יורם לרדו
ראש רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון
תא"ל במילואים. שימש ראש מטה פיקוד העורף, מפקד מחוז מרכז בפיקוד העורף ומפקד חטיבת החילוץ. ב־2015 שימש ראש משלחת הסיוע של צה"ל לנפאל אחרי רעידת האדמה
יורם לרדו, כראש רשות החירום הלאומית (רח"ל), ביקרת כבר לא אחת בשטח. לצד המראות הקשים, האירועים נגעו בך גם ברמה האישית.
"לא מזמן ערכנו סיור בכפר עזה. זה האזור שבו התחלתי את שירותי הצבאי, ושם גם הכרתי את אשתי. זה היה מצמרר. מעבר להרס ולסיפורים המזעזעים, הקיבוץ הזה הוא גם חוויה מעצבת בחיי. השילוב של כל הדברים יחד קרע לי את הלב. האימפקט הרגשי הזה חידד אצלי את הרצון להיות טוב ומקצועי יותר בתחום שאני אמון עליו כיום".
מתוקף תפקידך, וכמי שבין היתר אמון על כתיבת תרחישי הייחוס לאירועי החירום הלאומיים בעורף, הופתעת ב־7 באוקטובר?
"אני חושב שכולם הופתעו. זה לא משנה שכבר הייתי באירועים קשים ומורכבים ותחום עיסוקי הוא ביטחון, צבא וחירום - שום דבר לא משתווה לזה".
תרחישי הייחוס שלכם הגיעו להיקפי המפונים שראינו בפועל?
"אנחנו אמנם לא עוסקים בהערכות המצב המודיעיניות, וכותבים את תרחישי הייחוס יחד עם הגורמים המוסמכים, אבל ההיקפים שראינו בפועל לא עלו בתרחישי הייחוס. תרחיש הייחוס המלחמתי דיבר על שתי זירות: פינוי עשרות אלפי אנשים בצפון אל מתקנים ציבוריים. לשם כך נבנתה תוכנית 'מרחק בטוח', שתכליתה היתה פינוי בזירה הצפונית. אבל, למשל, קריית שמונה לא היתה בתכנון, בדיוק כפי שהעיר שדרות לא היתה בתכנון. הרי אין תכנון לפינוי כל ערי ישראל. אני כן יכול לומר בסיפוק שלא פינינו אף אדם למתקן ציבורי, וכל המפונים שוכנו במלונות. זה הישג חסר תקדים, גם ברמה הבינלאומית.
"בשנה שעברה ביקרה כאן המקבילה שלי בארה"ב. יש להם תקציבים אדירים, אבל כל עקרון הפינוי שלהם מבוסס על מתקנים ציבוריים. אני עוסק בחירום שנים רבות, ולא נתקלתי במצב שבו אכלסו כל כך הרבה מפונים בבתי מלון בלבד".
מה תעשו אם המלונות יהיו בתפוסה מלאה?
"הפינוי הנוכחי למלונות התאפשר בגלל התפוסה שלהם, כמובן, ולזכותו של משרד התיירות ייאמר שהוא דאג שכל המפונים ישוכנו בבתי מלון. אבל בתוכניות הנרחבות לרעידת אדמה או למלחמה נרחבת אנחנו מבינים שיהיו לפחות 300 אלף איש חסרי קורת גג. לכן התוכניות האלה מבוססות, כמובן, על מתקנים ציבוריים".
"הפינוי? טוב, לא מושלם"
ב־2021 אמרת שאתם איתנים ומוכנים להתמודדות המרחב האזרחי עם מצב חירום. ב־7 באוקטובר רבים הרגישו שזה רחוק מלהיות המצב.
"רח"ל הוקמה כלקח ממלחמת לבנון השנייה, כדי לייצר מתודולוגיה לאומית להיערכות לחירום, לצד הכשרה ואימון של בעלי תפקידים. בחרבות ברזל וידאנו שהכלים לניהול המערכה האזרחית מופעלים, וגיבשנו תמונת מצב של הרציפות התפקודית הלאומית תוך צפיית שיבושים. הפעלנו פורומים לתעדוף כניסת סחורות ותזקיקים, הוקם חמ"ל משותף עם משרד הכלכלה לאיוש כוח אדם במחסור, ניתן מענה מרחבי על ידי צה"ל לפער במאבטחים במתקני תשתית, ובוצעה עבודה להצפת משמעויות ממתקפות סייבר.
"לשאלתך, בסך הכל ההתעשתות והמענה היו סבירים. אפשר לזלזל ולהלין, אבל האירוע היה חסר תקדים וגם ההתארגנות אחריו: לארגן מערכת חינוך, לנהל עשרות אלפי מפונים, לשמר טיפול רפואי, טיפול ברווחה. אני לא מדבר משום פוזיציה - אלא כאיש מקצוע. אני חש שיצרנו את כל התשתית והכלים כדי לייצר שליטה ותיאום. בסופו של דבר, בצניעות, המערכת שהקמנו ברח"ל לניטור תמונת המצב ולהבנת הפערים ברציפות התפקודית - עבדה לפי הצפי. המערכת הלאומית של שרשרת הייצור ושרשרת האספקה לא אותגרה באופן דרמטי. מעבר לכך, בעזרת פיקוד העורף אנחנו גם מנטרים את רמת איכות השירות שהתושבים מקבלים ממשרדי הממשלה, והציונים הם גבוהים".
הציונים גבוהים, אבל רח"ל הפעילה את תוכניות הפינוי בצפון ובדרום - שהתעכבו. למה, בעצם?
"בדרום זה עבד בצורה טובה. ב־7 באוקטובר התחיל פינוי של 25 יישובים שהיו בהם חדירה וטבח, והם חולצו ממרחב לחימה על ידי צה"ל. בשדרות המענה המיידי שניתן אחרי כשלושה ימים היה פינוי של 4,000 איש מהשכונות המערביות שחשופות לירי מעזה. ב־14 בחודש פונתה כל העיר, וב־16 פונו יישובים במרחק 7-4 ק"מ מהגבול, בשל התרעות המודיעין. מהרגע שבו התקבלה החלטה, הפינוי נעשה בצורה מהירה, וזאת בזכות המועצות האזוריות של עוטף עזה ועיריית שדרות שתפקדו באופן מקצועי ומעורר הערכה. מעבר לכך, בדרום כבר היו מנגנוני התקשרות עם סוכני תיירות ובתי מלון, והעסק פעל באופן מיידי".
אתה לא חושב שזה היה צריך לקרות מהר יותר?
"שום דבר לא מושלם, אבל אני חושב שההחלטה על הפינוי תאמה את ההתפתחות בשטח. היתה פה קבלת החלטות דינמית, לא לפי תסריט ידוע מראש. באשקלון 70 אלף תושבים שהיו חסרי מיגון קיבלו לאחר כשלושה שבועות מתחילת המערכה אפשרות לפינוי ולרענון, כלומר דיור חליפי לחודש ימים. זה לא טריוויאלי".
מה היתה הבעיה בקריית שמונה?
"כאמור, היא לא היתה חלק מתוכנית הפינוי הצפונית. בנוסף, חלק מהעניין היה שהפינוי נכנס ליום שבת, ואנשים לא רצו להתפנות. הפינויים אינם בכפייה. אחר כך לקח עוד זמן כדי להשיג מלונות מתאימים לאנשים שרצו להיות עם קרוביהם. מכיוון שלא היה הכרח של סכנה מיידית, נעתרנו לבקשות. עוד בעניין הצפון, חשוב לומר ששלושה שבועות לאחר תחילת המלחמה עדכנו את תרחיש הייחוס בצפון. שלחנו למשרדי הממשלה תרחיש מעודכן, ורמות המלאים האסטרטגיים עודכנו".
רח"ל גם תיאמה את מתן השירותים למפונים על ידי משרדי הממשלה. אבל בסופו של דבר, בתחילת המלחמה משרד האוצר לא הקצה מספיק כסף, כספים למלונות התעכבו, מפונים התלוננו על משרד התיירות בשל חוסר סדר במלונות - והתיאום הזה הוא עליכם.
"משרד ממשלתי, בהוויה שלו, נולד לשגרה, אבל אירוע חירום מפר סדר קיים. לכן צריך לבנות את משרדי הממשלה אחרת, כך שהחירום יקבל מעמד משמעותי יותר. זה צריך להיות אחד הלקחים ברמה המדינית. אספקת שירותים לאזרח, בשגרה, זה חשוב, אבל חייבים לבנות יכולת שיודעת לפעול בזמן חירום. מי שלא בונה ומתחזק יכולת חירום מראש, לא יתעשת בכאוס".
הביקורת היא על כך שנדרשו מהמשרדים השונים משימות מיידיות, בשעה שהם עוד ניסו למצוא את הידיים והרגליים. כן חירום או לא חירום, הציפייה מנבחרי הציבור שלנו היא שיתעשתו בזמן.
"נדרש כאן תיאום ציפיות עם הציבור באשר לרמת השירות והיכולת המדינתית. כיום שריר החירום הלאומי לא מפותח מספיק. באו בטענות למשרדי הממשלה, ואני הסתכלתי מהצד וחשבתי: כדי לקבל החלטה בשירות הציבורי נדרשים חשב, ייעוץ משפטי, מה לא. לצבא יש נוהל מעבר משגרה לחירום, אבל הפרוצדורה במשרדי הממשלה נותרה בעינה. אני לא חושב שזה הוגן לבוא אליהם בטענות. הם פשוט פחות בנויים לחירום".
חלק ממבנה המשרדים קשור גם אליכם. כלומר, ביכולת לייצר את פורום מחוזות משרדי הממשלה. מחוז הוא שלוחה של השלטון המרכזי ותפקידו לאפשר ביצוע אפקטיבי של מדיניותו. אם המחוזות האלה היו יותר אופרטיביים, ייתכן שדברים היו נראים אחרת.
"נצטרך להשתפר בנקודה הזו. לכל משרד ממשלתי יש שלוחה מחוזית, ולי יש עובד שמנהל את ועדת המל"ח (משק לשעת חירום, ר"פ) המחוזית. נצטרך להפוך אותן לאופרטיביות יותר. בין היתר, הן לא גורם משמעותי משום שהמבנה השלטוני במשרד הממשלתי קובע את המדיניות ויש לו משאבים לממש אותם. כרח"ל, עלינו להבין איך ליצור תהליכים עם חיבור הדוק בין ראשי המחוזות, ותהליכים של גיבוש תמונת מצב, לצד השפעה אופרטיבית במרחב. גם משרדי הממשלה צריכים לחזק את המחוזות שלהם. בשטף של אירועים, יכולת משרד לשליטה מרכזית היא כמעט חסרת סיכוי".
להגן על שרשרת הייצור
דיברנו קודם על הצפון, אבל ראוי שנעמיק בנושא: התלקחות בצפון תיראה אחרת לגמרי. רק בימים האחרונים נתקלנו במסמך די מבהיל של משרד המשפטים, העוסק בהיערכות לעלטה.
"מלחמה בצפון היא סיפור אחר וצפויה לאתגר משמעותית את שרשרת הייצור והאספקה הלאומיים. אנחנו מבינים שעניין האנרגיה ואספקת החשמל הסדירה יהיו במוקד, ולכן בקרוב נקיים משחק מלחמה בנושא בראשות שר הביטחון".
רק כדי להבין, תרחיש הייחוס מדבר על מצב שבו כחצי מאוכלוסיית ישראל תנותק מחשמל למשך יממה, ואולי אף יותר.
"אמת. צריך להתכונן כאן לעלטה נרחבת, ניתוק מחשמל, וזאת לצד התפתחות זירה בצפון במלוא היקפה. בסוף, כמעט הכל מבוסס על אנרגיה וחשמל. יחד עם משרד התקשורת, השמשנו מקלטי AM שיאפשרו רציפות שידורי רדיו גם בהיעדר חשמל, אפילו במקלט או בממ"ד. אני ממליץ לכולם לקנות, בין היתר, טרנזיסטור, סוללות ומים. אנחנו גם עובדים על מענה אנרגטי לכמה אתרי קצה סלולריים שיתפקדו בהפסקות חשמל ממושכות. מונשמים סיעודיים ונתמכי נשימה הם דוגמה נוספת, וכבר סוכמו דרכי פעולה של משרד הבריאות כיצד לסייע למונשמים בזמן הפסקת חשמל ממושכת. הזמן יקר והתוכניות צריכות להיות מוכנות".
הדגשת את חשיבות שרשרת האספקה. איך שומרים על אספקת מזון בהיעדר אנרגיה וחשמל?
"ניתחנו, למשל, איומים פוטנציאליים עם משרד הכלכלה. המשרד סימן סופרמרקטים מקו חדרה וצפונה עם גיבוי אנרגטי, שימשיכו לתת שירות בהפסקות חשמל ממושכות. זה נקרא תוכנית 'סופר ברזל'. המשרד יקיים משחק מלחמה עם רשתות הקמעונאות הגדולות לתרגול העניין. משרד הכלכלה גם הצטייד ב־20 אלף מנות מזון לחלוקה במקלטים באמצעות הרשויות המקומיות, לציבור עם פערי נגישות".
במקרה של יישום תרחיש הייחוס בצפון, מהם הדברים הראשונים והחשובים ביותר שעליכם לעשות?
"מעבר לניהול ביקושים אנרגטיים, חשוב לוודא את גיבוש תמונת המצב עם משרדי הממשלה. לכן רכשנו טלפונים לווייניים לשימוש בחירום. חשוב גם שתהליך קבלת ההחלטות לא ייפגע. דבר נוסף הוא התפנות עצמית של אנשים. מי שנמצא בביתו, במרחב מוגן, סיכוייו להיפגע נמוכים יותר. יש לנו סטטיסטיקה שמגבה את העניין הזה. אם בכל זאת יהיו אנשים שיחליטו להתפנות עצמאית, המדינה תצטרך לתת לכך מענה".
כל התוכניות שדיברנו עליהן חשובות, אבל בסופו של דבר, חולשה מרכזית שלכם היא שאתם לא יכולים לכפות את מימוש תוכניות החירום שלכם. זו בעיה.
"זה לב ליבו של הפער, ואנחנו חותרים לחקיקה, חוק העורף, כי בלעדיה משרד ממשלתי יכול לומר 'את זה אני לא עושה', ומבחינתי זה לא ייתכן. לשמחתי, באירועים האחרונים נרשמה הירתמות וולונטרית של משרדי הממשלה. מעבר לכך, רח"ל היתה עבור המשרדים הממשלתיים ישות אג"מית שמחברת לתמונת מצב, קובעת סדרי עדיפויות ומחוברת גם למודיעין ולהתפתחות המערכה. אבל באירועי חירום אחרים, לא בטוח שההירתמות תהיה דומה".
אז לשיטתך, היערכות החירום המדינתית היתה משתפרת לו היתה מעוגנת בחקיקה?
"כן. אם היתה לנו סמכות להנחות ולהורות על הוצאה לפועל של התוכנית שבנינו - העסק היה עובד טוב יותר. חקיקה היתה הופכת את הכל להרמוני יותר".
מה חשוב להדגיש בחקיקה כזאת?
"בין היתר, יצירת מנגנון שיבטיח הכנה ראויה של מוסדות המדינה והמשק כדי שיתפקדו כראוי בחירום; קביעת תפקידים וסמכויות של מוסדות המדינה, הרשויות המקומיות, גופי ההצלה וגופים נוספים; קיום תוכנית אב לאומית לעורף, בעלת מעמד סטטוטורי, המגובשת על ידי רח"ל ומאושרת על ידי הממשלה; חובת דיווח שנתי על מצב מוכנות המרחב האזרחי לחירום; קביעת תקציב ייעודי לחירום עבור כל משרד ממשלתי ורשות מקומית; הכרזה על 'מצב חירום במשק'. אסור לנו להגיע למצב שמשרד מסוים לוקח סמכויות של שרים אחרים. רח"ל במצב חירום היא המענה, זו שמנחה גופים ומשרדים, פורמלית וחוקית, בשעת חירום. אם הדברים יעוגנו בחקיקה, מוכנות ישראל למצבי חירום תקפוץ".
לצד חקיקה, עדיין לא דיברת על הגדלת תקציב. התקציבים שלכם צנחו בכ־60 אחוזים בתוך עשור.
"אולי אפתיע אותך: אני לא מרגיש שיש לנו בעיה תקציבית חריגה, אבל עניין החקיקה הרבה יותר מהותי".
לסיכום, אתה יותר משלוש שנים בתפקיד. תיארת לעצמך שבמהלך הקדנציה שלך הקורונה תיראה כמו אירוע רחוק, כמעט מינורי באופן יחסי?
"לחלוטין לא. לא חשבתי שבדיעבד, יחסית, הקורונה תיראה כשפעת עונתית. לכזה אירוע לא ציפיתי, ויש לעשות הכל כדי שאירועים כאלה לא יקרו פה שוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו