עירית לינור

הכתבות של עירית לינור

מתנגדי הממשלה מצאו את הדמון המושלם – וזה אומר עליהם הכל

בשנים האחרונות, גוש רק-לא-ביבי עשה לו מנהג: לחבל בממלכתיותם של הימים הלאומיים - דרך טקסים אלטרנטיביים, מתקפה על השרה רגב האחראית על הטקס ולחצים פוליטיים על זוכי פרס ישראל • המטרה האחרונה שסימנו היא סוג של שפל חדש

ממשלת השינוי נחרבה בגלל שנאת חינם. אף אחד שם לא למד את הלקח

כשממשלתו התפרקה, מצא בנט שלל אשמים שאותם איגד תחת מה שכינה "מכונת הרעל" • אבל מה שפירק את הממשלה ההיא הייתה החלטה אחת של שר הבריאות מטעם מרצ, שהעניקה לממשלה את הזהות שחסרה לה: חילוניות דורסנית שבזה ליהדות

לא רק בגלל המשפטנים: למה ישראלים מבקשים סיוע מטראמפ

בכל פעם שהממשלה רוצה למנות או לפטר בעל תפקיד בניגוד לעמדת מערכת המשפט, היועמ"שית ובג"ץ נוקטים את אותה שיטה: מציאת פגמים בהליך, שמבטלים את סמכות הממשלה • וכשהנבחרים בוחרים להתכופף, אין פלא שיש מי שפונים לנשיא ארה"ב לעזרה

ואז אמנון אברמוביץ' איים: האישה הלא נכונה התפרצה לתזה של התקשורת

הם אוהבים נשים חזקות, בעיקר כאלה שנאבקות בממשלה כמו גלי בהרב-מיארה, יפעת תומר-ירושלמי ורינת סבן • עד שפתאום צצה עוד אישה - עו"ד יעל קוטיק - והעזה לחרוג מהשורה • ככה זה כשיש שומרות סף, ויש כאלה ששומרות על הסף הנכון

העבירות החמורות באמת בתיקי נתניהו מתגלות. אז למה לא שומעים על זה? | עירית לינור

אחת לאיזה זמן מתגלה עוד עבירה חמורה, לא של ראש הממשלה, אלא של גורמי אכיפת החוק • השבוע למשל נחשף איך המשטרה פעלה בניגוד לחוק, ואיך מנדלבליט הגיש תצהיר שקרי לביהמ"ש • משום מה בתקשורת שאוהבת תחקירים, פחות התרגשו מהגילויים

מריבלין ועד אוחנה: יש חרם אמיץ, ויש חרם אנטי-ממלכתי | עירית לינור

באופוזיציה ובתקשורת התרעמו על החלטת יו"ר הכנסת שלא להזמין את השופט עמית לאירועי יום הולדתה של הכנסת, אבל שכחו שפרקטיקת החרמות נולדה כבר מזמן • ככה זה במדינה עם "דמוקרטיה של כיתה ד'", כפי שאמר אחד משוחרי הדמוקרטיה מהעליון

ברגע אחד, פלדשטיין נהפך לוואנונו. כאן מתחילה הבעיה | עירית לינור

לממונים על אכיפת החוק יש כללים ברורים: לא כל ההדלפות שוות • כשהמדליף מגיע מסביבת רה"מ היא חמורה מאוד, כשהמקור אחר - זו עיתונות במיטבה • כשהקורבן הוא בכיר בלשכה או נתניהו עצמו - הכל מותר ומבורך, כשאחרים נחקרים - צרצרים

למי מותר לקרוא בוגד? כל צביעות השמאל במילה אחת

במדינה שבה נוהגים בחרדת קודש במילה ההיא בגלל החשש לרצח פוליטי, בנט לא היה מעז להשתמש בה בחופשיות כזו • אלא שהוא התפרץ לדלת פתוחה לרווחה: הדלת לעולם שבו שעת החירום של מדינת ישראל נמשכת כבר 40 שנה, וקוראים לה בנימין נתניהו