"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לקוח הזמין כריך אבוקדו ברולדין - ולא האמין למה שהגישו לו

אור גל רכש כריך ביצה ואבוקדו ברולדין, טען כי ביקש להחליף את הכריך הראשון משום שהיה "ריק בפנים", ואז פרסם את התמונה של המוצר החלופי שקיבל • בינתיים, גולשים העלו טענות על מקרים דומים

| עודכן:
0השמעה
סניף רולדין , נעם ריבקין פנטון
כריך עם הרבה מקום לדמיון | צילום: נעם ריבקין פנטון

פוסט שעלה לאחרונה בקבוצת הפייסבוק "איך זה נראה באמת?" מצית מחדש את הדיון הצרכני על הפערים בין התמונות המזמינות בתפריטים לבין המוצר שהלקוח מקבל בסופו של דבר. הפעם, הפוסט עסק בכריך ביצה ואבוקדו של רשת רולדין, שמחירו 29 שקלים.

את הפוסט פרסם אור גל בקבוצה, בצירוף תמונה של הכריך שקיבל. גל כתב כי מדובר בכריך ביצה ואבוקדו שרכש ברולדין, והוסיף פרט משמעותי: "יש לציין שביקשנו להחליף בגלל שהיה ריק בפנים, וזה הכריך השני שקיבלנו".

לדבריו, הכריך שבתמונה אינו הראשון שקיבל, אלא מוצר חלופי שנמסר לו לאחר שביקש להחליף את הכריך המקורי.

תגובות הגולשים מעלות שאלה נוספת

הפוסט לא הסתיים בתמונה שהעלה גל. בתגובות לפוסט טענו גולשים כי מדובר לכאורה בתופעה שחוזרת על עצמה, וכי פורסמו בעבר פוסטים על כריכים שנראו דומים והוכנו בצורה דומה גם בסניפים שונים.

אחד הגולשים כתב: "המכוון כי היו פוסטים זהים על כריכים שהוכנו בצורה דומה בסניפים שונים. קשה להאמין שזה מקרי... כנראה מדיניות הרשת".

כריך הסערה | צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

תגובה נוספת טענה כי ייתכן שמדובר בפרוטוקול הכנה של הרשת. לצד זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בהשערות ובטענות שהעלו גולשים בתגובות לפוסט, ולא במידע שמוכיח כי קיימת מדיניות כזו ברשת.

"שמו בכוונה רק בצדדים"

תגובות אחרות התמקדו לא רק בכמות המרכיבים, אלא גם באופן שבו הם מסודרים בתוך הכריך. אחד הגולשים כתב: "גם הצורה ששמים את המעט שיש בפתח של הכריך שיראה כאילו יש בו משהו.. מכעיס".

גולש נוסף טען: "שמו בכוונה רק בצדדים שזה יראה כאילו יש משהו בפנים, ממש הטעייה". גם במקרה הזה מדובר בטענה שהועלתה במסגרת הדיון ברשת, ולא בקביעה עובדתית שנבדקה או הוכחה.

התגובות ממחישות את הסיבה לכך שתמונות של מוצרים שמתקבלים בפועל מעוררות לעיתים דיון נרחב בקבוצות צרכניות. מעבר לשאלה אם המוצר עומד בציפיות, הגולשים בוחנים גם את האופן שבו הוא מוצג ואת השאלה אם המראה החיצוני שלו תואם את מה שנמצא בפנים.

התגובות של הגולשים הרחיבו את הדיון מעבר למקרה הפרטי של הלקוח. חלקם העלו טענות שלפיהן כריכים דומים נראו בעבר בסניפים אחרים, ואחרים ביקשו להדגיש את הצורך בשקיפות מול הצרכן. עם זאת, מהתגובות לבדן לא ניתן לקבוע אם אכן מדובר בשיטה אחידה בכל סניפי הרשת.

וכך נראה הכריך בפרסומת:

כשהמחיר מעלה את הציפיות

כריכים מוכנים מראש בבתי קפה הפכו בשנים האחרונות למוצר צריכה בסיסי עבור עובדים ועוברים ושבים, אך כאשר המחיר מתקרב ל-30 שקלים לכריך בודד, הציפייה לאיכות, לכמות ולנדיבות במרכיבים הופכת משמעותית יותר.

במקרה הזה, השיח ברשת לא התמקד רק במחיר או במראה הכריך. העובדה שהלקוח ביקש להחליף את המוצר הראשון, ולאחר מכן קיבל כריך נוסף שגם הוא עורר ביקורת, הפכה את הפוסט לנקודת פתיחה לדיון רחב יותר על אופן הכנת כריכים ברשת ועל הפער האפשרי בין הציפייה של הצרכן לבין המוצר שהוא מקבל בפועל.

מרולדין נמסר בתגובה: “חשוב לנו להבהיר כי הכריכים בכל סניפי הרשת, מיוצרים לפי סטנדרט אחיד ומפורט, המגדיר את הרכיבים, הכמויות, אופן ההרכבה ונראות המוצר הסופי. המקרה המדובר נבדק מול הזכיין והגורמים הרלוונטיים בסניף.”

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר