ממשלת השינוי נחרבה בגלל שנאת חינם. אף אחד שם לא למד את הלקח

מדוע נפלה ממשלת בנט־לפיד? ובכן, תלוי את מי שואלים. גם בנט וגם לפיד הרבו לשבח את מפעלם הפוליטי המשותף, שזכה להתקיים רק שנה בזכות כל הטוב הזה, ועוד חצי שנה עד שהושבעה ממשלת נתניהו הנוכחית. על פניו, העילה המיידית היתה היעדר רוב להאריך את תוקף תקנות יהודה ושומרון, וגם בנט וגם לפיד התפארו באחריות הלאומית שגילו בפיזור הכנסת, כדי שלא יתבטלו התקנות.

מטבע הדברים, בנט ולפיד התעכבו פחות על השותפה הקואליציונית רע"מ, שסירבה להצביע בעד חידוש התקנות, וזה עוד אחרי שאסרה את הנטיעות המסורתיות בט"ו בשבט. וממילא, לא רע"מ היא שמוטטה קואליציה של 61 ח"כים.

אם תשאלו את בנט (וגם אם לא תשאלו), הוא זיהה את האשם. ביוני 2022, בעוד ממשלתו מחרחרת את נשימותיה האחרונות, פרסם ראש הממשלה מכתב פומבי, נרגש מאוד וארוך מאוד, ל"רוב הציוני הדומם". נוסף על התשבחות על "ממשלת ההצלה הלאומית" שהקים, הצביע בנט על הסיבה לנפילתה: מכונת הרעל של נתניהו. זו כללה את "ערוץ 20 (כיום 14), את גלי ישראל, את השופרות שלו, הצייצנים, המפגינים בתשלום, המתפרעים, 'מכוני הסקרים' שלו, ובעצם - את כל מכונת הרעל שהוא בנה במשך שנים רבות".

הראשונה שפרשה מהקואליציה היתה יו"ר הקואליציה עידית סילמן, ממפלגתו של בנט, והוא גם ידע למה: "מכונת השנאה והאיומים הצליחה להביא את עידית לנקודת שבירה", קונן, "וכעת היא שבויה בידי המכונה".

בנט חרד גם לנפשו השבירה של עוד חבר כנסת ממפלגתו, ניר אורבך: "ניר מאמין במהלכה של הממשלה הזו מול חלופת הכאוס, אך בן אנוש יתקשה לעמוד מול האלימות וההרעשה הבלתי פוסקת". אורבך, יש לומר, פרש גם הוא מהקואליציה. אין לדעת אם בגלל מכונת השנאה, או שמא מכיוון שסבר שהניסוי עם רע"מ נכשל.

במורד האיגרת מתייחס בנט לסכנה של פוליטיקת זהויות, ומכיוון שבנט הוא בכל זאת בנט, הוא פותח במילה "אסביר", ומסביר: "אם אתה במחנה אחר, אתה אויב. אתה רע. בפוליטיקה של זהויות, ללא קשר לפעולותיך". פוליטיקת הזהויות, אפשר להבין מהסברו של בנט, היא זו שמפעילה את המנוע הרגשי של מכונת הרעל. זו מסרבת להכיר באיכויותיה של ממשלתו רק כי מכהנים בה אנשים מקבוצה אחרת, ומכאן קצרה הדרך לקמצא ובר קמצא, לכאוס ולחורבן.

את איגרתו חתם בנט בקריאה נרגשת לרוב הציוני הדומם, שבסתר ליבו בוודאי תומך בממשלת ההצלה, לא לשמור את רגשותיו לעצמו, ו"לא להשאיר את הזירה למכונת השקר". ובבחירות הבאות גוש נתניהו השיג 64 מושבים בכנסת, כך שנראה שהרוב הציוני הדומם לא קרא את האיגרת עד סופה. טוב, בכל זאת 28 עמודים.

