קובי אריאלי

בעל טור במגזין

הכתבות של קובי אריאלי

אומרים שהיה פה שמח, למה אני זוכר בעיקר את ההפך?

שעשוע שאני נוהג לקיים עם עוקביי בפייסבוק העלה ממצא מטריד: איכשהו, תמיד נזכור מילדותנו דווקא את האירועים השליליים שהיו בכותרות החדשות • למה אסונות וזוועות ינצחו זכייה בגביע או באירוויזיון? אני חושב על התשובה, ומתמלא בפחד

תתפללו עלינו, תינוקות יקרים. שאולי נהיה קצת נורמלים

טרגדיית מותם של שני התינוקות במעון בירושלים סחררה את המדינה לתוך טרפת גידופים והאשמות שווא מכל הכיוונים, שבשיאה נפתחו על החרדים שערי גיהנום־הפיות־המלוכלכים • גם עכשיו, שבוע אחרי, הם מסרבים להיסגר - וכבר מרגישים את הנזק

העולם אוהב לומר "לעולם לא עוד" - אבל מסרב לשלם את המחיר

לפני שנתיים בדיוק עמדתי עם שותפה למסע ברחבה המרכזית של מחנה מיידנק, הממוקם כידוע במרחק־מה מבתיה של העיר לובלין • שנינו שתקנו ודמענו והיא הדליקה סיגריה • לא חשבתי פעמיים ואמרתי בקול רם "פתאום עשן מפריע להם" • האוצר של המחנה הבין עברית ותרגם את הבדיחה למנהל האתר הפולני - וזה היה עיתו רע

פעם כל סטירה בישיבה הייתה סנסציה

בסוף שנות ה־80 נכנסתי ללמוד בישיבת חברון • אני ממש זוכר את הימים הראשונים, את ההתרגשות והציפייה, בעיקר את תחושת הגאווה והסיפוק על שזכיתי להימנות עם שוכני המוסד הזה • קיצוניים, אתם הורסים לגמרי, בידיים, את כל מה שביקשו רבותינו להקים

למה אנחנו יהודים? את התשובה לא תמצאו במוסדות החינוך

לפני שאנחנו דנים בסוגיית לימודי ליבה במוסדות חרדיים, עלינו לדון בסוגיית לימודי ליבה יהודיים בכלל המוסדות - גם החילוניים וגם החרדיים • כי אם מערכת החינוך פועלת על פי מנועי סכסוך, מדנים ומחלוקות נושנות, למה אנחנו מצפים במערכות אחרות?

שנים הייתי דוס המחמד האולטימטיבי. אבל המעמד שלי בסכנה

היו ימים שבהם הציגו אותי בטעות כ"חבר הכנסת מש"ס" וזרמתי בשמחה • אבל לאחרונה נוספו שני בעלי זקנים, שמאיימים ליטול ממני את הבכורה הגנרית • רבאק, אחרי אלף שנה - לא היה אפשר למצוא בלונדיני תמיר לתפקיד הדתי הייצוגי?