באחד מסיוריו לאחר אירועי 7 באוקטובר, יורם לרדו, ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל), פקד את כפר עזה. עבורו, היתה זו פגישה טעונה בין אירועי המלחמה לבין עברו האישי. "זה האזור שבו התחלתי את שירותי הצבאי, ושם גם הכרתי את אשתי. זה היה מצמרר".
בראיון שיפורסם מחר (שישי) במדור "הכיסא הכחול" במוסף "ישראל השבוע", לרדו מספר על מלאכת תיאום הפינויים: "בדרום זה עבד בצורה טובה. מהרגע שבו התקבלה ההחלטה הפינוי נעשה בצורה מהירה. כל המפונים פונו לבתי מלון. זה הישג חסר תקדים גם ברמה הבינלאומית".
זה לא היה צריך לקרות מהר יותר?
"שום דבר לא מושלם, אבל אני חושב שההחלטה על הפינוי תאמה את ההתפתחות בשטח".
מה היתה הבעיה בקריית שמונה?
"הפינוי נכנס ליום שבת, ואנשים לא רצו להתפנות. אחר כך לקח זמן להשיג מלונות מתאימים לאנשים שרצו להיות עם קרוביהם".
רח"ל גם תיאמה את מתן השירותים למפונים על ידי משרדי הממשלה. אבל בתחילת המלחמה האוצר לא הקצה מספיק כסף, כספים למלונות התעכבו, ומפונים התלוננו על משרד התיירות בשל חוסר סדר במלונות - התיאום הזה הוא עליכם.
"צריך לבנות את משרדי הממשלה אחרת. נדרש תיאום ציפיות עם הציבור.
שריר החירום הלאומי לא מפותח מספיק. צריך להתכונן כאן לעלטה נרחבת, ניתוק מחשמל של כחצי מאוכלוסיית ישראל למשך יממה, ואף יותר".
איך נערכים לדבר כזה?
"השמשנו מקלטי AM שיאפשרו רציפות שידורי רדיו, אפילו במקלט או בממ"ד. אני ממליץ לקנות, בין היתר, טרנזיסטור, סוללות ומים. אנחנו גם עובדים על מענה אנרגטי לאתרי קצה סלולריים שיתפקדו בהפסקות חשמל, וסוכמו דרכי פעולה של משרד הבריאות כיצד לסייע למונשמים".
הראיון המלא מחר ב"ישראל השבוע"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו