפת הקורונה ב-2020), הרשת הפכה למטרה המרכזית של גל תיאוריות קונספירציה חסר תקדים. ברשתות החברתיות נפוצו טענות שקריות לפיהן קרינת ה-5G "מחלישה את המערכת החיסונית" ואף מפיצה את הנגיף עצמו.
הקורונה וה-5G העירו את הקונספירטורים,צילום: ChatGPT
בתחילת 2020, העולם נכנס לחרדה משתקת. נגיף שקוף ומסוכן התפשט במהירות, מדינות נכנסו לסגרים, והציבור חיפש תשובות. במקביל, חברות התקשורת החלו להקים באותן שנים בדיוק את תשתיות הדור ה-5 מה שהתבטא בהופעה פתאומית של אנטנות חדשות ברחובות, שנראו שונה מהאנטנות שהורגלנו אליהן. הניצוץ שהצית את הקונספירציה נולד מראיון שהעניק רופא בלגי בשם כריס ואן קרקובן לעיתון מקומי בינואר 2020. הוא טען כי "5G מסוכן לבריאות", וציין כבדרך אגב שבווהאן (עיר המקור של הנגיף בסין) הותקנו המון אנטנות 5G ב-2019.
העיתון מחק את הכתבה תוך כמה שעות, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. הקשר הדמיוני בין הטכנולוגיה לנגיף נולד. ברשתות החברתיות (בעיקר פייסבוק, טוויטר וקבוצות וואטסאפ) התגבשו שתי גרסאות מרכזיות לקונספירציה.
1. גרסת הדיכוי החיסוני (הגרסה ה"רכה"):הטענה הייתה שקרינת ה-5G בתדרי ה-Millimeter Wave אינה משדרת וירוס, אלא "מחלישה את המערכת החיסונית" של בני האדם. לפי הסבר זה, האנטנות גורמות לגוף להיות פגיע, וכך אנשים נדבקים בקלות בנגיף הקורונה.
2. גרסת ה"וירוס הוא שקר" (הגרסה הקיצונית):לפי תיאוריה זו, נגיף הקורונה בכלל אינו קיים (או שהוא סתם צינון). הטענה הייתה שהתסמינים - קשיי נשימה, מחסור בחמצן בדם והתמוטטות - נגרמים ישירות ממכת קרינה של אנטנות ה-5G, והממשלות המציאו "מגפה" כדי להסתיר את הנזק של הרשת החדשה ולכלוא אנשים בבתים.
למה דווקא ווהאן?
קונספירציות מצליחות כשיש בהן "חצי אמת". במקרה הזה, העובדה היא כי העיר ווהאן בסין הייתה אכן אחת מערי הפיילוט הראשונות בסין שבהן נפרסה רשת 5G בהיקף נרחב בסוף 2019. העובדה המקבילה: ווהאן הייתה גם מוקד התפרצות הקורונה. הקונספירטורים חיברו בין שני האירועים החופפים האלו (מתאם אקראי) וטענו שיש ביניהם קשר סיבתי: "הנה, איפה ששמו 5G - שם אנשים חלו".
הפחד פגש את המציאות בשטח,צילום: ChatGPT
כמובן שהם התעלמו מהעובדה שהנגיף התפשט במהירות גם במדינות שבהן לא הייתה שום תשתית 5G באותו הזמן (כמו איראן, אקוודור או חלקים נרחבים מאפריקה).
זה לא נשאר רק בפוסטים בפייסבוק. הפחד פגש את המציאות בשטח באלימות חסרת תקדים. בבריטניה, בהולנד, בבלגיה ובאוסטרליה הוצתו ונחרבו עשרות תורני תקשורת וסלולר. בבריטניה לבדה נרשמו עשרות מקרי הצתה של אנטנות - חלקן בכלל היו אנטנות 4G ישנות שתפקדו כתשתית חיונית עבור בתי חולים וניידות טיפול נמרץ. טכנאי תקשורת שירדו לשטח כדי לתקן תשתיות או להניח סיבים אופטיים ספגו קללות, יריקות ואיומים ברצח מתושבים שחשדו שהם "מפיצים את הווירוס".
ההיסטריה הגיעה לממדים שחייבו התערבות של הגופים הגבוהים ביותר. ארגון הבריאות העולמי (WHO) הקים עמוד מיוחד להפרכת מיתוסים ופרסם קמפיין נרחב שהסביר כי "וירוסים אינם יכולים לנוע על גבי גלי רדיו או רשתות סלולריות".
קהילת הפיזיקאים הסבירה שוב ושוב את ההבדל בין קרינה מייננת (כמו קרני X או קרינה גרעינית, שמסוגלת לפרק פיזית אטומים ולפגוע ב-DNA) לבין קרינה בלתי-מייננת (כמו גלי רדיו, Wi-Fi ו-5G), שאין לה מספיק אנרגיה כדי לשנות מבנה כימי של תאים או לייצר וירוסים.
ענקיות הדיגיטל כמו פייסבוק, יוטיוב וטוויטר החלו להסיר באופן אקטיבי סרטונים ופוסטים שקישרו בין 5G לקורונה, וחסמו חשבונות של משפיענים שהפיצו את התיאוריה.
פאניקת ה-5G והקורונה תיזכר בהיסטוריה של הטכנולוגיה כדוגמה קלאסית לכך שטכנולוגיה חדשה + חוסר הבנה מדעי + משבר בריאותי עולמי = כר פורה להיווצרות היסטריה המונית. זו נקודה למחשבה לקראת ה-6G. ככל שטכנולוגיה נהיית מורכבת יותר ודורשת אנטנות צפופות יותר, כך אתגר ההסברה הציבורי הופך למורכב לא פחות מהאתגר ההנדסי.
חברת התעופהאלסקה איירליינסהחליטה לאסור את טיסתה של משפיענית הרשת והמטיפה האוונגליסטית וויטני לין, לאחר שנשאה דרשה דתית במעבר המטוס בזמן עיכוב על המסלול באורלנדו. לין הורדה מהמטוס על ידי המשטרה וכעת נבחנת הכנסתה לרשימה השחורה, בעוד היא מאשימה את החברה ב"רדיפה דתית".
האירוע התרחש מוקדם יותר השבוע במהלך עיכוב קרקעי בנמל התעופה הבינלאומי באורלנדו (MCO), אז החליטה לין לנצל את ההמתנה, נעמדה במעבר המטוס והחלה לשאת דרשה בפני הנוסעים. בין היתר אמרה להם כי "התזמון של אלוהים הוא מושלם וזה חוסך מאיתנו סכנה", קראה להם להתוודות על חטאיהם והזהירה כי "השכר על חטא הוא מוות וגיהנום לנצח, אני מתפללת להגנה על הטיסה הזו בשם ישו". אף שהצוות לא התערב מיד והניח לה לסיים את דבריה, הדיילים דיווחו כי אינם מרגישים בטוחים בנוכחותה וזימנו את מנהל המשמרת ואנשי החוק כדי ללוות אותה אל מחוץ למטוס.
הדיילים דיווחו כי אינם מרגישים בטוחים בנוכחותה. אלסקה איירליינס,צילום: איי.פי
"רודפים אותנו כי אנחנו נוצרים"
בעת הורדתה, תיעדה לין את המתרחש בסדרת סרטונים בטיקטוק: "זו מלחמה רוחנית, שדים לא אוהבים את השם של ישו. רודפים אותנו כי אנחנו נוצרים". בהמשך, כשניסתה להזמין כרטיס לטיסה חלופית, קיבלה הודעה רשמית מחברת אלסקה איירליינס גרופ על השעיית טיסותיה העתידיות בכלל חברות הקבוצה (כולל הוואיאן איירליינס והוריזון אייר) עד לתום חקירת האירוע. לין טענה מנגד כי זכויותיה לחופש הביטוי נפגעו, והוסיפה כי "אם הייתי מדברת על להט"ב, הפלות או שנאה לטראמפ - היו מוחאים לי כפיים".
עבור אלסקה איירליינס מדובר בשינוי מדיניות בולט. בעבר הרחוק נהגה החברה לחלק בעצמה כרטיסי תפילה עם ציטוטים מזמורי תהילים לנוסעי מחלקת העסקים בעת הגשת הארוחות. מנגד, עבור לין לא מדובר בפרובוקציה ראשונה במטוסים: בינואר 2025 היא עוררה סערה דומה כשפיזרה "אזהרה נבואית" על עתידה של לוס אנג'לס מיד לאחר נחיתת טיסת ספיריט איירליינס ב-LAX.
