אבינתן אור: "ראיתי את תוכניות האויב, המלחמה הזו חייבת להסתיים בתוצאה אחת בלבד"

ועידת "ישראל היום" בניו יורק נערכה היום (רביעי) בהשתתפות בכירים מישראל ומארצות הברית, אנשי ממשל, בכירי המשק, ראשי ארגונים ודמויות מרכזיות בעולם היהודי. הוועידה, המתקיימת זו השנה השנייה במלון אינטרקונטיננטל במנהטן במעמד מו"לית "ישראל היום", פרופ' מרים אדלסון, וכללה שיחות, ראיונות ומושבים שיעסקו בסוגיות המרכזיות הניצבות בפני ישראל, ארה"ב והעולם היהודי.

אבינתן אור, שנחטף ב-7 באוקטובר 2023 ושוחרר לאחר יותר משנתיים בשבי חמאס, עלה לבמה ושיתף בחוויות הקשות מעומק המנהרות, במפגש עם שוביו ובצורך להכריע את האויב, ודיבר גם על החשיבות העליונה של האחדות בעם.

"אני רוצה לחלוק איתכם מחשבה על חושך", פתח אור בדממה שהשתררה באולם. "בחושך המוח עובר למצב הישרדות. אתה כבר לא רואה דבר, והחושים האחרים מתחדדים. ריחות מתחזקים, קולות נהיים חדים יותר. כשאתה רוצה לשרוד ואין לך כלום, תעשה הכל כדי שיהיה לך משהו - משהו להיאחז בו, להאמין בו, משהו שייתן תקווה".

שורד השבי סיפר: "בשבי לא יכולתי לראות שום מציאות מלבד מה ששובינו בחרו להראות. הם קבעו מה אראה, מה אשמע, מה אריח ומה אדע. הם שללו ממני את החופש בכל מובן - חוץ מאחד: בתוך חשכת המנהרה סירבתי לוותר על חופש הבחירה. החופש לבחור כיצד להגיב למציאות שנכפתה עליי. בכל בוקר ובכל ערב, גם כשלא יכולתי להבדיל ביניהם, החזקתי בחופש הזה. זו הייתה האחריות שלי לבחור כיצד לחיות את חיי בכל יום".

"הבנתי מי זה חמאס"

אור חשף מעמד מצמרר שהתרחש ימים ספורים בטרם שוחרר מהשבי, בשיחה שניהל עם אחד משוביו: "ימים אחדים לפני השחרור שלי, אבו חסן - אחד ממחבלי חמאס - נכנס לתא שלי ואמר לי שנחתמה עסקה ושאני חוזר הביתה. הוא ביקש לתת לי 'עצה' ואמר: 'לך הביתה, תגיד שלום להורים שלך, תבלה כמה ימים עם המשפחה, תארוז מזוודה - ותעזוב את ישראל'. שאלתי אותו למה, והוא ענה: 'כל עוד מדינת ישראל קיימת, המלחמה הזו בין ישראל לחמאס לעולם לא תסתיים'".

"השיחה הזו הבהירה לי באופן מוחלט מול מי אנחנו מתמודדים ומהי המהות של חמאס", הדגיש אור.

"המטרה שלהם אחת בלבד: השמדתה של מדינת ישראל. תאמינו לי, הוחזקתי בידי האויב. הייתי מעבר לקווי האויב בזמן מלחמה. שמעתי מה העולם רוצה לעשות ליהודים. שמעתי את האידיאולוגיה שלהם, ראיתי את התוכניות, טעמתי את השנאה. הרגשתי מה זו מלחמה, ותאמינו לי - אני שונא מלחמה. בדיוק בגלל זה המלחמה הזו חייבת להסתיים בתוצאה אחת בלבד. המשימה שלנו היא לוודא שאויב שכל חייו מוקדשים להפצת מוות לא יחיה לצדנו. כי אם הם יחיו שם - אנחנו לא נחיה כאן. עלינו להשלים את המשימה ולהשמיד את חמאס. ביום שבו חמאס לא יהיה קיים, המזרח התיכון יוכל להתחיל לדמיין עתיד אחר, טוב יותר".

