רן פוני

הכתבות של רן פוני

בלי בושה: איך נראה פייק ניוז בראשית העיתונות העברית?

מאמרים שמועתקים כמעט אחד לאחד, עלילות ללא בסיס ורצון לוויראליות, כבר ב-1874 • חדשות כזב, מסתבר, הופיעו כבר בסוף המאה ה-19, ואיתן גם הניסיונות להתמודד ולהוקיע אותן • ד"ר זף סגל מהמכללה למנהל, שפרסם מחקר בנושא: "כבר אז היה צורך לקבל מידע במהירות. האנשים והמניעים לא השתנו, השקר הוא חלק מהאנושות, מאז ומעולם"

"יום זיכרון שיאגד את שבעה באוקטובר והמלחמה? זו בריחה מהתמודדות"

איך נזכור את 7 באוקטובר ב-2033? פרופ' ורד ויניצקי סרוסי, חוקרת זיכרון קולקטיבי, סבורה ש"ההווה מעצב את העבר, ולכן האופן שבו נזכור את שבעה באוקטובר ישתנה עם השנים" • על מיצגי החטופים: "יש בהם משהו שעלול לנרמל מציאות שאי אפשר לדמות"

"אנשים מופתעים שחסרים כמיליון שמות מנרצחי השואה. המספר 6 מיליון הוא כנראה 5.8"

חיפוש בבתי קברות, בתי כנסת, מהונג קונג ועד מונקו: ד"ר אלכס אברהם, מנהל היכל השמות ביד ושם, נמצא במרוץ אחר השעון לאתר עוד שמות • בריאיון, הוא מספר על הרגעים שלא ישכח, החשש מטעויות, ועל הניסיון לשלב בינה מלאכותית בעבודת הזיכרון

הגדה ומציאות: "מתן הדיברות לא התרחש בסיני, אלא לצד מעיין, במקום שקט"

פרופ' ישראל קנוהל, חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי, קרא במשך שנים את ברכת משה על שבט לוי, עד שהבין: "ה' יצא מסיני, אבל לא אמר שם דבר" • בריאיון, הוא מספר על אמינות השירה שעליה הסתמך: "מדובר בשירה קדומה מאוד, המשקפת את המצב התודעתי של ישראל בראשיתו" • ומסביר על כוחם הייחודי של המים, שאף גובר על ההתגלות הוולקנית: "אני מזהה שם את גרעין המונותאיזם, שתובע שינוי בפרקטיקה הדתית"

לחיות כאילו יש מחר: האם בקרוב נגיע לגיל 200?

שלוש דקות בתוך סאונת קור בטמפרטורה של מינוס 85 מעלות, כבר ניסיתם? • תעשיית האנטי־אייג'ינג מגלגלת עשרות מיליארדים מדי שנה, ובראשה גולת הכותרת - חיי נצח • המומחים אמנם נזהרים מהדיבור על האינסוף, אבל מסתפקים במספרים דרמטיים לא פחות: "ילדים שכבר נולדו, יוכלו לעבור את גיל 100. להגיע ל־200? כן, זה לגמרי יכול לקרות, השאלה היא מתי" • יצאנו למסע חוצה זמן ויבשות ובדקנו איך כולנו יכולים לחיות יותר, הרבה יותר

"מקבלי ההחלטות מותחים את הציבור לקצה ומשדרים חולשה. אי-כניסה לרפיח תיקבע כהפסד"

ד"ר פנינה שוקר מאתגרת את הקונספציה הביטחונית השנייה שהתגלתה כאן: "יש חשש שמספר נפגעים גבוה בקרב הלוחמים יניב דמורליזציה. זה משפיע על קבלת ההחלטות, עד כדי הקרבת שיקולים מבצעיים" • בראיון, היא מסבירה מדוע הציבור הישראלי אינו רגיש בהכרח "לנפגעים, אלא להפסדים" • ומדוע הגענו לשלב הקריטי במלחמה, שאין ברירה אלא לנצל

הכי רחוק מהבניינים הנוצצים של ת"א: לאדריכל אבנר ישר יש פתרון מקורי ליישובי עוטף עזה