באירוע לא היו נפגעים, אך ייתכן ונזק נגרם למקום.חוקרי המשטרה בודקים האם לבעלי העסק קיים סכסוך כלשהו או שהשלכת הרימון הוא המשך הסכסוך בין משפחות הפשע מוסלי וג'רושי. השלכת הרימון הלילה מגיעה 3 שבועות לאחר גל התקיפות נגד סניפי הרשת.
התקיפות נגד סניפי הרשת החלו באמצע חודש יולי, כשדלת הסניף בגבעתיים הוצתה, רימון רסס הושלך לעבר סניף בקריית אונו ובהמשך אותר מטען חבלה סמוך לסניף ברמת גן. לא היו נפגעים, אך נגרם נזק לרכוש.
בימים שלאחר מכן התרחבו התקיפות לסניפים נוספים, בהם נתניה, עפולה והרצליה, שם דווח גם על ירי לעבר הסניף, כאשר היום הושלך רימון נוסף לעבר סניף ג’פניקה בראש פינה. לפי גורמי החקירה, הרקע הוא סכסוך בין ארגוני הפשיעה מוסלי וג’רושי.
תיעוד מעצרו של ראש ארגון הפשע יוסי מוסלי // דוברות המשטרה
אם יתברר שמדובר בניסיון סחיטה ("פרוטקשן") של עסק מצליח, ולא במעורבות של החברה עצמה בפלילים, סביר שהמותג יתאושש עם הזמן. הציבור הישראלי נוטה להבחין בין עסק שהוא קורבן לבין עסק שהוא חלק מהבעיה. עם זאת, מבחינת שוק ההון, הנזק כבר נוצר: ההנפקה כנראה לא תצא באותו תזמון שתוכנן והשווי עלול לעמוד למבחן מחדש. בנוסף, לאומי יצטרך לנהל את ההשקעה בזהירות רבה יותר, לפחות עד שהתמונה תתבהר".
מטוס תיירים התרסק אמש (שבת) בדרום פרו במהלך טיסה באזור קווי נסקה, ו-13 בני אדם נהרגו. לפי משרד המסחר והתיירות של פרו, על המטוס היו 11 תיירים זרים ושני אנשי צוות.
המטוס התרסק באזור פואבלו וייחו, כ-6 ק"מ מהעיר נסקה וכ-12 ק"מ מהאתר הארכיאולוגי המפורסם. לפי הרשויות המקומיות, המטוס היה שייך לחברת Aerodiana והמריא מנמל התעופה פיסקו.
🇵🇪 A tourist plane crashed near Peru’s Nazca Lines today, killing all 13 people on board.
The Cessna Caravan, operated by Aerodiana, was on a low-altitude scenic flight over the famous geoglyphs with 11 passengers and 2 pilots. No survivors.
לפי דיווחי המשטרה בתקשורת המקומית, התאונה אירעה בשעה 12:55 לפי השעון המקומי, בזמן שהמטוס ערך טיסת תצפית והתכונן להתחיל את דרכו חזרה.
לאחר ההתרסקות המטוס עלה באש, ולפי רשת RPP הפרואנית לא ניתן היה לחלץ את יושביו. כוחות כיבוי ומשטרה הוזעקו למקום, והרשויות הודיעו כי נסיבות התאונה ייחקרו.
תיעוד שפורסם ברשתות החברתיות הראה שרידים מעלי עשן של מה שנראה כמטוס קטן בשטח צחיח, אולם ברויטרס ציינו כי לא הצליחו לאמת את התיעוד באופן עצמאי.
קווי נסקה הם אחד מאתרי התיירות המרכזיים בפרו ומושכים כ-100 אלף מבקרים בשנה, רבים מהם בטיסות תצפית. יום קודם לכן הושעו טיסות מהאזור בשל רוחות של יותר מ-40 קמ"ש, שהעלו אבק ופגעו בראות.
שמואל (שם בדוי) הכיר לראשונה את המקווה רק בנערותו, לאחר שאביו מנע ממנו לטבול לפני גיל בר המצווה - זאת בניגוד לנוהג הרווח בקהילתו, שבה גם ילדים בני 10 טובלים בערבי שבתות וחגים. בין כותלי הישיבה בנתניה, שמואל, כיום בן 25, זוכר היטב את הפגיעות המיניות שחווה.
הפגיעות וההטרדות המיניות במקוואות הן פצע פתוח, כואב ומושתק במגזר החרדי, ובמיוחד בקהילות החסידיות. בעוד שעבור רוב הציבור המקווה מסמל מקום של טהרה והכנה רוחנית לתפילה, עבור נערים וילדים רבים הוא הופך למרחב של פחד, טראומה וצלקות שילוו אותם לאורך חייהם.
דיון בעניינו של ראש הארגון החרדי שנעצר בחשד שפגע מינית בקטינים (ארכיון) // גיל קרמר
במגזר החסידי נערים מתחילים לפקוד את המקוואות באופן קבוע כבר בגיל בר המצווה, ולעיתים אף קודם לכן, כשהם חסרים ידע, מודעות או הכוונה בכל הנוגע למוגנות אישית.
המפגש היומיומי של ילדים ונערים, הנמצאים בעירום מלא בחלל אחד וצפוף לצד גברים מבוגרים, יוצר כר פורה להטרדות, לניצול מיני ולפגיעות חמורות. עדויות רבות שהגיעו לידי מערכת "היום" מצביעות על קשר שתיקה מערכתי, שבמסגרתו הפגיעה הופכת לתופעה מוכרת - רבים מודעים אליה, אך מעטים מדברים עליה.
העדויות שמובאות בתחקיר זה הן רק קולות בודדים מתוך שורה ארוכה של עדויות נוספות, קשות ומטלטלות לא פחות, שאינן יכולות להתפרסם בשלב זה בשל חיסיון ורגישות הנפגעים.
בלי מודעות ובלי הגנה: כשהנערים לא הבינו שהם נפגעים
בישיבה שבה למד שמואל הונהגו שעות נפרדות לטבילת נערים ולטבילת אברכים. אולם, מנהל רוחני בישיבה, אדם בשנות ה-50 לחייו, ניצל לכאורה את מעמדו והתעקש להגיע דווקא בשעות המיועדות לבחורים הצעירים.
"הוא תמיד היה מצטופף ודואג שירגישו אותו", מספר שמואל. "הוא היה נכנס ויוצא פעמיים כדי שתהיה לו הזדמנות להתחכך כמה שיותר. ביום ראשון אחד הוא לקח אותי לחדר שלו ושאל: 'תגיד, אתה מאונן? אתה חושב שזה בסדר? אתה יכול לדבר איתי על זה?'"
שכונת נחלאות בירושלים (למצולמים אין קשר לכתבה),צילום: יואב ארי דודקביץ
חוסר המודעות למוגנות מינית בקרב בני הנוער הותיר את שמואל מבולבל מול הסיטואציה. "הבנתי שיש בזה משהו לא תקין, אבל לא הבנתי את חומרת העניין. באמת, בתמימות, בהרבה מאוד מהמקרים חשבתי שזה קרה בטעות", הוא מסביר. "המציאות היומיומית והיעדר ההיכרות עם עולם המושגים הזה גרמו לכך שרק בגיל מבוגר יותר הבנתי שיש כאן בעיה".
בעקבות האירועים הללו הפסיק שמואל לפקוד את המקוואות כבר בגיל צעיר, תוך שהוא מסתיר את הסיבה ממשפחתו - שראתה באי-הטבילה פגם חסידי.
"במקווה לא דיברו על מוגנות - רק על איסורים"
דוד (שם בדוי), כיום בן 20, שגדל בחסידות סגורה באשדוד, מתאר כיצד הפכה הטבילה במקווה לחוויה מאיימת עבורו. "נערים מתחילים לטבול באופן סדיר עם כניסתם לישיבה, בסביבות גיל 13-14, ולעיתים גם משום שאין להם מקלחות נאותות בישיבה", הוא מספר.
דוד מתאר כיצד נהג להגיע למקווה גם כדי להתקלח, ושם מצא את עצמו שוהה במלתחות ובבור הטבילה לצד גברים מבוגרים. "אתה לא באמת מבין את כל העניין הזה של מין. אתה לא מכיר בכלל את העולם הזה של הטרדות או של מיניות באופן כללי", הוא מספר, ומתאר שגרה של תחושת אי-נוחות מתמשכת.
"קורים הרבה מקרים שבהם אתה חווה אי-נעימות מצד אנשים מבוגרים שמסתכלים עליך, מתקרבים ואפילו מנסים להתחכך בך". לדבריו, ההבנה שמשהו אינו כשורה הגיעה רק שנים לאחר מכן, מחוץ לכותלי המקווה.
מקווה. אילוסטרציה,צילום: מישל דוט.קום
הוא מספר על גבר בשנות ה-30 לחייו שנהג לטבול איתו מדי יום באותה שעה, להתקרב אליו ולחייך באופן שעורר בו תחושת אי-נוחות חזקה.
"פעם הלכתי עם חברים ברחוב וראיתי אותו. זה ממש גרם לי לקפוא. אפילו לא הבנתי למה. הרגשתי בושה ופשוט קפאתי במקום. פגשתי את ההוא מהמקווה".
למרות תחושותיהם של הנערים והחשיפה למצבים מורכבים, דוד טוען כי במערכת החינוכית אין גורם שמסביר להם ממה להיזהר וכיצד לזהות מצבים בעייתיים. לדבריו, השיחות עם המשגיחים עוסקות בעיקר בהפחדות מפני מחשבות אסורות, ללא התייחסות למוגנות מינית ולהתמודדות עם סכנות בסביבה שלהם.
"בגיל הזה אין לך אומץ להגיד לא"
העדות הקשה ביותר שאנו יכולים לפרסם בשלב זה היא של שלמה (שם בדוי), בן 18, שמתאר פגיעות חוזרות ונשנות שחווה מאז החל לפקוד את המקווה בבני ברק, בגיל 13. שלמה מספר כי בתחילה התבייש להיכנס למקווה, ולכן נהג לטבול בשעות הצהריים, כשהמקום היה ריק יחסית. עם המעבר לישיבה והמעבר לטבילות בשעות הבוקר, הוא מצא את עצמו מול מתפללים רבים ותחושה מתמדת של חשיפה לעיניים בוחנות.
"הרגשתי לא נעים ברמה הכי גבוהה שיש, נכנסים לי לפרטיות. הרגשתי שכולם מסתכלים עליי", הוא מספר.
בגילוי לב הוא מתאר את הפגיעות שלדבריו חווה לאורך השנים. "עברתי במקווה כמה וכמה פעמים התעללויות קשות, עד שפשוט הפסקתי ללכת למקוואות. זה יכול להיות בחור בן 16-17 שמתחיל לעשות לך עיניים, ואז אתה נכנס למים. הוא הולך אחריך, ואז שולח יד או רגל לאזור המוצנע. זה יכול להיות גם אדם בן 40 שמסתכל עליך, וברגע שאתה נכנס למים מנסה לגעת בך או להיצמד אליך עם הגוף. זה יכול להיות גם מישהו בן 70".
ילד מאחורי דלת זכוכית (אילוסטרציה),צילום: Getty Images
לדבריו, נערים צעירים מתקשים להגיב בזמן אמת מול מצבים כאלה. "ברגע הזה אתה קודם כול מרגיש פחד. אתה יודע שזה לא בסדר, גם מבחינתך וגם מבחינתו. בגיל הזה אין לך עדיין מספיק אומץ להגיד לא. אתה קופא ואין לך מה לעשות עם זה. או שאתה יוצא, בורח, או שאתה פשוט נותן לזה לקרות".
שלמה מספר כי בשלב מסוים הבין שעליו להגן על עצמו, ובחר לעזוב את העולם החרדי בגיל צעיר. כיום הוא מטופל ומשקם את חייו, אך לדבריו הוא אינו מסוגל לעמוד מנגד כשהוא מזהה מצבים דומים.
הוא מספר כי באחד המקרים הבחין באדם שלטענתו עקב אחר ילד לתוך המים ואיים עליו כדי שיישאר במקום. "הלכתי לשם וצעקתי עליו: 'או שאתה יוצא, או שאני נכנס אליך ומפוצץ לך את הפנים'".
"שעות של שהייה במקווה - נראה כמו בילוי, לא כמו טבילה"
עדותו של ישראל (שם בדוי), צעיר חסידי בן 18 מביתר עילית, מציגה כיצד לדבריו מציאות חריגה הפכה עבורו במשך השנים לשגרה.
"אני אגיד לך, זה לא היה כזה סיפור דרמטי מבחינתי, כי זה כבר הפך להיות נורמלי", הוא משתף. "כשהייתי הולך למקווה ואנשים היו מסתכלים - זה היה נורמלי. נכון שזה הזוי, אבל מבחינה רגשית זה לא באמת הפריע, כי התרגלנו. זה אפילו לא הזיז לי".
ישראל פקד את המקוואות באופן קבוע מגיל 13 ועד גיל 16, אז החליט להפסיק. רק כיום, ממרחק הזמן, הוא מסוגל לדבריו לעכל את המציאות שאליה נחשף כילד.
שאננות ברחוב החרדי? (למצולמים אין קשר לכתבה),צילום: אורן בן חקון
"אז לא חשבתי על זה. היום זה אחד הדברים המגעילים שיש. מקווה זה מקום מפחיד ונורא. ילד בן 13 לא אמור להסתובב בעירום בין בני 20 עד 80 בעירום. זה נהיה נורמלי במגזר החרדי".
את עיקר הביקורת שלו מפנה ישראל כלפי מה שהוא מתאר כתרבות של שהייה ממושכת ובילוי סביב המקוואות - מציאות שלדבריו מטשטשת גבולות ועלולה ליצור מרחב שבו פגיעות מתאפשרות.
"נכון, התרגלנו כי גדלנו על זה, אז זה נשמע נורמלי - אבל זה לא, בכלל לא. כל האנשים האלה שיושבים שעות במקוואות הם פדופילים וסוטים. מילא היית אומר: באו, טבלו והלכו. אבל הם יושבים שם עירומים, מדברים על חדשות כאילו זה בילוי".
"בלי הכנה ופיקוח, הנערים נותרים חשופים"
פנחס וייס, עובד סוציאלי ומנהל המרכז הטיפולי "מבטח" בירושלים, העוסק בטיפול בטראומה, מניעת פוגענות וקידום שיח המוגנות במגזר החרדי, מצביע על שורש הבעיה ומציע צעדים לשינוי.
לדבריו, המנהג של טבילת גברים במקוואות התקבע בקהילות החסידיות עוד מימי הבעל שם טוב, כחלק מההכנה לתפילה, והשתרש עמוק מבחינה חברתית וקהילתית - כך שלא ניתן פשוט לבטל אותו. אולם, לטענתו, השילוב בין טקס דתי, היעדר מודעות וחוסר פיקוח יוצר מציאות רגישה שעלולה לאפשר פגיעות.
"כשנער בן 13 או 14, שאין לו שום מושג, אין לו שום הכנה ואין שם גורם שמפקח בזמן אמת - הסיכוי שיתרחש מקרה כזה הוא כמעט 100 אחוז", מדגיש וייס.
פנחס וייס: "שכל ילד יקבל מההורים את ההבנה מה עושים במקווה ובעיקר מה לא אמור לקרות שם",צילום: ללא קרדיט
לדבריו, נפגעים צעירים אינם תמיד מזהים בזמן אמת את החוויה כפגיעה מינית ברורה, אלא נותרים מבולבלים ולעיתים נושאים תחושות אשמה. רק בגיל מבוגר יותר, לדבריו, עשויה להתברר אצל חלקם הזיקה שבין הטראומה שחוו לבין החוויה הדתית של טהרה במקווה.
כדי להביא לשינוי משמעותי, וייס מצביע על שני צעדים מרכזיים: הראשון,אחריות ציבורית במקוואות פרטיים. לדברי וייס, מאחר שחלק גדול מהמקוואות אינם נמצאים תחת פיקוח ישיר של המועצות הדתיות, מוטלת על בעלי המקוואות אחריות מוגברת לנקוט צעדי מניעה. בין היתר הוא מציע התקנת מצלמות אבטחה באזורי הכניסה, היציאה והמלתחות - כאמצעי הרתעה ופיקוח.
השני,שיח הורי וחינוך למוגנות. וייס מדגיש כי האחריות המרכזית מתחילה בבית. "החלק הכי חשוב הוא שכל ילד יקבל מההורים שלו את ההבנה מה קורה שם, מה עושים במקווה ובעיקר גם מה לא אמור לקרות שם".
לדבריו, נער שמגיע עם ידע ברור כי אין לאיש זכות לגעת בו או להתחכך בו, יוכל לזהות מצבים בעייתיים, להציב גבולות בזמן אמת ולפנות להוריו לקבלת תמיכה - ובכך לצמצם את הסיכון לפגיעה ולהשלכותיה.
