"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
הרשויות באיחוד האמירויות הודיעו היום (ראשון) לשריפה שנגרמה כתוצאה מתקיפת כטב"ם על גנרטור חשמלי מחוץ להיקף הפנימי של תחנת הכוח הגרעינית ברקה באזור אל-דאפרה, כך מסר משרד התקשורת של אבו דאבי.
לא דווח על נפגעים, רמות הבטיחות הרדיולוגית לא נפגעו והרשות הפדרלית לרגולציה גרעינית אישרה כי המערכות החיוניות של תחנת הכוח פועלות כרגיל. תחנת הכוחף שבנייתה החלה בשנת 2012, מופעלת על ידי תאגיד חשמל דרום קוריאני, היא אחת מתחנות הכוח החשובות באיחוד האמירויות והיא מספקת כרבע מצריכת החשמל במדינה.
אסתר קנוחן, יוצאת העונה האחרונה של תכנית השידוכים "ווארט", השלימה רשמית את המעבר ממתמודדת ריאליטי למשפיענית רשת במשרה מלאה. עם קהל של 21.4 אלף עוקבים באינסטגרם שעוקב באדיקות אחרי הבחירות האופנתיות שלה, קנוחן מוכיחה שהיא מבינה היטב את המנגנון הדיגיטלי ומקפידה לספק לעוקבות שלה חומר לעבודה.כעת במהלך מקצועי ומחושב היא רשמה מהלך ויזואלי שגרם להתרגשות רבה בקרב עשרות אלפי העוקבות שלה.
קנוחן (21) החליטה לבחון מקרוב את המיתוס שבלונדיניות נהנות יותר, וביצעה מהפך מן השורש ששינה לחלוטין את הנראות המוכרת שלה. היא החליפה את הפאה הברונטית והעדינה שליוותה אותה מאז הפריצה למסך, בפאה חדשה וארוכה בבלונד גולש - שינוי דרמטי שהאיר לה לחלוטין את הפנים ושינה את הטון הכללי של המראה שלה.
בסרטון ששיתפה עם עשרות אלפי העוקבות שלה באינסגרם ותיעד את שלבי השינוי אצל הפאנית שלה שזכתה אף היא לשבחים ממנה ומהעוקבות הנרגשות, קנוחן לא ניסתה לשמור על איפוק. היא צרחה מול המצלמה לנוכח התוצאה הסופית, הכריזה כי מדובר בהגשמת חלום ישן ואף הוסיפה בפרגון עצמי ישיר וחדמשמעי על גבי הסרטון את המילים "אמא'לה מי זאת היפיפייה הזאת" והכריזה בביטחון "כי זה מושלם ברמה לא נורמלית".
הפוסט צבר במהירות עשרות אלפי צפיות ומאות תגובות מפרגנות ונלהבות מצד העוקבות שלה שלא נותרו אדישות לטוטאל לוק החדש. "שלמות", כתבו כמה עשרות עוקבות, בעוד אחרות הוסיפו ש"זה מטורף".
נהנית יותר? אסתר קנוחן,צילום: מתוך אינסטגרם
השיח סביב התעוזה והגוון החדש נמשך עם תגובות כמו "איזה שינוי", "זה נדיר" ו"את אלופה", לצד חוות דעת ממוקדות יותר של גולשות שכתבו "חלום של פאה - יפהפייה". חלק מהמגיבות אף הגדילו לעשות ונכנסו להשוואות ישירות מול המראה הישן, כשפסקו וסיכמו באופן בלתי מתפשר כי המראה החדש "הרבה יותר יפה לה מהפאה הקודמת".
גמר אירוויזיון 2026, שנערך אמש (שבת) בווינה, עמד בסימן מתיחות פוליטית חסרת תקדים שאפיינה את מאחורי הקלעים של התחרות, סביב השתתפותה של המשלחת הישראלית בראשות הזמר נועם בתן.
לינדה למפיונס, הצלע הנשית של הצמד המייצג את פינלנד באירוויזיון 2026, בכתבה תיעודית שנעשתה בערוץ 2 על השיר Taraab של עפרה חזה, ההקלטה האחרונה לפני מותה,צילום: צילום מסך
המהלך הפיני עורר הדים בישראל, בין היתר בשל העובדה שלכנרת לינדה למפניוס ישנההיכרות מוקדמת וארוכת שנים עם התעשייה הישראלית, שבעבר אף השתלמה בתוכנית המוזיקה "קשת אילון" ושיתפה פעולה באופן הדוק עם הזמרת עפרה חזה ז"ל בהקלטות בלונדון.