אבנר ישר, אדריכל המגדלים של ישראל, מצא את עצמו אחרי 7 באוקטובר מהגֵּג בחזון חדש • בראיון הוא מסביר מדוע לא כדאי להעביר מפונים למגדלים ("נפסיד משהו בחיבור הקולקטיבי שלנו לאדמה") • מספר איך יושפע עולם האדריכלות מהשבת השחורה ("תפיסת המרחב שלנו השתנתה; אני רק מקווה שלא נתכנן כאן מקלט אחד גדול, מתוך חרדה") • ומגלה מדוע חשוב, דווקא עכשיו, שארכיטקטים יהיו אמפתיים יותר ("כך הם מייצרים סביבה מתחשבת באנשים, זו אדריכלות הומנית")

מהאוסקר לעזה: "כשיפסיקו לכנות את החיילים שלנו קלגסים, המוטיבציה שלהם תעלה"

"ראית פעם סרט עלילתי על אביגדור קהלני? אולי נתנו לו קיר באיזה מוזיאון" • לפרופ' איבון קוזלובסקי גולן, חוקרת היסטוריה, תרבות וקולנוע מאונ' חיפה יש הרבה מה להגיד על הקשר שבין חרבות ברזל לאופן שבו החיילים נתפסים בראי התרבות • "אין כאן סרטים עם גלוריפיקציה של הצבא, זה משפיע" • על הזכייה של אופנהיימר: "בהוליווד הכל צפוי, הם מנותקי קשר מהמציאות"

המוסד במלון אחד, חמאס במלון אחר, והמצרים מדלגים: סודות המו"מ בקהיר

חיים תומר, לשעבר ראש אגף תבל וראש אגף המודיעין במוסד, מספר על מאחורי הקלעים מהשיחות עם ארגון הטרור: "אתה דרוך מאוד, זו משימת על" • על חיזבאללה: "הסכנה העיקרית היא תרחיש של מיס-קלקולציה, כלומר חיזבאללה יעלה את רף הפגיעות בישראל עד שלא נוכל לספוג יותר. להערכתי אנחנו מתקרבים לכך"

"ואז הבנו מי ירה": ראש המז"פ לשעבר חוזר לסודות שטלטלו את המדינה

תנ"צ (בדימוס) יוסי אלמוג כיהן כראש מז"פ בתקופות הכי סוערות במדינה • בראיון הוא חוזר אל פרשת מנגלה והחשד לזיוף מותו ("אחרי פרסום הידיעה על זיהוי השלד ביקרו אותי שתיים מ'תאומות מנגלה' שביקשו בדמעות שנבטל את ההחלטה. גם אני דמעתי") • נזכר ברצח ענת אלימלך ("מז"פ עדכנו את החוקרים בזירה כי ענת לא אחזה באקדח. החוקרים לא עשו בזה את השימוש המתחייב") • ומספר על ההתמודדות הנפשית, גם אחרי 7 באוקטובר ("הגוף והנפש מפתחים מחסום, אתה מרגיש מנותק נפשית מהדברים שרואות עיניך")

אחרי 7 באוקטובר חלק מנפח המוח שלנו הידלדל; אבל יש גם חדשות טובות

אחרי שגרם לעיוורים לראות ולחירשים לשמוע, חוקר המוח פרופ' אמיר עמדי מצא את עצמו בחזית חדשה: מסייע לניצול הטבח במסיבת הנובה • בראיון, הוא מסביר איך רתם את נפלאות המוזיקה לצד פיתוח טכנולוגי חדיש כדי להוריד חרדה בקרב נפגעי השבת השחורה • וגם: מהו "הרוטב הסודי" לבריאות מוחית ומה הרגע שבו הפריך פרס נובל

"אם פוטין לא ינצח באוקראינה, המערב חושש שהוא ישתמש בנשק גרעיני"