השנים חלפו, וקואליציית נתניהו לא זו בלבד שלא קרסה, היא גם גדלה. בנט ולפיד ראו בעיניים כלות את פרישת סילמן, אורבך וג'ידא רינאווי זועבי, ונתניהו, לאחר 7 באוקטובר - מוסיף שותפים, בעוד "גוש השינוי" העדכני מסוכסך עם עצמו גם בלי רע"מ, שבבחירות הקרובות תרוץ ככל הנראה יחד עם חומרים קשים אף יותר לעיכול: חד"ש ובל"ד. בנט יכול להמשיך להתלונן על מכונת הרעל, אבל מי שמסכן יותר מכל את יומרותיו להנהיג את גוש הרק־לא־ביבי הוא דווקא גדי איזנקוט, ובעורף שניהם נושף יאיר גולן. על פי יחסיהם בהווה, ייתכן שגם בלי רע"מ וסילמן גוש השינוי היה מתפרק מעצמו. זו לא באמת ברית אחים. פעם הם מחרימים את נתניהו, ופעם מנסים לנתק ממנו את החרדים, ובכל מקרה נכשלים.

המאמצים לפרק את הממשלה בעזרת החרדים השיגו תוצאה מעניינת. החרדים פרשו מהממשלה אך לא פירקו את הקואליציה, והשבוע קיבלו חלק מהתקציבים שהיועמ"שית עיכבה, בזכות מהלך פרלמנטרי מתוחכם. אם זו ממשלה של פוליטיקת זהויות - הזהות היא ברורה. זוהי ממשלה שהיא במובהק יהודית. ולא סתם יהודית - אלא עם כיפה ולפעמים גם עם זקן ופאות. בכל מקרה זוהי לא ממשלה שאחד משריה התעקש על העלמת עין מהכנסת חמץ לבתי החולים ולבסיסים צבאיים בפסח.

אפשר להתווכח על המינון הרצוי של יהדות בכל הנוגע לממשלה, לקואליציה, לחברה האזרחית ולמוסדות הבלתי נבחרים. זהו ויכוח ישן והוא התנהל ויתנהל בדרכים כאלה או אחרות מתחילת ההיסטוריה היהודית ועד לבוא המשיח (במהרה בימינו בקרוב, אמן!), ואפשר להעלות השערה שאחת הסיבות לנפילתה של ממשלת השינוי היא חוסר יכולתה להכיל את היהדות במובנה העממי, זה שדווקא לא מסתובב עם זקן ופיאות ומסרב להתגייס. הממוצע היהודי לא מתעקש על חמץ בפסח, מכיוון שהממוצע היהודי מכבד את הדת היהודית. וגם אם הוא לא מקיים את כל מצוותיה - לא דחוף לו לעבור עליהן רק כדי להראות לדוסים שהוא חילוני.

הממוצע היהודי לא מתעקש על חמץ בפסח, מכיוון שהממוצע היהודי מכבד את הדת היהודית. וגם אם הוא לא מקיים את כל מצוותיה - לא דחוף לו לעבור עליהן רק כדי להראות לדוסים שהוא חילוני

מי שפירק את ממשלת השינוי הוא שר הבריאות ניצן הורוביץ ממרצ, בהתעקשותו ההרואית על אכיפת חוק החמץ. בכך הוא העניק לממשלת בנט־לפיד את הזהות שחסרה לה: חילוניות דורסנית שבזה ליהדות. האופוזיציה הנוכחית חיזקה את הזהות הזאת בהתעקשותה על חוק גיוס דרקוני לחרדים, שמטרתו היתה פחות חיזוק צה"ל ויותר ניסיון להפיל את הממשלה. מכיוון שגוש רק־לא־ביבי מאופיין גם בעקומת למידה נמוכה במיוחד, אפשר לסמוך עליו שלא למד ולא ילמד שום דבר מכישלון ממשלת בנט.

ישראל היא מדינה יהודית, ואחרי 7 באוקטובר - יותר מתמיד. גילויי עוינות ליהדות לא בהכרח יביאו תוצאה פוליטית רצויה. חמץ הוא לא רק פיתות בפסח, אלא הניסיון חסר התוחלת להיפטר מהרכיב היחיד שהביא אותנו לכאן, והיחיד שקושר אותנו לקרקע המסוימת הזאת. "מכונת רעל" היא לא זהות, ולא "שינוי" ולא "ברית המשרתים". בסופו של דבר הסיפור הלאומי הוא פסח, מצה ומרור.