20.10.2017
ל' בתשרי תשע"ח
ישראל היום
ארכיון מהדורה מודפסת וידאו החזון אודות העיתון פרסום צור קשר
20.10.2017
> לניוזלטר בתאריך
שתף ב-facebook | שלח לחבר
הפנים האמיתיות של ש"ס

למה צוחק ח"כ אמסלם כשהוא שומע את ראשי ש"ס מבטיחים שיעזרו לחלשים • מי אמר: "בחצר של הרב עובדיה יוסף מתנהלים כמו מאפיה סיציליאנית קשוחה" • הכזבים של דרעי ו"הקטטה" שלו עם ליברמן • חיסול חשבונות עם פרקליטי ש.ד? • כך מפקיר משרד הפנים את לוד • וגם: הנקמה בסנ"צ אפרים ארליך

מרדכי גילת

ישי. לא דואג לחלשים (א)
|
צילום: ליאור מזרחי
דרעי. לא דאג לחלשים (ב)
|
צילום: גיל אליהו/ ג'יני
אמסלם. חושף את ש"ס
|
צילום: דודי ועקנין
דנינו. הגיע זמן ארליך
|
צילום: יואב ארי דודקביץ'

לפני כ-10 ימים נשמע סגן שר האוצר מש"ס, יצחק כהן, מדקלם ברדיו את אנחנו דואגים לכולם. המסר שעליו חזר שוב ושוב נציג ש"ס בראיון בקול ישראל: אנחנו לא סקטוריאליים. ש"ס משרתת את כולם - יהודים, ערבים, נוצרים, רוסים ואחרים. היא מפלגה חברתית.

תהיתי אם סגן השר לא התבלבל בשידור חי: ש"ס היא מפלגה חברתית? היא דואגת לחלשים? היא מעניקה יחס שווה לבני המיעוטים?

תהיתי ונזכרתי למשל בבית החולים ברזילי באשקלון. האם ש"ס לא עסקה בסיכול עבודות מיגון חדר המיון של הפריפריה והקו הראשון? האם גם היא לא נכנעה לבריוני אתרא קדישא שגרמו לעצירת הבנייה לטובת שרידי קברים פגאניים? היא לא הפקירה את תושבי העיר הדרומית?

תהיתי ונזכרתי בדו"ח האחרון של מבקר המדינה על המתרחש בלוד הקורסת. ש"ס, השולטת במשרד הפנים כבר ארבע שנים, הצילה אותה? הפגינה רגישות חברתית? נרתמה לעזרת תושביה?

הנס הזה לא קרה.

למה הסיפור של לוד מזדקר במיוחד? כי לוד יכלה להיות כרטיס הביקור של המפלגה החרדית "החברתית". היא יכלה להיות היהלום שבכתר, אם היה לש"ס כתר.

לוד אינה עוד יישוב קטן, זניח, חסר חשיבות ציבורית. בדיוק להפך: מדובר בעיר גדולה הממוקמת במקום אסטרטגי במדינה. מדובר ביישוב שהפשע משתולל בו שנים; שהמדינה מזרימה לעירייה עשרות מיליוני שקלים; שהכסף לא מחלחל משום מה לחלק מהפרויקטים שלמענם הוא מועבר.

ש"ס החברתית מתגאה עכשיו בדאגתה לאוכלוסייה הערבית? היא הפקירה אותה בלוד כמו באינסוף כפרים ערביים. היא מתגאה בדאגה לעולים החדשים? היא הפקירה אותם בלוד כמו שהיא מפקירה את התושבים הוותיקים. "אנחנו בשביל אלה שאין להם", טענה השבוע מפלגתו של סגן שר האוצר במודעות בעיתונים, בעוד היא מדלגת על העובדות הפשוטות. מנסחי המודעה לא קראו כנראה את דו"ח המבקר.