"נשיא רוסיה חרד לבריאותו ומאמין במאגיה; היסוד הרציונלי במשטר שלו הולך ודועך" • שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה וכשבוע לאחר מות נבלני, ד"ר יבגני קלאובר, מומחה למזרח אירופה, מסביר על המלכוד הרוסי והקשר הישראלי • "יחסי רוסיה-חמאס קרובים, ובישראל חוששים איך לא להעליב את פוטין. זה לא נראה טוב"

מאחורי הקלעים של דירוג האשראי: "האנליסטית של מודי'ס שאלה אותי ב־2007 מה לא בסדר בכלכלה שלנו, ופרצה בצחוק"

הפגישות שלפני פרסום הדו"חות ("שיחות נינוחות על כוס קפה") • האנושיות שבקבלת ההחלטות (אינטואיציה משפיעה, אין כאן אלגוריתם, אבל זה לא שרירותי") • וגם ההורדה הבלתי נמנעת ("היא רק מיישרת קו עם השוק, היא לא אירוע שוק דרמטי") • אחרי שצבר אינספור שעות עם סוכנויות הדירוג, מספר הכלכלן פרופ' ליאו ליידרמן איך פועל המנגנון שמאחוריהן

ראש רשות החירום הלאומית: "הסלמה בצפון? תרחיש הייחוס הוא עלטה, חצי מדינה תנותק מחשמל. תכינו טרנזיסטור ומים"

בראיון ראשון מאז פרוץ המלחמה, מספר יורם לרדו על ההכנות במקרה של מלחמה כוללת מול חיזבאללה • חוזר להתמודדות באירועי 7 באוקטובר: "משרדי הממשלה פחות בנויים לשעת חירום, הם נולדו לשגרה" • מסביר על פינוי היישובים: "ההחלטות תאמו את ההתפתחות בשטח. כולם שוכנו במלונות, זה חסר תקדים גם ברמה הבינלאומית" • ונזכר ברגע אחד ליד קיבוץ כפר עזה, שקרע לו את הלב

לימודי פסיכולוגיה במלחמה: "לדבר על חברה שעברה כולה טראומה"

מייד עם פרוץ המלחמה מצאו עצמם ראשי החוגים לפסיכולוגיה מתמודדים עם שתי חזיתות במקביל: מצד אחד, שועטים אל הקרב הלאומי על השפיות הישראלית, ומנגד מנסים לפתוח את שנת הלימודים האקדמית כסדרה • בראיון הם מספרים על התאמת הקורסים לצו השעה: "נראה מיקוד גדול יותר באבל, באובדן ובחרדה" • על גידול באחוזי ההרשמה: "ההתעניינות גבוהה מבעבר" • ועל הניסיון למלא את מצוקת כוח האדם בשטח: "שילוב מטפלים ללא הכשרה מתאימה הוא אסון לתחום בריאות הנפש"

עובדים ממאדים, בוסים מנגה: למה המנהלים שלנו כל כך לא נחמדים

אחרי שסיפר לנו שאנחנו "מוקפים באידיוטים", ואז גם "מוקפים בפסיכופתים", החוקר השבדי תומס אריקסון מסביר לנו בספר חדש למה אנחנו לא מבינים מה רוצים מאיתנו הבוסים שלנו, ולמה הם כל כך לחוצים • עם שיטה חדשה לאפיון של מנהלים ועובדים, הוא מגלה מהו הסוד האמיתי של מנהיגות מוצלחת, ומייעץ מה לעשות בעידן שבו היא כל כך חסרה - גם מחוץ לעבודה

מלחמה וחלום: על מה חולמים הישראלים מאז 7 באוקטובר?

אם גם אתם חלמתם לאחרונה שחוטפים אתכם, פולשים לכם לאזורי הבית ומנסים לירות בכם - אתם לא לבד • מחקר חדש שופך אור על דפוסי החלימה שלנו מאז 7 באוקטובר: יותר סיוטים, חוסר אונים, אבל גם כוחות והתמודדות • ויש גם מי שטוענים שחזו את המלחמה במהלך השינה • עורך המחקר, הפסיכולוג ד"ר אודי בונשטיין: "הלא־מודע זה סייסמוגרף חזק מאוד, אבל רוב הזמן אנחנו משתיקים אותו, וזה מתכון לאסון"