עם תום הקראת הניקוד המלא, התברר כי למרות הציפיות המוקדמות, פינלנד סיימה את התחרותבמקום השישי בלבד, עם 279 נקודות. הניצחון בתחרות הלך לבולגריה, שסיימה במקום הראשון עם 516 נקודות.
שבדיה: סערה תקשורתית ומיקום בתחתית הטבלה
הנציגה השוודית, פליסיה אריקסון (FELICIA), ריכזה סביבה עניין רב לאורך התחרות בשל עמדתה התקיפה והפומבית נגד המשלחת הישראלית. מיד לאחר שניצחה בקדם האירוויזיון השוודי, הצהירה אריקסון כי ישראל אינה צריכה לקחת חלק בתחרות. התבטאויות אלו, שבגינן סירבה לחזור בה גם לאחר בירור ברשת הטלוויזיה השוודית SVT, הובילולנזיפה רשמית ול"כרטיס צהוב" מטעם ה-EBU.
ערב הגמר, דורגה שבדיה במקום השמיני והמכובד בבורסת ההימורים. אולם, פליסיה אריקסון, שגם נאלצה לבטל ראיונות ברגע האחרוןלאחר שאיבדה את קולה ואף התעלפה, חוותה מפלה בשלב ההצבעות. היא נדחקה לחלק התחתון של לוח התוצאות וסיימהבמקום ה-20 מתוך 25 המדינות המשתתפות, עם 51 נקודות בלבד.
סיפוק גדול נרשם בבית"ר ירושלים בבוקר (ראשון) שלאחרהניצחון 1:2 על מכבי תל אביב, אך לצד מאבק האליפות המתוח, במועדון כבר החלו לקבל החלטות משמעותיות לקראת העונה הבאה - ובראשן רשימת השחקנים שיעזבו בוודאות בסיום העונה.
למרות שהניצחון שמר על סיכויי האליפות בחיים והעניק דחיפה משמעותית לקראת שני המחזורים האחרונים מול הפועל פתח תקווה והפועל תל אביב, בבית"ר מבינים כי בתוך ימים ספורים המוקד יעבור באופן מלא לבניית הסגל מחדש.
הצוות המקצועי, בראשות אלמוג כהן, כבר גיבש שורת החלטות. הראשון שיעזוב הוא החלוץ הקולומביאני חסונד גונסאלס, שהגיע בינואר בהשאלה ולא הצליח להרשים מספיק כדי שבית"ר תממש את אופציית הרכישה עליו. במועדון מתכוונים לצרף חלוץ זר אחר במקומו.
חסונד גונזאלס,צילום: דני מרון
גם איילסון טבארש לא צפוי להמשיך, למרות שהוא מחזיק בחוזה לעונה נוספת. בבית"ר מתכננים להשאיל או למכור אותו, בהתאם להצעות שיגיעו במהלך חלון ההעברות בקיץ.
כתב אישום חמור צפוי להיות מוגש בימים הקרובים נגד שובל בר אל, בן 21 מהרצליה, בחשד שרצח את דודו בן ה-47 בירי לעבר דירתו בעיר באמצע הלילה. החשוד, שנמלט מהזירה לאחר הירי, אותר על ידי חוקרי היחידה ללוחמה בפשיעה של מרחב ירקון כשהוא מסתתר בדירת מסתור בכפר סבא ונעצר.
פרשת רצח ראובן קרייף בהרצליה: הנאשם שלף אקדח וירה לעבר ביתו // ללא קרדיט
פרקליטות מחוז תל אביב הגישה נגדו הצהרת תובע בסוף השבוע, ומעצרו הוארך לקראת הגשת כתב האישום ובקשה לכלאו עד תום ההליכים.
החשוד, בר אל, אותר כשהוא מסתתר בדירת מסתור בכפר סבא ונעצר. בסוף השבוע הוגשה נגדו הצהרת תובע מטעם פרקליטות מחוז תל אביב.
הירי, שהוביל לרצח בוצע ב-13 באפריל 2026בשעות הלילה, אז התקבל דיווח על אירוע ירי לעבר דירה בעיר הרצליה. כתוצאה מהירי נפצע בעל הדירה, ראובן קרייף, בן 47, באורח אנוש ובהמשך נקבע מותו. מיד עם קבלת הדיווח הגיעו למקום שוטרי תחנת גלילות, חוקרי היחידה ללוחמה בפשיעה של מרחב ירקון וכוחות נוספים, שהחלו באיסוף ממצאים ובבירור נסיבות האירוע.
בתום חקירה סבוכה, מורכבת ורבת מעורבים, אשר חצתה מחוזות ושילבה כוחות ויחידות נוספות, לצד שימוש באמצעים טכנולוגיים מגוונים, חוקרי יל"פ ירקון התחקו אחר מסלול בריחתו ואיתורו של בר אל בן ה-21.
מעצרו הוארך מעת לעת בבית המשפט, ובסיום החקירה הוגשה בסוף השבוע האחרון הצהרת תובע מטעם פרקליטות מחוז תל אביב, לקראת הגשת כתב אישום חמור ובקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים בגין ביצוע הרצח.
שר האוצר לשעבר משה כחלון חתם היום (ראשון) על הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט, במסגרתו הודה בכתב האישום שהוגש נגדו לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לפי ההסדר, כחלון יודה בעובדות כתב האישום ויורשע בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך. עוד על פי ההסדר, שכפוף לאישור בית המשפט, הצדדים יבקשו להטיל על כחלון מאסר על תנאי - בהתאם לקביעת השופט - וקנס בסך 180 אלף שקלים.
שר האוצר לשעבר משה כחלון,צילום: יוסי זליגר
בכתב האישום שהוגש היום נגד משה כחלון, ושבו הוא צפוי להודות במסגרת הסדר הטיעון, נטען כי בזמן שכיהן כיו״ר דירקטוריון יונט קרדיט נחשף לאי סדרים חמורים בסניף נצרת של החברה, ובהם צ׳קים חסרים במיליוני שקלים, עסקאות ניכיון החשודות כפיקטיביות וחשד להוצאת כספים במרמה אך למרות זאת נמנע מלדווח על המידע למשקיעים ולציבור במסגרת הדוחות הכספיים והדיווחים המיידיים של החברה.
לפי האישום, כבר בינואר 2022 עודכן כחלון על חוסר של כ-10 מיליון שקלים בסניף, הכולל שני צ׳קים חסרים בסך 5 מיליון שקלים, וכן על טענות קשות בנוגע להתנהלות בסניף נצרת.
בהמשך, כך נטען, כחלון אף הבהיר בפני קצין הציות של החברה כי סניף נצרת מהווה את “הסיכון המרכזי והמיידי” של החברה הציבורית. למרות זאת, כאשר עלתה האפשרות לעדכן את הדירקטוריון, נטען כי כחלון הנחה “לא למהר” עם הדיווח ולפעול בזהירות, והשניים דנו באופן ובעיתוי שבו יוצגו הדברים לדירקטוריון.
לפי כתב האישום, גם לאחר מכן השתתף כחלון באישור הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2021 ולרבעון הראשון של 2022, מבלי שהמידע על החוסרים ואי הסדרים נכלל בהם, חרף העובדה שמדובר במידע מהותי למשקיעים. רק בסוף מאי 2022, במהלך ישיבת דירקטוריון, נחשפו ממדי הפרשה המלאים כאשר קצין הציות דיווח על חוסרים של כ-22 מיליון שקלים בסניף נצרת, מהם כ-10 מיליון שקלים שלא ניתן לגבות. בעקבות הדברים חזרו בהם רואי החשבון המבקרים מאישור הדוחות הכספיים, והחברה מינתה בודק חיצוני לבחינת הפרשה. ימים לאחר מכן התפטר כחלון מתפקידו בשל “החשיפה הכספית שהתגלתה”, כלשון דיווח החברה.
בנוסף, הוסכם כי תוטל עליו מגבלה לכהן כנושא משרה בחברה ציבורית או בחברת אג”ח פרטית למשך 18 חודשים ממועד גזר הדין.
מצגי שווא ועסקה סיבובית
במסגרת הפרשה, פרקליטות המדינה הגישה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד צחי אזר, שלמה אייזיק, שי פנסו, החברות שבבעלותם יונט קרדיט שירותים פיננסיים בע"מ ויונט הפרטית, וכן נגד מעורבים נוספים.
על פי כתב האישום, שהוגשו על ידי עוה"ד יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, הפרשה המרכזית עוסקת בעסקת הקצאה שבוצעה בשנת 2020, במסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות של החברה הציבורית, בשווי של 50 מיליון שקלים, לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ויועצים נוספים.
צחי אזר, מנכ"ל יונט קרדיט, ואיתן לנציאנו, יו"ר הפועל חולון,צילום: באדיבות הפועל חולון
על פי הנטען, הציגו בעלי השליטה, היועצים וקצין הציות של החברה, מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית לפיהם מקור המימון של העסקה הם מקורות חיצוניים שקשורים לבעלי השליטה. בפועל, בעלי השליטה יחד עם יתר המעורבים, תכננו והוציאו לפועל עסקה סיבובית שלפיה מקור המימון של רכישת המניות הוא כספי החברה הציבורית עצמה, וכך קיבלו לידיהם במרמה מניות בשווי עשרות מיליוני שקלים.
בעקבות חשיפת הפרשות הושעה המסחר במניית החברה, המניה נגרעה מהמדדים, דירוג האשראי של החברה הורד ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדו"חות הכספיים לשנים 2020–2022.
בנוסף, מיוחסות לצחי אזר משיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בהיקף של כ־400 אלף שקלים.
כאמור, במקביל, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד השר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה הציבורית יונט קרדיט בין יוני 2021 ליוני 2022. על פי כתב האישום, לאחר שעודכן בתחילת שנת 2022 בדבר אי סדרים מהותיים בסניף נצרת, לא פעל כחלון להבאת מלוא המידע לידיעת דירקטוריון החברה והציבור, כנדרש לפי חוק ניירות ערך.
שי-לי עטרי ביציאה מהדיון בבית המשפט: ״הוא רוצה את הימים בשביל יח״צ״
וילנר יישוחרר הבוקר ממעצר הבית בו הוא שוהה והמשטרה מבקשת צו עיכוב יציאה מהארץ למשך 30 יום.
הפרשה החלה לפני כארבע שנים, כשעטריהגישה תלונה במשטרה וטענה כי וילנר אנס אותה בשנת 2011, בעת שהשניים למדו בבית הספר למוזיקה רימון. בעקבות התלונה נפתחה חקירה, אולם בהמשך נסגר התיק מחוסר ראיות. עם פתיחת החקירה ביקש וילנר להטיל צו איסור פרסום על שמו, ובית המשפט קיבל את הבקשה עד לקבלת החלטה אחרת או עד להגשת כתב אישום.
אלא שלפני כמה חודשים חלה תפנית בתיק, לאחר שלדברי גורמי החקירה התקבלו ממצאים חדשים ועדויות נוספות שהובילו לפתיחתו מחדש. למרות זאת, צו איסור הפרסום נותר בתוקף, בין היתר בשל טענה לחשש לאובדנות אם שמו של החשוד ייחשף.
תלונה נוספת לאחר חידשו החקירה. נעמה שחר ושי לי עטרי,צילום: ערוץ 12, אורן בן חקון
בזמן שהחקירה המחודשת התנהלה, הגיעה למשטרה תלונה נוספת, הפעם מצדנעמה שחר. לטענתה, בשנת 2022, לאחר בילוי משותף בבר, חשה ברע וביקשה לנוח בביתו של וילנר. לדבריה, הוא שכנע אותה לעבור למיטתו, שם ביצע בה עבירות מין בזמן שלא הייתה בשליטה מלאה על גופה. שחר טענה כי חלקים מהאירוע כלל אינם זכורים לה, וכי מעולם לא חוותה תחושה דומה לאחר שתיית אלכוהול, ולכן חשדה כי ייתכן שנעשה שימוש בסם אונס, אף שבשלב זה אין כל חשד למתן סם או להחזקתו.
חוסר סנכרון על שאלת ההסכמה
לפני מספר שבועות,לאחר תקופה ממושכת שבה שהה בברלין, נחת וילנר בישראל ונעצר על ידי המשטרה. מעצרו הוארך בשלושה ימים, שבמהלכם נערך עימות בינו לבין שחר. לפי המשטרה, “כל אחד נותר בעמדתו”, אך במהלך העימות נאמרו דברים שלטענת החוקרים חיזקו את החשד הסביר נגדו בעבירה של “בעילה שלא בהסכמה חופשית”.
בחקירה עלה עוד כי בין שחר לבין וילנר התקיימו שני מפגשים נוספים לאחר האירוע הנטען, אחד יום לאחר מכן ואחר כשבוע. במשטרה הדגישו כי “לא מדובר היה ברומן ארוך”, בעוד וילנר עצמו טען כי בין השניים הייתה תקשורת טובה גם לפני האירוע וגם אחריו, אך לדבריו “באירוע היה חוסר סנכרון” סביב שאלת ההסכמה. במשטרה סברו כי גם האמירה הזו מחזקת את החשדות נגדו.
נעמה שחר בסיום העימות עם החשוד באונס שלה ששמו אסור לפרסום
בהמשך הוארך מעצרו בחמישה ימים נוספים, אך לאחר שהסנגור, עו"ד משה וייס, הגיש ערר לבית המשפט המחוזי, הוחלט לשחררו למעצר בית. השופט עלאא מסארווה קבע כי למרות חומרת העבירות המיוחסות לו, עילת המעצר המרכזית היא החשש לשיבוש הליכי חקירה, ולא מסוכנות או חשש להימלטות, ולכן ניתן לאיין אותה באמצעות תנאים מגבילים. בסופו של דבר שוחרר וילנר למעצר בית מלא בתל אביב, תחת פיקוח ובכפוף לערבויות כספיות, הפקדת דרכון, איסור יצירת קשר עם המעורבים והרחקה מהמתלוננות. במשטרה ובפרקליטות החליטו שלא לערער על ההחלטה.
בשבוע שעבר התקיים דיון נוסף בבקשת עטרי ושחר להתיר את פרסום שמו של החשוד. כבר בתחילת הדיון הודיע הסנגור כי וילנר מוכן ששמו יפורסם בתוך שבועיים. לבסוף הורה בית המשפט על הסרת צו איסור הפרסום, והבוקר, שעות ספורות לפני סיום מעצר הבית, הפך שמו לפומבי.
עו"ד משה וייס, פרקליטו של וילנר, הגיב: "מרשי לא יישפט ברשתות ולא יורשע בכותרות. אמת יש רק אחת והאמת תצא לאור".
שי לי עטרי מסרה בתגובה כאשר הוחלט לפרסם את שמו: “15 שנים לא הייתה לי את הזכות הבסיסית (!) להגיד את השם יובל וילנר בקול רם. לא בריאיון, לא בפוסט, אפילו לא מול בני משפחה ואנשים קרובים אליי. בזמן שהוא המשיך את חייו עם כוח, כסף וכבוד - אני הייתי זאת שחיה כאילו השם שלו הוא חומר נפץ, שרק ממתין לפוצץ את חיי.
"יש משהו חולה במציאות שבה חשודים באונס מסתובבים חופשי, והנפגעים והנפגעות הם אלה שנדרשים לשתוק ולהיזהר מכל מילה, כאילו היו עבריינים. זה הרגע שבו מפסיקים לדרוש ממני לשלם בחיים שלי כדי שהמוניטין של מי שאנס אותי בברוטליות, יישאר נקי.
"הדבר שהכי הדהים אותי, ובגלל זה ראיתם נכנסים לדמעות, כי פשוט הוכח היום, כשהוא זנח לחלוטין את טיעון האובדנות, שהיה מדובר במניפולציה. אני התרעמתי והסברתי שזה אופי של אנס. הוא עשה מאיתנו קרקס, הוא עשה גם ממערכת המשפט קרקס ומהמשטרה. בעצם הוא תכנן מסע יח"צ. ויש פה מסר מאוד מסוכן, כי זה רק אומר שיש קפיצה חדה בצווי איסור פרסום, שכמו שכולם רואים ברשת ניתנים פה במדינה כמו ממתקים, לבין זה שמתכננים פה מסע לחידוש המוניטין שלהם”.
