אריה עמידרור, האיש שלא צלצל בפעמונים | פרופיל
"מכל הקצינים שהיו ערים במהלך אותו לילה ארור, אריה עמידרור היה בפוזיציה הכי טובה להבין מה קורה בצד השני של הגדר".
כך טוען ק', איש מודיעין לשעבר שמכיר באופן אישי את סא"ל אריה עמידרור, קמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, ששמו הותר היום (חמישי) לפרסום.
"אבל מה שמאפיין את אריה, יותר מכולם כנראה, זה היכולת להתאים את עצמו למנגינה של מפקדיו. אולי בגלל שהגיע ממשפחת אצולה וגדל בתוכנית המצטיינים חבצלות, הוא ידע להגיד בדיוק את מה שרוצים לשמוע ממנו".
ואכן בליל 7 באוקטובר עמידרור, כך על פי עדויות שהגיעו לידי "היום", היה מבין האנשים הכי רגועים בסביבה. נאמן לגישת הדרג המדיני, שחלחלה גם לבכירי צה"ל והשב"כ ודרשה בכל תוקף את שימור השקט מול הרצועה, עמידרור היה אחד הקולות הדומיננטיים שקרא להימנעות מכל פעולה דרמטית.
כך למשל באזור השעה חמש לפנות בוקר, כאשר אלוף פיקוד הדרום, ירון פינקלמן, שוחח עמו ועם מפקד האוגדה, תא"ל אבי רוזנפלד, וביקש מהם לתגבר את הכוננות בשטח בעקבות המידע על הפעלת כרטיסי הסים של הנוחבות - הקמ"ן עמידרור טען שאין טעם להתרגש.
"עמידרור ממש מתעקש על זה", אומר גורם שבקיא בפרטי השיחה. "הוא ורוזנפלד אומרים שהם רגועים לגמרי".
קשר משפחתי
עמידרור הוא בנו של האלוף יעקב עמידרור, מי שעשה קריירה ארוכה באמ"ן, שירת כראש חטיבת המחקר וכיהן בהמשך גם כראש המל"ל. הבן עמידרור הלך בעקבות אביו והתגייס לתוכנית חבצלות, ספינת הדגל היוקרתית של תוכניות ההכשרה לקציני המודיעין של צה"ל.
הוא החל את דרכו בחטיבת המחקר, בהמשך "ירד" לשטח וכבר לפני יותר מעשור שימש כאיש מודיעין באוגדת עזה, בין היתר במהלך מבצע "צוק איתן".
מסלול למצטיינים בלבד
עמידרור, שלאורך כל הדרך נחשב לקצין מצטיין ומבריק, מונה בהמשך לקצין המודיעין של חטיבת שומרון ובאביב 2023 נכנס לתפקידו כקמ"ן אוגדת עזה.
"על פניו", אומר איש מודיעין ותיק שמכיר את עמידרור היטב, "הוא עשה את המסלול המושלם. הוא גם היה קצין מטה, גם קצין שטח, וגם הכיר את עזה מתפקידים קודמים".
אלא שבמקביל להערכה המקצועית שקיבל ממפקדיו, ולידע והניסיון שצבר לאורך השנים, עמידרור ספג לא פעם ביקורת מפקודיו. כמה מהם מגדירים אותו כאדם שחצן ויהיר, שהתקשה לקבל עמדות שסותרות את עמדתו, נקודת תורפה קריטית בכל הנוגע למקצוע המודיעין. "אריה הוא דמות בעייתית. מאוד", מנסח זאת איש מודיעין ששרת תחת פיקודו באוגדה.
כישלון פירוש "חומת יריחו"
גישתו של עמידרור לדעות אחרות באה לידי ביטוי בפרשת "חומת יריחו". ב-2018 הגיעו לאמ"ן מסמכים מליבת הסוד של חמאס, שהצביעו על תוכניות הפשיטה הרחבה של הארגון, אך אלו פורשו כעותקים בתוכנית שאין כוונה לממש אותה בעתיד הנראה לעין.
כאשר במאי 2022 האיץ החמאס את עבודתו על התוכנית, השיגו באמ"ן את פקודת המבצע "מבול אל אקצה". המסמכים הללו נותחו במודיעין אוגדת עזה בתקופת קודמו של עמידרור, י'.
למרות שהתוכנית היתה בידי מודיעין האוגדה, היא "לא תורגמה למודל התרעה ולא עוררה שיח ספקני", כפי שנכתב בתחקיר אמ"ן. כאשר עמידרור נכנס לתפקידו הוא לא טרח, כמו קודמו, לייצר מודל התרעה עדכני לתוכנית. בהמשך יתגלעו בין השניים מתחים, כאשר כל אחד מהם מנסה להפיל את האחריות על כך על השני.
המחט זזה מאוחר מדי
השינוי המשמעותי בגישה לתוכניות חמאס התרחש רק בשבועות שקדמו לאוקטובר 2023, אז הוחלט באמ"ן, משום מה, לחזור ולהאזין לרשת הקשר הטקטית של חמאס, פרקטיקה שנזנחה במשך תקופה ארוכה.
כתוצאה מכך הושג מידע מעמיק יותר על אימוני הפשיטה שעורך חמאס, עניין שהוביל לגישה חדשה כלפי תוכנית הפשיטה, שהתגבשה אצל כמה חוקרים בבסיס ירקון של 8200, ובהם הנגדת ו'.
החוקרים הללו טענו שפשיטה רחבה לישראל אינה עוד חזון עתידי, אלא תוכנית אופרטיבית. כאשר ו' שלחה לעמידרור את התובנות שלה במייל, הוא השיב שאין טעם להתרגש מה"וואסח" של חמאס. המידע גם לא שוקף בידי עמידרור לגורמים בכירים באמ"ן וב-8200.
עם זאת, יש לציין כי בעקבות המיילים של הנגדת ו' והתובנות של חבריה, כן החלו במודיעין האוגדה לייצר תוכנית עבודה ותהליך מחקרי שמטרתם לבחון מחדש את הנחות העבודה באשר לחמאס. למרבה הטרגדיה, המהלכים הללו לא הספיקו לצאת לפועל לפני ה-7 באוקטובר. "הגישה השלטת כלפי חמאס באמ"ן לא כורסמה", לשון התחקיר.
אחת הטענות המרכזיות כלפי עמידרור, פרט לגישתו הנינוחה מדי כלפי "חומת יריחו", הייתה שבתוקף תפקידו כקמ"ן אוגדת עזה, הוא ריכז בידיו את מרבית המודיעין הנוגע לכוונות ההתקפיות של חמאס.
מעבר לעובדה שהתצפיתניות דיווחו ישירות למודיעין האוגדה, ומעבר לכך שבידי האוגדה היו כלים מודיעיניים נוספים, עמידרור היה חשוף גם למידע המסווג ביותר שהגיע מליבת הסוד של חמאס.
"דווקא כתוצאה מההליכים לחיזוק האוגדות המרחביות במודיעין, שהחלו אחרי מלחמת לבנון השנייה והטענה שמודיעין נשאר בארגזים של אמ"ן ולא ירד לשטח, האוגדה ידעה הכי הרבה", אומר בכיר לשעבר בצה"ל, "אבל האוגדה פשוט לא שיתפה את מי שמעליה במידע שהיה בידיה, גם לא במהלך הלילה של 7 באוקטובר. במודיעין האוגדה חשבו שהם יודעים הכי טוב".
"האוגדה היא המקום האופטימלי שבו אפשר לקחת את המודיעין מהשטח, ולפורר באמצעותו את התפיסה המודיעינית האסטרטגית", מוסיף איש מודיעין אחר לשעבר. "זה המקום שחשוף לרוב החומרים, בטוח בכל מה שקשור להתרעות קונקרטיות, וגם מכיר יותר טוב את נקודות התורפה של כוחותינו בשטח. האוגדה זה האינטגרטור המושלם, וקמ"ן האוגדה נמצא בפוזיציה של לצלצל בפעמונים".
אלא שכאמור, למרות שכל המידע על תוכניות ואימוני חמאס היו בידיה, באוגדה לא נעשו הכנות לאפשרות של פלישה רחבה מצד חמאס, וגם לא צלצלו בפעמונים במהלך הלילה.
מדוע, אם כן, היה עמידרור כה רגוע בשעות הקריטיות של 7 באוקטובר? אחת הטענות בסביבתו היא שלמרות שבאוגדה היה מודיעין רב, היא עדיין הסתמכה על מידע שנאסף ונותח בחטיבת המחקר. כך למשל, מבחינה מודיעינית האוגדה הייתה אחראית על השטח הסמוך לקו המגע, ולא על עומק הרצועה ומערכי הרקטות של חמאס.
"כשיש פשיטה בסדר גודל כזה, מעורבים בה גורמים שהם לא בתחום האחריות המודיעינית של האוגדה", מסביר מי שהיה בכיר באוגדה ב-7 באוקטובר.
"למשל מח"טים של חמאס, הנהגה צבאית ומדינית, ירי תלול מסלול וכו'. אלו נושאים שלא תחת עמידרור". לדברי בכיר אחר לשעבר בפיקוד הדרום, "כדי להוציא לפועל אירוע בסדר גודל של 7 באוקטובר, יש צורך לדרוך את כל המערכים של חמאס. היחיד שיש שלו תמונת מצב כוללת, זה ראש חטיבת מחקר, לא האוגדה".
וישנו הסבר נוסף, שקשור לנושא שאיתו פתחנו: היכולת של עמידרור להתאים את עצמו למנגינה שמפקדיו רוצים לשמוע.
בתקופה הארוכה שקדמה ל-7 באוקטובר, דחה הדרג המדיני פעם אחר פעם הצעות של פיקוד הדרום ושב"כ לצאת למהלך יזום מול הרצועה. גם כאשר חמאס היה זה שפתח בהתקפות על שטח ישראל, ההנחיות שנשבו מהפיקוד הבכיר הפצירו באנשי אוגדת עזה שלא להגיב.
אפילו כאשר התקבלו התרעות על פיגוע מתגלגל של ירי נ"ט או צליפה, לרוב הפקודות הורו לאנשי האוגדה לצמצם את חשיפתם לגבול עד כמה שניתן, כדי להימנע מנפגעים וממה שעשוי להתגלגל לסבב לחימה, וזאת עד לירידת ההתרעה. באוגדה אפילו המציאו למצב הזה ביטוי: "להיות על הגריל".
"כל הזמן ביקשו מאיתנו שקט, ואז מאשימים אותנו כשמגיע החרא", אמר על כך בכיר לשעבר בפיקוד הדרום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