"חזותן של כל השכונות ירודה", כתב המבקר כבר בפתח הדו"ח המיוחד על לוד. "באזורים שלמים אין כבישים מכוסי אספלט, אין מדרכות, אין תאורה, אין מערכת ניקוז. בעיתות גשמים נפערים בורות עמוקים אף בקרבת מקומות של התקהלות ילדים... תוכניות הבראה לא יושמו... בעירייה הועסקו קרובי משפחה רבים... לא נגבו מסים ולא נאכף החוק בנושא בנייה בלתי חוקית".

הדו"ח מתאר אי סדרים כספיים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, החלטות בלתי חוקיות, דיווחים כוזבים, אי ניצול כספים שהוקצו לעיר. מאין כל זה נובע? מעובדה אחת פשוטה: משרד הפנים הפקיד את העיר בידי אנשים לא מתאימים. הוא לא מפקח בצורה רצינית על המתרחש בוועדה שמנהלת את העיר ובראשה עומד ראש עיריית ראשל"צ לשעבר, מאיר ניצן. חסרי האמצעים של לוד לא ממש מעניינים אותו.

דו"ח הביקורת אמנם אינו מתייחס לתקופת ניצן, שהגיע לעיר לפני כשנה, אבל עצם מינוי ניצן לתפקיד הרגיש, אחרי כישלונות קודמיו, הוא בחזקת שערורייה.

הסיבה: ניצן הורשע בשעתו במירמה ובהפרת אמונים בפרשת שחיתות בעיריית ראשון לציון. הוא האחרון לשקם את העיר. הוא ומינהל תקין אינם הולכים יחד.

למרות זאת - אלי ישי מגונן עליו. עליו ועל גזבר העירייה, ציון הדר. שני האחרונים שומרים זה על זה. הם באותה סירה רעועה.

פרשת ציון הדר

מי זה בדיוק ציון הדר הנחשב לאיש החזק בעיריית לוד? אדם שצמח לפני 20 שנה ויותר בערוגות ש"ס, נדד בין רשויות מקומיות ונחת ב-2002 בלוד. מאז הפך לגזבר הכל יכול של העירייה.

אנשי מבקר המדינה נתקלו בכל מקום בטביעת היד שלו, שאלו שאלות קשות ולא קיבלו תשובות מספקות. הוא הפך לנזק מהלך. למרות זאת, הוא עדיין שם. לא יו"ר הוועדה הממונה, לא מנכ"ל משרד הפנים, לא שר הפנים אמרו לו: "מצטערים, תודה, לך הביתה".

הדר היה ונשאר, על פי בדיקת עמיתי עוזי דיין, עוף מוגן. גרוע מכך: נוסף על תפקיד הגזבר הוא מונה גם למנכ"ל העירייה ובהמשך, כנראה כפרס על מחדליו, נתפר למענו תפקיד שלישי: "אוצר העירייה".

במילים אחרות: האיש הכושל והמכשיל הזה, הפגע הרע, ממשיך לכהן כראש העירייה בפועל. ישי יודע זאת ומשתף פעולה. תגובתו לשאלות הקשות שהציג לו בנושא עמיתי עוזי דיין, אינה מלמדת שהפנים את חומרת הפרשה.

"ראשית", כותבים דובריו, "הגזבר ממונה על ידי הרשות המקומית ולא על ידי משרד הפנים או השר". שנית, "הדו"חות הכספיים מעידים על איזון". והעיקר: "השר קיבל את הדו"ח לידיו לאחרונה והוא בוחן את הנושא".

תגובת מאיר ניצן: "העירייה בוחנת את הממצאים, הוקם צוות לבדיקת הערות המבקר ולתיקונם, הדר גרם לכך שזה עשרות שנים סיימה העירייה את 2012 באיזון תקציבי". רוצה לומר: מגיע לו בכלל צל"ש.

על מה לא השיב ניצן? על השאלות בעניין התנהלות הדר ואי כיבוד המלצת מבקר המדינה. ניצן בורח מהבעיה. הוא זוכר מי אירגן לו ביום סגריר את הג'וב בלוד במקום לשבת באפס מעשה בבית.

"כמו מאפיה סיציליאנית"

ביום שלישי השבוע התקיימה בתל אביב מסיבת השקה לספרו החדש של הרב חיים אמסלם, "בשם התבונה". ספר? הרבה יותר. אוסף שיחות שקיים אמסלם עם הסופר ארי איתן שאותן הפך האחרון למסמך מרתק.

המסמך הזה קורע חלון לעולמו של החרדי החדש והמתקדם מול החרדי הישן והחשוך; לעולם של הרעים מול הטובים והשפויים; "לסיפור של חלום ושברו", כלשון אמסלם, "שבו בגדה ש"ס בבוחריה בציניות".

במסמך הזה מטיח אמסלם האשמות קשות בתנועה שחרתה על דגלה את הנצחת העוני, הבערות, הגזענות והשחיתות השלטונית ואומר כי "ש"ס היא תנועה שאיבדה את דרכה. היא מכפישה באופן מכוער כל מי שקורא עליה תיגר ומחבל במלאכת שטיפת המוח שלה".

אמסלם הוא איש אמיץ שהקים את מפלגת "עם שלם" ומצביע כבר שנתיים על הצביעות של ש"ס: בכובע אחד היא מניפה את דגל הקיפוח העדתי ובכובע אחר - בפרשת סילוק הבנות הספרדיות מבית הספר ביישוב עמנואל - היא תומכת באותה גזענות. היא שכחה מה היתה הסיבה להקמתה.

טירוף? ממש טירוף. ובכל זאת - הטירוף לא מפריע למפלגה הגזענית לשחרר שוב את השדים העדתיים. היא מנצלת את הזיכרון הקצר של הציבור, מתעתעת בו, מתנהלת כמי שחוששת לגדל דור צעיר של אנשים חושבים, פתוחים, משכילים. אנשים כאלה, היא מבינה, לא יתמכו במפלגה סקטוריאלית חשוכה. לא יהיה אפשר לקנות אותם באמצעות קמעות ולחשים של רב מקובל תורן.

אמסלם בז לניסיון של ראשי ש"ס להיות הפה של הספרדים. רוח דבריו בספר החדש: די עם הולכת השולל של מאות אלפי אנשים תמימים. די עם יצירת הרושם כאילו ש"ס אינה מפלגה גזענית. די עם הסירוב לצאת לעבודה ולשרת בצבא, עם הדרת נשים, עם תרבות הקמעות, המים הקדושים ובקבוקוני שמן סויה שאליהם מצורפים פסוקי תהילים. די עם ההצהרה ש"הישועה המיוחלת תגיע רק בכפוף להצבעה למען ש"ס".

אמסלם מכנה את האנשים שמקיפים את הרב עובדיה יוסף "כנופיה" וטוען כי בצורה מתוחכמת ושיטתית הם מעצבים את תודעתו בלי להתחשב בגילו המופלג ובבריאותו הרופפת.

"מדובר באנשים יצריים ללא גבולות וללא בושה. בלי הגזמה אפשר לומר שמדובר במציאות המזכירה התנהלות של מאפיה סיציליאנית קשוחה ונטולת רגשות. כאשר אנשי הכנופיה רוצים להכות במישהו, הם עושים זאת באופן אכזרי: הם לוחשים על אוזנו של הרב, מסיתים אותו ושותלים בתודעתו את המידע שיגרום לו לפגוע באותו אדם. בהמשך הם מחככים ידיים בהנאה כאשר הם מזהים פגיעה במטרה".

המורד במלכות, המזוהה עם הימין, תוקף בספרו לא רק את אנשי ש"ס כי אם גם את הבריונים החרדים מהזרמים האחרים: "מה עלול לחשוב אדם שאינו מכיר את הדת היהודית לעומקה? מה עלול לחשוב מי ששומע בוקר וערב על נשות הטליבאן, על הסיקריקים שתוקפים נשים וילדות תמימות, על הקריאות "נאצים" בעת התפרעויות?

"אילו הרמב"ם היה עימנו היום", הוא מוסיף, "לא מופרך להניח שאף הוא היה זוכה ליריקות ולקללות מהקיצונים החרדים. בנוסף, הגיוני להניח שהיה מכנה אותם 'עובדי אלילים' אשר יש לעשות הכל כדי למנוע מהם להתחזות לדובריה של הדת".