"יותר משנתיים בנתק מוחלט"

אור תיאר את ההלם של החזרה לחופש לאחר תקופת שבי ממושכת: "במשך יותר משנתיים לא ידעתי באיזו מציאות אתם חיים. לא ידעתי מה קורה ברחובות ישראל, איך המלחמה מתפתחת, איך נראה המאבק להשבת החטופים, והאם וכיצד העולם מספר את הסיפור שלנו. כשחזרתי הביתה למדתי בכל יום עוד קצת על כל מה שפספסתי. שמעתי על הזוועות של 7 באוקטובר, על ההלם והאבל הלאומי, ואז שמעתי את הסיפורים על כל הגיבורים שאנחנו פשוט מכנים 'ישראלים'. מורים ונהגי אוטובוס, מהנדסים ואמנים, סטודנטים ובנקאים - כולם עזבו הכל והתגייסו. כולם נהיו חיילים. כולם הפכו לאחד".

"אני זוכר את התחושה הזו בדיוק כשחציתי את הגבול בחזרה הביתה", שיתף. "משני צידי הכביש עמדו אלפי ישראלים, מנופפים בדגלי ישראל, מחזיקים שלטים, שרים, רוקדים ושולחים אהבה אינסופית. היינו שוב אחד. אלפי אנשים שמעולם לא פגשתי - שהם המשפחה שלי. משפחה שנשאה את קולי כשאני לא יכולתי לדבר. כשמישהו מחזיק אותך כשאתה לא מסוגל להחזיק את עצמך - זו סולידריות מוחלטת. זו ישראל במיטבה, וזהו שריר שאנחנו חייבים להמשיך להפעיל".

"אסור לתת לשנאה להגדיר אותנו"

בהמשך דבריו הזהיר אור מפני חזרתו של השיח המקטב בחברה הישראלית: "שלוש שנים עברו מאז שהאדמה רעדה בישראל, ולפעמים נדמה שאנחנו צריכים להזכיר לעצמנו עד כמה הפוטנציאל שלנו אדיר כשאנחנו יחד, וכמה הסכנה עצומה כשאנחנו מפולגים. בזמן שאנחנו יושבים כאן ומדברים על העתיד, יש מי שמנסים לגרור אותנו אחורה, אל העבר. אל סיפור ישן ועצוב שלא משרת אף אחד מלבדם. אשפי הספינים שמנסים לפלג בינינו ולהעמיק את השסע. עלינו לומר להם בבירור: אנחנו גדולים מזה וחכמים מזה. השונות בינינו היא מקור לעושר והזדמנות להכלה. המגוון הוא ברכה והמתח שומר עלינו חיים - ויהודים".

אור התייחס גם למתקפות על הציונות בעולם: "ראינו איך הציונות והיהדות מותקפות בשם אידיאלים מזויפים ומוסר כפול. אנטישמיות אינה תלויה בהקשר. תפקידנו להציג את העובדות כדי שהעולם לא יעוות את האמת - אם לא נעשה זאת, אחרים יספרו את הסיפור במקומנו. לכל אחד זכות לדעה משלו, אבל לא לעובדות משלו. תזכרו תמיד: יהדות אינה מה שהעולם רוצה לעשות ליהודים; יהדות היא מה שיהודים רוצים לעשות בעולם".

לקראת סיום פנה לקהילות היהודיות בתפוצות: "יהדות התפוצות אינה צופה מהצד בסיפור הישראלי - היא חלק בלתי נפרד ממנו, בדיוק כפי שישראל היא חלק מהסיפור שלכם. הערבות ההדדית ו'ואהבת לרעך כמוך' אינן רגש שמתעורר רק בשעת משבר; זוהי פרקטיקה יומיומית שחייבת להתקיים גם בימי שגרה".

"היום, שנה מאז שחזרתי הביתה, אני בונה מחדש את חיי", חתם אור בהתרגשות לקול תשואות הקהל. "אם התקופה הזו לימדה אותי משהו, זה עד כמה החיים בלתי צפויים ואסור לקחת שום דבר כמובן מאליו. אני רוצה לחיות את החיים במלואם, לחבק את המשפחה והחברים ולהפוך חלומות לזיכרונות. היעד חשוב, אך עם מי שצועדים בדרך חשוב הרבה יותר. אני מפציר בכם: בחרו להקשיב, החליפו שיפוטיות בסקרנות, ובחרו באחדות - אחדות תחת הזכות להיות שונים זה מזה, יחד".