איתן אורקיבי

הכתבות של איתן אורקיבי

סכין בגב הלוחמים: אי אפשר להחזיק את הספין בשני קצותיו

ההיענות המדהימה והתפקוד של צה"ל מוכיחים שלא היתה לא פגיעה בכשירות ולא ירידה במוכנות • אז מה כן היה? קבוצת לחץ שיצרה ופמפמה, לצורך המחאה שלה, מיתוס אדיר וחסר אחריות על פגיעה בכשירות כתוצאה מסירוב המוני לשרת • אי אפשר להחזיק את הספין הנאלח הזה בשני קצותיו: גם לנופף כל הדרך ל־7 באוקטובר באיום הסרבנות ועלילת "אי־הכשירות", וגם לזעום על מי שתוהה שאולי מעבר לגדר היה מי שהאזין והחליט לבצע

רואה להם בעיניים: הקונספציה הגדולה מכולן קורסת

התגובה החריפה כל כך למחווה הבנאלית של ארדן נובעת מהחשש הגדול להתעמת • לא רק עם הסמליות השואתית המוגזמת, אלא עם עצם פעולת הסימון שמגלם הטלאי הצהוב: אני יהודי, אומר ארדן, וככזה אני מסומן • ההבנה שביסוד האלימות הסדיסטית והאמפתיה כלפי מחולליה עומדת לפני הכל שנאת יהודים

בשמאל מתפכחים, בחצי קלאץ׳

השמאל הישראלי שבור לב מתגובת השמאל העולמי, ולא מבין איך אנשי רוח וסטודנטים במערב מפגינים נגד ישראל ומזדהים עם חמאס • אבל במקום להתקרבן ולהאשים את השמאל העולמי ב״טרלול פרוגרסיבי״, עדיף שהשמאל הארצישראלי ישאל את עצמו: מי לימד את העולם שישראל היא מפלצת דיקטטורית גזענית ופושעת מלחמה

זמן התפכחות: למרחץ הדמים הברברי בעוטף יש לגיטימציה חברתית

האם זה בכלל מוסרי לחשוב על שאיפה לשלום עם החברה והתרבות שפרצו את הגדרות בשבת השחורה ולשאוף "להסתדר" עם התרבות הזו? • המצפון הבסיסי ביותר מחייב לשאול מאיפה זה בא והאם זה לא בגדר השחתת נפש קולקטיביות לבוא עם זה במגע?

ועכשיו? נושכים שפתיים - וממשיכים

העיניים מסרבות להאמין • בפי כל "מחדל" ו"מלחמה" - מילים גדולות, איומות, מפחידות, מלאות מורא • בתוך תוכנו אנחנו יודעים שהביטויים האלה, מדויקים והולמים ככל שיהיו, הם כמו קביים שאנו נעזרים בהם כדי לדדות בערפל של מציאות בלתי מוכרת - מבעד למסך עשן של אירוע מסדר גודל חדש

פרוגרסיבי, וטוב לי: האליטה מסתגרת מול הרוצים להיכנס אליה כשותפים

האם לפנינו מחאה חברתית מלמטה, נגד ממשלה דכאנית? האם לפנינו שסע מדמם בין שני חלקי עם שלא נותר ביניהם מכנה משותף? אני מאמין שאלה מסכי עשן תודעתיים, ולכן אני אופטימי • אני מאמין שלפנינו מקרה פשוט, בנאלי, של אלו הנאבקים על שימור יתרונם המעמדי במבצריהם האחרונים

לדרוויניזם החברתי בצה"ל יש הגדרה אחת: מחדל

יש חיילים פשוטים שנורא קל לגנות, להוקיע, להעניש ולגלגל בזפת ובנוצות - ויש כאלה שרשאים להפר כל נורמה צבאית, ויקבלו צ'פחה דביקה על השכם • ברקע הביקורת של רבים במערכת הפוליטית על צמרת צה"ל ומערכת הביטחון, עומדת הדרמה הגדולה של השנה: גל הסרבנות האליטיסטית, ששמה ברך על צוואר הדמוקרטיה ופוררה את צבא העם

"מאבק על הדמוקרטיה" או השתקה ברורה ומיידית?

לפני כמה שנים הם היו "באים לבנקאים", מתחלחלים מהאתוס הצבאי של החברה ומזהירים מפני ההדוניזם הדקדנטי של חוגי ההייטקיסטים • היום הם משליכים שושנים לרגלי אחים לנשק ולאקזיט • לכל אלו מצטרפות כתבות ההלל למי שהפעילו לחץ חברתי כדי למנוע מימון מגוף חברה אזרחית

הדרת פורום המשפחות השכולות מהתיכונים - מעשה אנטי-חינוכי שנוגד כל עיקרון בסיסי של הומניזם

איפה, אם לא בבית ספרנו, אמור להתקיים השיח עם פורום המשפחות השכולות? • אם הם מוכנים להניח את המשקעים בצד ולדבר, למי יש מנדט לאסור על אחרים להקשיב להם? • יותר מכל, זה משקף בוז עמוק לאינטליגנציה ולכושר השיפוט של הצעירים בישראל

ג'ימי וג'ניפר כן ויעל ואמיר לא? הגיע הזמן שנתניהו יתראיין גם בישראל

Enough is enough • אין סיבה שבארה"ב יעמידו את ראש הממשלה מול שאלות קשות - וכאן בישראל יסתפקו בסרטון של 40 שניות מבית החולים • החשש לחוסר הגינות מסוים מצד חלק מכלי התקשורת הוא אמנם מוצדק חלקית - אך הוא לא מאפשר התעלמות כזו בתקופה סבוכה כל כך • וגם: הגיע הזמן שלוין יתחיל לדבר • דעה

במציאות שבה מערכת הביטחון מכתיבה את הנורמות - אין דמוקרטיה

מובילי המרידה מבושמים מהצלחתם המסחררת ומהחיבוק התקשורתי, אבל המוני ישראלים רואים משהו אחר לגמרי: התקוממות של הממסד הביטחוני נגד הממשלה שהם בחרו • יום יבוא והשמאל הישראלי יברר עם עצמו איך הוא הכתיר ראשי שב"כ וגנרלים למנהיגיו הרוחניים

מי ביקש מלחמת עצמאות: המחאה עורגת לעבר אידילי - בלי ימין ומזרחים

ניסיתי להבין את מקור האובססיה שיש לכמה ממובילי המחאה ודובריה עם דור 48' • משמעותה העמוקה של האנלוגיה למלחמת העצמאות קשורה דווקא במה שלא היה בה • מאחורי המעטפת המיתולוגית ונוטפת הסמליות, רוחשת תנועה ריאקציונרית השואפת לרסטורציה של המשטר הישן