על 8 פשעי ש"ס

אי אפשר להיפרד מספרו של אמסלם בלי הכותרות של מה שהוא מכנה "שמונת פשעי ש"ס".

1. ש"ס דוגלת בלימוד תורה ללא עבודה.

2. ש"ס מתנגדת ללימודי ליבה וגורמת לבערות ולעוני.

3. ש"ס רואה במדינת ישראל פרה חולבת.

4. ש"ס היא אלופת ההרשעות הפליליות.

5. ש"ס אינה מעודדת שירות צבאי.

6. ש"ס סוחרת בתמימות המצביעים.

7. ש"ס אינה נאבקת בגזענות האשכנזים החרדים נגד החרדים הספרדים.

8. בש"ס קיימת דיקטטורה.

שאלתי: היכן לומדים ילדי הנהגת ש"ס?

אמסלם: "כמעט כל ילדי החונטה השלטת בש"ס, לרבות נכדיו וניניו של הרב יוסף, מצאו את מקומם במוסדות לימוד אשכנזיים מהשורה הראשונה. לאחר שהצילו את נפשם ונפשות צאצאיהם מחינוך נחות לטעמם, מנוחתם לא נטרדת מהכאב של מצביעיהם הנאמנים".

הכזבים של דרעי

כשהעבריין אריה דרעי שרוי במצוקה, כשהאדמה בוערת מתחת לרגליו, הוא יורד למחסן כלי המשחית שלו, אוסף כמה בקבוקים עם שדים עדתיים, פותח אותם ומשחרר. כך נהג בשעתו כשהבין שלא כל העיתונאים מונחים בכיסו והתחקיר העיתונאי על מעלליו יתפרסם; כך קרה כשהבין שאפילו יצחק רבין המנוח אינו מסוגל לגרום להפסקת החקירה הפלילית נגדו. אי אפשר לנצח את כולם.

עכשיו דרעי שוב במצוקה, לנוכח הסקרים הלא מחמיאים, ומתחיל לאבד עשתונות. מה הוא עושה? מנסה להצית את השטח באמצעות הסתה עדתית. הוא, שקיבל שוחד, ששיקר, שרימה, שסחט אנשים ושגם בעת ישיבתו בכלא בראשית שנות ה-2000 לא נרפא מהשחיתות הציבורית; הוא, שהתעשר והסתדר היטב וששוב מגיע לכנסים פוליטיים במכונית מפוארת (ש"ס שכרה אותה לכבודו) - שוב מתחפש לנציג הפרולטריון הדפוק. הוא עדיין לא מדקלם את "דופקים את השחורים", אבל זו רוח דבריו.

איך מתגבר דרעי על הבעיה של עבריין סדרתי מורשע החוזר לזירת הפשע? בדרך פשוטה, מיתממת: צריך להשאיר את זה למשפט הציבור, הוא אומר, שהוא יחליט. זו דמוקרטיה.

איזה ציבור בדיוק ישפוט אותו בקלפי - זה שהוא מרעיל שנים, שנמצא בתחתית, שאינו קורא עיתונים ושקוע בעולם הבערות? זה שהאינטרס של ש"ס הוא להשאיר אותו שם לנצח כדי שלא יידע ולא יחכים ולא יבין כמה הוא אומלל ומסכן ודפוק?

כן, זה הציבור. אלה השופטים. זו הדמוקרטיה שדרעי מציע לנו.

הקטטה עם ליברמן

מה לא סיפרו לכם לפני שבוע חיילי אביגדור ליברמן ואריה דרעי בתקשורת על חילופי המהלומות בין השניים ? שזו לא היתה קטטה מילולית אמיתית. שהכל היה כאילו.

למה רק כאילו? כי דרעי וליברמן הם חברים בלב ובנפש. שניהם נגועים בשחיתות; שניהם יודעים הרבה זה על זה; לשניהם אין עניין לשבור את הכלים. שניהם חיילים של המיליארדר המפוקפק מאוסטריה, מרטין שלאף, שאותו הם מרבים לבקר בווינה.

ויש עוד מכנה משותף חשוב: שניהם חברים של שר המשפטים, יעקב נאמן. שלושתם מתעבים את המשטרה, את הפרקליטות ואת העיתונות החוקרת.

במקרר של דנינו

כמה שנים עוד צריך לשלם סנ"צ אפרים (קרמשניט) ארליך, קצין החקירות המנוסה שהיה בחזית המלחמה בפשע, על המלחמה שניהל לניקיון הפנימי של המשטרה? כמה שנים עוד אפשר להחזיק אותו במקרר משום שהעז למסור מידע סודי רגיש לוועדת השופט זיילר?

לקרמשניט ניסיון רב במלחמה בעולם התחתון, יש לו חושים מחודדים, יש לו ראש ומוטיבציה שמעטים במשטרה התברכו בהם. הוא עבד מסביב לשעון עד שיום אחד החליט מי שהחליט לקבור אותו באגף התנועה ואחר כך לשלוח אותו לגלות בחברון. לא עזרו כישוריו, ניסיונו, ופניותיו למפכ"ל הקודם - הוא נחסם בכל דיון שעסק בשיבוצו לתפקיד הולם ובקידום בדרגה. התנכלו לו.

כשניצב יוחנן דנינו התיישב על כורסת המפכ"ל הוא אמנם החזיר את ארליך מחברון, אבל שלח אותו לתפקיד רוחב נוסף. למה? ככה. איך קורה שקצין ברמה כזאת, שגם דנינו מדבר בשבח כישוריו ויכולותיו, אינו זוכה עדיין לקידום? מקרה, אומרים לי, מקרה בלבד.

אני לא קונה את המקריות הזאת.

מה אומרת המשטרה בתגובתה, לפני שהיא דוחה את טענת ההתנכלות? שארליך אכן "קצין מוערך והישגיו המקצועיים, כמו עברו העשיר ואיכויותיו, עומדים לזכותו". ועוד: "לקצין תינתן אפשרות מלאה להתמודד בסבב המינויים המוקדם שייערך בקרוב ולהתמודד על נצ"מ. זאת בהתאם למתכונת הדיונים הקיימת בארגון בשנים האחרונות".

החלטה תמוהה

בשקט בשקט מתקדם משפט נאשמי הולילנד בלי שההגנה תצליח לשבור על דוכן העדים את עד המדינה בן ה-75 שהוא אדם חולני. העד הזה, שאינו צדיק גם על פי עדותו, מצליח להחזיק מעמד. יותר מזאת: המשפט הסתעף למקומות שההגנה לא חפצה בהם ודאי, נחשף מידע מרתק האסור עדיין לפרסום, נשמעו עדויות מביכות שעוד ידובר בהן.

איש אינו יודע אם הן מובילות לעיסקת טיעון ראשונה ואם כן, מתי זו תושלם. מה שכן ברור הוא שחלק מהנאשמים בלחץ, שעד המדינה מדאיג אותם ושהם מנסים לשבור אותו באמצעות ניתוקו משני פרקליטיו הצמודים, שכבר העידו במשפט, עוה"ד אמנון יצחקניא ואילן סובל.

מה הכלי השימושי למהלך כזה? פנייה לועדת האתיקה של לשכת עו"ד במחוז תל אביב. זו נענתה לבקשת הסנגוריה והורתה ליצחקניא ולסובל להתפטר מייצוגו בתיק האזרחי. הסיבה לטענתה: הם נמצאים בניגוד עניינים.

העובדה שהשניים כבר העידו ושהשופט היושב בדין, דוד רוזן, קבע בהחלטיות כי סנגור שלא יחקור אותם, לא יוכל להזמינם לעדות בשלב מאוחר יותר - לא הפריעה לוועדה לקבל את החלטתה. היא נהגה כמי שעוקפת את השופט.

חזרה לדף ראשי | לניוזלטר מתאריך: